ערך – ניר מקמל

סיכול מבוא  (מאת סיכומו של שגיא בנאו)- 4

דיני הסיכול – חוק 18 לחוק החוזים:. 5

1 . מבחן הצפיות –. 5

2.          המקרה הסיכולי לא היה ניתן למניעה –. 5

3.          התרחשות של נסיבות מסכלות: 5

1. פגעי טבע:. 5

פס"ד כפר חסידים נגד אברהם. 5

2. מלחמות ואירועים ביטחוניים:. 5

פס"ד לרר נגד עיריית חולון 5

פס"ד חירם לנדאו עבודות עפר כבישים ופיתוח נגד פיתוח מקורות מים. 6

3. מחדלים ומעשים של צד שלישי:. 6

פס"ד גולדשטיין נגד גוב ארי 6

פס"ד גולדמן נגד מיכאלי 6

4. קשיים נפשיים:. 6

פס"ד נתן נגד סטרוד. 6

5. קשיים כלכליים:. 7

פס"ד מ.ד.ט. נגד שושי 7

פס"ד מחצבות חיפה בע"מ נגד חנ-רון 7

6. שינוי הגישה –. 7

פס"ד ענבר נגד דנגור. 7

פס"ד נאות דברת נגד ניהול והשקעות בע"מ. 7

פס"ד נווה הרודיון נגד פ.ד.ד. 7

פס"ד חשוב: פס"ד רגב נגד משרד הביטחון –. 7

מי שעומד על קיום החוזה למרות הנסיבות הסיכוליות – זוהי התנהגות בחוסר תום לב –. 8

פס"ד בן אבו חברה לבניין נגד מדינת ישראל. 8

פס"ד ב. יאיר חברה קבלנית נגד משרד השיכון 8

פס"ד הרשקוביץ' נגד איסתא. 8

פס"ד מורן נגד פוקס. 8

7. קשיים נפשיים:. 9

פס"ד כהן נגד כהן 9

8. קשיים פיזיים:. 9

פס"ד רוט נגד אשדר. 9

קודקס. 9

מבחן הסיכון 9

5.          פס"ד חירם לנדאו 10

6.          פס"ד כץ נגד ניצחוני 10

אפשרות שנייה – הטלת הסיכון לפי הצדק –. 11

מה הקשר בין סיכון לצפיות?. 11

דרישת התרחשות נסיבות מסכלות –  סע' 18 לחוק החוזים – 2 סוגים. 11

סעיף 131 בקודקס – יהיו 4 נסיבות מסכלות: 12

1. החוזה בלתי אפשרי –. 12

פס"ד כהן נגד כהן –. 12

פס"ד לופז נגד שושני 12

2. החוזה בלתי חוקי –. 12

פס"ד מרקין נגד משה. 12

3. חוזה שונה באופן יסודי –. 13

פס"ד ב.יאיר. 13

פס"ד רוט נגד אשדר. 13

פס"ד מרקין נגד משה. 13

פס"ד גולדשטיין נגד גוב ארי 13

פס"ד נתן נגד סטרוד. 13

4. סיכול מטרה – מצד הנושה. 14

פס"ד אנגלי – פס"ד וויט נגד מקרגור. 14

פס"ד בג"צ תחבורה ציבורית  ב"ש. 14

פס"ד הרשקוביץ' נגד איסתא. 14

5. אי אפשרות זמנית – סיכול זמני: 14

6. סיכול חלקי: ( קודקס ) 15

בפס"ד מרקין נגד משה. 15

קיום בקירוב: 15

סעיף 136 לקודקס. 15

האם ניתן להתנות על דיני הסיכול?. 15

התוצאות של הסיכול –. 15

הסעדים במצב של סיכול –. 16

1. סעד ההשבה – דו צדדי 16

2. סעד שיפוי – חד צדדי 16

3. סעד הניכוי ממחיר. 16

4. תחליף קיום. 16

נספח עזר סיכול חוזה: חקיקה:. 17

תקציר פסיקה:. 18

סיכול מבוא  (מאת סיכומו של שגיא בנאו)-

עוסקים במצב שבו מרגע כריתת החוזה ועד הרגע שבו היה צריך לבצע את החוזה – התרחש מאורע מסכל. מאורע מסוג: כלל ארצי – מלחמות, אינתיפאדות, פגעי טבע, משברים כלכליים עולמיים חריפים, אינפלציות גבוהות, קשיים נפשיים, צד שלישי שמשפיע – יכולים לגרום לכך שביצוע החוזה לא ניתן לבצע אותו או שניתן לבצע אותו אך הביצוע הפך להיות שונה באופן יסודי (למשל שהעלות של החוזה היא יקרה). רלוונטית רק לחוזה שהם חוזה נמשך: חוזה שכירות, חוזה מכר בתשלומים, חוזים שהביצוע מראש נדחה לעתיד. – בניגוד לחוזים קצרי טווח.

דיני הסיכול הם מיוחדים וחריגים בחוק החוזים – משום שבדיני החוזים האחריות היא מוחלטת.

מעשה או מחדל בניגוד לחוזה – הסיבה שאדם לא קיים את החוזה לא מעניינת – אחריות מוחלטת.

דיני הסיכול הם חריג – מתחשבים במצב ובסיבה שלא קוים החוזה.

קיים עימות בין הגישה הכלכלית לבין הגישה הדי אונטולוגית:

הגישה הכלכלית – גישה תוצאתית – לא חשובה הדרך אלא התוצאה הכלכלית – איזה דין ימקסם את העושר בחברה? איזה דין הוא יותר יעיל כלכלית? – נבחן באופן חברתי.

הגישה הכלכלית למשפט מתייחסת לדיני הסיכול – שואלת מי מבין הצדדים נושא בסיכון באופן עדיף יותר?

יש נושה שהתחייבו לבצע עבורו דבר מסוים – לפי הגישה – האם האדם או הנושה נושא בסיכון טוב יותר? – הוא זה שיכול למנוע את הסיכון או לפחות לבטח את עצמו בעלות נמוכה יותר?

כאשר מדובר בסיכול אחת הדרישות היא הוכחה שאדם לא יכול היה למנוע את המאורע המסכל – למשל משבר כלכלי עולמי, מצב של מלחמה – הדבר ברור שלא ניתן למניעה. – לכן נבדוק מי יכול היה לבטח את עצמו בעלות נמוכה – הוא נושא הסיכון העדיף

"לבטח" –

אולם בקריית שמונה – בהם הוא יכול לעשות שמחות במשך 300 ימים בשנה. שבממוצע 3 ימים בשנה – הוא לא יכול לעשות אירועים משום המצב הביטחוני. – הוא יכול להעלות את המחיר – בשביל שביום שבו יתבטל אירוע – יהיה לו כסף משום שהעלה את המחיר. במקום 40 דולר – ישלמו 42 שקלים. – ואז במקרה של ביטול אירוע הוא כבר קיבל את הכסף. יכול לבטח את עצמו – ולכן הוא נושא הסיכון הגבוה ביותר – החייב הוא נושא הסיכון הגבוה יותר. טענת הסיכול – היא טענת הגנה למפר.- משום אירוע כזה או אחר – הסיכול נותן חסינות מסעד האכיפה וסעד פיצויי הקיום.

מי שבא לקיים את טענת הסיכול – הוא החייב.

לפי השיטה הכלכלית – הוא נושא הסיכון הגבוה יותר. – היא נגד הכרה במקרים של סיכול – ואם כבר להכיר את רק במצבים מצומצמים. המשפט לא אוהב את טענת הסיכול ומעדיף להטיל על החייב את הפיצוי.

הגישה הדאונטולוגית – גישה מוסרית – לא מסתכלת על התוצאה אלא על הדרך עצמה.

לפי גישה זו – היא בעד שחוזים יתקיימו. אם צד לא יכול לקיים משום שהוא לא יכול – אין גישה מוסרית – הגישה הזו תומכת בדיני הסיכול, אם החייב אינו יכול לקיים את החוזה כי הוא לא יכול ולא כי אינו רוצה ולכן היא מכירה במקרה סיכול.

באנגליה – בעל הגישה הכלכלית – מעט מקרים בהם מכירים בדיני הסיכול.

בארה"ב – מבחן הסיכון כמבחן לדיני הסיכול – מבחן גמיש יותר – נכנס גם לקודקס אצלנו.

צרפת קונטיננטליות– מכירים בגישה הדאונטולוגית – יותר מקרים של דיני סיכול.

דיני הסיכול בישראל – בעבר כמעט ולא הכירו בדיני הסיכול, דיני הסיכול הפכו לאות מתה – היה לבחון אם המאורה היה מפגע טבע, הגישה היתה שהכל צפוי בישראל. בשנים האחרונות השתנתה הגישה והחלו להכיר במקרי סיכול – מטעמי מלחמה, משברים כלכלים, גם בקודקס ישנה התייחסות רבה לנושא הסיכול, בפסיקה המתייחסת למלחמת לבנון השניה ישנה התייחסות למה יהיה בקודקס אל מול היכולות לבצע סיכול בדינים הקיימים. השופטת מיכל אגמון  טוענת כי מבחני הסיכול קשים, ולכן הולכת לעקרון תום לב, התפתח מעקף – שיטה אלטרנטיבית לדיני הסיכול – אם אחד הצדדים לחוזה עומד על קיום החוזה כלשונו למרות שהתרחש מאורע סיכולי (קיום החוזה יהיה שונה לחלוטין) – הוא לא עומד על קיום החוזה בתום לב – הוא מפר את חובת תום הלב שלו – פס"ד רגב, פס"ד בן אבו, פס"ד איסתא – הסנקציה היא לפי סעיף 39 – החובה לקיים את החוזה בתום לב, ובנוסף קיימת פסקה 12 לבג"צ שירותי תחבורה ב"ש – ברק מפרט את הסנקציות וסעדים לחובת תום הלב: אחת הסנקציות –

שלילת אכיפה – אם צד מסוים עומד על קיום החוזה כלשונו למרות המקרה הסיכולי ובכך הוא מפר את חובת תום הלב שלו – הוא מבקש לאכוף את החוזה – ולכן נשלול ממנו את האכיפה. – עילה אלטרנטיבית.

