דיני תעבורה מחברת בחינה

דיני תעבורה מחברת בחינה

רקע היסטורי והקדמה:

פקודת דיני התעבורה נחקקה ב-1927 בזמן המנדט ועברה עשרות שינויים מאז בשנת 1961 קיבלה נוסח חדש ומאז ועד היום התבצעו כ-50 תיקונים. היא שמרה על שמה כפקודה כדי לתת את הוותק שמגיע לה אבל ניתקנו עצמינו מהמשפט האנגלי.

פק' התעבורה ותקנותיה הן חלק מהחוק הפלילי והן כפופות לחוק הסד"פ לתקנותיה, לדיני הראיות, לחוק בתי המשפט ולח"י השפיטה. כל החוקים הללו מתווים לנו את הדרך בנושא של דיני תעבורה אלא שפק' התעבורה בגלל המיוחדות שבה יש בה סדרי דין מיוחדים שונים בחלקם מסדרי הדיון הרגילים במערכת הפלילית. כל השינויים הללו מצויים בחוקים שהזכרנו לעיל.

משפטי התעבורה נערכים בבית דין לתעבורה אך בחוק אין בית משפט לתעבורה וקוראים להם כך מטעמי נוחות. בביהמ"ש השלום יושבים שופטי התעבורה שמתמנים לפי שני חוקים (בניגוד לשופטים רגילים שמתמנים לפי חוק אחד) ח"י השפיטה ופק' התעבורה.

שופטי תעבורה:

הסמכות של שופט תעבורה מוגדרת בפק' אך מבחינת שיוכו הוא שייך לביהמ"ש שלום יש מקומות שבהם אין שופטי תעבורה ואז דנים בתיקים שופטי שלום רגילים.

שופט תעבורה מתמנה בראשית לזמן מוגבל של שנה בעוד שופט רגיל מתמנה עד גיל 70 אוטומטית. בתום השנה אם עמד במבחן הוא מתמנה לשנה נוספת ורק בסוף שנה זו אם הוחלט להשאירו הוא נהייה שופט קבע עד גיל 70. בזמנו עקב תיקון 34 לפק' התעבורה הש' היה מתמנה לתקופת ניסיון של 3 שנים ואז הורידו זאת לשנתיים. שינו לו גם את תחום הסמכויות בעבר לשופט קבע היו סמכויות גדולות יותר היום הסמכויות זהות לחלוטין בכפוף לתק' המבחן שבה הוא צריך להוכיח את עצמו.

ערעור על פס"ד של שופט תעבורה תשמע במחוזי ואם תינתן רשות יוכל להישמע בביהמ"ש העליון.

בשל המיוחדות של דיני התעבורה הקל המחוקק עם רשויות התביעה וקבע כללים שונים מן הכללים הרגילים .

בביהמ"ש לתעבורה נוהגת חזקה– יש חזקה בחוק שאם נקלט כלי רכב בעין מצלמה או ע"י שוטר או סתם אזרח יש חזקה שהבעלים של הרכב הוא זה שעבר את העבירה וכדי לגולל מעצמו את האשמה הוא צריך להוכיח מי נהג ברכב ולתת את פרטיו המלאים, או שעליו להוכיח שהרכב נלקח ממנו שלא בידיעתו או שלא בהסכמתו ובמקום להוכיח מי נהג ברכב יספיק אם יוכיח בחזקתו של מי היה הרכב. במשפט פלילי רגיל התביעה צריכה להוכיח אשמה ופה יש רק להוכיח שרכב מסוים שמספרו כזה עבר עבירה ומבחינתה היא סיימה את עבודתה.

מרבית מעבירות התעבורה הן עבירות של אחריות קפידה (אחריות מוחלטת) כגון: נהיגה באור אדום, מהירות מפורזת, עקיפה בפס לבן וכו" יש בה גם נקודות מפלט שבאו להקל על הנאשמים אם הנאשם יעמוד בהגנות ועומד בנטל אזי יזוכה ואם לא יורשע מידית.

פק' התעבורה מכשירה צילום לראייה עצם הפקת הצילום מביאה את הנאשם להוכיח את חפותו אין צורך בעדים ויש רק להוכיח כי האדם עבר את העבירה והרכב רשום על שמו ואם האדם רוצה להיחלץ נטל ההוכחה עבור אליו. הנאשם יכול לזמן את מי שהפיק את התצלום לא כדי לסתור את התצלום אלא רק כדי לחקור את האדם: האם המצלמה הותקנה היטב, האם הפיתוח היה תקין וכו"

תצלום בעבירות מהירות אי שמירת מרחק עבירת צומת באור אדום מחליף את הצורך בעדותו של השוטר משום שהתצלום מדבר בעד עצמו.

בפק' נתנו סמכויות לקצין משטרה בהתמלא עובדות מסוימות לפסול רישיון פסילה מנהלית דהיינו אם מדברים על ענישה בפק' יש פתח לפסול רישיון לתק' קצובה מבלי שהאיש הובא כלל למשפט ישנן 3 דרגות חומרה 30,60,90 יום. במסגרת הזו ניתנה סמכות לביהמ"ש להאריך פסילה זו עד לתום ההליכים בבירור התיק בדומה למעצר שנותנים לנאשם עד תום ההליכים.

נקבעה קביעה שאינה עומדת לסתירה שאם אדם נוהג ברכב ובדמו יש יותר מ-50% מ"ג כוהל בדם 100 מ"ל הרי שהוא נוהג בשיכרות. זוהי קביעה אובייקטיבית שאינה מתייחסת לכישוריו של האדם לשאת אלכוהול כדי להגיע לרמה כזו יש צורך לשתות כ-3 כוסיות אדם בינוני. ניתן לבצע את הבדיקה או ע"י משאף או ע"י דגימת דם שוטר רשאי לחייב אדם לעשות בדיקת דם ע"י מעבדה מורשת ואם יסרב הוא יועמד לדין על סירוב לתת דם והעונש על כך חמור יותר מהעונש על נהיגה בשיכרות.

חוק הסד"פ סמכויות אכיפה חיפוש בגוף החשוד 1996 – נאמר שבדיקת דם נעשית במסגרת חיפוש פלילי ולכן רק קצין יכול להורות על ביצועה לפני כן עליו לעשות שימוע ולהסביר לאדם מה המשמעות אם יסרב יביא רופא ויכול לקחת גם בכוח. בשתי פס"ד שניתנו בביהמ"ש העליון נקבע כי יש אפשרות לקחת דם ולחייב אדם לתת אותה ולתבוע אותו אם לא.

המכשיר ינשוף אושר ע"י משרד הבריאות והוא בודק את כמות הדם באוויר נשוף והמחשב שבו מתרגם את התוצאה לכמות האלכוהול בדם ובפלט של המכשיר יוצאת התוצאה מהי כמות האלכוהול שהייתה בדם.

יש כללים כיצד צריכה להתבצע הבדיקה ויש טופס שעליהם למלות להוכחה כי הבדיקה נעשתה כדין על עורך הבדיקה לעמוד בתנאים מסוימים ולחתום שהבדיקה נעשתה כראוי לדוג' אסור לו לחטא את המקום באלכוהול ועליו לציין באיזה חומר חיטא את המקום.

בפק' יש אפשרות למשרד הרישוי לפסול רישיון לכל אדם אם יש חשש לבעיות בריאות כושר יכול לפסול לצמיתות או לתק' קצובה אך עליו לנמק את הסיבה לפסילה. האדם יכול לערער עליה אך סיכוייו לזכות קלושים עקב המבחן הקטן שבו צריך לעמוד משרד הרישוי. דוג' אדם שהשתחרר על פרופיל 21 נלקח לו הרישיון ורק אם יעבור בדיקות רפואיות מסוימות יוכל לקבלו שוב. מי שנתפס עם סמים באוטו גם יצטרך לעבור בדיקה אדם שהיה מעורב בת"ד קטלנית משרד הרישוי לוקח לו את רישיון עוד לפני הבדיקה.

שיטת הניקוד היא שיטה מקבילה אדם נענש פעמיים: בביהמ"ש ושיטת הניקוד. אם אדם צובר במשך שנתיים בין 6-10 נק' יזומן לקורס 12 נק' הרישיון יילקח לחודש 16 נק' 4 חודשים פסילה ו-20 נק' יקבל פסילה לחצי שנה ואם צבר יותר מ-20 נק' יוכל משרד הרישוי לפסול את רשיונו לצמיתות.

יש עונשי מינימום בפק' בניגוד לדין הפלילי ששם העונשים הם עונשי מקסימום משמע ביהמ"ש לא רשאי לתת עונש נמוך יותר ממה שנקבע רק יותר.

פקודת דיני התעבורה

הגדרות [תיקון: תשל"א, תשל"ו, תש"ם, תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ח(3), תשנ"ט, תש"ס]

בפקודה זו –

"בוחן נהיגה" ו"בוחן רכב" – מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;

"בעל" – אחד מאלה:

(1) הבעל הרשום ברשיון הרכב;

(2) לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;

(3) לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;

(4) לענין רכב הרשום על שם קטין או חסוי כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 – הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין.

"דרך" – לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;

"אוטובוס" – רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;

"אוטובוס ציבורי" – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;

"מסוף לתחבורה ציבורית" – מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;

"חניה תפעולית" – חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;

"תחנה מרכזית" – מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין-עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין-עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין-עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;

"מיתקן תחבורתי" – מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;

"קו שירות" – מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם כפי שנקבע ברשיון קו השירות;

"טכוגרף" – מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו, המיועד לסמן או לרשום את היות הרכב במצב נסיעה או עצירה, וכן את מרחק הנסיעה, את מהירות הנסיעה ואת זמן הנהיגה של הנוהג ברכב;

"מונית"- רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צוייד ברשיון הרכב כמונית.

"רכב" – רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב כזה או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן;

"רכב מנועי" – רכב המונע מכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם, ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;

"רכב מסחרי" – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב;

"רכב עבודה" – רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים;

"רכב ציבורי" – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר;

"רכב פרטי" – רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי;

"עבירת קנס" – עבירה על פקודה זו או על תקנה, לרבות חוק עזר, שהותקנה לפיה ואשר שר התחבורה, בהסכמת שר המשפטים, הכריז עליה בצו שפורסם ברשומות, שהיא עבירת קנס;

"עבירת תעבורה" – עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה;

"עגלה" – רכב הנגרר על ידי בהמה;

"ערובה" – ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

"פוליסה" – פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, לרבות הודעת כיסוי.

"מפקח על התעבורה" – מי ששר התחבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן – המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים;

"רשות הרישוי" – עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד מדינה אחר, שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים;.

"רשיון להפעלת מונית"- רשיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רשיון הסעה שניתן לפי התקנות;

"תעודת ביטוח" ו"תעודת ערובה" – כמשמעותן בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

ס' 1 דן בהגדרות כאשר ההגדרה של "בעל" מלמדת אותנו למי יש לפנות כאשר נעשתה עבירה ברכב (החזקה).

ע"פ (ת"א) 240/88 חב' תבריג נ' מ"י – הרכב היה רשום על חברה בע"מ והעמידו לדין את החברה החברה טענה שהיא לא יכולה לנהוג וטענתה התקבלה וכוונת המחוקק הייתה שיועמד לדין המנהל/שותף/עובד בכיר ומכיוון שלא הצליחו למצוא אותם זוכתה. פס"ד החזיק מעמד שנה פלוס ואז דנו בביהמ"ש העליון בפס"ד נוסף פס"ד 3027/90 חב' מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מ"י – ושם נקבע ע"י הנשיא ברק כי חברה יכולה להיות מואשמת כאשר לא מוצאים את הנהג או המנהל ומגדילים את גובה הקנס כדי להעניש.

"דרך"- חלק גדול מעבירות התנועה מוגדרות כעבירות בדרך ואם זה לא בדרך לפי ההגדרה לעיל זוהי לא עבירה.

"טכוגרף"- רושם מהירות

"רכב"- חשיבות ההבחנה בין רכב לרכב מנועי אך ההבדל בין סוגי הרכב מאד מעורפל.

"הגדרה לעבירת תנועה"- עבירה על פי פק' זו על התקנות לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה, ש' תעבורה עיקר סמכותו לדון בעבירות תעבורה ולכן זקוקים להגדרה זו.

הערה: בס' 64 א' דנים בתאונת פגע וברח כך שברור שזוהי עבירת תעבורה לפי הגדרה זו אך ס' 64 א' ב' מגדיר את העונש 9 שנות מאסר כאשר לשלום יש זכות שפיטה רק עד 7 שנים אין עוד הלכה לגבי סוגיה זו.

  1. 2. רשיון רכב

לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה;ובלבד שלא יהיה בעל רכב אחראי לפי סעיף זה על נהיגת רכבו על ידי אדם אחר.אם הוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

זוהי עבירה של אחריות קפידה אלו הוראות מחייבות עצם ביצועה של העבירה מביאה להתגבשותה ואין צורך ביסוד נפשי. ישנו סייג שאם בעל הרכב הוכיח נטל הראייה עובר לנאשם שנקט בכל האמצעים הסבירים שלא יוכל לנהוג ברכב.

ע"פ 502/66 גדליהו דויטש נ' מ"י –  נהג מונית שבסופ"ש היה משכיר את המונית לנהג אחר שנהג שנים בחברה בה הוא עובד והתברר כי אין לו בכלל רישיון נהיגה. דויטש ניסה לטעון שאף אחד בחברה לא העלה על דעתו שאין לו רישיון אך הוא הורשע משום שזו אחריות מוחלטת והוא התיר לאדם אחר לנהוג ברכבו בלי רישיון נהיגה.

i.10 איסור לנהוג בלי רשיון נהיגה

(א) לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.

(ב) בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

(ג) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ-לארץ.

ס' 10 ישנם אנשים שפטורים מס' זה כמו תיירים אך אם האדם לא פטור יוענש.

נטל הראיה לפי ס' קטן ב' הוא על הנאשם שיוכיח כי עשה הכל כדי שלא ינהג.

i36ב. הנוהג ברכב ללא רשות בעלו [תיקון: תשל"א,תש"ם]

(א) הנוהג ברכב ללא רשות של בעלו או של המחזיק כדין ברכב, ובלי שהנוהג הוא בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל בפועל המחזיק או מקבל רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו;האמור בסעיף קטן זה בדבר אדם שאינו בעל רשיון נהיגה לא יחול על מי שתוקף רשיונו פקע תוך שנה אחת לפני ביצוע העבירה מחמת אי-תשלום אגרת הרשיון.

(ב) היה הנוהג כאמור בסעיף קטן (א) בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, פסילה בפועל המחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מששה חדשים, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו.

(ג) בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו – מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

הס' הנ"ל דן באדם שהתיר לאדם לנהוג ביודעו שאין לו רישיון יש פה כוונה פלילית ולכן העונש חמור מאד לעומת ס' 10 שעומד על 3 חודשי פסילת רישיון פה יש חובה של שלוש שנות פסילה מבלי שניתנה לביהמ"ש היכולת לקצר.

i.12 רשיון נהיגה לקטין

לא יינתן רשיון נהיגה לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה, אלא ששר התחבורה רשאי בתקנות, להתיר, בתנאים או ללא תנאי, ליתן רישיון נהיגה בסוגים מסויימים של כלי רכב מנועיים למי שמלאו לו שש עשרה שנה;נתעורר ספק לגבי הגיל, רשות הרישוי היא המחליטה.

i12א. רשיון נהיגה לנוהג חדש [תיקון: תש"ם, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ה]

(א) רשיון נהיגה לפי סעיף 11 שניתן למי שלא היה בידו רשיון לנהיגת רכב מנועי תקפו יהיה מוגבל לשנתיים, ובהן יראו אותו כנוהג חדש.

(ב) רשות הרישוי תחדש את רשיונו של נוהג חדש, אולם אם הוא הורשע באחת מן העבירות המנויות בתוספת השלישית, תתנה רשות הרישוי את חידוש רשיונו בבחינות ובבדיקות שתקבע, ומשחידשה כך את רשיונו אחרי קיום תנאים שהתנתה יחולו הוראות סעיף זה כאילו ניתן הרשיון לפי סעיף קטן (א).

(ג) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מכל סמכות של רשות הרישוי לפי הוראה אחרת של פקודה זו.

(ד) לענין סעיף זה, מי שהיה בידו רשיון לנהיגת אופנוע, תלת-אופנוע, קטנוע, טרקטור או מכונה ניידת, בלבד, רואים אותו כמי שלא היה בידו רשיון לנהיגת רכב מנועי.

נהג חדש שרק הוציא רישיון ייחשב כנהג חדש במשך שנתיים ולא משנה מה גילו העיקר שהוציא רישיון בפעם הראשונה

ב'- במידה ובתק' זו הורשע באחת מהעבירות שמנויות בתוספת השלישית אז רשות הרישוי תתנה את חידוש רשיונו בבחינות או בבדיקות שתקבע היא חייבת להתנות שיקול דעתה מתבטא באיזה בדיקות יעבור ושוב הוא יהיה נהג חדש לשנתיים. מטרת המחוקק הייתה שמי שנהג חדש ינהג בזהירות במשך שנתיים אך היום ניתן למשוך את המשפט ואם פס"ד ניתן לאחר שנתיים לא יכולים לעשות דבר.

תקופת הרישיון של האופנוע לא נכללת במסגרת השנתיים לא רואים ברישיון לאופנוע כרישיון לרכב מנועי לצורך זה.

i12א1. חובת ליווי [תיקון: תשנ"ח(3), תש"ס(2)]

(א) בסעיף זה, "מלווה" – מי שבידו רשיון נהיגה בר תוקף לאותו סוג רכב 5 שנים לפחות ומלאו לו 24 שנים, ו-3 שנים לפחות – אם מלאו לו 30 שנים.

(ב) לא ינהג נוהג חדש ברכב מנועי, למעט אופנוע, טרקטור וטרקטורון, בחודשיים הראשונים מיום שניתן לו רשיון נהיגה, אלא אם כן יושב, במושב שלצדו, מלווה.

(ג) התיר שר התחבורה, בתקנות לפי סעיף 12, מתן רשיון נהיגה לקטין שמלאו לו 17 שנים וטרם מלאו לו 17.5 שנים ברכב, כאמור בסעיף קטן (ב), לא ינהג אותו נוהג חדש ברכב כל עוד לא מלאו לו 17.5 שנים, אלא אם כן יושב, במושב לצדו, מלווה; הוראות סעיף קטן זה יחולו נוסף על הוראות סעיף קטן (ב).

[הערת מערכת תקדין: סעיף 12א1(ג) לחוק זה, יעמוד בתוקפו עד יום ו' באדר התשס"א (1/3/2001). ר' הוראת שעה חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 50), התש"ס-2000 ]

————————-

(ד) רשות הרישוי תציין ברשיון הנהיגה שניתן לנוהג חדש, את התנאי שלפיו תוקפו של הרשיון מותנה בליווי בעת הנהיגה ואת התקופה שבה חלה חובת הליווי.

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על חייל או על שוטר, הנוהג רכב, במסגרת מילוי תפקידו בשירות, מכוח רשיון נהיגה בר-תוקף מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם המשטרה, ולענין זה יחולו ההודאות החלות על נוהג חדש לפי פקודות הצבא ופקודות המשטרה

חובת הליווי המקורית קבעה שכל נהג חדש צריך שילווה אותו מלווה למשך חודשיים אך אם הוא בן 17 אז חובת הליווי היא עד שיהיה בן 17 וחצי אך לא פחות מחודשיים כיום לא משנה הגיל חובת הליווי היא לחודשיים בלבד עוד לא פורסם אך המשטרה כבר הפסיקה לאכוף זאת.

i12ב. דיווח על מחלות מסויימות של נוהגי רכב [תיקון:תש"ם, תשמ"ה]

(א) רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה -הרשות הרפואית).;

(ב) הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.

(ג) קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רשיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.

(ד) מידע שהגיע לאדם מכוח סעיף זה, לא ימסרנו אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או לפי רשות מאת בית המשפט או בתשובה על שאלה שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.

(ה) העובר על הוראות סעיף קטן (א) -ייאשם בעבירה.

יש חובה על רופא שמטפל באדם שמלאו לו 16 שנים ומאבחן מחלה שעלולה לסכן את נהיגתו חובה עליו לדווח למשרד הרישוי – משמע יש פה ביטול של החיסיון הרפואי, רופא שלא ידווח יואשם בעבירה פלילית.

i.18 סמכות לפטור [תיקון: תשנ"א]

שר התחבורה רשאי, בתקנות, לפטור, בנסיבות שנקבעו, בעל רכב מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי סעיף 2 או מאגרת רישום או מאגרת רשיון, כולן או מקצתן, ולהורות על החזרת אגרת רשיון ששולמה, כולה או מקצתה.

i.19 פטור באישור ועדת הכספים

שר התחבורה רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור, בתנאים שיקבע –

(1) סוגי אנשים – מאגרת רשיון נהיגה, כולה או מקצתה;

(2) רכב השייך לסוג אנשים או לרשות פלונית או המשמש בתפקידים מסויימים – מאגרת רישום ומאגרת רשיון רכב, כולן או מקצתן.

