קורס "יסודות בדיני חיובים" – שיעור 1 / עו"ד מירב מלצמן

זהו פס"ד בנושא הסכם הורות- האם החוק יכול לחייב אדם להיות הורה בעל כורחו?

זוג עבר טיפולי הפריה, במהלך ההפריה הזוג עבר הליך גירושין והבעל דרש להפסיק את הטיפול שכן הוא לא רצה להביא לעולם ילד ממערכת היחסים הקודמת.

ביהמ"ש- בד"כ אסור להתחרט בחוזה, אך יש מקרים בהם ביהמ"ש יראה ברצון בדיעבד כקובע.

במקרה זה עולות שאלות של האם להביא ילד ללא הסכמת אחד הצדדים? או להפך, למנוע הבאת ילד לעולם? ישנה התנגשות בין 2 ערכים- חופש החוזים, וההגנה של זכויות הפרט (זכות האישה להביא ילד לעולם, וזכותו של הגבר למנוע הבאת ילד מזרעו לעולם ללא אישורו). ביהמ"ש פסק לטובת האישה.

כריתת חוזה-

(חלק א' בחוק החוזים -חלק כללי, תשל"ג 1973 להלן – "חוק החוזים"):

נוסחת החוזה: סעיף 1: כיצד נכרת חוזה ? חוזה נכרת בצורה של הצעה וקיבול. חוזה לא חייב להיות כתוב עם כותרת "חוזה". כדי להקל על ביהמ"ש בבואו לנתח את הסוגיה האם נכרת חוזה או לא, התקבלה ההצעה לנתח חוזה על פי שני שלבים אלו. הנקודות החשובות במו"מ מתחילות בשלב בו צד מסוים ("המציע"), מציע הצעה לצד השני ("הניצע")– נקודת מוצא. לאחר שנפתח המו"מ ע"י הגשת הצעה, הנקודה הבאה על ציר הזמן, היא הנקודה בה ההצעה באה לידיעתו של הניצע (הצד השני). ההצעה צריכה לעבור לניצע ע"י אחד החושים האפשריים: בכתב, בדיבור, העמדת מוצר מסוים. רק כאשר הניצע יאשר את ההצעה, וקבלתו של הניצע תגיע לידי המציע, זהו הרגע בו נכרת החוזה.

• הניצע יכול לשנות סעיפים בהצעה, במידה ועושה זאת הוא משגר את ההצעה חזרה למציע – ואז הוא הופך למציע.

תיאור השלבים:

1. פתיחת המשא ומתן – שיגור הצעה לניצע באמצעות אחד מהחושים האפשריים.
2. קבלת ההצעה ע"י הניצע.
3. הניצע רשאי לקבל או לדחות את ההצעה של המציע, או לשנות את חלקים מהחוזה :

א.      אם דחה את ההצעה – לא נכרת חוזה.

ב.       התקבלה ההצעה ע"י הניצע – נכרת החוזה.

1. במידה ונכרת החוזה – על שני הצדדים לנהוג על פיו. החוזה בתוקף ומתקיים.
2. מועד סיום ההסכם – להסכם לעיתים יש ספיחים, וגם אם נגמרה תקופת ההסכם יש ספיחים שמגנים על הצדדים במקרים בהם לא עמד אחד מהצדדים בחוזה. (לדוגמה – שכירת דירה, אם הדירה נותרה בסוף תקופת החוזה בנזק, אזי לבעל הדירה יש אפשרות לתבוע מהשוכר דמי פיצויים, או כל סעד אחר).

לאורך כל ציר הזמן של המו"מ באשר לכריתת החוזה, על שני הצדדים לפעול בתום לב והגינות, במידה ואחד מהצדדים לא פעל בצורה זו, אחד הצדדים יכול לתבוע את הצד שפגע בתום הלב, וזאת גם אם לא נכרת חוזה בפועל.