דיני הסיכול – חוק 18 לחוק החוזים:

קיימים 3 תנאים מצטברים:

1 . מבחן הצפיות – המבחן המרכזי והחשוב – המפר שטוען לסיכול צריך להוכיח 4 תנאים במצטבר + שגם אדם סביר עומד בתנאים אלה:

א.      שהוא לא ידע – המפר

ב.      שהוא לא צפה – המפר

ג.       שלא היה עליו לדעת – לפי האדם הסביר

ד.      שלא היה עליו לצפות – לפי האדם הסביר

הסתבר בישראל שהכל צפוי.

1. המקרה הסיכולי לא היה ניתן למניעה – משבר כלכלי, מלחמה, אינתיפאדה.
2. התרחשות של נסיבות מסכלות: שביצוע החוזה הפך להיות בלתי אפשרי לקיום או שונה באופן יסודי מהמוסכם.

אם הוא עומד בכל המבחנים – לא ניתן לתבוע את המפר לאכיפה ולא על פיצויי קיום.

1. פגעי טבע:

פס"ד כפר חסידים נגד אברהם – כפר חסידים התחייב למכור כמות מסוימת של חמניות – ירד גשם שלא בעונה והזריעה לא עלתה יפה – והכמות לא צמחה כצפוי – טענו לסיכול. לפי בית המשפט – חקלאי סביר צריך לצפות גשמים שלא בעיתם – מבחן הצפיות לא עומד משמע כי הדבר היה צפוי ולכן אין סיכול.

2. מלחמות ואירועים ביטחוניים:

שנת 1973 מלחמת יום כיפור- פס"ד כץ נגד ניצחוני – כץ התחייב לבנות עבודה קבלנית. גויס למלחמה כשחזר מהמלחמה היה צריך להמשיך בבניה. הייתה אינפלציה גבוהה והמחירים היו בשבילו כמו פשיטת רגל – בחוזה היה כתוב כי המחיר היה סופי וללא כל תוספות. הוא הציע מחיר אחר – והם לא הסכימו. הוא טען לסיכול – משום המלחמה. במחוזי השופטת עושה הבחנה: טענת הסיכול הוא לא המלחמה – אלא האינפלציה. אומרת כי האינפלציה יכולה לקרות מכמה סיבות – אומרת כי אינפלציה היא דבר צפוי. הצדדים צפו את עליית המחירים – התייחסו לכך בדבר – חשבו מלכתחילה שתהיה בעיה המחיר. בערעור לעליון – לא הייתה סתם אינפלציה – הייתה אינפלציה של 50 אחוז.- לא ניתן לצפות. במקרה הזה – הקבלן הסכים כי המחיר הוא סופי. דעת הרוב של חיים כהן – מסכימה עם השופטת במחוזי – אומר כי המאורע המסכל היא לא המלחמה אלא האינפלציה – דבר צפוי. דעת יחיד של לנדוי – אמירת אגב חשובה – " אמנם פרוץ המלחמה הפתיעה … אבל השאלה היא אם אין שלום …הבלתי צפוי הוא תמיד צפוי" הסכים עם דעת הרוב – לדעתו

סכנה של פרוץ מלחמה אינה בלתי צפויה, ולכן לכאורה מלחמה אינה אירוע מסכל, אך יש לשאול אם מלחמה בישראל אינה בגדר הצפוי.

פס"ד לרר נגד עיריית חולון – עיריית חולון תכננה בשנת 1982 תערוכת פרחים בינלאומית בחולון – אך פרצה מלחמת שלום הגליל. התערוכה בוטלה משום הלחימה. לרר שכר שטח מהעירייה וטען כי מגיעים לו פיצויים – העירייה ביטלה את התערוכה ולכן היא הפרה את החוזה – מגיעים לו פיצויי קיום. עיריית חולון טענה לסיכול. השופט חאג' יחיא – " בארצנו למודת המלחמות … הרי כל עוד אין שלום מלחמה היא בגדר הצפוי " אמירת האגב של לנדוי – הוא קובע אותה כהלכה – מלחמה היא אירוע צפוי בישראל – אינו מכיר במלחמה כאירוע מסכל. – אין סיכול ולכן יש לשלם פיצויים.

פס"ד חירם לנדאו עבודות עפר כבישים ופיתוח נגד פיתוח מקורות מים – עד שנת 1972 – חברות ישראליות שבנו באוגנדה, אחת החברות – חברת ורד. במהלך שנת 1971 – מסיבות כלכליות החליטה לצמצם את הפעילות שלה – עשתה חוזה עם שתי חברות אחרות שבחוזים עם אותן חברות היא מכרה את החוזים שהייתה לה עם ממשלת אוגנדה וגם מכרה להם ציוד כבד באוגנדה. תמורת ההנחה שחברת ורד נתנה להם – החברות לא יוכלו לטעון לביטול חוזי המכר משום ההנחה שקיבלו.

בשנת 1972 הייתה הפיכה – העיפו את כל החברות והציוד נשאר שם קרה מקרה חמור יותר ממה שצפו הם צפו שיתרחש הפסקת חוזה –  לא צפו את ההפיכה.

אומר השופט לנדוי בשם בית המשפט – הצדדים ראו מראש – הצדדים קבעו מראש סעיפים שהחוזה עם ממשלת אוגנדה ייפסקו. חוץ מזה – מדובר במדינה דיקטטורית ולכן צריך לצפות הפיכה – היה צפוי.

לדעת פרופ' דויטש – סיכול חוזה מחמת פעולות איבה – מבקר את המצב הזה – המבחן הוא מבחן האדם הסביר – סטנדרט משפטי שניתן לפירוש בהרחבה או בצמצום: כאשר אדם נפגע מפעולות איבה – ניתן ללכת לקראת האנשים האלה מאחר וביטול העבודה באוגנדה היה מכוון נגד ישראל – יכולים לפרש בצמצום את עניין צפייה – מבחן סובייקטיבי + מבחן אובייקטיבי של מה האדם היה צריך לצפות. – להקל עם אותם אנשים ולהכיר במקרים של סיכול.

טענה נוספת שלו – בתי המשפט נתלים בפס"דים השונים בסעיפים שהיו בחוזה – לא היו יכולים לצפות אינפלציה של 50 אחוז – לא לגזור מהסעיף הזה שהצדדים צפו עלייה גבוהה שכזו.

בפס"ד זה – לוקחים בחשבון שהחוזים עם הממשלה ייפסקו – הם צפו ביטול חוזים ואף נתנו הנחה בכדי שהחברות לא יוכלו לתבוע משום כך – לדעתו הם לא צפו הפיכה שתתקע את הציוד באוגנדה.

3. מחדלים ומעשים של צד שלישי:

מעשים או מחדלים של צד שלישי. הצד הזה עשה מעשה שהפך את קיום החוזה לבלתי אפשרי / שונה באופן יסודי.

פס"ד גולדשטיין נגד גוב ארי – מקרה בו אדם התחייב להעביר בעלות בדירה בתאריך מסוים. הוא הגיש את כל האישורים למס שבח. בדיוק באותה תקופה התחילו למחשב את מס שבח– לא דבר פשוט ולכן כל העסק התעכב מספר חודשים – והמוכר נהיה המפר. הוא טען לסיכול – מדובר בצד שלישי ולכן הוא לא יכול להעביר את הבעלות בדירה. דעת הרוב של אבנור וביילסקי – הדבר הוא כן צפוי ולכן היה עליו לצפות את זה. הם מוסיפים שהחוזה לא הפך להיות שונה באופן יסודי –נכון שיש איחור ולכן יכול להיות שיצטרך לשלם פיצויים. – אך איחור של כמה חודשים לא משנה את החוזה באופן יסודי – לא שונה מהותי.  דעת המיעוט – של השופט יהודה כהן – לדעתו יש לעשות הבחנה בין עיכוב רגיל שהוא דבר צפוי לבין עיכוב שנוצר משום המחשוב של המערכת – דבר דרמטי שקורה באופן חד פעמי – דבר לא צפוי.

פס"ד גולדמן נגד מיכאלי – גולדמן שהיו בעלי מגרש עשו הסכם קומבינציה עם בייניש – אחת הדירות הייתה צריכה להימסר למיכאלי – שמכר אותה לקונים נוספים. – בייניש -> גולדמן->מיכאלי -> לקונים נוספים.

גולדמן טענו כי הקבלן לא מסר את הדירה ולכן הם לא יכלו למסור אותה – טענו לסיכול. השופט ברק – מדובר בדבר צפוי שקבלן לא ימסור את הפרויקט שלו בזמן ולכן אין להכיר בטענת סיכול.

4. קשיים נפשיים:

פס"ד נתן נגד סטרוד – מוכרים שמכרו דירה לקונה – עשו הסכם וקיבלו חצי מהסכום בהסכם מנתן. לגברת סטרוד היו בעיות נפשיות – לאחר שהבינה כי היא מאבדת את הדירה היא איימה בהתאבדות – המוכרים ביקשו לא להמשיך את החוזה משום הסכנה – לאחר חודש היא פדתה את הצ'ק – עם שינוי במטבע החוץ וגם תבעה פיצוי מוסכם.- נטען לסיכול. – אם יקיימו את החוזה היא תתאבד – שונה באופן יסודי.

בית המשפט דוחה את טענה – משום שהיו לה בעיות נפשיות הם היו צריכים לצפות ולכן לא עמדה טענת הסיכול.