 

ס' אלו מאפשרים לשר התחבורה לפטור בעלי רכב או קבוצות שונות מחובת רישום.

i.20 רכב של צה"ל ושל משטרת ישראל ונהגיהם [תיקון:תשכ"ה(3)]

(א) רכב של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל אינו חייב ברישום או ברשיון רכב לפי פקודה זו, ואולם חייב הוא לשאת סימן זיהוי כפי שהורתה רשות הרישוי.

(ב) חייל או שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם צבא-הגנה לישראל או מטעם משטרת ישראל, אינו חייב ברשיון נהיגה לפי פקודה זו, שעה שהוא נוהג רכב של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל, הכל לפי הענין;שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל וכן תעודת בוחן תנועה מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו שעה שהוא בוחן כדין רכב מנועי מכל סוג שהוא.

(ב1) שוטר שבידו רשיון נהיגה תקף מטעם משטרת ישראל, רואים אותו כאילו היה בעל רשיון נהיגה לפי פקודה זו שעה שהוא נוהג רכב שאינו רכב של משטרת ישראל לשם ביצוע הוראות פקודה זו והתקנות, לרבות חוקי עזר שהותקנו לפיה, או לשם מילוי תפקידיו כשוטר לפי חיקוק אחר, אם הנסיבות מחייבות זאת.

(ג) סעיף 15 לא יחול על בית ספר לנהיגה של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל, וסעיף 16 לא יחול על העוסק בהוראת נהיגה בבית ספר כזה.

ס' זה דן בפירוט יתר על רכב צה"לי ומשטרתי שלא חייבים ברישום או ברישיון רכב אך חייב לשאת זיהוי כפי שהורתה רשות הרישוי.

(ב) – חייל או שוטר בעל רישיון לא צריך רישיון נהיגה הפטור לגבי השוטר מורחב כאשר בוחן משטרתי בודק ת"ד הוא רשאי לנהוג את כלי הרכב האזרחיים עם רשיונו המשטרתי ובתנאי שהוא עושה זאת במסגרת תפקידו.

i.21 מתלמד

מי שנוהג רכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות ומלווה מורה או מדריך, או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה ומלווה בוחן שנתמנה על ידי רשות הרישוי אינו זקוק לרשיון נהיגה.

i.22 אופניים ותלת-אופן

אופניים ותלת-אופן שבעליהם אינם תושבי שטח עיריה או מועצה מקומית, פטורים מרשיון ומרישום.

אנשים שלומדים נהיגה או שנמצאים בטסט פטורים מרישיון נהיגה בתנאי שילווה ע"י הגורם המתאים גם אופניים פטורים ותלתי אופן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סמכויותיו של שופט תעבורה

i.25 סמכותו של שופט תעבורה [תיקון: תשכ"ב(2), תשכ"ד, תשכ"ה(3), תש"ם, תשנ"ה]

(א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה:

(1) עבירות תעבורה

(2) עבירות לפי הסעיפים 41,40 ,39 ,17 ,2 ו- 46 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפסקה זו;

(3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-19575 ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב.

(4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ"ד– .1964

(5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, תשכ"א – 1961 והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב.

(6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 6 שנעברה תוך כדי שימוש ברכב.;

(ב) בטל.

(ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שוטפים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה.

(ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.

יש קונפליקט בין סמכות מוגדרת לדון בעבירות תעבורה לבין כך שהעונש הנקוב באותה עבירה לא ניתן לתיתו בביהמ"ש שלום.

סמכותו לדון בפק' הביטוח נתונה רק לס' שמפורטים לעיל.

חוק פיקוח על מוצרים ושירותים- אותו חלק שדן בתעבורה ובכלי רכב רק בחלק זה מותר לשופט לדון לדוג' הפקעת מחירים ע"י נהג מונית.

עבירות על החוק למניעת נפגעים- חוק קנוביץ אין לעשות רעש בין 14:00-16:00 אסור שעשן ייצא ממיכל הפליטה.

עבירה לפי ס' 364 לחוק העונשין שנעברה תוך שימוש ברכב- הפק' לא כללה את העבירה של גרימת מוות ברשלנות וע"פ חוק העונשין יצרו סמכות לשופט לדון בכך ויצרו עונשים ספציפים בפק' התעבורה ששופט שידון בכך לפי חוק העונשין רשאי לתת. ס' 64 לפק' התעבורה עונש מאסר בגרימת מוות שלילה ל-3 שנים ומאסר מינימום ל-3 חודשים או עד 3 שנים בחוק העונשין העונש הוא לשנתיים. משמע אי אפשר בפועל לפסול רישיון במקרה כזה לפחות מ-5 עד 6 שנים או מאסר של פחות מחצי שנה

i.26 מינוי שופטי תעבורה [תיקון:תשכ"ב(2), תשנ"א, תשנ"ה]

(א) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום לפי סעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות לשופט תעבורה.

(ב) שופט תעבורה יתמנה לתקופה של שנה שניתן להאריכה לתקופה נוספת של שנה, ובתום שנתיים לכהונתו יהיה כשיר להתמנות מינוי של קבע.

(ג) בבית משפט שלום, שיש בו יותר משופט תעבורה אחד, רשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, למנות שופט תעבורה, שמונה מינוי של קבע, להיות סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה.

(ד) בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על מינוי שופט תעבורה ועל כהונתו הוראות החוק החלות על מינויו וכהונתו של שופט בית משפט שלום.

(ה) רשם של בית משפט שהחל בדיון ונתמנה שופט תעבורה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום שנתמנה כאמור.

דרך מינויו של שופט תעבורה – בעבר כל מי שרשום בלשכת עו"ד ומי שידיעותיו בתעבורה מספיקות יכול היה להתמנות לשופט תעבורה . הבעייתיות- יכול להיות שופט תעבורה אדם שהוא עו"ד בן יום.

כיום אדם צריך להיות לפחות 5 שנים עו"ד.

בעבר- "מי שידיעותיו" – אסור לשופט לשפוט ע"פ ידיעותיו הוא צריך הוכחות או בדין מן המפורסמות- קונפליקט השופט היה טוען שאין הוא צריך הוכחות הוא שופט ע"פ ידיעותיו ולכן זה בוטל.

כיום – מי שכשיר להתמנות שופט שלום – 5 שנים עו"ד עבר את הוועדה משמע הוסרו הפריבלגיות אך גם זה יצר בעייתיות שופט שלום מתמנה לכל חייו ואילו שופט תעבורה מתמנה לשנתיים זמני קודם כל ורק לאחר מכן מקבל מינוי קבע.

מדוע יש הבדל בין שופט תעבורה לשופט שלום?

לקחו 2 שיטות מיזגו אותם ובמקום לדלל את הדברים המיותרים ערבבו בניהם ונוצר מצב מוזר לא ביטלו את מגבלת שופט התעבורה והוא נמצא במצב לא סימפטי במשך שנתיים שבו הוא צריך להוכיח את עצמו ולשאת חן בעיני הוועדה ולשכת עו"ד.

בביהמ"ש שלום שיש בו יותר משופט תעבורה אחד ניתן למנותו לסגן נשיא – סמכויות מנהליות – תורנויות, סדר שמיעת התיקים פרט למינוי זה המשכורת הפנסיה של שופט תעבורה זה לזה של שופט שלום.

i27. הודעה בכתב ודו"ח בוחן [תיקון:תש"ם, תשמ"ד, תשנ"א]

(א) בית המשפט הדן בעבירת תעבורה רשאי, לענין העבירה, לקבל כראיה –

(1) הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור, או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם ;

(2) הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה.

(ב) הודעה ודו"ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות.

(ג) הודעה בכתב ודו"ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה – דינם כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, תשל"ז-19777

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו"ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו"ח בוחן ; בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.

ס' זה דן בכמה סוגיות –

דיני ראיות – ביהמ"ש מכשיר קבלת עדות בכתב דבר שאיננו קיים בדיני הראיות בארץ כגון: דו"ח של שוטר מה שהוא כתב מעבר לדו"ח ודו"ח של בוחן שנעשה במסגרת התפקיד. זו ראייה קבילה מבלי שהעורך שלהם מוזמן להעיד.

הודאה בכתב של אדם שנכח באירוע וזו אושרה ע"י שוטר – אין שימוש רב בס' זה שניסה להקל על העדים כדי שלא יגיעו לביהמ"ש ניסיון זה כשל.

(ד) – זה לא גורע מכוחו של ביהמ"ש כי נותן הודאה או בוחן יוזמן לביהמ"ש וביהמ"ש חייב להיעתר לבקשת בעל הדין לזמן אותו. מצד אחד יש רשות לתת עדות בכתב אך מצד שני אם הנאשם דורש להביא את נותן העדות לביהמ"ש להיחקר על מה שכתב ביהמ"ש חייב להיעתר לכך וע"י כך רוקנו את ס' א' מתוכנו.

אם הנאשם לא מיוצג ע"י עו"ד ביהמ"ש חייב ליידע אותו על זכויותיו.

i27א. צילום רכב-ראיה קבילה [תיקון:תשכ"ו, תשכ"ז, תש"כט, תש"ם]

(א) צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי בידי שוטר יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי –

(1) מספר הרישום של הרכב המצולם המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום;

(2) מקום הימצא הרכב בעת הצילום;

(3) הימצאו של הרכב במקום האמור בפסקה (2), או נסיעתו שם, בניגוד לאות "עמוד" או באופן אחר בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה;

(4) זמן הימצא הרכב המצולם במקום האמור בפסקה (2) כפי שצויין בצילום או על גביו, אם צויין, הכל כפי שייקבע בתקנות, ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הסרט שהוכנס למצלמה והוצא ממנה, וכי מרגע שהובא למצלמה עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בו שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.

(5) מהירות נסיעתו של הרכב .

(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות –

(1) אופן השמירה, האחזקה והטיפול במצלמות ובסרטים;

(2) בדיקתן וקביעת תקינותן של מצלמות;

(3) אופן הגשתם לבית המשפט של צילומים שנעשו כאמור בסעיף זה.

צילום רכב מהווה ראיה קבילה כאשר יש 3 מכשירים:

  1. מצלמה לצילום מעבר באור אדום
  2. רדאר למהירות מופרזת – טאנובה
  3. מכשיר שמצלם אי שמירת מרחק – מרום.

ע"פ ס' זה אם צילום נעשה ע"פ התקנות הוא מהווה ראיה קבילה בביהמ"ש השאלה היא ראיה למה?

  1. למספר הרישוי המצולם שמופיע על הרכב – זהות  הרכב
  2. מקום המצאות הרכב בעת הצילום.
  3. נותנת לתביעה יתרון בדיני ראיות – המצאות הרכב או נסיעתם בניגוד להוראות הפקודה זה יוצר חזקה לכאורה שעצם הפקת הצילום מהווה ראיה לעבירה משמע נטל הראייה להוכיח ההפך הוא על הנאשם.
  4. בתיקונים הוסיפו בניגוד לאות עמוד או בניגוד ל… החילו את הס' על כל 3 סוגי המצלמות ולא רק על מצלמות אור אדום.
  5. מהירות נסיעת כלי הרכב אם הוכח שהצילום הוא אמין – זו מצלמה אלקטרונית כשרכב עובר את פס העצירה צריך להיות כבר או אדום ברמזור במשך שניה רק כשהאור ברמזו מתחלף לאדום ועברה שנייה המצלמה נדרכת והיא מצלמת שני צילומים בהפרש של שניה לעומת מצלמה של מהירות שמצלמת רק צילום אחד. מצלמת מהירות נותנים לה כ-10 קמ"ש הפרש משמע אם מהירות הנסיעה המותרת היא 50 המצלמה תתחיל לצלם מ-60 ורק כשאדם עובר את מהירות הסף הזו המצלמה תצלם.

i27ב. אחריות בעל הרכב [תיקון: תשנ"א, תשנ"ז]

(א) נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק) או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.

(ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.

 

זהו ס' הפרזומציה – נעשתה עבירה ברכב רואים בבעל הרכב כעובר את העבירה אלא אם הוכיח כי נהג ברכב אדם אחד – משמע חזקה שהבעלים הרשום הוא הנהג אלא אם כן הוכיח פוזטיבית מי כן נהג.

עומדות בפניו 3 אפשרויות להיחלץ מהאשם:

  1. מי אכן נהג ברכב
  2. למי נמסרה החזקה ברכב לדוג' מוסך
  3. אם הרכב נגנב.

ע"פ 1425/84 דברשווילי נ' מ"י – ארעה ת"ד קטלנית כאשר עדים לתאונה גרסו כי נהגה ברכב אישה עם שיער אדום. בעל הרכב טען שהרכב נגנב ממנו וביהמ"ש לא קיבל את גרסתו משמע דברשווילי לא הרים את נטל ההוכחה והוא הואשם בגרימת מוות, בריחה ממקום התאונה וקיבל מאסר של חצי שנה למרות שהיה ברור כי הוא לא נהג ברכב ואישה נהגה אך עקב אי יכולתו להרים את הנטל הוא הורשע.

כלי רכב הרשומים על תאגידים צהל  לדוג' מועמד לדין המנהל, שותף בכיר, האיש הממונה על הרכב – וכיום מועמד לדין התאגיד עצמו כאשר הקנסות הוגדלו.

כאשר קטין נוהג ברכב שעשה תאונה יועמדו דין הוריו או כל אפוטרופוס שיש לו.

i.29 ברירת קנס בנסיבות מחמירות [תיקון: תשכ"ב(2), תש"ם]

(א) היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס בנסיבות מחמירות, יודיע לו כי יוגש נגדו אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965 .

(ב) "נסיבות מחמירות", לענין סעיף זה – כפי שנקבעו בהוראות מאת ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל בהסכמת שר המשפטים ושר התחבורה ופורסמו ברשומות, בעתון בוקר ובעתון ערב.

פקודת התעבורה היא הראשונה שהיה בה עבירות קנס- אותה עבירה שכאשר עובר אותה אדם השוטר שעוצר אותו חייב לתת לו אפשרות לשלם קנס במקום לזמנו לביהמ"ש. כיום יש כ-200 עבירות קנס בפק' ואף הנהיגו עבירות קנס בחוקים אחרים כדי לחסוך מזמנו של ביהמ"ש. לאחר מכן העבירו את עבירות הקנס מהפק' לסד"פ והן בוטלו בפק' מלבד ס' זה.

"נסיבות מחמירות" – כפי שנקבעו ע"י ראש מחלקת התנועה במשטרה ישנן 5 עבירות זוהי רשימה סגורה.

פרק זה מחולק ל-2 :

  1. ברירת קנס – ברירה שנותן השוטר לנאשם לשלם קנס תוך 30 יום אם לא שילם עליו להגיע לביהמ"ש בטופס קנס יש תאריך התייצבות בביהמ"ש.
  2. ברירת משפט- אפשרות לשלם קנס תוך 90 יום אין קבלת תאריך לביהמ"ש אם רוצה להישפט צריך בתוך 90 הימים לבקש להגיע לבימ"ש בתוך טופס הקנס יש בקשה להישפט שיש לשלוח ללא בול אם לא שולם הקנס יהיה כפל קנס. כל 6 חודשים יש תוספת של 50% .

פסילת רישיון ואיסור שימוש ברכב

.35 סמכות בית המשפט לפסול רשיון נהיגה [תיקון:תש"ם, תשמ"א, תשנ"א, תשנ"ח(3)]

הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, או שנתן, גם אם לא הרשיעו, צו שירות לפי סימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 8 (להלן – צו שירות), או צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 9 (להלן – צו מבחן), נוסף על כל עונש אחר במקומו, לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית המשפט ולחייבו לקבל הדרכה בנהיגה נכונה כפי שקבע שר התחבורה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין סעיף זה, רואים צו שירות או צו מבחן כעונש אחר אף אם ניתן ללא הרשעה.

ס' זה דן בפסילת רשיונות ע"י כמה גורמים: ביהמ"ש, קציני משטרה ומשרד הרישוי. זהו ס' שקובע את הסמכות והעונש של פסילת רישיון ביהמ"ש כאמור כפוף לעונש שנמצא בחוק וס' זה יצר את הסמכות של ביהמ"ש לפסול רישיון נהיגה. ס' זה התפתח במשך הזמן בתחילה דובר רק על ביהמ"ש שרשאי להטיל עונש של פסילת רישיון כאשר עונש הפסילה לא יכול היה לעמוד לבדו רק בשילוב של עונש נוסף ועכשיו הוסיפו שניתן להטיל פסילת רישיון בלי עונש אחר.

חוק העונשין קבע שניתן לתת צו מבחן ללא הרשעה ואז לא ניתן היה לפסול את הרישיון ואז המחוקק שינה זאת לכך שצו מבחן משול כהרשעה ולכן ניתן להענישו גם בפסילת רישיון.

היו מקרים שביהמ"ש חשב שאורח נהיגתו מעיד על כושר לקוי ולפי החוק הוא היה יכול להמליץ למשרד הרישוי שיעבור הדרכה כיום ביהמ"ש יכול לחייבו לעבור הדרכה.

36 פסילה על תנאי [תיקון:תשכ"ה(3), תשל"א, תש"ם, תשמ"א, תשנ"ה]

(א) בית המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, ורשאי בית המשפט לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה תהיה על תנאי.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם נקבעה בחיקוק לגבי עבירה שעליה הורשע הנאשם פסילה לתקופת מינימום מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה (להלן בסעיף זה – תקופת מינימום), ייפסל בפועל ולא יורה בית המשפט כי הפסילה לתקופת המינימום, כולה או מקצתה, תהיה על תנאי, אולם אם הורשה בית המשפט בחיקוק להורות על פסילה לתקופה קצרה מתקופת המינימום רשאי הוא להורות כי התקופה שקבע או מקצתה תהיה על תנאי.

(ג) מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו, ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים, עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה או עבירה אחרת שקבע בית המשפט בגזר הדין, והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה ; התקופה האמורה תתחיל מיום גזר הדין, ואם נושא הנאשם אותו זמן עונש מאסר – מיום שחרורו מן המאסר, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

(ד) אוזכרה בקביעת העבירות לפי סעיף קטן (ג) הוראת חיקוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

(ה) מי שנפסל על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת כאמור, יצווה בית המשפט על הפעלת הפסילה על תנאי, ורשאי בית המשפט להורות בצו שהפעלת הפסילה על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת;הצו יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנאשם בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן מאת כל בית משפט המוסמך לדון באותה עבירה.

(ו) בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת, במקום לצוות על הפעלת הפסילה על תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על תנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על תנאי.

(ז) בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו), אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.

(ח) האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה;חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום מתן פסק הדין,והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

ס' זה חוקק בעקבות המאסר על תנאי בחוק העונשין לאחר מכן אימץ חוק התעבורה את המונח הנ"ל של המאסר על תנאי ואז בעקבותיו הכניסו את הפסילה על תנאי.

כאשר אדם מורשע מטילים עליו עונש פסילה בפועל, על תנאי או שניהם ביחד.

פסילה על תנאי – אם תעבור עבירה כזו או כזאת בתק' של 1-3 שנים רשיונך יפסל לתקופה שהוגדרה מראש. את העבירה יש לעבור בתוך התק' של התנאי גזר הדין יכול להנתן גם לאחר תומה של התקופה על תנאי (בשונה מס' 10 11 שדורש כי הנהג החדש יישפט על העבירה בתוך התקופה שהיה נהג חדש).

(ב) על האמור בס' א' למרות שמותר לתת פסילה מכל סוג שהוא אולם אם הרשעת אדם בעבירה שיש עליה פסילת מינימום אתה לא רשאי להטיל פסילה על תנאי במקומה תוכל להטיל פסילה על תנאי בנוסף לפסילת המינימום.

בשנת 95 בוצע תיקון שקובע כי בנסיבות מיוחדות מותר לביהמ"ש לקצר את תק' המינימום ואת התקופה שקיצרת תוכל לתת על תנאי כולה או חלקה.

(ג)- מי שנפסל על תנאי יפסל בפועל אם תוך תק' התנאי שלא קטנה משנה ולא גדולה משלוש שנים עבר את העבירה שבה הורשע.