סעיף 2 ל"חוק החוזים" (יסודות ההצעה): "פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפנייה יכול שתהיה לציבור".

סעיף זה מתאר את 3 התנאים (פנייה, גמירות דעת ומסוימות) שצריך שיתקיימו במצטבר ע"מ שתהיה הצעה, חוזה. כאשר לא כולם מתקיימים במצטבר יש הזמנה להציע הצעות.

השלב היחידי בו יכול המציע לחזור בו מהצעתו, היא רק אם הצעתו עדיין לא הגיעה לידיעתו של הניצע. במידה והניצע קיבל כבר את ההצעה, "הכדור בידיים שלו", כלומר הכוח בידו- וזאת, לפי סעיף 3(א) ב"חוק החוזים".

נפרט על 3 היסודות:

1. פנייה = ביטוי חיצוני אובייקטיבי של אדם אחד כלפי השני. ההצעה אינה חייבת להיות בעלת אופי פורמאלי ויכולה להיות בדיבור ואף בהתנהגות. (אם הפנייה היא אישית, רק האדם הספציפי יכול לעשות קיבול, ואם הפנייה הינה ציבורית, כל אדם יכול לעשות קיבול).
2. גמירות דעת = האם הוצגה רצינות עם מטרה להקנות להצעה מעמד משפטי? האם הייתה כוונה לייחס למילים או למסר כוונה להתקשר משפטית? אנו נבחן את גמירות הדעת באספקלריה של האדם הסביר וההגון במעמדם של הצדדים לחוזה קונקרטי.
3. מסוימות = מבחן משנה, עזר בתוך מבחן גמירות הדעת. ככל שהמסר יותר מסוים, כך תגבור הדעה שיש לייחס גמירות דעת לפנייה של המציע לניצע. ככל שיינתנו יותר פרטים אודות ההצעה, כך תקטן האפשרות לטעון כי לא הייתה גמירות דעת באשר להצעה שניתנה לניצע. הדרישה פה הינה שההצעה צריכה לכלול את כל פרטי ההסכם.

סעיף 3(ב) ל"חוק החוזים" – סעיף מעשי המעמיד מועד לקיבול ההצעה, אשר לאחר המועד ההצעה אינה בתוקף.

פס"ד נווה עם נ' יעקובסון-

העובדות: חב' "נווה עם" בנתה דירות למועמדי משרד הקליטה ורצתה למכור אותן תוך קביעת 2 תנאים:
א. שמירת הזכות לסגת מהחוזה אם לא יהיו 6 מכירות.
ב. התנאים שהוצגו בחוזה יהיו תקפים עד לתאריך מסוים.
אחד הדיירים התקומם על תנאי התשלום ועזב בעת הישיבה.

נשאלת השאלה: האם התנהגות הדייר שעזב, מעידה על קיבול או דחיית ההצעה על ידו?

באשר לדייר שעזב, גם החברה וגם העו"ד ידעו על קשייו הכלכליים והעובדה שעזב אינה מעידה על דחיית ההצעה ומאחר ולא הייתה דחייה אקטיבית יש לחתום עם הדייר.
כלומר, אין לראות בתגובה הראשונית של הניצע כסיום המשא ומתן.

מתי ההצעה פוקעת?

ס' 4 לחוק החוזים:

 (1) – "כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה"

 (2) – "כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם פסול – דין או ניתן נגדו צו לקבלת נכסים או צו פירוק, והכל לפני מתן הודעת הקיבול" (ס' הבשורות הרעות)

הבשורות הרעות הן: מוות,  אובדן היכולת השכלית – אי שפיות הניצע או המציע באשר להצעה שניתנה, והאם ההצעה אכן ניתנה או התקבלה בגמירות דעת. בנוסף, פשיטת רגל/חוסר אפשרות כלכלית לעמוד בהצעה.

אך חשוב לזכור- אם התקבלה ההצעה לפני כל אותן בשורות רעות, אזי ההצעה אכן תקפה.