בני זוג מוכרים דירה ולאחר המכירה מתפרצת באישה מחלת נפש והמוכרים מבקשים לא לעמוד בעסקה וזאת במטרה להגן על בריאותה של האישה המוכרת, באופן מובהק טענת בני הזוג הייתה לאי מעשיות הקשורה לקושי בלתי אפשרי.

פסה"ד לא ניתן על בסיס דוקטרינת הסיכול – הקונים ויתרו על אכיפה וקיבלו את הפיצויים המוסכמים בחוזה.

5. קשיים כלכליים:

פס"ד מ.ד.ט. נגד שושי – מפעל  ששכר עובד לעבודה לשנתיים לאחר פרק זמן מסוים – המפעל נסגר. הוא תבע את מה שהובטח לו. הם טענו לסיכול משום שהמפעל נסגר. לפי בית המשפט- הדבר היה צפוי כי מפעלים רבים נסגרו בימינו ולכן טענת הסיכול לא עומדת.

פס"ד מחצבות חיפה בע"מ נגד חנ-רון – מקרה בו אישה שהשכירה מקרקעין – את דמי השכירות היא הצמידה לשער הדולר וחלק למדד המחירים לצרכן – שנות ה -80 אינפלציה וגם הוקפא שער הדולר – טענו לסיכול. לדעת בית המשפט – הצדדים פיזרו את הסיכון ובחלק הדולרי לא קרה משהו מהותי – הוא הוקפא – לא כל העסק התמוטט ביניהם – ולכן עילת הסיכול לא עלתה.

עד כאן – לדעת בית המשפט הכל היה צפוי – ולכן עילת הסיכול לא עלתה.

6. שינוי הגישה –

פס"ד ענבר נגד דנגור – קבלן בנה בית משותף ואת אחת החנויות הוא השכיר לענבר – זיכיון לקפולסקי. השכנים ביקשו צו מניעה משום שהקבלן התחייב לא להקים עסק כזה בבניין – ראו שהכל תקוע ולכן הם תובעים על הפרה. בית המשפט דן בהפרה – מסלול שגוי משום שמדובר בטעות והטעיה. בנוסף שהמקרה הגיע לעליון – השופט צבי טל – אין בסיס לטענת האי גילוי – משום שאין כלל בעיה לפתוח עסק מסוג קפיטריה. – לטענתו מדובר בהפרה אך בכל זאת הוא מכיר בטענת סיכול – הקבלן התחייב להשכיר בית קפה הוא הפר את החוזה משום צווי מניעה – אך לקבלן עומדת טענת סיכול משום שהוא לא יכול היה לצפות את צווי המניעה.

פס"ד נאות דברת נגד ניהול והשקעות בע"מ– מקרה בו היה איחור של 3 שנים בבנייה. לדעת השופט חשין – הקבלן טען שמשום הגשמים הייתה האטה בבנייה – השופט אמר כי הקבלן היה צריך לצפות אך באמירת אגב הוא מוסיף כי יש מקרים בהם ירידת גשם שלא יורדים בזמן – יכול להיות שיכיר בסיכול.

פס"ד נווה הרודיון נגד פ.ד.ד חברת מגורים– הייתה בנייה והיה סגר ארוך טווח. היה קיים סעיף בחוזה שאם יהיה סגר יתחשבו בזה מבחינת הלו"ז – צפו את הסגר. הוויכוח היה על התייקרות בבנייה.

לדעת השופט ביין – סגר כללי וממושך הוא לא צפוי – עושה הבחנה בין סגר של מספר ימים שהוא צפוי לבין סגר של מספר חודשים – דבר לא צפוי ולכן הוא מכיר בטענת סיכול.

פס"ד חשוב: פס"ד רגב נגד משרד הביטחון – מקרה שינוי הגישה. השופט אנגלרד – לדעתו אין לומר כי צפיות המלחמה שבאה לידי ביטוי בדעת של לנדוי – היא לא הלכה פסוקה. יש להבחין בין המלחמה אם היא דבר צפוי לבין התוצאות שלה. – הגישה נראית נוקשה ולכן הוא מתכוונן לעבר שינוי גישה. בשנת 1990 משרד הביטחון תקוע עם מאות אלפי מסכות אב"כ. עושה חוזה עם רגב – מוכר 60 אלף מסכות ישנות תמורת 60 סנט למסכה – כאשר הוא דורש שיהיה להם כבר קונה שתקנה תמורת 80 סנט. רגב שילמו מראש את כל הסכום – ומתחילה מלחמת המפרץ משרד הביטחון רצו להשאיר את המסכות כהכנה למלחמה. המחיר בעולם עלה ל 17.60 דולר. – רגב טענו כי הם קנו ולכן דרשו את המסכות. משרד הביטחון טוען לסיכול – מהלך לא צפוי בעקבות המלחמה. עוד טוען משרד הביטחון ל"הלכת ההשתחררות" – כאשר גוף ציבורי עושה חוזה עם חברה פרטית – החוזה הוא בתחום המשפט הפרטי אך עדיין מדובר בגוף ציבורי – יסתבר כי העסקה היא לא טובה לציבור – ולכן לפי הילכה זו הגוף יכול להשתחרר ממנה עם פיצוי סמלי.

במחוזי – השופט דוחה את טענת הסיכול – משום שהכל צפוי אך הוא מקבל את הלכת ההשתחררות – אומר כי הוא ייתן פיצוי חלקי. החברה האמריקאית תבעה את החברה הישראלית – נעשה הסכם פשרה של 50 אלף דולר – בית המשפט הסכים לתת את העלות של הפשרה ואת מה שלא קיבלו הם יקבלו 60 סנט.

משרד הביטחון זונח את טענת הסיכול ונשאר רק עם הלכת ההשתחררות – טוען כי הוא צריך לשלם רק 60 סנט ולא יותר מזה – בשם הלכת ההשתחררות. רגב טענו כי לכל מסכה יש לשלם 17.60 דולר – פיצויי קיום. מגיע לעליון.

בעליון – השופט אנגלרד – הלכת ההשתחררות מתקיימת, אך משום שמשרד הביטחון זנח את טענת הסיכול – הוא מנסה לדחוף את זה להלכת ההשתחררות – לטענתו לא ניתן היה לצפות ולמנוע את האירוע, מדינת ישראל צריכה את המסכות באופן יסודי – מקבל את הלכת ההשתחררות לפי דיני הסיכול – גם בסעדים הוא הולך לפי דיני הסיכול – דוחה את 17.60 דולר למסכה וגם 80 סנט למסכה – מגיע להם רק 60 סנט למסכה + ההסדר עם החברה האמריקאית. הוא היה מוכן ללכת לקראת רגב ונתן להם 80 סנט למסכה .

אמנם לא נטען לסיכול – אך העליון היה מקבל את הסיכול.

מי שעומד על קיום החוזה למרות הנסיבות הסיכוליות – זוהי התנהגות בחוסר תום לב – המסקנה / הסנקציה היא שלילת אכיפה או על העילה החליפית התנהגות בחוסר תום לב – לפי בג"צ תחבורה ציבורית ב"ש.

פס"ד בן אבו חברה לבניין נגד מדינת ישראל – בן אבו היו אמורים לבנות שכונה חדשה בגבעת זאב. מספר חברות השתתפו במכרז לבניית הדירות. בן אבו זכו לבנות 76 יחידות. מצליחים למכור 16 יחידות ואז מתחילה האינתיפאדה – מכרו רק 2% מהדירות. בן אבו שילמו הוצאות פיתוח למדינה וגם ערבויות בסך 23 מיליון ₪. המדינה אמרה כי היא מוכנה לפרוס ולהגמיש אך לא לוותר – המדינה לא פותחת בשום הליך – בן אבו עלולה לקרוס משום שאין לה קונים והיא פותחת בהליך והיא טוענת לסיכול – עולה השאלה האם הטענה היא טענת מגן או טענת חרב? (אמורה להיות טענת הגנה). בית המשפט – גם בן אבו יכול להעלות את טענת הסיכול – לא עולה בתור טענת הגנה אלא בתור טענת חרב. לא קיימת השבה ללא ביטול – אך בסיכול הדבר כן קורה: סעיף 18.ב. – השבה במקרה של סיכול ניתן לקבל בין אם החוזה בוטל ובין אם לא – איך ניתן לדבר על השבה ללא ביטול? המדינה לא רוצה לבטל את החוזה משום שיש לה ערבויות אך הקבלן בינתיים קורס – ולכן בסיכול ניתן לקבל השבה גם אם לא בוטל החוזה. לדעת בית המשפט לגופו של עניין – כל הנחות היסוד של החוזה קרסו משום שמכרו רק 2% מהדירות. – קיימת הוראה שלא מאכלסים פחות משליש מהשכונה. – עצם העובדה שהמדינה עומדת על קיום החוזה מדובר בחוסר תום לב. בנוסף לדעת בית המשפט היה פה סיכול – הצדדים לא צפו – השאלה היא האם הצדדים היו צריכים לצפות שהדיירים לא יקנו דירות לאור האינתיפאדה והסכמי השלום – בית המשפט אומר כי הדבר לא היה צפוי, הם לא היו יכולים למנוע את השפעת האינתיפאדה ואת התוצאות על הפרויקט, והיו נסיבות מסכלות – רק 2% קנו דירות ולכן לא ניתן להמשיך את הפרויקט – זה שהאינתיפאדה נגמרה זה לא אומר שישר יתחילו לקנות דירות – מקבלים את טענת הסיכול וחוסר תום לב של המדינה – ולכן ניתן לבטל את החוזה בין בן אבו לבין המדינה.

פס"ד ב. יאיר חברה קבלנית נגד משרד השיכון – ב. יאיר הייתה חברה אחרת שטענה לסיכול. בית המשפט דחה את טענת המדינה כי סיכול הינה טענת מגן ולא חרב – בית המשפט דחה את הטענה הזו ומוסיף כי המפר יכול לקבל השבה גם ללא ביטול החוזה על ידי הנפגע (המדינה). בית המשפט מכיר בכך שהחברות לא צפו את השפעת האינתיפאדה על קניית הדירות.