במאסר על תנאי ביהמ"ש חייב לציין את הס' שמפעיל את התנאי, בפסילה על תנאי לא כך הדבר אם עברת את אותה העבירה שעליה הורשעת התנאי יופעל , תוספת שניה + שלישית התנאי גם כן יופעל או עבירה שכתב וציין ביהמ"ש.

תקופת הפסילה מתחילה מיום גזר הדין אם האדם יושב בכלא אזי תקופת הפסילה מתחילה מהיום שבו שוחרר.

(ה) מי שנפסל על תנאי והורשע בשל העבירה הנוספת יצווה ביהמ"ש על הפעלת הפסילה על תנאי משמע אין לביהמ"ש בכלל שק"ד בנושא והשופט הוא בחזקת פקיד מנהלי שמפעיל סכ"ה צו מנהלי .

ע"פ 77/84 מ"י נ' שקולניק-  בפס"ד זה שופט סירב להפעיל את התנאי ואז התעוררה בעיה האם להגיש על כך ערעור או לפנות לבג"צ אכן בפס"ד נקבע כי אם מגישים ערעור על הפעלת התנאי בלבד יפנו לבג"צ ואם מערערים על כל פס"ד מגישים ערעור למחוזי.

בהפעלת תנאי לא חל העיקרון של סופיות הדיון ומותר מייד לאחר הקראת גזר הדין לפנות אליו לא להפעיל את התנאי אם הוכח כי קיים תנאי כזה חייב להפעילו משום שהפעולה היא פעולה מנהלית, השופט לא נתן תוכל לבקש מאחר.

ביהמ"ש שהרשיע בעבירה נוספת נאשם יכול לצוות על הארכת תקופת התנאי עד שנתיים אם השופט רואה שזה לא ראוי להפסיק את התנאי לאחר שנתיים הוא רשאי להאריכו בעוד שנתיים ובלבד שירשום את נימוקיו להחלטתו כך שבערעור אם יהיה כזה יכול לבדוק אותו.

(ח) מסביר איך מאריכים ומחדשים. את התנאי ניתן להאריך או לחדש לשנתיים בלבד ביהמ"ש לא יאריך את תקופת התנאי אם עברת יותר מעבירה אחת בתק' התנאי רק על עביה אחת הוא יכול להאריך או לחדש.

פס"ד שקולניק אם ביהמ"ש כותב שהוא מפעיל את התנאי רק על ס' מסויים שכתב אזי אם יוסיף עבירה נוספת היא נוספת לעבירה הראשונה ולא במקום משמע השופט רשאי להרחיב את תחולת הס' ולא לצמצמו.

i36א. "פסילה לכל דרגות הרשיון [תיקון: תשכ"ו]

הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא;

אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים, או לגבי סוג מסויים של רכב.

(א)– אם הטיל ביהמ"ש פסילה הוא רשאי להטילו על כל סוגי הרכב או לצמצמו בנסיבות מיוחדות לסוג מסויים.

פס"ד שקולניק – עד 95 אסור היה לקצר פסילת חובה ואז נקבע שהפסילה לא תחול על כל הרכבים אלא על סוג מסויים ואז התברר שזה יוצר תוהו ובוהו ולכן נקבעה ההלכה שהפסילה לעולם תחול על הרכב שאיתו נעברה העבירה אבל אם ביהמ"ש מגיע למסקנה כי הכישלון במשאית לא מחוייב במציאות לגבי כל כלי הרכב האחרים אזי הוא רשאי להתיר לך לנהוג ברכב מסוג אחר ולהשתמש באופציה זו רק שהכישלון אופייני לכלי הרכב הספציפי הזה.

i36ב. הנוהג ברכב ללא רשות בעלו [תיקון: תשל"א,תש"ם]

(א) הנוהג ברכב ללא רשות של בעלו או של המחזיק כדין ברכב, ובלי שהנוהג הוא בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל בפועל מהחזיק או מקבל רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו;האמור בסעיף קטן זה בדבר אדם שאינו בעל רשיון נהיגה לא יחול על מי שתוקף רשיונו פקע תוך שנה אחת לפני ביצוע העבירה מחמת אי-תשלום אגרת הרשיון.

(ב) היה הנוהג כאמור בסעיף קטן (א) בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מששה חדשים, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו.

(ג) בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו – מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

ס' ג' מקביל לס' 10 של אחריות קפידה הרשה לאדם לנהוג ביודעו שאין לאדם האחר רישיון או קטין יקבל פסילת מינימום לשלוש שנים שביהמ"ש לא רשאי לקצרה את המאסר הוא יכול לפסוק על תנאי.

i.37 פסילת מינימום שני חדשים [תיקון:תשמ"א, תשנ"ה]

הורשע אדם על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות האמורות או על אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה, דינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משני חדשים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

פסילת מינימום של חודשיים אם אדם הורשע באחת מהעבירות בתוספת השניה ובשנתיים שקדמו לעבירה הורשע באחת מהעבירות בתוספת הראשונה דינו תק' פסילת מינימום לחודשיים אך ביהמ"ש רשאי בנסיבות מיוחדות להורות על פסילה קצרה יותר.

i.38 פסילת מינימום שלושה חודשים [תיקון: תשנ"ה]

הורשע אדם –

(1) על עבירה מן המפורטות בתוספת הראשונה;

(2) על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש;

(3) על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש.

דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלושה חדשים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

פסילה לשלושה חודשים אם עבר על עבירה בתוספת הראשונה  והשניה ואם גרם לת"ד או פגע באדם  כאשר שוב ניתן לקצר עקב נסיבות מיוחדות.

מהן נסיבות מיוחדות? בפס"ד של שקולניק הגדירו אותן עד אז הן פורשו לפי הדין האנגלי והן צריכות להיות נעוצות בעבירה ולא בעבריין.

המ' 29/61 בסרגליק נ' היועמ"ש – נהג רכב ללא ביטוח ונתנו פסילה לשנה בפועל הוא טען לנסיבות מיוחדות כי הוא קטוע רגליים ולא קיבלו זאת בפס"ד של שקולניק השתנתה הלכה זו והיום הנסיבות יכולות להיות נעוצות גם בעבירה גם בעבריין וגם בהתפתחות החקיקה.

כאשר מתרחשת ת"ד אין חובת פסילה אך אם העבירה מהתוספת השניה תהא חובה לפסול את הרישיון לשלושה חודשים מינימום.

כאשר מתרחשת ת"ד ונגרמת חבלה של ממש לאדם כל חבלה שיש בה פגיעה בשלמות הגוף הרישיון יפסל לשלושה חודשים .

i.39 פסילת מינימום שנה אחת

על אף האמור בסעיף 38, אם הורשע אדם על עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע כאמור, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנה אחת;אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

ס' זה לא הופעל מעולם!!!

i.40 פסילת מינימום שלוש שנים [תיקון:תשכ"ה(3)]

הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 64 או לפי סעיף 64א , דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים;אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

מדבר על פסילת חובה לשלוש שנים דן בס' 64 זהו ניסיון לא מוצלח להכניס את נושא גרימת המוות לפק' התעבורה אין ס' שהכניס את הגדרה של גרימת מוות ולכן מאשימים לפי ס' 304 לחוק העונשין אך ס' 64 ו-40 קובעים את העונש לכך.

i41. שינויים בתוספת [תיקון:תשכ"ב, תשכ"ה(3), תשל"א]

שר התחבורה רשאי, בתקנות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספות לפקודה, כולן או מקצתן, להוסיף עליהן ולגרוע מהן.

יש לשר התחבורה סמכות לשנות את התוספות בתקנות בתנאי שהן תאושרנה ע"י ועדת הכלכלה של הכנסת ככל הנראה ס' זה אינו במקומו אך אין טעם לשנותו.

בכל מה שמדובר בתיקון חוק מטפלת ועדת חוקה חוק ומשפט מה לוועדת הכלכלה ולשינוי התקנות? קל יותר לקבל את אישורה של הוועדה מאשר את אישור הכנסת.

i41א. סייגים לגבי רשיון נהיגה צבאי.[תיקון: תשל"א]

(א) נפסל אדם על ידי בית משפט מקבל או מהחזיק ברשיון נהיגה על פי סעיף 35 לא תחול הפסילה על רשיון נהיגה צבאי אלא אם החליט בית המשפט לפסול אותו אדם מהחזיק גם ברשיון הצבאי; אולם הפסילה תחול על הרשיון הצבאי אף בלי שבית המשפט החליט כאמור במקרים אלה:

(1) אם הורשע האדם בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם;

(2) אם הורשע האדם על עבירה לפי סעיף 64א.

(ב) החליט בית משפט לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה צבאי כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו על פסילה כאמור הוראות פקודה זו המחייבות פסילה לתקופת מינימום אלא אם הורשע הנאשם באחת מהעבירות המפורטות בפסקה (1) או (2) לסעיף קטן (א)."

ס' זה הוסף ע"פ בקשת צה"ל כאשר ביהמ"ש פוסל פסילת חובה של רישיון פסילה זו לא תחול על רכב צבאי.

הסייגים:

אם הפסילה היא בשל גרימת מוות או הפקרה אז הפסילה תחול על הרישיון הצבאי אוטומטית. ביהמ"ש צריך לציין בגוף גזר הדין שפסילת הרישיון תחול גם על הרישיון צבאי כאשר מוסיפים פסילה גם לרישיון הצבאי אין תקופת מינימום אם החוק דורש.

i.42 פסילה וחישוב תקופתה [תיקון: תשכ"א(3), תשנ"א]

(א) פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

(ב) הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמת ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.

(ג) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין –

(1) התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;

(2) תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.

איך מחשבים ממתי מתחילה הפסילה?

פסילה שהטיל ביהמ"ש תחל מיום מתן גזר הדין אלא אם כן ביהמ"ש קבע תאריך אחר. פרט ליוצא מן הכלל כאשר אדם פסול מנהלית ע"פ ס' 47 שוטר פסל לו את הרישיון כאשר תפס אותו והפסילה התרחשה עוד לפני מתן גזר הדין זוהי פסילה רטרואקטיבית מהיום שבו נפסל מנהלית.

337/72 דוד סמנטוב נ' מ"י – אדם הורשע בגרימת מוות ורשיונו נפסל ל-5 שנים והוא ערער לעליון בבקשה לעכב את ביצוע עונש הפסילה. החוק אינו מדבר על עיכוב ביצוע הפסילה אם השופט לא קבע תאריך אחר אין סמכות לביהמ"ש של הערעור לתת תאריך אחר מאשר זה שניתן ע"י גזר דין השופט הראשון. הוא זוכה לאחר שנה וחצי שהיה פסול רישיון נהיגה ללא פיצויים ולאור זה נחקק ס' 46 .

(ב) ס' שהוכנס ע"ס הניסיון שעו"ד לא ינצלו את הפק'. כאשר יש כמה תיקים ויש פסילה מחכים מהיום שמסתיימת הפסילה הקודמת עד לדיון בתיק הבא. (בעבר עו"ד היו דנים בתיקים יום אחרי יום ואז אם בכל תיק פסלו ל-3 חודשים אז לפי ס' 42 הפסילה חלה מיום מתן פס"ד ואז במקום לבצע כל פסילה בנפרד היה מבצע פסילה חופפת וס' זה בא לשנות מצב זה.

(ב) (2) אם יש מאסר בפועל ופסילה אין הפסילה תחול בזמן המאסר.

(ג) יש פה הבחנה בין הפסילה שהוטלה לספירתה אם הפסילה הייתה ל-6 חודשים הם ימנו מיום הפקדת הרישיון .

i.43 המסתייע ברכבו לעוון או לפשע

בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב שהורשע על עוון או על פשע שביצועם נתאפשר או הוקל עקב נהיגתו ברכב או עקב השימוש ברכב שיש לו רשיון עליו, בית המשפט שהרשיעו, רשאי – בנוסף על כל עונש אחר – לפסול אותו מהחזיק רשיון כאמור, לצמיתות או לתקופה מסויימת.

כדי להטיל עונש חייב המחוקק לנקוב בעונש בספר החוקים יש עבירות פליליות בחוק העונשין אין עונש של פסילת רישיון. אם אדם מבצע שוד באמצעות רכב יש סמכות לביהמ"ש לפסול לו את רישיון הנהיגה ורישיון הרכב בתנאי שהמעוול הוא בעל הרכב והרכב אינו גנוב ביטול זכות הרכב לנוע בדרכים עד לצמיתות.

i.44 המסתייע ברכבו לביצוע עבירת מין [תיקון: תשנ"ו]

הורשע בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז – 197710, שביצועה נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכב שיש עליו לו רשיון, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מהחזיק רשיון כאמור לתקופה שלא תפחת משלוש שנים;אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

עקב חומרת העבירה יש פה פסילת מינימום ל-3 שנים .

i44א. פסילה מהחזיק רשיון רכב [תיקון:תשכ"ה(3)]

(א) הורשע אדם על עבירה לפי תקנה שהותקנה על פי פקודה זו האוסרת הסעת נוסעים בשכר ברכב פרטי או ברכב מסחרי, או השכרת רכב פרטי או רכב מסחרי לשם הסעה כאמור, או מתן הרשאה להסעה כאמור ברכב פרטי או ברכב מסחרי (להלן – עבירת הסעה), רשאי בית המשפט – בנוסף לכל עונש אחר – לפסול את בעל הרשיון לרכב שבו בוצעה עבירת ההסעה מהחזיק ברשיון לסוג מסויים של רכב או לרכב מסויים, לצמיתות או לתקופה מסויימת.

(ב) הורשע בעל רכב על עבירת הסעה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע בה, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מהחזיק ברשיון לכל רכב או לסוג מסויים של רכב לתקופה שלא תפחת משנים עשר חדשים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה כאמור לתקופה קצרה יותר.

ס' זה כיום לא נמצא כ"כ בשימוש היה בשימוש לפני 30 שנה. לאחר מתן גזר הדין ניתן לפסול את רישיון הרכב לצמיתות או לתקופה מסויימת עקב הסעת נוסעים בשכר ברכב מסחרי פרטי.

i.45 פסילה נאשם בעוון או בפשע מהחזיק ברשיון

(א) הוגשו הודעת אישום או כתב אישום נגד בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עוון או פשע, שביצועם נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכבו, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, או בא כוחו או שוטר, אם היה משוכנע כי המשך הנהיגה על ידי הנאשם האמור או המשך השימוש ברכבו יש בהם משום סכנה לציבור, ואם אין הנאשם פסול לפי סעיף 46.

(ב) פסילה כאמור תהיה ל-30 יום;אולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור המשפט או עד למתן החלטה לפי סעיף 43.

(ג) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לעיון חוזר בהתאם להוראות סעיף 49.

לקצין משטרה סמכות לפסול רישיון נהיגה לפני המשפט פסילה מנהלית ולא שיפוטית.

פסילה מקדמית – פסילה שניתנת ע"י ביהמ"ש בטרם החל הדיון.

אם הוגש כתב אישום כנגד בעל רישיון נהיגה/רכב על עוון/פשע ע"י שימוש ברכב רשאי ביהמ"ש לפסול רישיון זה ע"פ בקשת היועמ"ש אם יש בכך משום סכנה לציבור.

רשאי שוטר לפנות לביהמ"ש  ולבקש פסילת רישיון בשלב הטרום דיוני וביהמ"ש רשאי לעשות כן אם שוכנע שהמשך הנהיגה ע"י הנאשם או המשך השימוש ברכב מהווים סכנה לציבור.

פסילה כאמור תהא ל-30 יום וביהמ"ש רשי להאריכה ע"פ בקשת המשטרה עד לגמר בירור המשפט או עד לגמר מתן ההחלטה לפי ס' 43 שדן בעבירות וסמכות לתת עונש.

i.46 פסילה עד גמר הדין [תיקון:תשכ"ה(3)]

היה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח, משוכנע שיש יסוד מספיק להאשים בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב בעבירה שסעיפים 35עד 42 או 43 ו-44א חלים עליה, והגיש לבית המשפט המוסמך לדון באותה עבירה בקשה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו – רשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון עד לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי הסעיפים 50-48.

i46א. דחיית הפסילה [תיקון:תש"ם]

(א) בית משפט שפסל נאשם מהחזיק ברשיון נהיגה רשאי, מנימוקים שיפרש, לדחות את הפסילה למועד שיקבע.

(ב) בעל דין יהיה רשאי לערער תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו החלטת בית המשפט בענין דחיית ביצועה של פסילה כאמור, ובית משפט שלערעור רשאי לאשר את ההחלטה או לבטלה ולתת במקומה החלטה אחרת.

ס' כללי זה נותן אפשרות פסילה גם בעבור עבירות שאינן עבירות של עוון או פשע אלא ע"י עבירות בפק'.

היה היועמ"ש/ קצין המשטרה משוכנע שיש יסוד מספיק כדי שביהמ"ש יוכל לפסול פסילה מקדמית ע"פ ס' 45 לא צריך שיוגש כ"א.

כאשר עוד לא הוגש כ"א והיה יסוד מספיק להאשים כבר אז רשאי ביהמ"ש לפסול רישיון עד לגמר בירור דינו או ע"ס ס' 48-50 שנותנים תרופה לנהגים שרשיונם נפסל לפי ס' 46 47.

i.47 פסילה על-ידי קצין משטרה [תיקון:תשל"א, תש"ם, תשמ"ד, תשנ"ז]

(א) בסעיף זה, "קצין משטרה" – קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.

(ב) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו.

(ג) (1) נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), יתן לנהג אישור על נטילת הרשיון וזימון להופיע' בתוך שלושה ימים במועד שיקבע, בפני קצין משטרה, לצורך החלטה בדבר פסילת רשיון הנהיגה שלו;אישור שניתן כאמור יראו אותו כרשיון הנהיגה שניטל וזאת עד למועד שנקבע לזימון הנהג בפני קצין המשטרה.

(2) בזימון האמור בפסקה (1) יובהרו תוכנן של הוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ז), וכן יפורטו בו מקום ומספר טלפון לקבלת תוכן החלטתו של קצין המשטרה.

(ד) לא נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לתת לנהג זימון כאמור בסעיף קטן (ג).

(ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין:

(1) בעבירהשגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;

(2) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;

(3) בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.

(ו) לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה) גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות סעיף 67.

(ז) פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג מהחזיק רשיון נהיגה תחל ממתן ההחלטה.

(ח) בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה.

(ט) בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים.

(י) על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2) ו(3), רשאית רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל ליתן לאדם שנפסל כאמור באותו סעיף קטן רשיון נהיגה צבאי שעה שהוא משמש בתפקיד צבאי בלבד, אם הרשות משוכנעת כי הדבר דרוש לצורך צבאי דחוף ומוגדר;הוראת סעיף קטן זה לא תחול במקרה של תאונה בנסיבות האמורות בסעיף 64א.

(יא) קצין משטרה כאמור יחזיר רשיון נהיגה למי שנפסל מהחזיק בו לפי סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל הרשיון

11 ס' משנה. זהו ס' שנחקק מחדש לפני 3 שנים משום שהיה בעייתי והנוסח לא היה חכם וביהמ"ש מתח ביקורת על התנהגות המשטרה.

היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר עבירה מול עיניו מהעבירות שמפורטות בתוספת הרביעית(חובת ראיה בשאר מספיק שמישהו מדווח) או בשל כל עבירה שעבר הנהג אין צורך בראייה שגרמה לת"ד שאדם נחבל או רכוש נחבל רשאי השוטר אם ראה עבירה מהתוספת הרביעית בעיניו מותר לו לבקש ממנו להלוות לקצין או ליטול רישיון.

אם הובאה לידיעתו שהייתה ת"ד והוא מגיע למקום שבו היו מעורבים בתאונה רשאי ליטול רישיון ולבקש להלוות לקצין.

קצין יכול לפסול שוטר לא יכול לפסול רק לטול.

(ג) נטל שוטר רישיון נהיגה יתן לנהג אישור על נטילת הרישיון שיראה כרישיון נהיגה עד המועד בו נקבע הזימון (זימון חייב להתבצע תוך 3 ימים). הקצין חייב לתת לנהג זכות שימוע לפני נטילה פסילה של רישיון אם אין זימון ביהמ"ש יבטל את הנטילה. בזימון יובהרו תוכנן של ס' ו' ו-ז' וכן יפורטו בו המקום ומס' הטל' של אותו מקום.

(ו-ז) אם לא הגעת לשימוע משמע ויתרת עליו ואפשר לפסול את רשיונך ללא מתן זכות השימוע עצם העובדה שלא באת הפסילה היא בידיעתך משמע אי הופעתך מעידה על שני דברים:

  • זכות שימוע
  • הודעה בדבר פסילתך

סמכויות הקצין

(ו) עבירה לפי התוספת הרביעית מותר לו לפסול ל-30 ‏יום.