שונה באופן יסודי – אם סביר להניח שהצדדים לא היו מתקשרים בחוזה מראש אם הם היו מודעים לנסיבות – אזי מדובר בשינוי חוזה יסודי.

בית המשפט מכיר בטענת הסיכול.

בית המשפט הורה על השבה – ואלה יוותרו על ויתור הזכויות על הקרקע – ביטול החוזה.

פס"ד הרשקוביץ' נגד איסתא – הרשקוביץ' סגרו חופשה דרך איסתא לתורכיה עם הילדים. הסתבר שהמטה ללוחמה בטרור מוציא אזהרה לא לנסוע לתורכיה. – טענו לסיכול. בית המשפט משתמש בשתי העילות: סעיף 39 – אם איסתא תעמוד על החוזה – חוסר תום לב – מדובר בנופש ולכן העמידה על קיום החוזה הינה חוסר תום לב מצד כל החברות. בנוסף ניתן לקבל את טענת הסיכול – לא ניתן להגיד כי הכל צפוי מבחינה ביטחונית – השפעה על החוזה עצמו היא לא צפויה ואת המשמעות שלה על הנופש עצמו – מדובר בזוג עם ילדים. לא ניתן למנוע ומדובר בחוזה שונה באופן יסודי – מקבל את הטענה של סיכול ומורה על השבה. איסתא היו צריכות להשיב את הכסף לזוג – מבחינת בית המשפט רק הנפגע יכול לבטל את העסקה (הרשקוביץ') והמפר הם איסתא – אבל הרשקוביץ' צריכים לשפות את איסתא ב50% מהעסקה – התוצאה היא שהזוג יקבל רק 50% אחוז הכסף. – פעם הרשקוביץ' הם הנפגעים ופעם המפרים – לכן הבלבול בפס"ד זה.

לפי הדין הקיים – השבה היא דו צדדית

שיפוי – ניתן להטיל רק על המפר לפצות את הנפגע.

לא ברור מי המפר ומי הנפגע.

בקודקס – לא יהיה מפר ונפגע – ולכן יימנע הבלבול.

פס"ד מורן נגד פוקס – חברה אחת רכשה מניות מחברה במימון בנק שוויצרי, הבנק ראה מלחמה עצר את המימון, לכן השופטת קובעת כי יש סיכול הסכם המימון ומכוח זה סוכלה עסקת הרכישה. המתווך בעסקה תבע את חלקו בכל מקרה, בית המשפט קובע כי מאחר והחוזה סוכל הוא לא זכאי לפיצוי. כמו כן קבעה השופטת כי גם במצב של אין שלום לא ניתן לצפות כי יתרחש מצב מלחמה. היה חוזה מימון, חוזה מכר וחוזה תיווך – רוב המשפט עסק בחוזה התיווך השופטת מיכל אגמון  טוענת כי חוזה המימון סוכל, חוזה המכר סוכל ולכן גם חוזה התיווך סוכל. מיגל דוייטש טוען כי מצבה הכלכלי של ישראל לא נפגע ולכן לבנק השוויצרי לא היה צריך לחשוש ממתן הלוואה ולכן לא היה סיכול של חוזה המימון, חוזה המכר בוצע לאחר פרוץ המלחמה ( 8 ימים ) ועל עושה העסקה היה לקחת בחשבון כי הבנק השוויצרי ייבהל ויסווג ולכן אין סיכול של חוזה המכר. מכוח זאת אין סיכול בחוזה התיווך ובכל מקרה המתווך סיפק את הסחורה וכן החוזה היה תקין ותקף ולכן היה עליו לקבל את דמי התיווך.

במקרה של הר געש שהתפוצץ – מדובר במאורע לא צפוי ובלתי ניתן למניעה, במקרה של טיסות וכן מלונות ניתן לומר כי החוזה סוכל ולכן חברות התעופה והמלונות אמורים להחזיר את הכסף ללקוחות.

7. קשיים נפשיים:

פס"ד כהן נגד כהן – שני אנשים שזכו במרכז של ממ"י ושילמו דמי קדימה. הם היו צריכים להביא משקיעים – לא הביאו הם חשבו להשיג מקבלנים שיהיו המשקיעים הגדולים. הנתבע כהן בשל מחלת נפש שנוצרה לו הכשיל את כל המו"מ עם הקבלנים – לא הביאו בזמן משקיעים ולהם חילטו להם את הדמי קדימה – התובע תבע את הנתבע – בית המשפט מכיר פה בסיכול – זה שנוצרה לו מחלת נפש – מדובר בסיכול.

8. קשיים פיזיים:

פס"ד רוט נגד אשדר – משפחה שחתמה חוזה לרכישת דירה. שילמו תשלום ראשון, ואת התשלום השני הם היו צריכים לקבל ממשכנתא. הבעל עבר תאונת דרכים קשה – הבנק לא רצה לתת לו משכנתא. בית המשפט אומר כי התאונה לא הייתה צפויה ולכן כל עניין המשכנתא לא היה צפוי – מכיר בטענת סיכול למרות סעיף כתוב בחוזה שהזוג לא יקבל משכנתא – לכאורה הם צפו את העניין – אך בית המשפט לא מכיר בזה. – לא צפו את התאונה הקשה ולכן מכיר בסיכול. עניין המשכנתא היה ברור – ולכן בית המשפט הכיר בעניין הסיכול.

קודקס

בקודקס ישונה מבחן הצפיות למבחן הסיכון, המחוקק הבין כי לבצע רוויזיה יסודית. בדיני החוזים מחלקים סיכונים.

מבחן הסיכון– שואל את השאלה על מי משני הצדדים לחוזה (החייב או הנושה) מוטל סיכון המאורע המסכל?  סע' 131 לקודקס מגדיר נסיבה חדשה לאחר כריתת החוזה – מגדיר כי דיני הסיכול עוסקים במצב שלאחר כריתת החוזה, מבחן הסיכון הגיע מארה"ב שם מהווה כלי מרכזי.

פער בין מה שחשבתי שהיא המציאות לבין המציאות בפועל – טעות והטעיה, מבחן הסיכון.

דיני הסיכול – מבחן הסיכון – עוסקים בפער שנוצר לאחר כריתת החוזה.

אם החייב הוא זה שצריך לשאת בסיכון – אז כשהוא טוען לסיכול – הוא לא יכול לבוא בדרישות משום שהסיכון הוא עליו (על החייב). – דוחים את טענת הסיכון – ולכן ניתן לתבוע ממנו פיצויים.

אם הסתבר שהסיכון הוא על הנושה והחייב לא יכול לקיים את החוזה – והוא בא בטענת סיכול – מאחר שהסיכון הוא לא על החייב נכיר בטענת הסיכול.

המשמעות בקודקס בהכרה בטענת סיכון – השינוי הוא שהחוזה פוקע! (הדין כיום: אם מתקבלת טענת סיכול זוהי חסינות למפר מסעד האכיפה וסעד פיצויי הקיום).

בקודקס – במקרה של סיכול לא מחפשים את המפר ואת הנפגע – אין באמת מפר ונפגע אמיתי – קשה לאתר מי הנפגע ומי המפר, מאחר והתרחש מאורע שלא ניתן לקיים את החוזה ולכן בקודקס לא מתייחסים לחוזה כחוזה שסוכל ולכן הוא יפקע, לכן דיני החוזה עובר מתרופות למבנה החוזה. אם יסתבר שהסיכון היה על החייב אבל אז זה באחריותו ולכן סוף מעשה במחשבה תחילה וכאשר ביהמ"ש

כיצד בודקים על מי מוטל הסיכון "צד לחוזה יחשב כנושא לסיכון אם נטל על עצמו את הסיכון במפורש או במשתמע"

מבחן הסיכון – המקור:

מבחן הסיכון הגיע מארה"ב (כמו מבחן הסיכון בטעות והטעיה). – הגיע מחוק לדוגמא מארה"ב.

השתלב בסעיף 132.א – התרחש אירוע מסכל והסיכון להתרחשות אירוע כאמור ותוצאותיו אינו מוטל על מי שחיוביו סוכלו יפקע החוזה, במועד התרחשותו של האירוע המסכל – המשמעות היא שאם התרחש מאורע מסכל והסיכון מוטל על הנושה – החוזה פוקע.

איך יודעים על מי חל הסעיף?

סעיף 132.ב. – צד לחוזה ייחשב כנושא בסיכון אם הוא נטל על עצמו את הסיכון במפורש או במשתמע או שמן הצדק להטיל עליו את הסיכון. – המשמעות היא שקיימות שתי אפשרויות לבחינת על מי חל הסעיף: – או סעיף1 או סעיף 2:

1. לבדוק את החוזה עצמו – אם הדבר כתוב במפורש או במשתמע.
2. מן הצדק להטיל על צד מסוים את הסיכון – לשופט יש שיקול דעת להטיל את הסיכון על צד מסוים. – גם אם לפי החוזה צד מסוים נושא את הסיכון – השופט לא חייב לקבל את הכתוב בחוזה – בית המשפט יכול לפעול בניגוד לחוזה. – כמו בפס"ד אפרופים.

אפשרות של בדיקה מלשון החוזה – נטילת סיכון במפורש או במשתמע –

צריך לבדוק את מכלול החוזה, סוג החוזה, משך החוזה. למשל אם הצדדים שמו תנאי הצמדה – הם צפו מצב של אינפלציה.

למשל אם קבלן התחייב להשיג היתר בניה בתוך חודשיים – הוא לקח על עצמו את הסיכון שההיתר לא יתקבל עוד חודשיים.

אם צד מסוים התחייב לבטח את נשוא החוזה – ביטוח הוא פיזור הסיכון על פני הציבור.