תאונה קטלנית שבה נהרג אדם קצין חייב לפסול את הרישיון ל-90 יום אם לא נהרג אדם והייתה חבלה לגוף/רכוש רשאי לפסול ל-60 יום כאמור חייב להיות לקצין יסוד סביר שיוגש כ"א בשני המקרים.

לגבי התוספת הרביעית השוטר כבר הגיש כ"א ואז רשאי הוא לקחת את הרישיון ל-30 יום.

אין סמכות לפסול ליותר או פחות.

קצין המשטרה חייב להיות בדרגה לפחות של מפקח.

כאשר הפסילה עומדת להגמר הוא רשאי להגיש בקשה לביהמ"ש להאריך את הפסילה חייב לעשות זאת עוד בתקופת הפסילה. אם איחר את מועד הפסילה יוכל להפעיל את ס' 46.

ההלכה שאם לא יוכל להפעיל את ס' 47 יוכל להפעיל את ס' 36 נקבע בפס"ד 540/80 ראמדן דורי נ' מ"י.

יש לשים לב כי ברגע שנעברה עבירה מהתוספת הרביעית והשוטר נתן דוח זה כאילו ניתן כתב אישום בניגוד לתאונה שהשוטר חייב להיות משוכנע שיוגש כתב אישום.

(י) גם כשאדם נפסל פסילה מנהלית הוא יוכל לנהוג עם רישיון צבאי ובלבד שלא היה מעורב בתאונת פגע וברח.

(יא) ס' זה הוסף כדי שקצין יוכל להחזיר רישיון אם שוכנע שלא יוגש כתב אישום יכול להחזיר את הרישיון מבלי שיצטרך לפנות לביהמ"ש.

i.48 ביטול פסילה

מי נפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה;ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.

אדם שרשיונו נפסל רשאי לפנות לביהמ"ש שיבטל את הפסילה רק אם מאשימים אותו בס' 298 לחוק העונשין וביהמ"ש רשאי לבטלה אם שוכנע שביטולה לא יפגע בבטיחות הציבור וזה  גם הכלל שצריך להנחות קצין שהוא מחליט על פסילת רישיון.

בטיחות הציבור מהי? זהו מבחן בעל שני פנים עברו של הנהג וחומרתה של העבירה מנג (פס"ד גוליו, משה ציצנסקי). אם לאדם אין עבר אך העבירה שנעשתה חמורה מאד לאין עבר אין כל משמעות ולהפך.

פס"ד 456/89 חיים רבינא נ' מ"י- בביהמ"ש העליון נקבעה הלכה יוצאת דופן שבתאונה קטלנית פסילת הרישיון המנהלית חייבת להנתן גם אם הקצין מעריך שלא ינתן כ"א כדי לתת תקופת צינון לנהג אחרי תאונה קטלנית.

i.49 עיון חוזר וערר [תיקון:תש"ם,תשמ"א]

החלטת בית המשפט לפי הסעיפים 48,47 ,46 או 50 (ב) ניתנת לעיון חוזר ולערר בדרך הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965, לענין צו שניתן בבקשה לשחרור בערובה כאילו היתה צו כאמור שופט המעיין בבקשה כאמור רשאי לקיים את ההחלטה הקודמת, לשנותה או לבטלה, או לתת במקומה החלטה אחרת אשר בית המשפט האמור היה מוסמך לתיתה, או להחזיר את הענין אל בית המשפט האמור, למתן החלטה אחרת על ידיו.

ערעור ועיון מחדש הולכים לפי אותה מתכונת של חוק העונשין מעצר וחיפוש.

i.50 בטילת הפסילה

(א) עברו שלושה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא הוגש לבית המשפט אישום נגד בעל הרשיון על המעשה או על המחדל שבגללם נפסל – תבוטל הפסילה.

(ב) עברו ששה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי הסעיפים 46או 47 ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל – בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

פס"ד חינוואי – עברו שלושה חודשים מיום פסילת הרישיון ולא הוגש כתב אישום תבוטל הפסילה. מה קורה אם פסלו אותך ל-90 יום עקב תאונה קטלנית ואז אי אפשר להאריך את הפסילה אם לא הוגש עוד כ"א.

(ב) עברו 6 חוד' מיום פסילת הרישיון ולא ניתן פס"ד בטלה הפסילה אם לא הורה ביהמ"ש הוראה אחרת והכוונה במילים "הוראה אחרת"- הקצין צריך לפנות לביהמ"ש בבקשה לקבלת הוראה אחרת ואם התקבלה בקשתו אזי יהיה ניתן להמשיך את הפסילה עד תום ההליכים.

פס"ד 658/84 הולנד נ' הש' נוסנבלט – אדם שתבע ש' בגלל שתמה החצי שנה ולא הוחזר לו הרישיון. הש' בן פורת קבעה כי עו"ד טעה בכך שפנה לבג"צ משום שהיה צריך לפנות לביהמ"ש העליון. נקבעו בפס"ד זה שני הלכות אם עברו שישה חוד' ורשויות המדינה לא מחזירות את הרישיון מיוזמתן אזי האדם יכול לתבוע אותם בנזיקין ואם עברו 6 חוד' ולא ביקשו להאריכה הפסילה בטלה. מעבר לכך נקבע שאין צורך לפצל את הבקשה לשתיים.

בפס"ד חינוואי חשין יצא כנגד הלכתה משום שלטענתו יש לקצר את זמן הפסילה ושלא ישתמשו בסמכות של הוראה אחרת בצורה נדיבה מדי.

i.51 פסילה מטעמי כושר

רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי.

פסילת רישיון אף לצמיתות אם יש חשש בנוגע לכושרו הלקוי של הנהג.

i.52 התליית רשיון מטעמי בטיחות [תיקון:תשכ"ה(3)]

(א) היתה רשות הרישוי סבורה כי בדרך נהיגתו של אדם יש משום סכנה לבטיחות התנועה רשאית היא לצוות על התליית רשיון הנהיגה שלו עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות שתקבע ויימצא מתאים לנהוג רכב, ובלבד שהרשות תזמינו לבחינות ולבדיקות רפואיות ששה שבועות מיום שהחליטה על התליית רשיונו.

(ב) בעל רשיון שהוחלט עליו לפי סעיף זה רשאי, כתום שלושה חדשים מיום החלטת הרשות על התליית רשיונו, לערער תוך עשרה ימים על המשכת ההתלייה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור מגוריו הוא יושב ובית המשפט רשאי לאשר את המשכת ההתלייה, עד לגמר הבחינות והבדיקות הרפואיות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבע, או לשנות את ההחלטה או לבטלה.

i52א. מבחן חוזר [תיקון: תשנ"ח(3)]

(א) היה לרשות הרישוי יסוד סביר להניח, כי יש ראיות לכאורה, שקיבל אדם רשיון נהיגה שלא בדין, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להזמינו למבחן נהיגה חוזר, ובלבד שטרם חלפו 18 חודשים מיום שקיבל רשיון נהיגה.

(ב) נכשל בעל רשיון נהיגה כאמור בסעיף קטן (א), במבחן הנהיגה החוזר או שלא התייצב למבחן החוזר, רשאית רשות הרישוי לשלול את רשיון הנהיגה שלו עד שיעמוד בהצלחה במבחן נהיגה.

התליית רישיון מטעמי בטיחות – אם הרשות סוברת שאדם נוהג בצורה לא זהירה היא יכולה לצוות על לקיחת הרישיון עד שיעבור בדיקות רפואיות או טסט חוזר ובתנאי שהבחינות יעשו עד שישה שבועות מיום הפסילה.

כל ס' ב' נחקק ע"מ שיהיה ניתן לבטל רישיון שניתן בעקבות שוחד לפקידים רישיון כדין.

.53 התניית תנאים מטעמי כושר

רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, להתנות תנאים ברשיון נהיגה, אם היא סבורה שיש צורך בהם מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרשיון.

להתנות תנאים עקב כושר לקוי של בעל הרישיון.

ii.54 חיוב בהדרכה

רשות הרישוי רשאית, בהוראה בכתב, לחייב בעל רשיון נהיגה לקבל מטעמה הדרכה בנהיגה.

לחייב בהדרכת נהיגה.

i.55 זכות ערעור על החלטה לפי הסעיפים 54-51[תיקון: תשנ"א]

(א) בעל רשיון שהוחלט עליו לפי הסעיפים 54-51רשאי, תוך 10 ימים מיום שהודיעו לו על ההחלטה, לערער לפני בית המשפט המחוזי שבאזור מגוריו הוא יושב, ובית המשפט רשאי לאשר את ההחלטה, לשנותה או לבטלה.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף 51, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית כאמור בסעיף 55א(ב), יהיה בשאלות משפטיות בלבד.

(ב) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה, אולם אם לא ניתן פסק דין בערעור תוך 90 יום מיום ההחלטה ולא הורה בי המשפט הוראה אחרת, יופסק ביצועה עד שיינתן פסק הדין בערעור.

(ג) אין ערעור על צו או על פסק דין של בית משפט מחוזי שניתן לפי סעיף זה.

(ד) שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בערעור על פי סעיף זה.

i55א. ערר וערעור לענין אישור רפואי לנהיגה [תיקון:תשמ"א]

(א) רשות הרישוי תמנה בהודעה ברשומות רופאים מוסמכים לענין מתן אישור רפואי לנהיגה.

(ב) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור, תוך זמן שייקבע בתקנות, לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים מתוך רשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.

(ג) המותב והיושב ראש של כל ועדת ערר רפואית ייקבעו בדרך שתיקבע בתקנות.

(ד) לא יוגש ערעור לפי סעיף 55 על החלטת רשות הרישוי לפי סעיף 51 שניתנה מטעמים של כשירות רפואית אלא לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית בערר על החלטת הרופא המוסמך, ולענין זה יימנה הזמן להגשת הערעור מיום שהודיעו לבעל הרשיון את ההחלטה של ועדת הערר הרפואית.

יש סמכות ערעור על החלטות משרד הרישוי תוך 10 ימים בביהמ"ש המחוזי של איזור מגוריך אך אם הפסילה נובעת עקב אי כושר רפואי אז אין אפשרות לפנות לביהמ"ש אלא יש לפנות לוועדת ערער רפואית ברשות 3 רופאים שיושבים בתל השומר תוך 30 יום כאשר אין יצוג של עו"ד ואין פרוטוקול. אם היא מאשרת את החלטת הפסילה אזי ניתן לפנות לאחר החלטתה לביהמ"ש המחוזי אחרי 10 ימים הבעיה היא שהערעור צריך להיות על שאלות משפטיות בלבד ולא על שאלות רפואיות ולכן בעצם אין ערעור. אם אכן יוכח שלא ניתן לו דיון ראוי והגון יחזיר זאת ביהמ"ש המחוזי לדיון נוסף בוועדה.

.57 ביטול הפסילה, פקיעתה ואישורה [תיקון:תשכ"ב(2)]

(א) בעל רשיון נהיגה שנפסל מהחזיק בו כאמור בסעיף 56, רשאי לבקש משופט תעבורה ביטול הפסילה.

(ב) פסילה לפי סעיף 56 תפקע כתום 30 יום מיום החלטת הפסילה, אם לא הוגשה לשופט תעבורה בקשה לאישורה לפני תום מועד זה או אם לא בוטלה על ידי השופט לפני כן.

(ג) שופט תעבורה רשאי לאשר את הפסילה, לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבע, לשנותה או לבטלה.

ביטל/פקיעה/אישורה של פסילה נעשה ע"פ ס' 56 ש' תעבורה שרשאי לאשרה לצמיתות תק' מסויימת או עד למילוי התנאים שיקבע.

i57א. איסור מנהלי על שימוש ברכב [תיקון: תשמ"ז]

(א) (1) מצא שוטר, לאחר שקילתו של רכב מסחרי, כי הוביל אדם מטען ברכב כאשר משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולה על המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב, רשאי הוא למסור לנהג הודעה האוסרת את השימוש ברכב (להלן -הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30 ימים וליטול את רשיון הרכב.

(2) לא ימסור שוטר הודעת איסור שימוש אלא אם כן הובלת המטען כאמור בפסקה (1) אינה מהווה עבירת קנס.

(ב) בהודעת איסור שימוש יציין השוטר את אלה:

(1) המקום שבו יש לפרוק את המטען שהובל ברכב, לרבות הוראות בדבר פריקת המטען העודף, אם פריקתו במקום שבו נמצא הרכב אינה אפשרית בנסיבות הענין;לענין זה, "מטען עודף" – מטען שמשקלו כמשקל ההפרש שבין המשקל הכולל המותר לפי רשיון הרכב לבין משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו;

(2) המקום שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש, שייקבע בהתחשב בהצעתו של הנהג, ובלבד שאין בהעמדת הרכב במקום המוצע כדי להפריע לתנועה או לבטיחות הציבור;

(3) המועד האחרון לביצוע הפעולות האמורות בפסקאות (1) ו(2).

(ג) לא ישתמש אדם ברכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות האמורות בסעיף קטן (ב), במקומות ובמועדים שצוינו בהודעה, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.

(ד) (1) המשטרה תעביר רשיון רכב שניטל והעתק מהודעת איסור השימוש לרשות הרישוי;העתק מהודעת איסור השימוש יישלח גם לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש;

(2) לא נטל שוטר את רשיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רשיון הרכב לרשות שנקבעה בתקנות, במועד שנקבע בתקנות, לאחר שהובא לידיעתו דבר מתן הודעת איסור השימוש.

(ה) קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך מיד לרשות הרישוי, בכל אחד מאלה:

(1) בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2) הוא שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל הובלת המטען כאמור בסעיף קטן (א)(1).

(ו) נמחק כתב האישום, בטלה הודעת איסור השימוש, והתובע יודיע על כך מיד לרשות הרישוי.

(א-ו)- אישור שימוש בכלי רכב שנמצא מוביל מטען מופרז מלבד כתיבת כ"א פסילה וכו" ניתן לפסול את רישיון הרכב משום שהמחוקק קובע שהנהנה הם בעלי הרכב ולכן אוסרים גם את השימוש.

i.60 ערעור לפני בית המשפט המחוזי

החלטת שופט התעבורה לפי סעיף 57 נתונה לערעור לפני בית המשפט המחוזי תוך 10 ימים מיום שהודעה לבעל רשיון הנהיגה, והוראות סעיף 55 יחולו על הערעור, בשינויים המחוייבים לפני הענין.

ס' 60 נותן את סמכות הערעור על ס' 57

i.61 חובה להמציא רשיון נהיגה [תיקון:תשמ"א]

(א) הורשע בעל רשיון נהיגה על עבירת תעבורה או על עבירה לפי דין אחר הנובעת מנהיגת רכב, או שהוא נפסל מהחזיק רשיון או שהותנו בו תנאים לפי פקודה זו, חייב הוא להמציא את הרשיון לרשות הנקובה בתקנות תוך התקופה שנקבעה בהן;

(ב) הנוהל בדבר רישום וטיפול ברשיון כאמור בסעיף קטן(א) ייקבע בתקנות .

  • האמור בסעיף זה יחול גם על בעל רשיון רכב שנפסל מהחזיק בו ועל רשיון כזה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עבירות ועונשין

i.62 עבירות [תיקון: תשכ"ה(3), תש"ם, תשנ"ג,ק"ת תשנ"ו, תשנ"ו, תשנ"ח(3), תש"ס(3)]

העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט-קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

(1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו;

(2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן מהירות המקסימלית שנקבעה;

(3) הוא שיכור בהיותו נוהג של רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי.

(4) בהיותו נוהג של רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד את שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים;

(5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נוהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה.

(6) בהיותו נוהג של רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר;

(7) בהיותו נוהג של רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, משנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב;

(8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים;

(9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם.

(10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף.

קובע את העונש על העבירות שמופיעות בפק' התעבורה דינו מאסר שנתיים או קנס.

הוציאו את עבירות הקנס ממסגרת חטא לעוון ואז ההתיישנות על העבירה גדלה מ-3 שנים ל-10 שנים כך שכל העבירות שמנויות בפק' הן עכשיו בגדר של עוון אפילו אם העונש הוא נמוך כשל חטא.

העונש המקסימלי בברירת קנס הוא 49,800 ₪ .

(2) הס' חל על כל ההוראות של הפק' נוהג ברכב בקלות ראש, במהירות אף אם היא פחותה מהמהירות המותרת יש לזה ס' מקביל בתקנות ס' 21 ג' זוהי בעצם הגדרה של רשלנות אך לעיתים עושים שימוש בס' זה משום שהוא עבירה מהתוספת השנייה ותקנה 21 לא מצוייה בתוספת וכך ניתן להחמיר בעונשו של עבריין התנועה.

(3) שיכור שנוהג על רכב גם לס' זה יש מקבילות בתקנות.

(4) מסרב למסור את שמו יש לכך מקבילה בתקנה 144-145

(5) לא מוסר ידיעה לשוטר שחייב למוסרה שתעזור לתפוס נהג שביצע עבירה – נועד למקרה שרכב רשום בשם תאגיד ואז רשאים לדרוש מהמנהל שייתן את הפרטים שיביאו לזיהויו של הנהג.

(6) לא מציג רישיון כנדרש יש מקבילה תקנה 9 ובס' 2 לחוק הביטוח.

(7) לא עוצר כשראה תאונה ולא מגלה את שמו יש מקבילה תקנה 144-145

(8) מפר הוראת תמרור שבדרך מקבילה תקנה 22-23 .

(9) מזייף סימן שמשמש לזיהוי רכב או עוזר למישהו להשתמש זוהי עבירה עונשית שנראית כלא מתאימה לפק'

(10) ס' חדש שהוכנס לאחר שנכנס הנושא של הטכוגרף – רושם מהירויות מורכב בכל רכב מסחרי מעל משקל מסויים כחובה משמש לביקורת ומי שמזייפו עובר עבירה.

i62א. מאסר בפועל [תיקון:תשל"א]

נקבעה בפקודה זו לגבי העבירה שעליה הורשע הנאשם מאסר לתקופת מינימום, ובית המשפט החליט שלא להטיל מאסר בפועל, יפרש בפסק הדין את הנימוקים להחלטתו זאת.

אם נקבע מאסר בחוק לתק' מינימום המאסר חייב להיות בפועל ואם ביהמ"ש החליט שלא עליו לנמק.

i62ב. עבודה בבית חולים [תיקון: תשנ"ה]

בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבודה, או שמצא שהוא ביצע עבירה כאמור ולא הרשיעו, רשאי לחייבו בצו שירות לבצע שירות לציבור, שיהיה, ככל האפשר, בבית חולים שבו מאושפזים פצועי תאונות דרכים; לענין זה, "שירות לציבור" ו"צו שירות" – כמשמעותם בסימן ד1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-197711

ביהמ"ש שהרשיע אדם בעבירת תעבורה יכול לחייבו לבצע שירות לציבור אך ס' זה לא בשימוש משום שבביה"ח לא מעונינים בהם.

i.63 הדין כשיש עבירות קודמות [תיקון:תשכ"ב, תש"ם]

העובר עבירה לפי פסקאות (4) ,(3) ,(2) או (7) לסעיף 62 או לפי סעיף 10 – למעט נהיגת רכב על ידי אדם שרשיון הנהיגה שלו פקע, או עבירה על תקנה מהתקנות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות המפורטות בתוספות בסעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים אך לא פחות מחודש ימים, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות ;אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום מטעמים שיפרש בפסק הדין.

מאסר חובה  אם יש הרשעות קודמות שאף ביהמ"ש לא הפעילו עד היום.

i.64 גרימת מוות בנהיגה רשלנית [תיקון:תש"ם, תשנ"ו]

העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 תוך כדי שימוש ברכב דינו –

מאסר שלוש שנים ולא פחות משלושה חדשים, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות;אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

מגדיר עונש ולא עבירה על גרימת מוות וביהמ"ש קבע שאין פה עבירה רק עונש ואז הוסיפו הפנייה לס' 304 בחוק העונשין המאסר יהיה 3 שנים ולא יפחת מ-3 חוד' יש פה מאסר מינימום בניגוד לס' 304. כשאדם מואשם בס' זה יוסיפו אוטומטית את ס'  ראה למטה 40 ו-64

i.40 פסילת מינימום שלוש שנים [תיקון:תשכ"ה(3)]

הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 64 או לפי סעיף 64א , דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים;אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

 

i64א. הפקרה אחרי פגיעה [תיקון:תשכ"ה(3), תשל"א, תש"ם]

(א) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו – מאסר שבע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר-על-תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.

(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו – מאסר תשע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר-על-תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.

ס' זה דן בהפקרה לאחר פגיעה בתאונת פגע וברח דינו מאסר 7 שנים ואסור להטיל עליו מאסר על תנאי בין אם זה עונש יחידי או נלווה משמע יש פה חובת מאסר ל-7 שנים.

i69א. ניקוד בעבירות תעבורה [תיקון:תש"ם]

(א) שר התחבורה, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע.

(ב) שר התחבורה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה.

(ג) אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה.

הס' שמקנה לשר התחבורה סמכות לקבוע את שיטת הניקוד.

תקנות וחוקי עזר

i.70 תקנות כלליות [תיקון: תשכ"ה(3), תשכ"ט(2), תשל"א, תשל"ו(2), תש"ם, תשמ"א, תשמ"ה, תשנ"א, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח(3)]

שר התחבורה רשאי להתקין בענינים אלה:

(1) הסדר התעבורה וקביעת כללים לשימוש בדרכים בשביל כלי רכב, הולכי רגל ואחרים;

(2) האורות שיהיו מותקנים על כלי רכב;

(3) השימוש בצופרים או במכשירי אזהרה אחרים בכלי רכב;

(4) קביעת גדלם, צורתם וטיבם של תווי זיהוי וכללים בדבר חיבורם אל כלי רכב למען יהיו ניתנים להבחנה על נקלה;

(5) רישום כלי רכב מנועיים והפרטים שיש לרשום אותם;

(6) חיוב לקיים מונים במוניות והסדר השימוש והטיפול בהם;

(7) אופן החזקת הרשיון;

(8) פטור רכב מנועי רשום בחוץ לארץ שהובא לארץ לתקופה מוגבלת, וכן נהגו של רכב כאמור, מהוראות פקודה זו לענין רישום ורישוי, כולן או מקצתן;

(9) מתן הודעה על שינוי שחל בבעלות של רכב מנועי ורישומו של שינוי כזה;

(10) תשלום האגרות בעד רישום, רשיון, חידוש רשיון, היתר, בדיקה, בחינה, או כל פעולה אחרת לפי הפקודה או התקנות וכן דמי פיגור בעד אי-תשלום במועד;

(11) בחינות ובדיקות לשם קביעת כושר הנהיגה של מבקשי רשיונות-נהיגה או של מחזיקיהם וסוגי הרשיונות שיינתנו;

(12) בדיקתם ובחינתם של כלי רכב ציבוריים, מספר האנשים שמותר להסיע בהם, החובה להסיע נוסעים ותחומיה של חובה זו;

(13) החובה להציג לראווה את מספר הנוסעים שאושר ואת תעריף שכר הנסיעה שאושר, לרבות המפה או התכנית הנוגעת לתעריף האמור;

(14) בטיחותם ונוחותם של הנוסעים בכלי רכב ציבוריים והתנהגותם של נהגיהם;

(15) הסמכת המפקח על התעבורה, לאסור או להגביל, בהודעה שתוצג בדרך, נהיגתו של כל רכב או של רכב מסוג מיוחד באותה דרך או בכל חלק ממנה;

(16) המהירות שבה מותר להסיע כלי רכב מנועיים או כל סוג שבהם, אם בכלל ואם בדרך פלונית או באזור פלוני או במקום פלוני:

(17) מבנם ומשקלם של כלי רכב והתנאים לשימוש בהם;

(17א) מיתקנים או אמצעים אחרים למניעת גניבתם של כלי רכב לסוגיהם, לרבות בענין חובת ההתקנה של מיתקנים או אמצעים כאמור, חובת השימוש בהם, ותנאים ומועדים לשימוש.

(17ב) מזגני אויר ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולהפעילם והתנאים להפעלתם.

(17ג) חגורות בטיחות והתקני ריסון ברכב, סוגם, החובה להתקינם ולחגרם וכל תנאי לשימוש בהם;

(17ד) מיתקנים או אמצעים אחרים שיש להתקינם ברכב, שמטרתם מניעת עבירות תעבורה, פיקוח על קיום ההוראות לפי פקודה זו או תיעוד הפרתן, לכלל כלי הרכב או לסוגים מסוימים, וכן דרך הפעלתם של אותם מיתקנים או אמצעים אחרים; תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

(17ה) חובות הנוהגים ברכב שבו מותקנים מיתקנים או אמצעים אחרים לפי הוראות פסקה (17ד); תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;.

(18) דרכי הסדר, הגבלה ופיקוח לרישוי כלי רכב מסחריים ולרישוי כל רכב פרטיים הבנויים להסעת יותר מששה נוסעים בנוסף על הנהג, וכן לשימוש בכלי רכב מסחריים ופרטיים כאמור;

(19) הפיקוח על הוראת נהיגה והדרכתה, על מורים מדריכים ובתי ספר לנהיגה ועל הכשרתם בענין חובה ללמד נהיגה לפי תוכנית לימודים שנקבעה, וכן בענין הציוד והכלים שישתמשו בהם;

(20) מתן רשיונות להחזקת בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה, תקופת תקפם, תנאיהם, והסמכות לבטלם או להתלוותם עקב עבירה על התקנות או על תנאי הרשיון, ומתן פטור מחובה לקבל רשיון להוראת נהיגה;

(21) דרכי הגשתן של בקשות, עריכתן של בדיקות ובחינות לשם מתן או חידוש רשיונות נהיגה, רשיונות להוראה ולהחזקת בתי ספר לנהיגה ורשיונות רכב, וסדרי משרדי הרישוי הכרוכים בכך;

(22) כל הנוגע לבטיחות התנועה, תכנונה והסדרתה;

(22א) הסדר שעות עבודה, נהיגה ומנוחה של הנוהגים ברכב, שהנהיגה היא משלח ידם או קשורה במשלח ידם, והפיקוח על ביצוע הסדר כאמור;תקנות כאמור יכול שיהיו לגבי רכב בדרך כלל או לסוגים של רכב.

(23) התנאת מתן רשיון או חידוש רשיון, על פי פקודה זו או התקנות לפיה, בתשלום –

(א) כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב או בשל עבירה על חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984, שנעברה מתוך רכב או בקשר עם שימוש ברכב, ואשר לא שולם למרות שהגיע מועד תשלומו;

(ב) המסים, המכס, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים החלים לגבי הרכב שעליו מבקשים את הרשיון או את חידושו לרבות הסכום הנוסף כמשמעותו בסעיף 84;

(23א) סדרי בטיחות תחבורתיים במפעלים המפעילים רכב במספר שנקבע בתקנות, והוראות בדבר הסמכת אדם שיפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעלים כאמור, קביעת תפקידיו, חובותיו, כישוריו ודרכי עבודתו;תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;.

(24) ביצוען של הוראות פקודה זו בדרך כלל.

ס' זה נותן לשר התחבורה את הסמכות להתקין תקנות בקשר לביצוע הוראות הפק' כאשר (24) מסכם זאת

i70א. אחריות לחניה וסמכותו של שוטר [תיקון: תשכ"ה(3), תשל"א, תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"א, תשנ"ה]

(א) בוטל.

(ב) רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו.

(ג) לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת שוטר כאמור, או אינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן-גורר מורשה) , להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו או לנעול את גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב.

(ד) האגרות בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי משטרת ישראל, או התשלום שנקבע בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי גורר מורשה, יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו ; רכב שאגרות או תשלום מוטלים על בעלו כאמור לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו.

(ה) רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ג) –

(1) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה ;

(2) קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף זה.

(ו) המוציא רכב ממקום החסנתו או המשחרר רכב מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלום כאמור בסעיף קטן (ד), דינו – מאסר שנה.

(ז) קבע בית משפט במשפטו של בעל רכב על עבירה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים

(ח) על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה:

(1) מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים;

(2) תחום תחנת אוטובוסים, באמור בתקנה 12)72) לתקנות;

(3) שטח הפרדה, כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות;

(4) מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי

ס' זה מאפשר לרשויות האכיפה המשטרתיות לבצע גרירה ונעילה שיהיה תשלום אגרה ע"ח השירות שקיבל שלא יוכל להשתחרר לפני תשלום האגרה כשבנוסף יש תשלום קנס אם אתה טוען שהקנס ניתן שלא כדין ותשפט עליו ותצא זכאי תקבל את מחירה של האגרה חזרה.

הס' דן גם באנשים ששיחררו את רכבם בדרך של מרמה וגם על כך מקבלים עונש.

אנשים רבים התנגדו לעונש הנעילה הסינדול משום שזה מיותר לנעול רכב שמשמש כמכשול ולכן ביטלו את הסמכות למעט אם הרכב עומד במקום ששמור לנכים/דיפלומטים/תחנת אוטובוס/שטח הפרדה.

i70ב. הסדר חניה ארצי אחיד [תיקון: תשנ"ד]

(א) החניה בתשלום בדרך עירונית תהיה על פי הסדר חניה הנהוג בתחומי הרשות המקומית בה מצויה אותה דרך או על פי הסדר חניה ארצי אחיד, על פי בחירתו של נהג הרכב.

(ב) בסעיף זה, "הסדר חניה ארצי אחיד" – כרטיס חניה ארצי מטעם המרכז לשלטון מקומי או כל הסדר אחר שיבוא מטעמו במקומו.

(ג) שר הפנים ושר התחבורה יקבעו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחיר המרבי עבור החניה על-פי הסדר החניה הארצי האחיד.

הסר חניה ארצי כרטיס חניה אחד שטוב לכל הרשויות בארץ.

i.75 מתן תוקף לאמנות בין-לאומיות

שר התחבורה רשאי להתקין תקנות הבאות ליתן תוקף לכל אמנה בין-לאומית שמטרתה להקל את התנועה הבין-לאומית של מכוניות והקובעות הוראות לנתינתם ולאימותם של תעודות מסע, תעודות אישור או היתרים, שיש בהם להועיל לבני אדם היושבים בישראל, כשהם לוקחים אתם את מכוניותיהם לחוץ לארץ באופן זמני או לנהגים הנוסעים לחוץ לארץ כדי לנהוג בכלי רכב.

מתן תוקף לאמנות בינלאומיות רישיון נהיגה בינלאומי ביטוח וכו" נתן את הסמכות לשר התחבורה להתקין תקנות לאחר שהכנסת אישררה את האמנה הבינלאומית.

i.76 סמכות להקים רשויות [תיקון:תשכ"ב(2)]

שר התחבורה רשאי להתקין תקנות בדבר כינונה ומינויה וקביעת תפקידיה של כל רשות שתהא דרושה, לדעתו, בקשר לביצועה של הפקודה. שר התחבורה יקבע בתקנות את המקומות שבהם רשאים לפעול עובדי ציבור שהורשו כאמור בסעיף 29 (א) ואת סימני הזיהוי והוכחת הרשאתם של עובדי ציבור אלה.

סמכות להקים רשויות שיש בהם תועלת כגון המועצה למניעת תאונות דרכים.

i76א. ועדות בירור לחקירת תאונות דרכים [תיקון: תשמ"ד]

(א) שר התחבורה רשאי למנות ועדות בירור ובדיקה שתפקידן :

(1) לחקור את גורמיה ונסיבותיה של תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש ;

(2) לייעץ לשר ולהציע לו הצעות בכל הנוגע למניעת תאונות דרכים.

(ב) שר התחבורה, בהסכמת שר הפנים ושר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר מינויין, פעולותיהן וסמכויותיהן של הועדות.

(ג) על חברי הועדות יחולו הוראות סעיפים 117ו-118 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 15"

ניתן להקים וועדת חקירה לת"ד כמו התאונה בצומת הבונים.

i.77 סמכות רשות מקומית להתקין חוקי עזר [תיקון: תשכ"ה(3), תש"ם, תשמ"ד, תשנ"ה]

(א) מועצה של עיריה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים ושר התחבורה, להתקין חוקי עזר בדבר-

(1) תעריפי שכר נסיעה של כלי רכב ציבוריים בתחומי העיריה או המועצה המקומית;

(2) הסדר כלי רכב העומדים בתחום תחומי העיריה או המועצה המקומית בדרך איסור או בדרך אחרת.

(3) האמצעים שיינקטו לגבי רכב החונה במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק, לרבות הרחקתו, גרירתו, החסנתו או נעילת גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שלא יינעל רכב אלא אם כן עמד במקום כאמור בסעיף 70א(ח) ובלבד שרכב שננעל כאמור –

(א) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה ;

(ב) ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה ;

(4) חיוב בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב לשלם אגרות או תשלומים בעד הרחקת הרכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילתו;

(5) להסמיך לענין חוק עזר כאמור בפסקה (3) גוררים מורשים באישור ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ופקחים באישור המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך;

(6) כשרם של כלי רכב הנגררים על ידי בהמות, מספרן, כשרן ורתמתן של הבהמות הגוררות אותם כלי רכב וסילוקן של בהמות שלא יצלחו;

(7) רישוים של אופניים ותלת-אופן למעט אופנוע ותלת-אופנוע, והאגרות שישולמו בעד הרשיונות, ובלבד שלא יעלו על הסכום שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הפנים. בעת מתן הרשיון תסדיר הרשות המקומית בדיקת בטיחותם של האופניים ותלת-האופן.

(ב) כל חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יהיו בכפוף לכל תקנה שהתקין שר התחבורה על פי הסעיפים 72-70.

ס' זה נותן את כל הסמכויות שניתנו למשטרה לרשויות המקומיות להתקין חוקי עזר שהם ברמתם של התקנות שמתקין השר כאשר פרק השונות שלאחר מכן דן בענינים מנהלים גרידא.

i.80 הסכם עם ממשלות שכנות [תיקון:תש"ם]

שר התחבורה רשאי לבוא לידי הסכם עם ממשלת כל ארץ שכנה בדבר רישומם של כלי רכב ציבוריים ומסחריים הרשומים באותה ארץ והובאו לישראל לתקופה מסויימת, ורשאי הוא בהסכם כזה להורות על העלאת האגרות שנקבעו לפי פקודה זו או על הפחתתן או על פטור או הנחה מכולן או מקצתן.

שר התחבורה רשאי לחתום על הסכמים עם מדינות שכנות

i.82 מסירת מידע ממאגר מידע [תיקון: תשמ"ה]

רשות הרישוי רשאית למסור לגופים המנויים בתוספת החמישית, פרטי מידע ממאגר מידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, המנוהל על ידה, כמפורט בתוספת החמישית.

מי רשאי לקבל מידע ממאגרי המידע במשרד הרישוי.

התוספות

התוספת הראשונה מאגדת בתוכה כ-10 עבירות כאשר אדם עובר אחת מהן ומורשע קיימת חובת פסילה ל-3 חודשי מינימום עם סייג לנסיבות מיוחדות

התוספת השניה 20 עבירות שמי שמורשע בהם פעם שניה תוך שנתיים ממועד העבירה קיימת פסילת מינימום לחודשיים

התוספת השלישית 10 עבירות שאם נהג חדש עובר אחת מהן ומורשע בהיותו נהג חד ש לא יוחדש רשיונו ויצטרך לעשות רישיון מחדש

התוספת הרביעית כ-20 עבירות שאם אדם עובר אותן למול עיניו של השוטר הוא רשאי לקחת לו את הרישיון להביא אותו לקצין שיוכל לפסול את רשיונו ל-30 יום כשהוא נתן כבר הזמנה לדין לעובר העבירה

התוספת החמישית איזה מידע ניתן לתת לאיזה מוסד

התוספת השישית דנה בעריכת סטטיסטיקה של ת"ד

התוספת השביעית  דנה בסמכות לפסול רישיון רכב למי שהוביל מטען עודף ס' 57 לפק' כך מענישים גם את בעלי המשאיות בנוסף להענשת הנהג

תקנות התעבורה

ii1. הגדרות
[תיקון: תשכ"ד(2), תשכ"ד(5), תשכ"ו(6), תשכ"ח, תשכ"ט(5), תשכ"ט(7), תש"ל(3), תשל"א(2), תשל"ב(4), תשל"ה(2), תשל"ה(
i6), תשל"ו(3), תשל"ח(i2), תשל"ח(3), תשל"ח(5), תש"מ(5), תש"מ(7), תשמ"ב(2), תשמ"ב(4), תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט(2), תשמ"ט(5), תשמ"ט(6), תשמ"ט(8), תשנ"א, תשנ"א(11), תשנ"ב(3), תשנ"ב(7), תשנ"ג(8i), תשנ"ד, תשנ"ד(6), תשנ"ה(5), תשנ"ו(6), תשנ"ח, תשנ"ט(6), תש"ס(3)]

בתקנות אלה –

"אוטובוס" – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס;

"אוטובוס זעיר" – אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד חמישה עשר נוסעים בנוסף לנהג;

(2) מותקן בו מרכב תקני;

(3) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג;

(4) הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר.

"אוטובוס פרטי" – אוטובוס שאינו רכב ציבורי;

"אוטובוס ציבורי" – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;

"אופנוע" – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, לרבות קטנוע;

"אורך כולל" – המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי;

"אזור קנס מוגדל" – מקום האסור לחניה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על פי צו לפי סעיף 30 לפקודה וסומן בשלט שבו צויין "קנס מוגדל";

"בוחן" – אדם שנתמנה בכתב על ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין הפקודה והתקנות לפיה כולן או מקצתן;

"בעלי חיים" – בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים, ועופות בית;

"גובה כולל" – המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב כשאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו;

"גורר" – רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר;

"גרור" – רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על ידי רכב מנועי, מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי;

"דרך מהירה" – דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על "דרך מהירה";

"דרך עירונית" – כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו "כניסה לתחום דרך עירונית", ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו "קצה תחום דרך עירונית";

"הסדר תנועה" – תמרור וכל סימן או התקן בנוי, סלול, מוצב, מסומן או מופעל, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך;

"זוטובוס" – מונית שנתקיימו בה כל אלה:

(1) מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות;

(2) משקלה הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג ואינו עולה על 4000 ק"ג;

(3) גובהה אינו פחות מ-175 ס"מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב;

(4) מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב.

"זמן התאורה" – זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות;

"חניה" – העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין;

"טיולית" – רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה:

(1) מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד;

(2) משקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק"ג;

(3) ביום ז' באדר התשנ"ג (28 בפברואר 1993) היה לגביו היתר להסעת נוסעים בשכר או בכל תמורה אחרת;

(4) מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב;

(5) אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ"ב בטבת התשמ"ט (30 בדצמבר 1988) – מורכב בו מרכב תקני;

(6) הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית.

"טרקטור" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה או לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור;

"טרקטורון" – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות;

(2) נפח מנועו לא עולה על 500 סמ"ק;

(3) משקלו הכולל המותר לא עולה על 500 ק"ג;

(4) הוא צוין ברשיון הרכב כטרקטורון;

(5) ההיגוי בו נעשה באמצעות כידון או הגה;

"ימין או שמאל" – צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה;

"כביש" – חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך;

"כביש חד-סטרי" – כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד;

"כסא גלגלים לנכה" – כסא המותקן על גלגלים, המיועד לניידותו של נכה, המונע בכוח חשמלי ומהירותו אינה עולה על 10 קמ"ש;

"לילה" – פרק הזמן שבין תום רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה;

"מדרכה" – חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;

"מחלף" – מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש;

"מוצר תעבורה" – כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ"ג – 19835

"מכונה נגררת" – מכונה, בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו, שאינה מיועדת להובלה, ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר;

"מכונה ניידת" – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה;.

"מנהל אגף הרכב" – מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה;

"מעבדה מוסמכת" – מעבדה מוסמכת לבדיקת רכב שאישר לענין זה מנהל אגף הרכב;

"מעבר חציה" – חלק הכביש מסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל;

"מפגש מסילת ברזל" – מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך;

"מרכב אחוד" – מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body ) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless frame body ) שחללו הפנימי תוכנן על ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען.