קיים הסעיף של כוח עליון – במקרים של מהומות, מלחמות, משברים – פוטרים את עצמם מנטילת הסיכון.

המבחן משתלב בדיני החוזים משום כמה סיבות:

1. חוזה הוא כלי להקצאת סיכון – כל אחד מהצדדים מתחייב לדבר מסוים בחוזה – כל צד לוקח סיכון לאותו הדבר שהוא מתחייב לו בחוזה. – משתלב הגיונית בדיני החוזים.
2. כמו בטעות והטעיה גם בדיני הסיכול – קיים פער בין הרצוי לבין המצוי – בין מה שאדם חשב לבין מה שקרה בפועל. בטעות ובהטעיה עוסקים במצב שלפני כריתת החוזה לעומת סיכול שעוסק לאחר כריתת החוזה. – הפער נוצר לאחר כריתת החוזה.
3. בטעות והטעיה – סעיף 14.ד. – הנושא של טעות שהיא לא רק בכדאיות העסקה – מבחן שהתקבל בפס"ד ארואסטי, פס"ד שלזינגר – המבחן הוא מבחן הסיכון. בסיכול – המבחן הוא מבחן הסיכון – אם יהיה סיכול או לא הדבר יהיה תלוי במבחן הסיכון. – רוצים ליצור את אותו המבחן.

אפשרות של בדיקה מלשון החוזה – נטילת סיכון במפורש או במשתמע –

1. צריך לבדוק את מכלול החוזה, סוג החוזה, משך החוזה. למשל אם הצדדים שמו תנאי הצמדה – הם צפו מצב של אינפלציה.
2. למשל אם קבלן התחייב להשיג היתר בניה בתוך חודשיים – הוא לקח על עצמו את הסיכון שההיתר לא יתקבל עוד חודשיים.
3. אם צד מסוים התחייב לבטח את נשוא החוזה – ביטוח הוא פיזור הסיכון על פני הציבור.
4. קיים הסעיף של כוח עליון – במקרים של מהומות, מלחמות, משברים – פוטרים את עצמם מנטילת הסיכון.
5. פס"ד חירם לנדאו – המקרה של אוגנדה – גם במקרים שהחוזים יבוטלו עם ממשלת אוגנדה – הם פטרו את עצמם מהסיכון. – ולכן הסיכון הוא על הרוכש.
6. פס"ד כץ נגד ניצחוני – המחיר הוא סופי ולכן לא ניתן לבוא בדרישות. – דיברו על אינפלציה מדודה ולא של 50% – דבר לא צפוי.
7. אם מישהו התחייב לספק חומרים במקום מסוים – הוא לוקח על עצמו את הסיכון להתייקרות עלויות השינוע – למשל אם הדלק התייקר גם אם הם יתגברו בהמשך.

אפשרות שנייה – הטלת הסיכון לפי הצדק –

לפי הניתוח הכלכלי של המשפט – צריך להטיל את הסיכון על מי שיכול לשאת בו באופן הזול ביותר – החייב. – הוא זה שיכול לבטח את עצמו בעלות הנמוכה ביותר. – הוא יכול לעשות ביטוח עצמי ולפזר את העלות לימים של משבר. – ולכן צודק להטיל את הסיכון על החייב.

לפי הגישה המוסרית – כאשר אדם לא יכול לקיים את החוזה לא ניתן לבוא אליו את האשמה. מנגד החייב הוא זה שהתחייב ולכן עליו נכון להטיל את הסיכון – במקרה שהם באותו המצב – צריך להטיל על החייב את הסיכון.

לסיכום – לפי הניתוח הכלכלי והגישה המוסרית – נקודת הפתיחה היא שהחייב הוא זה שנושא בסיכון.

אך קיימים שיקולים נוספים.

מבחן הסיכון מחליף את מבחן הצפיות – מבחן הצפיות לא נעלם לחלוטין אלא חלק בתוך מבחן הסיכון. שאלת הצפיות משפיעה על הסיכון כי לוקחים סיכון לגבי מאורעות צפויים. במקום להיות מבחן בלעדי הופך מבחן הצפיות לעזר למבחן הסיכון.

מה הקשר בין סיכון לצפיות?

מסתבר שהחייב נוטל בדר"כ סיכון לגבי מאורעות צפויים. – אך ייתכן כי אדם לא יסכים לנטול סיכון לגבי מאורע צפוי. – למשל סגר של 3 ימים זה דבר צפוי – קורה פעם בחודש – אך קבלן מסוים לא חייב לקחת את הסיכון לגבי הסגר – מתחייב לבנות לגבי X ימים בהם אין סגר – לא לוקח סיכון.

מהצד השני – החייב בדר"כ לא נוטל סיכון לגבי מאורעות לא צפויים אבל ניתן לקחת סיכון לגבי מאורע לא צפוי – למשל סעיף בחוזה של אם פורצת מלחמה – דבר לא צפוי אך הצדדים החליטו שכן לנטול את הסיכון.

קיימים שלושה מבחנים:

1. מבחן הצפיות – התחליף הוא מבחן הסיכון.
2. שהמפר לא יכול היה למנוע את המאורע המסכל
3. דרישת התרחשות נסיבות מסכלות.

המפר לא יכול היה למנוע את המאורע המסכל –

מבחן שקל להוכחה – צריך להוכיח שהמפר לא יכול היה למנוע את המאורע המסכל – זהו מבחן סובייקטיבי – מדובר במפר עצמו ולא במפר סביר.

אם מפר סביר היה יכול למנוע והמפר הספציפי היה אדם נכה ולכן לא יכול היה למנוע – מבחן סובייקטיבי. ולהפך.

ולכן נבדוק את המפר עצמו ולא את המפר הסביר.

מבחן זה לא יופיע בקודקס משום שמדובר בדבר ברור מאליו – ברור שאם אדם יכול היה למנוע את המאורע המסכל ולא מנע – משמע כי לקח סיכון שהמאורע יתרחש.

סיבה נוספת – אם אדם טוען לסיכול והיה יכול למנוע את המאורע – ניתן לטעון לחוסר תום לב.

דרישת התרחשות נסיבות מסכלות –  סע' 18 לחוק החוזים – 2 סוגים

כיום בדין הקיים קיימות 2 סוגים של נסיבות מסכלות: – לא במצטבר. – מספיק אחד.

1. קטגוריה 1 – שהחוזה הפך להיות בלתי אפשרי
2. קטגוריה 2 – שהחוזה הפך להיות שונה באופן יסודי מהמוסכם

בארה"ב קיימים סוגים נוספים מסוג של : חוזה הפך להיות בלתי חוקי, החוזה הפך להיות בלתי מעשי, סיכול מטרה – ניתן לבצע את החוזה אך המטרה היא כבר לא רלוונטית.

סעיף 131 בקודקס – יהיו 4 נסיבות מסכלות:

1. החוזה בלתי אפשרי
2. החוזה שונה באופן יסודי
3. החוזה בלתי חוקי
4. סיכול מטרה
5. בלתי מעשי ( לא נכנסה לקודקס)

1. החוזה בלתי אפשרי –

קיימות 3 אפשרויות:

1. כאשר קיימת פגיעה פיזית בנושא החוזה  ( בנכס )– פס"ד טיילור קלדוויל ( אנגליה ) – למשל אולם קונצרטים שנשרף – אז חוזה השכירות הפך להיות בלתי אפשרי. במקרה של מכונית –אדם רצה לקנות מכונית ספציפית מאדם אחר – ואותה מכונית נגנבה – ניתן לטעון כי החוזה הפך להיות בלתי אפשרי.

פרופ' טדסקי – צריך להסתכל עם העניין באופן סובייקטיבי – בלתי אפשרי למה שהצדדים התכוונו איך הצדדים הסתכלו על העניין – לא יכלו לצפות. לדעת המרצה ניתן גם לטעון כי החוזה שונה באופן יסודי – הוא התכוון למכור את המכונית שלו.

2. האמצעי או המכשיר לביצוע החוזה הנפגע ( לא ניתן לשימוש ) – אם לאדם יש מכונת אריזה יחידה מסוגה בארץ והיא הושבתה. לוקח זמן רב עד שיגיעו החלקים הוא לא יכול לארוז – האמצעי לביצוע החוזה נפגע – ולכן הוא לא יוכל לעמוד בחוזה.
3. מות החייב, מחלתו או שהפך להיות בלתי כשיר – השאלה היא אם מדובר בעבודה אישית  – ביהמ"ש לא יכול למשל להכריח מישהו לעבוד אצל מישהו כלומר עבודה שלא ניתן להאציל אותה למישהו אחר. אם מדובר בחוזה לעבודה אישית ואותו חייב שרק הוא יכול היה לבצע את העבודה הוא מת או חלה או שהפך להיות בלתי כשיר (שללו לו רישיון) – אז החוזה הופך להיות בלתי אפשרי.

פס"ד כהן נגד כהן – שני אנשים שזכו במרכז של ממ"י – היו צריכים להביא משקיעים ואחד מהצדדים חלה במחלת נפש והוא הכשיל אותו בכוונה. – ולכן לא היו משקיעים ולכן לקחו להם את הסכום שהם שילמו – בית המשפט הכיר במחלת הנפש – הפך את החוזה לבלתי אפשרי.

פס"ד לופז נגד שושני – מלחמת יום כיפור – לופז מגויס למלחמה ולא שב ממנה. לפני כן הוא עשה הסכם עם שושני למכירת המניות שלו לשושני – לופז פנה למשפחת שושני בטענה כי אין מי שינהל את החברה, ולכן טענו לסיכול – בית המשפט עשה הבחנה: אם מדובר בחוזה שהפך להיות בלתי אפשרי משום שהאדם נפטר – הוא היה אמור לעשות דבר מסוים. במקרה הזה כן ניתן לבטל את החוזה – ניתן למכור את החברה למישהו אחר או לשכור מנהל אחר.