"מרכב תקני" – מרכב מסוג כאמור בחלק ג בתוספת השניה;

"משקל כולל מותר" – המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל;

"משקל עצמי" – משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אביזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו;

"מתן זכות קדימה" – אי המשכת הנסיעה או התחלתה כאשר על ידי כך עלול הנוהג ברכב הנדרש לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם;

"נכה" –

(א) אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד -19546, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט"ו- 19557 אישר לגביו בכתב אחד משתי אלה:

(1) שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות;

(2) שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו;

(ב) "עיוור" – מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל – 1970;

(ג) אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה;

"נעלי בטחון" – טריזים בצורת משולש ישר-זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב;

"נתמך" – גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך;

"נתיב" – חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים;

"עגלת יד" – עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור' למעט עגלת ילדים ועגלת חולים;

"עובר דרך" – המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה או לכל מטרה אחרת;

"עמעום" – כיבוי אור הדרך בפנסי החזית, והדלקת אור המעבר, כמשמעותם בתקנה 334;

"פקודת הביטוח" – פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל – 19708

"צומת" – השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה;

צומת אינו כולל –

(1) התמזגות כבישים בדרך מהירה;

(2) שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור;

(3) התמזגות בכביש חד-סיטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א- 20;

"קו עצירה" – קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה;

"קו שירות" – לענין אוטובוס ציבורי – הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על-פי הפקודה; ולענין מונית – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות;

"קצין משטרה" – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון;

"רוחב כולל" – רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת-תשקיף ומחוון-כיוון;

"רחוב משולב" – דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב;

"רכב איטי" – רכב מנועי, שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ"ש על ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה;

"רכב אספנות" – אופנוע, רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו שימושי ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4000 ק"ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות;

"רכב בטחון" – אמבולנס של מגן דוד אדום, רכב של משטרת ישראל או של צבא-הגנה-לישראל רכב לכיבוי שריפות ורכב אחר שאושר על ידי רשות הרישוי כרכב בטחון, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב אדום, כחול או כחול אדום ומשמיעים אות אזעקה בסירנה;

"רכב בטיחותי" – כהגדרתו בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד – 1994;.

"רכב חילוץ" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות וצויין ברשיונו כרכב חילוץ;

"רכב חשמלי" – רכב מנועי המונע במנוע חשמלי;

"רכב מדברי" – רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי;

"רכב מורכב" – תומך שמצורף אליו נתמך;

"רכב מחובר" – רכב מנועי שמצורף אליו גרור;

"רכב מיושן" –

(1) רכב, למעט טרקטור, גרור ואוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת יצורו;

(2) אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו;

"רכב מסחרי אחוד (delivery van)" – רכב מנועי מסחרי שנתקיים בו אחד מאלה:

(1) (א) מותקן בו מרכב אחוד;

(ב) משקלו הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג;

(ג) גובהו אינו פחות מ- 175 ס"מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא על ידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב (להלן – הנקודה הגבוהה ביותר במרכב);

(ד) מותר שיהיו בו מקומות ישיבה לנוסעים, נוסף למושב הנוהג, בין אם המושבים הותקנו לרוחב המרכב ובין לאורכו ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב.

(2) רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ- 2200 ק"ג או גובהו אינו עולה על 175 ס"מ שנקבעה לגביו קבוצת ייצור (Range) מקורית לרכב מסחרי אחוד.

"רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up )" – רכב מנועי מסחרי שנתקיימו בו כל אלה:

(1) מותקן בו מרכב בלתי אחוד;

(2) יש בו תא נהג נפרד מארגז המטען ובאין תא כאמור – נתקיימו בו כל אלה:

(א) ארגז המטען רחב מתא הנהג;

(ב) גג תא המטען גבוה ב-14 ס"מ לפחות מגג תא הנהג;

(ג) גובה הרכב בעת ייצורו עולה על 174 ס"מ מפני הקרקע.

(3) מותר שיהיו בו מקומות ישיבה לנוסעים נוסף למושב הנהג ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב;

(4) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 000,4 ק"ג;

"רכב פרטי דו שימושי (double purpose)" -.

(א) רכב מנועי המשמש או המיועד לשמש להובלת משא ולהסעת נוסעים שמשקלו הכולל המותר הוא עד 2,200 ק"ג, צויין ברשיון הרכב כפרטי דו שימושי ונתקיימו בו כל אלה:

(1) יש בו מרכב אחוד שגובהו אינו עולה על 175 ס"מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר במרכב, בין אם הותקנו במרכב חלונות ובין דפנות אטומות;

(2) יש בו משטח הטענה שהוא חלק בלתי נפרד מחללו הפנימי של המרכב;

(3) מותקנת בו דלת להטענה מאחורי הרכב;

(4) אם הותקנו בו מושבים על משטח ההטענה או סמוך לו יהיו המושבים מסוג המאפשר קיפולם או הטייתם;

ובלבד שהאמור בפסקאות (1) עד (3) נקבע ברכב על ידי יצרן הרכב בתהליך הייצור.

(5) מיועד לפי מבנהו להסעת עד 8 נוסעים נוסף על הנהג.

(ב) רכב מנועי כאמור בפסקה (א) שמשקלו הכולל המותר עולה על 200,2 ק"ג או גובהו עולה על 175 ס"מ, שנקבעה לגביו קבוצת ייצור (range) מקורית לרכב נוסעים פרטי וצויין ברשיון הרכב הפרטי דו-שימושי;

"רכב נוסעים פרטי (passenger car)" – רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים שצויין ברשיון הרכב כפרטי ונתקיימו בו כל אלה:

(1) יש בו מרכב אחוד וגובהו אינו עולה על 175 ס"מ מפני הקרקע לנקודה הגבוהה ביותר במרכב, בין אם הותקנו בו חלונות ובין דפנות אטומות;

(2) יש בו תא מטען נפרד מהחלל הפנימי של המרכב המיועד לנוסעים ותא המטען מכוסה במכסה הניתן לפתיחה ולסגירה;

(3) יש בו מושבים קבועים לנוסעים;

(4) מיועד לפי מבנהו להסעת עד 8 נוסעים נוסף על הנהג;

ובלבד שהאמור בפסקאות (1) עד (4) נקבע ברכב בתהליך הייצור על ידי יצרן הרכב;

"רכב סיור" – רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כרכב סיור;

"רכב צדי" – מיתקן להובלת אדם או מטען המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו;

"רשות תימרור מרכזית" – המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה;

"רשות תימרור מקומית" – מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה;

"שביל" – דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך;

"שול דרך" – השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של שלושה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות משלושה מטרים משפת הכביש;

"שטח הפרדה" – כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח.על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה;

"שטח הפרדה בנוי" – שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה.

"תומך" – רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך;

"תלת אופנוע" – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת אופנוע או.תלת קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג;

"תעודה" – רשיון, היתר, אישור או פטור;

"תמרור" – כל סימון, אות או איתות לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך;

"תעריף" – שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתן על פי חלקים ה' או ו,, או רשימת קווי שירות כמשמעותו בתקנה 384 ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין.

ס' זה דן בהגדרות

i16. סמכות המפקח הארצי על התעבורה
[תיקון: תש"ל(3), תש"ל(10), תשל"ה(2), תשל"ט, תשמ"ג(4), תשמ"ז, תשמ"ט(6)]

המפקח הארצי על התעבורה רשאי –

(1) לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, או אופן הצבתם וסימונם;

(2) לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים;

ישנה דרישה כי המפקח הארצי לתעבורה רשאי לקבע היכן יוצבו צבעי סימון הוא הסמכות לקבוע את כל התמרורים במ"י לוח התמרורים= תקנה

i17. סמכות רשות תימרור מרכזית [תיקון: תש"ל(3), תש"ל(9), תשל"ה(4), תשמ"ט(6)]

(א) רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו.

(ב) ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התמרור המקומית.

 רשות התמרור המרכזית מפקחת על הצבת התמרורים במ"י ונותנת הנחיות לרשויות תימרור מקומיות איפה להציבם איך וכו". אם הרשות המקומית לא עשתה זאת מותר לא להתערב ולעשות את ההסדר במקומה.

ii18. סמכות רשות תימרור מקומית
[תיקון: תש"ל(3), תש"ל(9), תשמ"ט(6), תשנ"א(11), תשנ"ה(4)]

(א) זולת אם הורתה רשות התמרור המרכזית אחרת, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, להציב, לסמן או לסלק בכל דרך שבתחומה –

(1) תמרורי אזהרה, למעט תמרור א- 43 שמשמעותו הוראה;

(2) תמרורי מודיעין, למעט תמרורים ג-2 ו-ג-7;

(3) סימנים על פני הדרך, למעט סימנים ד-4, ד-6, ד-8, ד-9, ד-11, ד-15, ד-17 ו-ד18;

(4) סימני עזר בדרך.

(ב) בתחום שנקבע לה בידי רשות התמרור המרכזית בהודעה בכתב, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, לקבוע הסדר תנועה, למעט קביעת תמרורים ב- 20 עד ב- 25, ב-35, ב-37, ב-56 עד ד-9, ד-17, ד-18 ו-ה-1 עד ה-12.

(ג) רשות תמרור מקומית רשאית, בהסכמת רשות תמרור מרכזית ובהתייעצות עם קצין משטרה, לקבוע כל הסדר תנועה שלגביו לא ניתנו הוראות על פי תקנות משנה (א) ו- (ב).

(ד) רשות התמרור מקומית תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו ואחזקתו של כל הסדר תנועה שבתחומה.

רשות התימרור המקומית – אם הרשות המרכזית לא הורתה אחרת רשאית רשות התמרור המקומית להציב תמרור באישור של קצין משטרה. הרשות מוגבלת לתמרורים מסויימים לא את כולם היא יכולה להציב בשיטה זו לפי החזקה שמנויה בס' 18 מעבר לכך היא חייבת לציית להוראות שקיבלה מהרשות המרכזית.

i20. סמכות קצין משטרה [תיקון: תש"ל(3)]

קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין.

רשאי להציב תמרור זמני שנושא סמל של משטרת ישראל.

i21. חובתו של עובר דרך [תיקון: תש"ל(3), תשל"ו(3)]

(ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.

זהה לס' 62 ב' בפק'

i22. ציות לתמרורים [תיקון: תש"ל(3), תשל"א(4)]

(א) עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.

(ב) האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.

עובר דרך חייב לציית ולקיים את ההוראות שניתנות בתמרור זהו ס' שקובע את חובתו. אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב שלא כדין. התעוררה השאלה על מי נטל ההוכחה? שנים רבות הנטל היה מוטל על הנאשם אך איך הוא יכול לדעת איפה הפרוטוקול איפה דנו בזה מי דן וכו" משמע לא יכול להגיע לאינפורמציה הרצויה וע"כ ניתנו כמה פס"ד 289/86 שלמה ליבליך נ' מ"י ו- 754/96 מ"י נ' דוד אבולעפיה .

פס"ד ליבליך – עו"ד שהאשימו אותו באי ציות לתמרור שאסר על רכב פרטי לנסוע בשעות מסוימות הוא טען שהתמרור הוצב שלא כדין אך הוא לא יכול היה להרים את נטל ההוכחה ולדידו נטל זה לא ראוי שיהיה מוטל על כתפיו וקיבלו את טענתו ונקבעה הלכה שכאשר נאשם טוען בישיבת ההקראה שהגנתו מבוססת על כך שהתמרור הוצב של כדין חייבת הרשות להמציא לו את כל הפרוטוקולים שדנו בהצבתו של התמרור כדי שיוכל לדעת האם הוצב כדין או שמא לא.

פס"ד אבולעפיה – טען שהתמרור להורדת מהירות הוצב שלא כדין ולא היה פרוטוקול להמציא משום שהתמרור היה מוצב שנים רבות אך טענו שהוצב כדין ביהמ"ש לא קיבל טענה זו אין פרוטוקול אין הצבה כדין.

281/69  בר שלום נ' מ"י – תמרור חייב להיות ברור והנהג לא צריך לעמוד ולנסות לפרשו אם התמרור לא ברור משמע לא חוקי.

8751867/6 מ"י נ' מלחי – נסע מת"א לקרית גת ובצומת פלוגות רצה לפנות שמאלה ועמד בנתיב לפנות חיכה שש מחזורי רמזורים וכשלא התחלף נסע באדום. מלחי הביא אישור ממע"צ שהתמרור מופעל ע"י גלאי אך לא הודיעו לנהגים על קיומו ושעליהם לעמוד במקום מסויים ע"מ להפעילו. המשטרה מנגד טענה שאי ציות לתמרור זו אחריות מוחלטת ולכן אין רלוונטיות לסיבה אך ביהמ"ש זיכה את הנאשם משום שהתמרור הוצב שם שלא כדין.

i23. ציות לשוטר ולפקח
[תיקון: תשכ"ו(6), תש"ל(3), תשל"ב(4), תשל"ז(6), תשמ"ג(2), תשנ"ה(5), תשנ"ח]

(א) עובר דרך חייב לציית –

(1) להוראות הניתנות על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר שהזדהה בתעודת מינוי או על ידי אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני במדים שהינו עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז של משטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (להלן – פקח עירוני);

(2) לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני.

(ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך.

(ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין.

דנה בחובה לציית לשוטר ולפקח גם אם ההוראות שלהם ניתנו בניגוד לתמרורים

i24. איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה [תיקון: תשכ"ו(6), תש"ל(3), תשנ"ח]

(א) (1) האות "התקדם" יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה;

(2) האות "עמוד" יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה, או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות "עמוד" יכול להינתן גם בהרמת היד-או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.

(ב) האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות.

צורת האיתות שנותנים שוטרים אלו תנועות יעשה שוטר לגבי ההוראות שהוא מעונייין להעביר.

i25. בקיאות ברכב [תיקון: תש"ל(3)]

לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו

i26. הנוהג ברכב [תיקון: תש"ל(3)]

אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:

(1) הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;

(2) הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;

(3) הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;

(4) הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.

פירוט של איסורים למתי אסור לנהוג: יד בגבס צווארון וכל חבישה שמשבשת את השליטה הגופנית מצב נפשי שלא  נותן אפשרות לנהוג, עייפות קשה, מתח וכו".

בנוגע לסמים ומשקאות משכרים גם אם הכמות בדם לא הייתה שיכרות לפי החוק ניתן להאשימו לפי ס' זה.

מה זו נהיגה תחת השפעה?

פעם בכל תחנה היה נוהג אחר עד לפס"ד 424/90 גנני לב נ' מ"י – פס"ד זה הגיע עד לביהמ"ש העליון שהוציא צו שמטיל על המשטרה לקבוע שאלון אחיד לכל התחנות שבשאלון הזה יהיו שאלות קבועות וצריך לעשות את כל הדברים שכתובים בשאלון: הליכה על קו ישר, נגיעה באף, איך הוא לבוש, חזות, דרגת הריח שנודפת ממנו, איך השיחה מנוהלת ורק כאשר השוטר ממלא טופס זה ביהמ"ש יבדוק לפיו האם ניתן להאשימו בנהיגה בשיכרות.

i144. תאונת דרכים שתוצאותיה הריגה או פגיעה בגוף
[תיקון: תש"ל(3), תשל"ב(4), תשמ"ד(2)]

(א) נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:

(1) יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר;

(2) בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד –

(א) ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;

(ב) יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו;

(ג) יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;

(ד) ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;

(ה) במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.

(3) ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג לפי דרישתם את רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או תעודת הביטוח ואת תעודת הזהות אם היא נמצאת ברשותו וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם;

(4) יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את –

(א) שמו ומענו;

(ב) מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו – גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול;

(5) הותקן בקטע הדרך שבו אירעה התאונה או בקרבתה מכשיר לקריאה לעזרה ראשונה (להלן – מכשיר קריאה) יודיע באמצעות המכשיר על האירוע.

(ב) לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו.

דנה בחובת נהג לאחר ת"ד מקביל לס' 64 א' הבחירה היא של התביעה בין הס' כאשר ס' 64 א' מועדף בגלל הענישה המסיבית שבו.

חובתו של הנהג יעצור את הרכב לא יזיזו ועוד בעבר הס' דרש גם חובה על מתן עזרה רפואית והתברר כי הרבה אנשים נתנו עזרה רפואית מבלי שהיו מוכשרים לכך ולכן שינו זאת ועכשיו יש חובה להזמין שירותי הצלה ורק אם יש לו ידע מקצועי שיעזור ורק אם העזרה בוששה להגיע לאחר הרבה זמן הוא רשאי לפנותו לביה"ח ברכב מתאים. האדם חייב להזדהות ולהראות את כל הרשיונות רק אם הוא היא מעורב בתאונה אין צורך כי היה אשם עליו להודיע מיד לתחנת המשטרה על מקום המצאו ושמו.

i145. תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר [תיקון: תש"ל(3)]

(א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את התעודות האמורות ואת רשיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.

(ב) אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א).

(ג) היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום –

(1) ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א);

(2) יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו;

 ת"ד שתוצאותיה נזק לרכב אחר או לרכוש כאשר היא לא חלה על תאונה עצמית אין חובה להודיע. יש חובה למסור לצד השני את כל הפרטיים האישים כאן צריכים להזיז את הרכב אם הוא גורם להפרעה בתנועה מבלי להזדקק לאישור של שוטר אם אין אדם ברכב ישאיר פתק במקום בולט וחובה עליו להודיע תוך 24 שעות לתחנת המשטרה.

i146. חובת עזרה מצד נוהגי כלי – רכב [תיקון: תשכ"ו(6), תש"ל(3), תשל"ז(6)]

(א) נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם לתקנה 144(א)(2).

(ב) מבלי לפגוע בהוראות תקנה משנה (א), אם הותקן בקטע הדרך שבו אירעה התאונה מכשיר קריאה, יודיע באמצעותו נוהג הרכב על התאונה ועל פרטיה, ככל שידועים לו, ויפעל לפי ההוראות שיינתנו לו באמצעות המכשיר.

נהג רכב שעובר ליד ת"ד עליו לעצור ולעזור ולהגיש כל עזרה ולנקוט בכל הצעדים שנקובים בתקנה 144 כאילו היה מעורב בתאונה חוק לא תעמוד על דם רעך מטיל חובה זו גם על הולכי רגל.

i164. הסעה בכוח הגוף [תיקון: תש"ל(3)]

לענין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב.

מי שדוחף רכב דינו כדין הנהג ברכב פס"ד 1681/85 דבעול נ' מ"י שם עלתה הבעיה לדיון ניתן פס"ד ברוב דעות שקבע שבגלל שהתקנה פותחת במילים "לענין חלק זה" תנועה בדרך משמע זה לא חל על רישיון וביטוח וחל רק על החובה לציית לתמרורים אין פס"ד לאחר מכן ולכן תשובה בטוחה עדיין אין ויכול להיות שישנו זאת.

i166. דרך הצילום במצלמה [תיקון: תש"ל(3), תשל"ז(6), תשל"ח(5), תשמ"א(4), תשנ"ז(4)]

(א) צילום לענין 27א לפקודה ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים.

(ב) במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות הפקודה או תקנות שלפיה (להלן – הרכב המצולם).

(ג) בצילום של המצלמה יופיעו –

(1) מספר הרישום של הרכב המצולם;

(2) תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי;

(3) מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום;

(4) הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב;

(5) מהירות הנסיעה של הרכב המצולם;

(6) מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב;

(7) האותות – אדום או אדום עם צהוב – שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון.

הכניסה את ההנחיות איך יבוצעו צילומים במצלמה לצורך הוכחת אשמו . מהן הדרישות כדי שהצילום יהווה ראיה קבילה בביהמ"ש? המצלמה צריכה לצלם רק אם נעשה משהו בניגוד להוראות הדרך צריך להופיע תאריך וזמן הצילום מקומו מס' הרישוי מהירות הנסיעה של הרכב מלפניו ואת האות ברמזור שנסע בניגוד לו. ישנן 7 הנחיות לצילום שהן מאד מבולבלות ומתייחסות לכל סוגי הצילום: מהירות, מרחק, ורמזור.

ביהמ"ש פתר זאת באומרו כי יש להוכיח מה שצריך לגבי כל עבירת מצולמת וכוונת המחוקק ברורה.

i169. איסור שימוש באוזניות בדרך [תיקון: תש"ל(3), תשמ"ב(2)]

לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובד דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי.

איסור שימוש באוזניות גם לגבי הולכי רגל. בפס"ד אהובה נקבע שהכוונה לשני אוזניות וזה לא חל רק על אוזניה אחת.

בדיקת שיכרות

i169א. הגדרות [תיקון: תשמ"ב(3)]

בפרק זה –

"אלכוהול" – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;

"בדיקת נשיפה" – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמא של נשיפה שסיפק אותו נבדק;

"בדיקת מעבדה" – בדיקת דוגמא של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים משכרים או מסוכרים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;

"המידה הקבועה" – ריכוז אלכוהול לפי אחד מאלה:

(1) חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם;

(2) ריכוז אלכוהול באויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1), או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמה של אויר נשוף שנעשתה בבדיקת נשיפה;

"נבדק" – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה.