ע"א 865/76 לופז נ' שושני

ביהמ"ש פוסק במקרה זה כי מותו במלחמת יוה"כ של שותף שהתחייב לקנות את חלקו בשותפות מהשותף האחר לא מהווה סיכול ועיזבון השותף שמת צריך לקיים את החוזה.

ביהמ"ש קובע שאילו היה תנאי בחוזה, לפיו החוזה יקוים רק אם הקונה נשאר בחיים אזי מותו של הקונה היה יכול לסכל את החוזה.

יש כאן בעיה – משום שמאורע מסכל אינו צפוי, ואם הוא מופיע בתניה בחוזה חזקה עליו שהצדדים צפו.

למעשה ביהמ"ש קובע כי ס' 18 אינו שימושי.

2. החוזה בלתי חוקי –

פרופ' שלו מביאה כדוגמא חוזה שבו אדם התחייב להעביר בעלות במקרקעין, והפקיעו לו חלק מהקרקע – זהו חוזה שהביצוע שלו הפך להיות בלתי חוקי. – לא בהכרח נכון – הקרקע כן תעבור תחת הפקעה – זה לא לא חוקי. –  דוגמא מימינו – חוזה לבניה ביו"ש והמדינה החליטה להקפיא בניה, החוזה החל חוקי אבל לאחר מכן ביצועו הפך בלתי חוקי.

פס"ד מרקין נגד משה – מקרה של הפקעה – לא לא חוקי אלא שונה באופן יסודי.

לדעת פרופ' שלו – עושה הבחנה בין חוזה שהנסיבה המסכלת היא בלתי חוקית – זהו חוזה שכאשר יצא לדרך הוא היה בסדר אך בהמשך שינו את החוק – כך שהביצוע הפך להיות בלתי חוקי – זהו מקרה של סיכול שהנסיבה המסכלת היא בלתי חוקית – עושה הבחנה בין מקרה כזה לבין חוזה שמראש הוא היה לא חוקי – שזהו חוזה פסול לפי סעיפים 30-31.

כיום – אין עדיין אפשרות של חוזה בלתי חוקי – ניתן להגיד כי הדבר בלתי אפשרי משום שהוא לא חוקי או שהוא שונה באופן יסודי.

3. חוזה שונה באופן יסודי –

ניתן להניח כי הצדדים לא היו מתקשרים בחוזה אם היו יודעים את הנסיבות הנוכחיות .מצב שבו מציגים את החוזה המקורי ומזהים פער רציני – ולכן החוזה שונה באופן יסודי.

 פס"ד ב.יאיר – הגדרה לשוני באופן יסודי – אם ניתן להניח שהצדדים לא היו מתקשרים באותו חוזה אילו ראו מראש את הנסיבות ותוצאותיהן – זהו חוזה ששונה באופן יסודי.

פס"ד רוט נגד אשדר – זה שהקונה לא יכול לקבל משכנתא משום שעבר תאונת דרכים – זה שוני באופן יסודי.

פס"ד מרקין נגד משה – מקרה של חלקה של 19 דונם שהמוכר והקונה התחייבו להעביר 500 מטר ספציפיים לקונה. לא עשו חלוקה כדין – הייתה הפקעה של כביש שחותך 40% אחוז מהחלקה – 115 מטר מתוך ה-500 מטר. המוכר והקונה נפטרו – היורשים של המוכר אמרו כי הם נפגעו 40% ולכן גם הוא ייפגע ב-40% – להוריד לו 300 מטר. במחוזי – נקבע כי הצדדים לא שותפים ובנוסף המוכר צריך לתת לקונה 500 מטר בפועל. בעליון – השופט אנגלרד – ההפקעה יצרה מצב של סיכול – משום שאם הקונה היה מבקש אכיפה של115 מטר כמבוקש – הדבר היה שונה באופן יסודי משום שהוא כבר הפסיד 40% מההפקעה שלא הייתה צפויה ולא הייתה ניתנת למניעה – לכן יש מצב של סיכול ולכן החלטת המחוזי היא לא יכולה לעמוד – אין אכיפה במקרה של סיכול. החשוב הוא – טוען כי צריך לתת לקונה – הם לא שותפים ולכן הוא צריך לשאת בהפקעה. אפשרות אחת: הקונה רצה לתת רק 300, הקונה רצה לקבל500 מטר נקי – מצב של סיכול ולכן אין אכיפה – בפועל הוא מפסיד 115 – פיתרון ביניים.

שני השופטים האחרים:

השופט מצא – לא קיבל את הדברים משום שהפקעה היא דבר צפוי. טען כי צריך לפרש את החוזה בצורה כזאת שאם הדבר היה נעשה בזמן – הוא היה מפסיד115 מטר – אותה תוצאה של אנגלרד.

השופט ריבלין – מסכים עם התוצאה של שניהם אך בדרך אחרת – הוא לא מקבל את טענת הסיכול – טוען שהפקעה היא דבר צפוי – לדעתו, הם לא שותפים ולכן הוא לא צריך לשאת בהפקעה של 40% – ישנו סעיף 3 חריג לאכיפה שאומר כי אכיפה שאינה צודקת בנסיבות העניין בנוסף קיים סעיף 4 המתיר לבית המשפט לאכוף את החוזה בתנאים – הוא מאפשר אכיפה בתנאים – שהוא יישא ב-115 מטר בפועל.

כולם הגיעו לאותה תוצאה בדרכים שונות.

פס"ד בלומנפלד נגד הדר – מלחמת יום הכיפור – חברה התחייבה לייצר רולטות תמורת 100 אלף לירות – טענה שמשום המלחמה המחירים קפצו ולכן החוזה שונה באופן יסודי – דרשו תוספת. בית המשפט אמר כי שונה באופן יסודי – הוא רק שינוי בנסיבות מרחיקות לכת – אין לעשות בו שימוש בכל עלייה של מחירים. הם לא הביאו ראיות שהייתה קפיצת מחירים רצינית וגם גילה כי הם ביקשו תוספת עוד לפני המלחמה – ולכן הדבר הוא לא בעקבות המלחמה.

פס"ד גולדשטיין נגד גוב ארי – מקרה שמחשבו את מס שבח – הדבר היה צפוי לדעת הרוב. מה גם שהיה עיכוב רק של 4 חודשים – דעת הרוב טענה כי זה צפוי במשרד ממשלתי, החוזה לא שונה באופן יסודי משום איחור של מספר חודשים אלא בהפרה – דורש פיצוי.

חוזה שהפך להיות בלתי מעשי –  לא נמצא בחוק ולא נכנס לקודקס.

זהו ניסיון להגמיש את הנסיבה של הבלתי אפשרי – מתאימים להם מקרים דומים ולכן לא הכניסו אותו לקודקס וכיום הוא נחשב לנסיבת הבלתי אפשרי.

 פס"ד נתן נגד סטרוד – האישה שרצתה להתאבד משום מכירת הדירה – השופט איילון הכיר בסיכול משום הנסיבה הבלתי מעשית – יכול להיות שהיא תתאבד. פרופ' שלו – לא מסכימה עם השופט איילון – לטענתה בלתי מעשי לא מדובר במצבים נפשיים, מדובר באי אכיפה צודקת של החוזה – ולא נסיבת הבלתי מעשית.

כל הטענות האמורות – נטענות מפי החייב !!!

4. סיכול מטרה – מצד הנושה

נסיבה מיוחדת – משום שאת נסיבה זו הוא הנושה (ולא החייב). החייב יכול לבצע את החוזה אבל הנושה שהמטרה שלשמה הוא עשה את החוזה היא לא תועיל לו – הוא לא מעוניין בקיום החוזה.

התפתח באנגליה במשפטי ההכתרה – את המלך אדוארד היו צריכים להכתיר בתהלוכה ברחוב. אדם שכר דירה כדי לראות את התהלוכה. ביטלו את התהלוכה ולכן הוא רוצה לבטל את החוזה – השוכר שרצה את השכירות המטרה שלו לא רלוונטית.

בקודקס יהיה קיים סיכול מטרה במפורש – אירוע מסכל היא התרחשות נסיבה חדשה המכשילה את מטרת ההתקשרות בחוזה. – כיום הוא יכול להיכנס תחת חוזה שונה באופן יסודי.

לדוגמא – סטודנט שכר דירה ליד אוניברסיטה משום שסבר כי יתקבל לאוניברסיטה – ובסוף לא מתקבל. אם מתקיימים מבחני הסיכול – ניתן לטעון לסיכול מטרה. – ומשם לטעון לסיכול ולאכיפה ולפיצוי.

המטרה של החוזה – צריכה להיות מטרה משותפת של הצדדים או מטרה של צד אחד שהצד השני יודע עליה – עדיף כבר לעשות חוזה על תנאי. (במידה והוא מתקיים החוזה יופעל).

פס"ד אנגלי – פס"ד וויט נגד מקרגור – אדם בעל עסק של מוסך – עשה עסק עם פרסומאית שתפרסם אותו במשך 3 שנים על פחי אשפה. – לאחר זמן מה הוא מתחרט. פרסמה אותו במשך 3 שנים ודרשה את התשלום. בית המשפט קבע כי הוא צריך לשלם.

במשפט הישראלי – יש להפריד בין מקרה שבו האדם רוצה פרסומות אבל במקום פרסום על פחי אשפה הוא רוצה פרסומות באינטרנט –במקרה כזה לא ניתן להשתחרר מהחוזה, לבין מקרה בו המוסך נסגר ואין לו תועלת וצורך יותר בפרסום – במקרה זה עומד המפרסם על קיום החוזה בחוסר תום לב, במקרים כאלה ניתן לתקוף את טענת האכיפה של הפרסומאית דרך 3 עילות שונות:

1. עמידה על קיום החוזה בחוסר תום לב – אין לו תועלת בפרסום. – במקרה שהמוסך נסגר ולא שהוא מעוניין בפרסום במדיה אחרת.

פס"ד בג"צ תחבורה ציבורית  ב"ש. – עילה גמישה.

2. אכיפה בלתי צודקת – משום שאין לו תועלת בפרסום. – עילה גמישה.
3. סיכול מטרה – אם העסק נסגר, לא היה צפוי שייסגר,אזי כי לנושה המטרה לא רלוונטית.

פס"ד הרשקוביץ' נגד איסתא – המשפחה רצתה לצאת לנופש – המטרה היא לא רלוונטית משום אזהרת המסע שיצאה. – מקרה של סיכול מטרה.

5. אי אפשרות זמנית – סיכול זמני:

קיימים מקרים בהם הסיכול הוא זמני – למשל מבצע צבאי שהחוזה הוא לתקופה ארוכה יותר.

כיום קיים חוק הארכת מועדים – אם צד לחוזה גויס למלחמה או מצב חירום אז המועדים בחוזה מתארכים – מחכים שיחזור. החוק לא פוטר את הבעיה משום שלא ניתן לבצע את החוזים משום שתלויים בדברים אחרים – נפילת טילים למשל. בקודקס – סעיף 131 – יגדיר מהו אירוע משהה. – אירוע מסכל המתרחש במשך תקופה זמנית.

הדין יהיה לפי סעיף 134- הצדדים רשאים שלא לקיים את החוזה במהלך תקופת התרחשותו של המאורע המסכל – אם מדובר בסיכול זמני לא קבוע – לא נפקיע את החוזה. בסיכול זמני – הבעיה היא שהצדדים צריכים לקיים את החיובים שלהם – במקרה כזה כל המועדים הכתובים בחוזה נדחים לזמן סביר לאחר סיום האירוע. – במקום להפקיע הכל נדחה.

סעיף 134.ב. – בא לפתור בעיה נוספת – אם צד אחד משכיר מחסן למשל שעולה לו כסף – ולכן לפי סעיף זה ניתן להטיל על צד לשפות את הצד השני במהלך תקופת הסיכול.

סעיף 135 – אם הדחייה גרמה לכך שהחוזה שונה באופן יסודי – החוזה יפקע ויפקעו החיובים. – אם הדחייה גרמה לשינוי החוזה באופן יסודי – מתרחש סיכול רגיל.

6. סיכול חלקי: ( קודקס )

כאשר לחוזה קיימים מספר חלקים הניתנים להפרדה ורק חלק אחד הוא מסוכל ולא ניתן לקיימו.

באנגליה לא מכירים בסיכול חלקי – הכל בטל. בקונטיננט – כן מכירים בסיכול חלקי. בישראל – גם ניתן לעשות את זה: באופן היקשי:

לפי סעיף 19 – הביטול החלקי – דיני הסיכול נמצאים בחוק החוזים תרופות – ניתן לעשות היקש דרך סעיף זה + סעיף 61.ב. – ניתן לעשות סיכול חלקי.

בפס"ד מרקין נגד משה – השופט ריבלין מזכיר כי יש להכיר בסיכול חלקי.

סעיף 137 לקודקס – מפנה לסעיף 118 – הוא המקביל של סעיף 19 – בטלות חלקית. – אם החוזה ניתן להפרדה ורק חלק אחד סוכל – רק החלק הזה סוכל והאחרים יקוימו.

קיום בקירוב:

קיימים מקרים בהם לא ניתן לקיים את החוזה כמו שהוא – אך ניתן לקיים אותו בקירוב.

למשל לא ניתן לתת את דירה מספר 2 אלא את דירה מספר 4 – דירות דומות.

סעיף 136 לקודקס – אם קיים אירוע מסכל אך ניתן לקיים בקירוב את הדבר שסוכל – קיום החוזה יתקיים בקירוב – לפי השינויים הנדרשים שאין בהם כדי לשנות את מהות החיובים והזכויות של הצדדים לחוזה ואשר אין בו כדי לגרום עוול לאחד הצדדים. – אם הנושה דורש את זה צריך ללכת לקראתו.

ניתן לעשות את הדבר גם מעיקרון תום הלב – להתאים את החוזה לשינוי הלא מהותי.

פס"ד ב. יאיר חברה קבלנית נ' משרד הבינוי והשיכון – הממשלה הציעה לחברות לפרוס את הערבויות – להגמיש את החוזה. לדעת בית המשפט צד אחד התאים את הנסיבות המשתנות – ניתן לחייב צד אחד אם צד שני מסכים להתאמות החדשות. אך יש לשים לב שלא לפגוע באחד הצדדים – אותו רעיון של קיום בקירוב.

האם ניתן להתנות על דיני הסיכול?

האם צדדים יכולים להתנות על דיני הסיכול שבמידה ויקרה אירוע מסכל כלשהו – יחולו דיני הסיכול.

ניתן להתנות – משום שהדינים הם דיספוזיטיביים.

ניתן להגיד כי הצדדים צפו את המאורע המסכל – ולכן אין סיכול – זהו חוזה רגיל.

לפי הקודקס – אין מבחן צפיות אלא מבחן הסיכון – מי לקח על עצמו את הסיכון?

שני הצדדים חילקו את הסיכונים ביניהם – מי עושה מה במקרה של מאורע מסכל – מי יישא בתוצאות של אותו מאורע מסכל.

התוצאות של הסיכול –

השפעת הסיכול על התוצאה של החוזה.

קיימות 3 גישות מובילות:

1. באנגליה – אם התרחש מאורע מסכל – החוזה פוקע.
2. בגרמניה – גישת ביניים – אם מדובר במאורע מסכל דרסטי אז החוזה פוקע. אבל אם התרחש מאורע סיכולי מדוד יותר – קיימת תורת ההתאמה – מתאימים את החוזה לשינוי הנסיבות. למשל אם המאורע המסכל דורש הארכת המועדים – מתאימים את החוזה לנסיבות המשתנות.
3. בצרפת – אם התרחש מאורע מסכל – זוהי טענת הגנה לחייב. לחייב יש חסינות מסעדים מסוגים שונים.

לפי הגישה של הדין הקיים בישראל – לחייב יש חסינות מאכיפה ופיצויי קיום – זוהי טענת הגנה לחייב – כמו הגישה בצרפת.

בקודקס – אם התרחש מאורע מסכל – החוזה יפקע.- כמו הגישה באנגליה.

השינוי בין הגישה בצרפת לעומת הגישה באנגליה – היא משום שבקודקס לא מחפשים את המפר ואת הנפגע. – לכן דיני הסיכול עוברים מחוק החוזים תרופות לפרק בתוכן החוזה בקודקס. – ברגע שהתרחש מאורע מסכל – החוזה יפקע.

הסעדים במצב של סיכול –

לפי הדין הקיים במקרה של סיכול אין אכיפה ואין פיצויי קיום – קיימת אפשרות של השבה ושיפוי.

1. סעד ההשבה – דו צדדי

ההשבה בדיני הסיכול היא מיוחדת משום שתי סיבות:

1. שיקול דעת לבית המשפט – במקרה של סיכול לבית המשפט יש שיקול דעת להורות על השבה. בניגוד למקרה בו חוזה בוטל ולכן באופן אוטומאטי לשני הצדדים יש זכות להשבה.
2. לפי סעיף 18 – בית המשפט רשאי לפסוק על השבה גם אם החוזה לא בוטל – בניגוד לביטול חוזה בו ההשבה היא רלוונטית רק אם החוזה בוטל – רק אם הצד השני שלח הודעת ביטול לצד השני – רק אז קמה נוצר סעד ההשבה.

סעיף 18 – מפנה לסעיף 9 – סעיף השבה לאחר ביטול בגין הפרה. כאשר מדובר בהשבה כזו – לנפגע יש כוח עדיף על המפר. – השבה יכולה להיות החזרת נכס או החזרת שווי: למשל אם הנכס לא קיים המכונית נגנבה למשל אז יש להחזיר השווי. – יש לנפגע כוח עדיף הוא זה שמחליט מה להחזיר את הנכס (באם קיים) או את שווי.

ההפניה לסעיף 9 – הכוח שלה הוא כי עדיין קיים לנפגע שליטה על אופי ההשבה.

לדעת פרופ' פרידמן – לדעתו מי שיחליט על אופי ההשבה הוא בית המשפט ולא אחד הצדדים.

לפי סעיף 18 – בית המשפט יכול לפטור את ההשבה כולה או חלקה משיקולי צדק – מושג רחב.

2. סעד שיפוי – חד צדדי

1. לפי סעיף 18 – סוג של פיצויי הסתמכות. רק הנפגע זכאי לפיצויי מהמפר עבור כל מה שהוציא עד כה.

זהו לא מצב צודק – ההחלטה על המפר ועל הנפגע נעשית באופן שרירותי ולכן הדבר ייפתר בקודקס – משום שאין נפגע ומפר – בית המשפט יכול להגיע לאיזון בין הצדדים.

קיימים עוד שני סעדים שלא כתובים בחוק החוזים תרופות:

3. סעד הניכוי ממחיר

ניכוי ממחיר – סעד שנמצא בחוק החוזים המיוחדים ולא בכלליים – נמצא בחוק המכר, חוזה קבלנות, חוק השכירות והשאלה. למשל אם אדם קיבל מוצר פגום יש לו 4 תכונות במקום 5 תכונות – מוכן להישאר עם המוצר אבל יש לנכות מהמחיר.

4. תחליף קיום.

תחליף קיום (סוברוגציה) – סעיף 52 לחוק החוזים – נעשה קיומו של חיוב בלתי אפשרי, ויש בשל כך לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם שלישי ,על החייב להעביר לנושה את הזכות או מה שקיבל על פיה על פי שוויו של החיוב. – מקרה בו אדם התחייב להעביר מכונית לאדם אחר והמכונית נגנבה – הרוכש מקבל את הכסף מחברת הביטוח במקום הרכב אותו היה צריך לקבל.