נותן לנו את כל התשובות לנושא השיכרות

כאמור הבדיקה שעה לאחר השתיה היא בשיא האלכוהול ומפה כל שעה הוא מתפרק בערך של 15 מ"ג כך שתוך 4 שעות אין לו אלכוהול בדם.

פס"ד מלכה נ' מ"י- נהג בשעת תאונה גרם למותם של שני אנשים לקחו ממנו את הדגימה שעתיים ומשהו לאחר התאונה ונמצא 47 מ"ג וטענו שהוא לא שיכור, אך שעה לפני כן היה 67 ולכן הואשם בהריגה ולא בגרימת מוות.

i169ב. איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה [תיקון: תשמ"ב(3)]

(א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.

(ב) בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.

(ג) לענין סעיפים (3)62או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.

איסור נהיגה ברכב תחת השפעת סם או אלכוהול יותר מהמידה שקבועה בס' הקודם בסם יש רק

להוכיח את המצאותם ולא את ריכוזם.

 

i169ג. בדיקת שכרות [תיקון: תשמ"ב(3)]

(א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה כולן או חלקן.

(ב) בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו או במקום אחר שקבע השוטר.

(ג) בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה.

אם יש לשוטר חשד סביר שהנהג שיחכור או רשאי לבקש בדיקת מעבדה או נשיפה

i169ד. בדיקת נשיפה [תיקון: תשמ"ב(3), תשנ"ד(4)]

(א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.

(ב) הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 3)62)ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות).

(ג) בוטל.

(ד) בוטל.

דן בבדיקת הנשיפה אם לשוטר יש חשד סביר שהאדם שיכור יכול לבצע בדיקת נשיפה ואם בדיקת הנשיפה מראה על אחוז אלכוהול בדם מעבר למותר זה יכול להוות ראיה בביהמ"ש. יש פה הרחבה של סמכויותיו של השוטר גם אם הנהג רק מעורב בת"ד הוא יכול להורות על ביצוע הבדיקה.

i169ה. בדיקת דם [תיקון: תשמ"ב(3), תשנ"ד(4)]

(א) בוטל.

(ב) שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.

(ג) נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.

 שוטר יכול לדרוש בדיקת דם מתי שהוא חפץ בכך גם אם נערכה בדיקת נשיפה. ביהמ"ש העליון פסק בנושא זה אדם שביצע בדיקת נשיפה והבדיקה יצאה טובה והשוטר דרש בדיקת דם והאדם סירב הוא הואשם בסירוב לתת בדיקת דם.

i169ו. סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה [תיקון: תשמ"ב(3)]

(א) סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו- מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית-המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.

(ב) שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין סעיף 52 לפקודה, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.

סירוב להבדק דינו מאסר שנה או קנס של 10,000 ₪ או פסילת רישיון נהיגה לשנתיים משמע הסירוב עצמו יוצר עבירה משום שהוא רצה להמנע מכך שיואשם בנהיגה בשיכרות משמע החיוב לבדיקה הוא חיוב משפטי ולא פוזיטיבי ואם האדם מסרב מאשימים אותו בס' זה.

בחוק הסד"פ יש סמכויות אכיפה חיפוש בגוף החשוד שמתחלקים לשניים: חיפוש חיצוני ופנימי כאשר בדיקת דם היא חיפוש פנימי שעליה חלים כללים מיוחדים יכול לדרוש אותה רק קצין לדוג' הקצין חייב להסביר את מרכיבי הבדיקה ואם האדם עדיין מסרב הוא צריך להביא לו רופא שיסביר לו את התהליך ואם הוא מסרב גם לרופא רק אז ניתן להאשימו בסירוב לתת בדיקת דם. חוק זה יותר מאוחר מהתקנות אך נקבע בחוק זה כי אם יש חוק אחר שיש בו הסדר אחר הוא יצטרך ללכת לפי החוק הספציפי בכפוף להלך הרוח של חוק זה. לשוטר יש סמכות לפסול את הרישיון ל-24 שעות אך זה חסר ערך משום שלפי התוספת הרביעית הוא יכול לפסול ל-30 יום.

i169ז. אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה [תיקון: תשמ"ב(3)]

(א) הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:

(1) בדיקת אויר חפשי מאלכוהול ((blank sample, בלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מליגרם אלכוהול ב- 100 מיליליטר של דם;

(2) בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מיליגרם של אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

(ב) תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של הנבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

i169ח. אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה [תיקון: תשמ"ב(3)]

בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:

(1) איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;

(2) דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;

(3) כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;

(4) הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;

(5) תוצאות בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;

(6) מקדם השונות (coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;

(7) המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א1971 12.

i169ט. תעודות [תיקון: תשמ"ב(3)]

(א) תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו"ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו"ח מפרט את תוצאות הבדיקה, מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי סעיף 27 לפקודה.

(ב) תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

תקנות אלו דנות בכיצד צריכות להתבצע הבדיקות: נשיפה ודם איסורחיטוי בכוהל לדוג' ועוד.

שיטת הניקוד בעבירות תעבורה 544-551

שיטת הניקוד היא חלק מהסמכויות הבלתי מוגבלות של משרד הרישוי להתערב ברשיונו של נהג. כל נהג מהיום שקיבל רישיון נפתח לו כרטיס וכל עבירת תעבורה שהוא עובר יש ניקוד שמתאים לה (עבירת תעבורה בתנועה בלבד). העבירות מחולקות ל-3 דרגות עבירות של 2 נק' 4 נק' ו-6 נק'.

כל שנתיים מסכמים את הנק' שנצברו לאותו נהג בכרטיס:

  • אם הגעת ל-4 נק' בשנתיים הן נמחקות מאליהן
  • אם בתוך שנתיים נצברו 6-10 נק' אתה מוזמן לעבור קורס ואם עברת אותו הנק' נמחקות.
  • אם צברת 12-14 נק' אתה מוזמן לקורס אבל כדי שהנק' תמחקנה קיימת פסילה ל-30 יום או 60 יום. פוסלים ל-30 יום אם זו פעם ראשונה ול-60 יום אם כבר עברת קורס כזה כבר לפני כן.
  • מי שצבר 16-18 נק פוסלים לו את הרישיון ל-4 חודשים ורק לאחר הפסילה נמחקות לו הנק'
  • אם צבר 20 נק' ויותר זו פסילה לחצי שנה ומשרד הרישוי רשאי לנקוט גם בסנקציות נוספות כגון מבחן עיוני מעשי בדיקות רפואיות פסילה ואפילו לצמיתות.

בברירת המשפט הוא רשאי לשלם או להשפט עד שלא שילם לא נרשמות הנק' לא שילמת את הקנסות לא מחדשים לך את הרישיון.

אם אדם הועמד לדין על מס' עבירות בפס"ד אחד תרשם לזכותו העבירה עם הניקוד הכי גובה ורק זו. הבעיה היא שהמחוקק כתב בפס"ד אחד ולא בכתב אישום אחד ויש פה פירצה בחוק.

כל הסנקציות שמטיל משרד הרישוי הן סנקציות מצטברות בנוסף למה שמטיל ביהמ"ש משמע נפסלת בביהמ"ש ונפסלת גם במשרד הרישוי תקבל פסילה אחרי פסילה.

כאשר אדם מורשע ונקבעו לחובתו נק' והוא רוצה לערער על ההרשעה הוא מבקש שתוקפאנה הנק' אם יורשע ירשמו ואם לא לא. יש חובה לתת זכות טיעון לאדם שמעונינים לפסול לו את הרישיון בהזמנה לקורס אין זכות טיעון.

i544. ניקוד בעבירות תעבורה וניהול כרטסת [תיקון: תש"ל(4), תשמ"א(2)]

(א) רשות הרישוי תנהל כרטסת של עבירות תעבורה לגבי כל מי שניתן לו רשיון נהיגה לפי הפקודה (להלן בחלק זה – כרטסת עבירות).

(ב) כל עבירת תעבורה שהורשע בה מי שניתן לו רשיון נהיגה לפי הפקודה כמפורט בתוספת השישית תירשם בכרטסת העבירות שלו בציון נקודות החובה שנקבעו לאותה עבירה לפי תקנה 545.

(ג) שינוי או סטיה בתיאוריה של עבירה או בסמלה כאמור בתוספת הששית לא יפגעו ברישום נקודות לחובתו של בעל רשיון נהיגה שעבר את העבירה.

i545. מספר נקודות החובה [תיקון: תש"ל(4), תשמ"א(2)]

הורשע בעל רשיון נהיגה על עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הששית, יירשמו בכרטסת העבירות שלו מספר הנקודות שצויינו בכותרת לאותו חלק בתוספת האמורה.

i546. רישום נקודות החובה [תיקון: תשמ"א(2)]

(א) נקודות החובה כאמור בתקנה 545 יירשמו בכרטסת העבירות של בעל רשיון הנהיגה אחרי הרשעתו בבית משפט או אחרי תשלום הקנס על עבירת הקנס.

(ב) הורשע בעל רשיון נהיגה במספר עבירות בפסק-דין אחד, תירשם בכרטסת העבירות שלו העבירה שנקבע לה מספר נקודות החובה הגבוה יותר מבין העבירות, בציון מספר נקודות החובה הגבוה כאמור.

(ג) ערער בעל רשיון על הרשעתו בבית משפט והודיע על כך לרשות הרישוי, לא תביא רשות הרישוי בחשבון את נקודות החובה על העבירה האמורה עד למתן פסק דין סופי.

(ד) הודע לרשות הרישוי כי בעל רשיון כאמור בתקנת משנה (ג) זוכה, תמחק רשות הרישוי את נקודות החובה בשל אותה עבירה שנרשמו בכרטסת העבירות.

i547. סיכום נקודות חובה ומחיקתן [תיקון: תשמ"א(2)]

(א) סיכום נקודות החובה בכרטסת העבירות של בעל רשיון נהיגה ייעשה באופן רצוף במשך שתי שנים (להלן – תקופת הסיכום); לעניין תקנה זו, יום ביצוע העבירה הוא שייקבע.

(ב) בעל רשיון הנהיגה שלחובתו נרשמו בתקופת הסיכום עד ארבע נקודות חובה, יימחקו נקודות חובה אלה כעבור שנתיים מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו נקודות החובה.

(ג) בעל רשיון נהיגה שלחובתו נרשמו בתקופת הסיכום שש נקודות או יותר, לא יימחקו נקודות חובה שנרשמו בכרטסת העבירות שלו אלא אם ביצע אותם אמצעי תיקון שהחליטה עליהם רשות הרישוי כאמור בתקנה 549; ביצע בעל הרשיון את אמצעי התיקון שנקבע יימחקו נקודות החובה שנרשמו בכרטסת העבירות שלו.

i548. הפחתת נקודות בשל הדרכה בנהיגה נכונה [תיקון: תשמ"א(2), תשמ"ב(4), תשמ"ז]

בעל רשיון נהיגה שנרשמו לחובתו עד ארבע נקודות חובה וקיבל לפי בקשתו הדרכה בנהיגה נכונה בקורס שנערך מטעם רשות הרישוי או לפי אישורה, יימחקו נקודות החובה הרשומות בכרטיסו.

i549. אמצעי התיקון [תיקון: תשמ"א(2), תשמ"ז, תשמ"ט(5)]

(א) אמצעי תיקון לעניין חלק זה הם אלה, כולם או מקצתם:

(1) הדרכה ומבחן בנהיגה נכונה;

(2) מבחן עיוני בנהיגה;

(3) מבחן מעשי בנהיגה;

(4) בדיקות רפואיות או בדיקות אחרות שתורה רשות הרישוי;

(5) פסילתו של בעל רשיון הנהיגה מהחזיק בו לצמיתות או לתקופה מסויימת.

(ב) בעל רשיון נהיגה שנרשמו לחובתו בתקופת הסיכום שש נקודות, אך לא יותר מעשר נקודות, יוזמן לקבל הדרכה בנהיגה נכונה מטעם רשות הרישוי ויעמוד בהצלחה במבחן שנקבע.

(ג) בעל רשיון נהיגה שלחובתו נרשמו בתקופת הסיכום שתים עשרה נקודות אך לא יותר מארבע עשרה נקודות תנהג בו רשות הרישוי כדלקמן:

(1) אם קיבל הדרכה בנהיגה נכונה כאמצעי תיקון בתקופה של שנתיים שקדמו לרישום נקודות החובה האחרונות בכרטיסו שהביאו לסיכום כאמור בתקנת משנה זו – ייפסל מהחזיק ברשיון הנהיגה שלו לתקופה של ששים ימים;

(2) לא קיבל בתקופה האמורה בפסקה (1) הדרכה בנהיגה – יוזמן לקבל הדרכה בנהיגה נכונה יעמוד בהצלחה במבחן שנקבע וכן ייפסל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של שלושים ימים.

(ד) בעל רשיון נהיגה שלחובתו נרשמו בתקופת הסיכום בכרטיסו שש עשרה נקודות אך לא יותר מעשרים נקודות – ייפסל מהחזיק ברשיון נהיגה שלו לתקופה של ארבעה חדשים.

(ה) בעל רשיון נהיגה שלחובתו נרשמו בתקופת הסיכום בכרטיסו יותר מעשרים נקודות – ייפסל מהחזיק רשיון הנהיגה שלו לתקופה של ששה חדשים.

(ו) על אף האמור בתקנה זו, רשות הרישוי רשאית מטעמים שתרשום בהחלטתה להטיל על בעל רשיון נהיגה כאמור אמצעי תיקון אחר במקום אמצעי תיקון שנקבע בתקנה זו או להוסיף על אמצעי התיקון שנקבע כאמור.

i550. הזדמנות לטעון טענות ולהביא ראיות [תיקון: תשמ"א(2)]

(א) רשות הרישוי לא תטיל על בעל רשיון נהיגה אמצעי תיקון שאינו הדרכה בנהיגה לפני שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו, בדרך ובמועד שקבעה בהזמנה.

(ב) בעל רשיון נהיגה שלא הופיע לטעון טענות כאמור בתקנת משנה (א), יתייצב במועד ובמקום שנקבע בהזמנה לצורך ביצוע אמצעי התיקון שהטילה עליו רשות הרישוי.

(ג) בלי לפגוע בחובתו של בעל רשיון לקיים את החלטת רשות הרישוי לעניין אמצעי תיקון, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו עד שגמר לבצע את אמצעי התיקון שהטילה עליו רשות הרישוי.

(ד) הזמנה לפי תקנה זו תהיה בנוסח שבחלק ד' לתוספת השישית.

i551. שמירת דינים [תיקון: תשמ"א(2)]

נקודות חובה שנרשמו לחובתו של בעל רשיון נהיגה לפני תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התשמ"א – 1980, יראו אותן כנקודות חובה שנרשמו לפי חלק זה ויחולו עליהן הוראותיו

 

המצאת רשיונות לאחר פסילה

i553. רישום תנאים ברשיון [תיקון: תשל"ז(6), תש"מ(3)]

(א) בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה של רשות הרישוי על התנאת תנאים ברשיונו לפי סעיף 53 לפקודה, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה אחרת שקבעה רשות הרישוי בהחלטתה.

(ב) רשות הרישוי תחזיר את הרשיון לבעליו אחרי שרשמה בו את התנאים שקבעה בהחלטתה.

i554. פסילת רשיון או התלייתו על-ידי רשות הרישוי [תיקון: תשל"ז(6), תש"מ(3), תשמ"א(5)]

(א) בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מהחזיק ברשיונו או על התליית רשיונו לפי סעיפים 51,52 או 56 ו-69א לפקודה, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה קצרה מזו שקבעה הרשות בהחלטתה, והרשיון לא יוחזר לבעלו אלא לאחר תום התקופה ובתנאים שקבעה רשות הרישוי.

(ב) ערער בעל הרשיון על החלטתה של רשות הרישוי תפעל רשות הרישוי לפי פסק הדין של בית משפט לערעורים באותו ענין.

i555. פסילה על פי צו קצין משטרה [תיקון: תשל"ז(6), תש"מ(3)]

(א) נפסל בעל רשיון נהיגה מהחזיק ברשיונו בצו של קצין משטרה לפי סעיף 47 לפקודה, ימציא בעל הרשיון את רשיונו, מיד לאחר מסירת הצו לידיו, לקצין המשטרה שחתם על הצו או לשוטר שמסר אותו לידיו.

(ב) קצין המשטרה יודיע לרשות הרישוי על הפסילה ועל תקופת הפסילה.

(ג) קצין המשטרה יחזיר את רשיון הנהיגה שנפסל כאמור לבעלו לאחר תום התקופה שנקבעה בצו או במועד אחר שקבע בית המשפט אם בוטלה הפסילה לפי סעיפים 48או 49 לפקודה.

i556. פסילה על ידי בית המשפט [תיקון: תשל"ז(6), תש"מ(3), תשמ"ה, תשמ"ז]

(א) נפסל בעל רשיון נהיגה על ידי בית משפט מהחזיק ברשיונו, ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה; אם שוכנע בית המשפט שהרשיון אינו בידי בעלו אותה שעה ימציאו בעל הרשיון, תוך התקופה שקבע בית המשפט, לאחר שניתנה ערבות להמצאת הרשיון ובתנאים שקבע בית המשפט.

(ב) מזכיר בית המשפט שהומצא לו רשיון נהיגה שבעלו נפסל מהחזיק ברשיונו כאמור בתקנת משנה (א) ימציא את הרשיון לרשות הרישוי ויודיע לרשות הרישוי פרטים על הפסילה או עונש המאסר שהוטל ואת מספר התיק של בית המשפט; הודעה כאמור יכול שתימסר גם על גבי סרט מגנטי ובכל מקרה תהיה חתומה בידי מזכיר בית המשפט.

(ג) ביטל או שינה בית המשפט את ההרשעה, הפסילה או העונש האחר שהוטלו על בעל רשיון נהיגה, יודיע מזכיר בית המשפט לרשות הרישוי על השינוי או על הביטול.

ס' 553-556 תקנות רשמיות איך ירשמו פסילה וכו".

i557. רשיון שפקע תוקפו או שאבד [תיקון: תשל"ז(6), תש"מ(3)]

(א) הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור בחלק זה אף אם רשיונו אינו בר- תוקף אותה שעה.

(ב) הוכח על פי תצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 197128 , למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור בחלק זה אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום ההצהרה כאמור.

(ג) מצא בעל הרשיון את הרשיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט, לקצין משטרה או לרשות הרישוי שהחליטה על הפסילה.

(ד) לא ניתנה הצהרה לפי תקנה זו ורשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל פקע ולא חודש, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מן היום שלמחרת פקיעת תקפו של הרשיון.

אם לאדם אין רישיון ואין לו מה להפקיד מה קורה?

(א) אם לרישיון אין תוקף עליו להמציא את הרישיון הנ"ל או להביא אישור למשרד הרישוי

(ב) מירוץ הפסילה מחל רק ביום שהצגת אישור זה. אם נרשמה בכרטיסך פסילה אזי משרד הרישוי לא יוציא כפל רישיון ואין מה להפקיד כדי שתחל הפסילה מגישים תצהיר וביום הגשת התצהיר מתחילה הפסילה.

(ד) אם לא ניתנה הצהרה והרישיון פקע ולא חודש יחל המירוץ של הפסילה מיום שלמחרת פקיעתו של הרישיון משמע אם נסעתי בלי רישיון שנתיים קיבלתי פסילה לחצי שנה אז כבר ביצעתי את הפסילה.

איך מפרשים ס' זה?

ביהמ"ש מסויימים פסקו שמאחר ואין היגיון בס' זה והולכים לפי ס' א ו- ב' משמע יצקו תוכן לתוך ס' זה וקבעו כי אם אכן פקע הרישיון לפני מועד גזר הדין ימנו את הפסילה מיום גזר הדין רק ע"ס אישור של משרד הרישוי שהרישיון פקע. אם הרישיון פקע לאחר גזר הדין מניין הפסילה ייחל מיום הפקיעה ולא מיום גזר הדין. המניין יהיה תמיד מיום גזר הדין קדימה ולא אחורה ותמיד לרעת הנהג שרשיונו הופקע

רע"פ 9237/99 רונן מאיר נ' מ"י – השופטת שטרסברג כהן קבעה הלכה כי כדי שנקבל את האסכולה של מניין הפסילה לרישיון שפקע צריך להצהיר האיש שקודם רשיונו אבד אח"כ פקע ורק משום שפקע לאחר שאבד ורק אם יעמוד בשתי תנאי אלו מניין הפסילה יהיה מיום גזר הדין משמע רק אם הרישיון אבד ופקע יחול ס' 557 ד'.