עמידר נ' חי – עפ"י השופטת פורקציה – בעת שביצוע החוזה הפך בלתי חוקי צריך להכיל דיני החוזה הפסול  ריבלין מתנגד לתזה הזו.

נספח עזר סיכול חוזה: חקיקה:

1. 1.       סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970.  

18. פטור בשל אונס או סיכול החוזה

(א) היתה הפרת החוזה תוצא מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

(ב) במקרים האמורים בסעיף-קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו.

1. 2.       סעיף 9

9. השבה לאחר ביטול

(א) משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי-אפשרית או בלתי-סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי-אפשרית או בלתי-סבירה או שהנפגע בחר בכך.

(ב) בוטל החוזה בחלקו, יחולו הוראות סעיף-קטן (א) על מה שהצדדים קיבלו על פי אותו חלק.

1. סעיפים 10, 15 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א – 1971.

פגם שאין לדרוש תיקנו 10.         היה הפגם תוצאה מנסיבות שבעת כריתת החוזה לא ידע עליהן המשכיר ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, ותיקון הפגם באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שהיה מטיל על המשכיר חיוב השונה באופן יסודי ממה שהוסכם בין הצדדים — לא יהא הפגם עילה לדרישת תיקון, לפיצויים או להחזרת הוצאות כאמור בסעיף 9 (א) (1).

פטור מחובר התשלום 15.           (א)        היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות.

      (ב)           הפטור האמור יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא ידע השוכר על הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען.

1. 4.       סעיף 16, 20 לחוק חוזה הביטוח,  תשמ"א- 1981.  

סיכון שנתבטל

    16.  (א)  חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה – בטל.

(ב)   נעשה מקרה הביטוח בלתי אפשרי אחר כריתת החוזה, מתבטל החוזה מאליו והמבוטח זכאי להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול.

הפחתת הסיכון

    20.  נקבעו דמי הביטוח לאור נסיבות שהחמירו את סיכון המבטח, ולאחר קביעתם חדלו אותן נסיבות להתקיים או להשפיע על סיכון המבטח, זכאי המבוטח להפחתת דמי הביטוח, למעט הוצאות המבטח, בעד התקופה שלאחר שהודיע למבטח על השינוי, ולהעמדתם על מה שהיה משתלם לפי המקובל אצל המבטח בשעת קביעת דמי הביטוח בהעדר אותן נסיבות.

סעיף 52 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973.  תחליף קיום  52.       נעשה קיומו של חיוב בלתי אפשרי, ויש בשל כך לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם שלישי, על החייב להעביר לנושה את הזכות, או מה שקיבל על פיה, כדי שוויו של החיוב.

הצעת חוק:     סעיפים 131 – 137 לתזכיר חוק דיני ממונות, תשס"ו – 2006.

תקציר פסיקה:

1. ע"א 736/82, כפר חסידים נ' אברהם, פ"ד לט (2) 490. – על חקלאי לצפות ירידת גשמים – לא הוכר סיכול.

2. ע"א 421/74, שגן נ' מדר, פ"ד כט (1) 445. –

3. ע"א 715/78, כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ, פ"ד לג (3) 639. – מלחמת יום כיפור , אחרי שחזר מהמלחמה המחירים עלו ודרש תוספת מחיר, בגלל אינפלציה, לא הוכר סיכול אינפלציה הייתה צפויה "בחוזה היה כתוב מחיר סופי וללא כל תוספת"

4. ת"א (ת"א) 2975/82, לרר נ' עיריית חולון, פ"מ תשמ"ד (1) 459. – מלחמת שלום הגליל – מלחמה היא אירוע צפוי בישראל אין סיכול.

5. ע"א 101/74, חירם לנדאו עבודות עפר נ' פיתוח מקורות מים, פ"ד ל (3) 661. – לנדוי – הפיכה במדינה דיקטטורית צריך לצפות אין סיכול.

6. ע"א 748/80, גולדשטיין נ' גוב-ארי, פ"ד לח (1) 309. – עיקוב של 4 חודשים עקב מחשוב של מס שבח צפוי – אין סיכול

7. ע"א 348/79, גולדמן נ' מיכאלי, פ"ד לה (4) 31. – עסקת קומבינציה- ברק – צפוי שקבלן עלול לא למסור את הדירה בזמן – אין סיכול

8. ע"א 879/92, מקור הנפקות וזכויות בע"מ נ' רוסמן, פ"ד נ (1) 774.   –

9. ע"א 1/84 נתן נ' סטרוד, פ"ד מב (1) 661. – היו צריכים לצפות לבעיות נפשיות של האישה ולכן לא היה סיכול , פסה"ד לא ניתן על בסיס דוקטרינת הסיכול – הקונים ויתרו על אכיפה וקיבלו את הפיצויים המוסכמים בחוזה.

1. דב"ע נב/ 3-61 מ.ד.ט. נ' שושי, פד"ע כ"ה 255. – עובדת תבעה שכר לאחר שהמפעל נסגר – דבר צפוי – לא הוכר סיכול לחברה. (מ.ד.ט. מיקרו דיאמונט טולס ואח' נגד עזרא שושי)
2. ע"א 719/89, מחצבות חיפה נ' חן-רון, פ"ד מו (3) 305). –החברה רצתה להעלות שכירות קרקע בגלל אינפלציה, הצדדים פיזרו את הסיכון לא קרה משהו מהותי – אין סיכול.
3. ע"א 6766,6450/93 ענבר נ' דנגור (לא פורסם). – צו מניעה הוא לא צפוי- סיכול הוכר.
4. ע"א 345/89, נאות דברת נ' ניהול והשקעות בע"מ, פ"ד מו (3) 350. – איחור בבניה עקב גשמים, קבלן היה צריך לצפות – אין סיכול (אבל באוביטר אמר שאולי היו מכירים בסיכול אם הגשמים לא היו יורדים בזמן )
5. ת"א (חי') 613/94, נווה הרודיון נ' פ.ד.ד. חברת מגורים בע"מ, (נמצא באתר נבו, התקבל 21.8.00). – סגר ממושך על השטחים לא צפוי ולכן סיכול מוכר.
6. ע"א 6328/97, רגב נ' משרד הביטחון, פ"ד נד (5) 506. – מסכות אב"כ, משרד הבטחון טוען לסיכול- מהלך לא צפוי בגלל המלחמה- וגם טוען ל"הלכת ההשתחררות" – לפי הלכה זו הגוף יכול להשתחרר ממנה עם פיצוי סמלי.
7. ת"א (י-ם) 3531/01, בן אבו חברה לבנין נ' מדינת ישראל, תק-מח 2002 (2) 20053. – הכירו באינתיפאדה שהיא לא צפויה + חוסר תום לב של המדינה – יש סיכול
8. ת"א (י-ם) 4205/02, ב. יאיר חברה קבלנית נ' משרד הבינוי והשיכון, (טרם פורסם, ניתן ביום 31.7.08) – הכירו באינתיפאדה שהיא לא צפויה – ביהמ"ש דחה את טענת המדינה כי סיכול הינה טענת מגן ולא חרב. – הכיר בסיכול
9. ת"א (חי') 14721/05, הרשקוביץ נ' איסתא, (טרם פורסם התקבל ביום 20.11.07). – סיכול מטרה – בגלל אזהרת מסע המטרה של הנופש לא רלוונטית ולכן סיכול הוכר , אבל רק 50% (כי הזוג צריכים לשפות את איסתא ב50%)
10. מורן נגד פוקס – מניות במימון בנק שווצרי, הבנק ראה מלחמה עצר את המימון, יש סיכול הסכם ממון וסוכלה עסקת הרכישה.
11. ת"א (י-ם) 869/93, כהן נ' כהן, (טרם פורסם נמצא באתר נבו).- מחלת נפש שהנתבע לקה בה מוכרת כסיכול.
12. ת"א (ת"א) 11714/07, רוט נ' אשדר בע"מ, (טרם פורסם, ניתן ביום 1.7.09).  – תאונת דרכים קשה הוכרה כסיכול – לא צפו תאונה קשה.
13. ע"א 865/76 לופז נ' שושני, פ"ד לא (3) 748. – לופז לא חוזר ממלחמת יום כיפור –  (חוזה בלתי אפשרי- מוות) לופז עשה הסכם עם שושני למכירת המניות שלו ,ביהמ"ש פוסק במקרה זה כי מותו במלחמת יוה"כ של שותף שהתחייב לקנות את חלקו בשותפות מהשותף האחר לא מהווה סיכול ועיזבון השותף שמת צריך לקיים את החוזה. ביהמ"ש קובע שאילו היה תנאי בחוזה, לפיו החוזה יקוים רק אם הקונה נשאר בחיים אזי מותו של הקונה היה יכול לסכל את החוזה,
14. ע"א 5628/99, מרקין נ' משה, פ"ד נז (1) 14. – הפקעת שטח היא צפויה – אין סיכול
15. ע"א 13/75, בלומנפלד נ' חברת הדר פלסט בע"מ, פ"ד כט (2) 452. – בגלל מלחמת יום כיפור , ביקשו תוספת מחיר, אין שינוי יסודי- אין סיכול
16. עמידר נגד חי – תחליף קיום סעיף 52 לחוק החוזים- נעשה קיומו של חיוב בלתי אפשרי, על החייב להעביר שווי.

ספרות:

1. ב' מדינה, חוזים, (חלק ג' תשס"ד, ד' פרידמן, נ' כהן עורכים) 411 – 472.
2. ג' שלו, דיני חוזים – החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (מהד' שלישית, תשס"ה) 617 – 649.
3. א' פורת "חלוקת אחריות במקרים של סיכול חוזה" עיוני משפט טז (תשנ"א) 65.
4. מ' דויטש "סיכול חוזה מחמת פעולות איבה" משפט וצבא (תשנ"ב) 11.