 

תנועה בינלאומית

אמנת וינה קובעת כיצד תיירים צריכים לנוע. שר התחבורה התקין תקנות עקב כך לגבי מה שקורה בארץ כאשר יש 3 חברות שקיבלו הסמכה להוציא רישיון בינלאומי.

i563. סמכויות האגודה

האגודה רשאית לתת רשיון נהיגה בין-לאומי, אישור או תעודה.

האגודה רשאית להעניק רישיון שטחים מעבר לקו הירוק שאינם של הרשות נרשמים כאיזור לצורך תקנה זו.

i564. מתן תעודה, אישור או רשיון נהיגה בין-לאומי [תיקון: תשל"א(4), תשמ"ה(4)]

הרוצה ברשיון נהיגה בין-לאומי, או באישור או בתעודת רישום, יגיש בקשה לאגודה והיא תתן –

(1) רשיון נהיגה בין-לאומי או אישור בהתאם לסוג רשיון נהיגה בר-תוקף שניתן לפי הפקודה לענין פסקה זו יראו רשיון נהיגה שניתן מאת רשות הרישוי באזור כאמור בתקנה 567(ב)(3) כרשיון שניתן לפי הפקודה;

(2) תעודה, לאחר שהוכח לה –

(א) שהרכב רשום לפי הפקודה;

(ב) שמותקנים עליו מספר הרישום וכן סימן האבחנה של ישראל בהתאם לאמנה;

(ג) שיש עליו רשיון רכב בר-תוקף.

מי שמקום מגוריו הקבוע בחו"ל ולא אזרח אלא תושב ובידו אחד מהרשיונות פטור מחובת רישיון נהיגה שיהיה רק מעל לגיל 16 משמע עונה לדרישת הגיל במ"י זה התנאי.

אם מדובר בתושב ישראל שלא העתיק את מגוריו לחו"ל אך נמצא שם במסגרת כלשהי ושהה שם לפחות שנה בחו"ל אז שיגיע לישראל באופן זמני יהיה רשאי לנהוג עם הרישיון הבינלאומי/לאומי של הארץ שבה הא מתגורר.

מי שעלה ארצה רשאי במשך 3 חוד' להשתמש ברשיונו הזר בתומם יהיה חייב ברישיון ישראלי

על רישיון לאומי יש הגבלה של שנה ממועד כניסתו ארצה מעבר לשנה יש לקבל אישור ממשרד הרישוי.

לפי האמנה רישיון בינלאומי מוצא רק לשנה ולכן לאחר שנה פג תוקפו.

הגשת צילומים לביהמ"ש ותקנות התמרורים

הצילומים צריכים לעבור שלבים מסויימים כדי שיהוו ראיה קבילה. פרק זן דן בכשרות של המצלמה מי יקבע את הצבתה מי יפתח את הצילומים מי יאשר שהצילום הוא העתק אמין של הסרט וכו".

התמרורים זהו קובץ תקנות רגיל ותמרור בעקבות היותו תקנה חייב להיות מדוייק במידותיו הצבעים חייבים להיות זהים (דהיה לא נחשבת) לכל תמרור יש מספר באיזה צד הוא צריך להיות מוצב  למתי כוחו יפה לדוג' אם תמרור עצור מוצב בצד שמאל הוא מחייב בעצירה רק לפנייה שמאלה אין כניסה חייב להיות מוצב בשני צידי הכביש.

פס"ד 213/83 אסולין נ' מ"י – ערעור בביהמ"ש העליון אסולין הגיע לבאר שבע ונכנס לעיר היה תמרור כניסה לדרך עירונית אך רק בצד אחד בצד השני הוא היה מוטל על הארץ והשוטרים אישרו זאת ביהמ"ש השלום והמחוזי הרשיעו אותו והוא הגיש ערעור לביהמ"ש העליון וזיכו אותו משום שברגע במוצב רק תמרור אחד לא נעברה עבירה.

פקודת הביטוח וחוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים

בשנת 1976 נחקק חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שקבע שאין חשיבות יותר לעניין האשמה משמע כל נפגע בת"ד זכאי לפיצוי החוק מכסה גם את הנהג וגם את נוסעי הרכב אלא שאם הנהג נסע ללא ביטוח הוא עצמו לא מכוסה אך שאר הנוסעים כן. הוקם גוף שנקרא קרנית וכל אימת שאין ביטוח קרנית משלמת על כולם פרט לנהג קרנית רשאית לחזור אל הנהג שנסע ללא ביטוח ולדרוש ממנו את הכסף ששולם לנפגעים.

בפק' הביטוח נאמר שהביטוח חייב לענות על דרישת חוק הפיצויים הפוליסה חייבת לכלול הוראה שמכסה את כל הקבוע בחוק הפיצויים בביטוח החובה.

i2. חובת פוליסה [תיקון: תשל"ה]

(א) בכפוף להוראות פקודה זו, לא ישתמש אדם – ולא יגרום ולא יניח שאדם אחר ישתמש – ברכב מנועי, אלא אם יש על שימושו שלו או של האדם האחר באותו רכב פוליסה בת-תוקף לפי דרישותיה של פקודה זו.

(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 750 לירות, ורשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לפסול אותו מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה כאמור בסעיף 36א לפקודת התעבורה 3, או לפסלו מקבל או מהחזיק רשיון רכב לסוג מסויים של רכב או לרכב מסויים, לתקופה שלא תפחת משנים עשר חודש, זולת אם ראה להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר מנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין;תחילת הפסילה וחישוב תקופתה יהיו כאמור בסעיף 42 לפקודה התעבורה.

(ג) מי שנפסל עקב הרשעה לפי סעיף זה יראוהו לענין פקודת התעבורה כאילו נפסל לפי הוראותיה.

ס' 2 לפק' הביטוח הנהג צריך להוציא פוליסה לביטוח חובה אך אנו לא נושאים את זה איתנו התעודה זו תולדה של הפוליסה היא מוכיחה שיש פוליסה התעודה נכנסת לתוקף רק לאחר שיש עליה חותמת של תשלום.

בעבר נקבע שמי שנסע ללא פוליסת ביטוח רשיונו יפסל לתקופה של תפחת משנה אלא אם יש נסיבות מיוחדות כיום פק' הביטוח יוצרת עונש של פסילת רישיון אך כל השאר יהיה לפי פק' התעבורה לאחר שחוקק חוק הפיצויים שינו את הנוסח ונכתב שביהמ"ש רשאי לא חייב אז כיום אין עליו חובה לפסול

המ' 29/61 בסרגליק נ' היועמ"ש – קטוע רגליים שרשיונו נפסל לשנה הוא טען לנסיבות מיוחדות עקב נכותו והש' חיים כהן דחה טענה זו משום שנסיבות מיוחדות נעוצות בעבירה ולא בעבריין.

ע"פ 77/84 מ"י נ' שקולניק – קבעו את הפרשנות לס' 2 החדש התחיל במחוזי והגיעו לעליון  נקבע שרשאי הוא כפשוטו ולשונו ומאחר שחוק לא יכול להיות תלוש מהמציאות שבה הוא נמצא ומאחר וחוק הפיצויים ביטל את העונש הדרקוני משום שאין אפשרות להשאיר פצוע ללא פיצוי רק הנהג יסבול ולא יקבל פיצוי ואין זה ראוי לתת עונש של 12 חוד' ואין סיבה לפרש את הנסיבות המיוחדות כמו בדין האנגלי "אין צורך לקדש את הכלי".

חברת הביטוח לא רשאית להתנות הוצאת פוליסות נוספות חייבת להוציא פוליסת חובה, אין להתנות את נפקותה של הפוליסה בגין גיל נכויות וכו".

יש גוף שנקרא הפול וחב' שמסרבות להוציא פוליסה על ביטוח החובה הנהג יוכל לפנות לאירגון זה והוא יבוטח שם זה הוקם במסגרת אבנר.

אסור להתנות תנאים שאינם עולים בקנה אחד עם חוק הפיצויים.

i.15 הגבלות שאין להן תוקף כלפי צד שלישי [תיקון: תשל"ז]

מקום שהוצאה פוליסה לפי סעיף 3, לא יהיה תוקף, לגבי חבות טעונת ביטוח, לשום דבר בפוליסה הבא להגביל את ביטוחם של המבוטחים בה על סמך אחת הנסיבות האלה:

(1) הגיל או המצב הגופני או הנפשי של הנוהגים ברכב או משך היותם בעלי רשיון.

(2) מצב הרכב;

(3) מספר האנשים המוסעים ברכב;

(4) משקלם וטיבם הפיסי של הטובין המובלים ברכב;

(5) הזמנים והשטחים שבהם משתמשים ברכב;

(6) כוחות-הסוס של הרכב או שוויו;

(7) מכשיר מיוחד המובל ברכב;

(8) מציאותם של סימני זיהוי מיוחדים על הרכב, שאינם סימני הזיהוי שמציאותם חובה לפי פקודה זו או לפי פקודת התעבורה.

ס' 15 – הגבלות שאינן בעלות תוקף למרות שנרשמו בפוליסה (גיל,מצב גופני) אסור להתנות את הפוליסה אי אפשר להתנות את מצב הרכב ואת מס' הנוסעים ברכב משקלו עוצמתו וכו" יש בס' 8 הסתייגויות שאין להם תוקף אפילו אם הן מופיעות בפוליסה אם נהג הסיע יותר נוסעים מהמותר לא נעברה עבירה לפי תקנות התעבורה אלא לפי פק ' הביטוח.

הנפגע זכאי לתבוע ישירות את חב' הביטוח של הפוגע בעבר היה ניתן לתבוע רק את הפוגע כל מה שעליו להוכיח הוא זה שהוא נפגע מכלי רכב מנועי אם אין ביטוח יכול לתבוע את קרנית.

בעבר כאשר אדם קנה רכב הביטוח הקודם התבטל מעצמו כי אדם לא יכול להנות מביטוחו של אחר  "אינטרס ביטוחי" אין לך אינטרס ביטוחי לגבי רכוש של אחר. צריכה להיות זיקה ישירה בין הקונה לביטוח היום – כשאתה מוכר רכב הביטוח עובר איתו אלא אם כן הודעת על כך לביטוח והביטוח קבע שהוא לא מוכן לבטחו כל עוד הביטוח לא סירב הביטוח תקף.

בעבר שאדם נפגע הוא היה צריך לשלם לביה"ח מכיסו הוצאות טיפול החוק יצר זיקה ישירה בין ביה"ח לחברת הביטוח מרגע שאדם אושפז כתוצאה מת"ד ביה"ח יקבל ישירות את הכסף מחב' הביטוח. נוצר הסדר לפיצויים כאשר חב' הביטוח פושטת את הרגל או נהג או כאשר הנהג חסין בפני תביעה משפטית (שגריר, ח"כ).

כל דבר אחר לא מכוסה בביטוח כגון ניסויים או סיכונים ברכב על זה יש ביטוח נפרד שעולה יותר.

אם שכחת לחדש את הרישיון ומיום תוקפו של הרישיון פג שנה אז הביטוח לא יכסה אותך אף על פי שהביטוח שולם, אותו דבר אם נוהגים בפסילה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עבירות קנס

בפקודת התעבורה יש רק ברירות משפט.

ישנם כ- 200 עבירות קנס, ניתן לחלקן לברירות קנס ולברירות משפט:

 

ברירות קנס- כאשר השוטר נותן לנאשם טופס שבו הוא מודיע לנאשם כי זה עבר עבירה המנויה ברשימת עבירות הקנס, השוטר אינו רשאי להזמינו לביהמ"ש אלא בהסתייגות.

לנאשם ניתנת אפשרות לשלם את ברירת הקנס, אם הוא לא אז בגוף הברירה כבר רשום תאריך בו עליו להופיע בביהמ"ש, אם זה שוכח ולא מגיע, אז ע"פ הוראות הסד"פ רואים בו כמי שהודה באשמה, הקנס אוטומטית מוכפל וביהמ"ש גוזר את הדין.

ברירת משפט– גם זו עבירה מבין עבירות הקנס, אך במקרה זה אין בגוף העבירה תאריך הזמנה לביהמ"ש, לאדם אפשרות או לשלם את הקנס ולקבל את גזר דין העבירה תוך 90 יום ואם הוא רוצה להישפט עליו לבקש להישפט בתחום אותם 90 יום, אם לא יבקש משפט יראו בו אפילו ללא דיון כמודה באשמה ואם לא שילם תוך 90 יום, יוכפל סכום הקנס.

בברירת משפט- יתקיים משפט רק בתנאי שהנאשם שלח את הספח שניתן לו בבקשה להישפט.

האדם חייב לשמור את הקבלה של הדואר וזאת כדי שיוכל להוכיח כי אכן שלח את הטופס, דבר זה חיוני כאשר הטופס אינו נקלט במע' ולאחר 90 יום יקבל האדם כפל קנס, למרות ששלח בקשה להישפט. כאשר זה ירצה לבטל את כפל הקנס יהא עליו להציג את הטופס ואת הקבלה ובאם זה לא יציגם לא יבוטל כפל הקנס.( בהתאם לס' 228 לחוק הסד"פ).

הרציונל של ברירות משפט- בעבר, כאשר ניתנו ברירות קנס והיה קבוע תאריך לדיון בבהימ"ש על גוף ההזמנה הרבה אנשים לא היו מגעים אליו ולו רק בגלל ששכחו, הדבר גרם לכך שאלפי תיקים נפתחו לשווא ועל כן, בברירות משפט, מי שביקש להישפט, חזקה עליו כי יופיע בביהמ"ש.

לברירת המשפט 4 פעולות:

  1. הודעה- לנאשם כי עבר עבירה.
  2. הרשעה- באותה עבירה.
  3. גזר דין-סכום לתשלום.
  4. התשלום עצמו.

i.221 קביעת עבירות קנס [201א] [תיקון: תש"ן, ק"ת תשנ"ו]

(א) שר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית, שאיננה פשע, היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע ; היתה העבירה קבועה בחוק, או על פי חוק, ששר אחר ממונה על ביצועו, תהיה קביעת שר המשפטים טעונה הסכמת אותו שר (להלן – השר הממונה).

(ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 490 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 990 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

(ג) הוסמך שר בחוק אחר לקבוע עבירה כעבירת קנס, טעונה קביעתו הסכמת שר המשפטים.

(ד) קביעת עבירה כעבירת קנס טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

שר המשפטים רשאי לקבוע כי עבירה פלונית היא עבירת קנס ( גם ברירות קנס וגם ברירות משפט).   בפקודת התעבורה, שר התחבורה קובע אי אלו הן עבירות הן עבירות קנס.

בעבירות קנס שוטר אינו רשאי להזמין אישית אדם לביהמ"ש אלא בכמה סייגים

i.225 כתב אישום בעבירות קנס [201ה] [תיקון: תשמ"ז]

(א) קביעת עבירה כעבירת קנס אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל עבירה כזאת כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הזמנה לפי סעיף 222.

(ב) בעבירות לפי פקודת העיריות16, לפי פקודת המועצות המקומיות17, או לפי אחד החיקוקים המפורטים בתוספת השלישית לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, רשאים להורות על הגשת כתב אישום גם ראש הרשות המקומית, סגן ראש הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך או עובד אחר של הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך, דרך כלל או לעבירות מסויימות.

i.228 ברירת משפט [תיקון: תש"ן]

(א) עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה וכן עבירת קנס אחרת שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הן עבירות של ברירת משפט ויחולו עליהן הוראות סעיף זה וסעיפים 229ו-230.

(ב) היה לשוטר או למי שהוסמך כאמור בסעיף 222, יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה של ברירת משפט, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס; ההודעה תהיה בטופס שנקבע ויפורטו בה העבירה ושיעור הקנס שנקבע לה.

(ג) היה למי שרשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב) יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות שתובע הודיע כי הן מחייבות בירור המשפט, לא ימסור הודעת תשלום קנס, אלא הזמנה למשפט. היתה העבירה עבירת תעבורה והיה למי שהוסמך למסור הודעת תשלום קנס יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 29 לפקודת התעבורה, לא ימסור הודעת תשלום קנס אלא הזמנה למשפט.

(ד) קביעת עבירת קנס כעבירה של ברירת משפט, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (ב).

לתובע סמכות להגיש כ"א גם כאשר מדובר בברירות משפט.

 

 

לתובע שיקול דעת:

  1. לעיתים משום תכיפות העבירות והרצון למנעם ע"י הבאת הנאשמים מול כתב אישום, יכול התובע ע"י המפקח הכללי של המשטרה להודיע לשוטרים שכאשר הם נתקלים בעבירת קנס מסוג X  במהלך חודש Y לא לתת טופס אלא רק לקחת מהם את הפרטים האישיים והוא כבר יגיש נגדם כתב אישום.

* אם השוטר נתן טופס הזמנה, נשללת סמכות התובע להגיש כתב אישום.

  1. בנסיבות מחמירות, לשוטר סמכות להגיש כתב אישום, למרות שמדובר בעבירת קנס. דוגמא לכך- במידה ואדם לא עצר בתמרור עצור ובכך סיכן את חיי הולכי הרגל, ניתן לראות בכך נסיבות מחמירות. במידה וזה לא עצר בעצור וגם לא סיכן חיי אדם תינתן לו ברירת המשפט.
  2. במידה ושוטר רואה עבירה שנכללת בגדר עבירות הקנס אך לדידו מדובר בעבירה רשלנית הוא יכול שלא לתת טופס הזמנה, לקחת פרטים ולנסות לשכנע את התובע להגיש כתב אישום תוך לקיחת הסיכון שבאם התובע לא יסכים להגיש כתב אישום, האדם שאמור להיות נאשם לא יואשם.

על כל פקודת התעבורה חלים הוראות חוק הסד"פ ותקנותיו.

i9. התיישנות עבירות [7]

(א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –

(1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שנים ;

(2) בפשע אחר – עשר שנים ;

(3) בעוון – חמש שנים ;

(4) בחטא – שנה אחת.

(ב) בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י-1950 7, ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י-1950 8 -אין התיישנות.

(ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר.

קובע התיישנות לעבירות פליליות- חטא, עוון ופשע, כל עבירות התעבורה הן עבירות עוון פרט לס' 64א .

*עבירות עוון ההתיישנות לגביהן היא ל- 5 שנים.

i225א. מועדי המצאה בעבירות קנס [תיקון: תש"ן, תשנ"ו]

(א) עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו בענינה הזמנה לפי סעיף 222 או הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב); ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיפים 69בו-70א לפקודה האמורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א).

ס' זה קובע כי ההתיישנות של עבירות קנס היא שנה אחת אולם ניתן להגיש כתב אישום במשך שנתיים. הסבר-מצלמה צילמה מכונית עוברת באור אדום- לבעל המכונית תשלח ברירת קנס תוך שנה ואם לא תחול ההתיישנות. במידה והבעלים הוא לא האדם שנהג ברכב עליו להוכיח מי נהג ברכב ואם לא עשה זאת יראו בו כמי שעבר את העבירה וזאת ע"פ ס' 27 לפקודת התעבורה.

מה קורה כאשר לבעלים נשלחת ברירת הקנס שבוע לפני תום תקופת השנה וזה רק לאחר תום התקופה  מצליח להוכיח שאדם אחר נהג ברכב, האם לא ניתן יהיה לשלוח לאדם זה את ברירת הקנס?

ע"פ הס', כאשר אדם מגולל מעצמו את העבירה אז ההתיישנות הופכת להיות בת שנתיים ואז יהיה אפשרי להגיש לנהג ברירת קנס.

ס' 225 א חל על כל עבירות הקנס- גם ברירת קנס וגם ברירת משפט.

ברירת משפט – מה קורה כאשר אדם רוצה לבטל את העבירה ולא לשלם בעבורה או לגשת לביהמ"ש?

כדי להגיש בקשה לביטול עבירה יש להגישה תוך 30 יום ולא תוך 90 יום- עד שזה לא יקבל תשובה הוא מנוע מלהגיש בקשה להישפט,מאחר ואם יבקש להישפט לא תבוטל העבירה .

אם חלפו 90 יום והאדם לא קיבל תשובה הוא יקבל כפל קנס שמשמעו הרשעה. הפתרון– ביום ה- 89 אם לא התקבלה תשובה להגיש בקשה להישפט כדי שלא יעשה מעשה בית דין.

הסמכות לבטל דו"ח היא של התובע וזאת רק באחת מ3- חלופות אלה:

  1. לא נעברה עבירה.
  2. העבירה נעברה אולם לא בידי מי שקיבל את ההודעה.
  3. כאשר זה ימצא כי בנסיבות המקרה אין עניין לציבור.

במידה והוכפל הקנס, מותר לתובע לבטלו ב-2 אלה:

  1. ישנה סיבה טובה לנאשם בה לא יכל לשלם את הקנס במועד.
  2. הסיבה לחיוב יסודה בתקלה של רשויות המדינה- כאשר הנאשם הגיש בקשה להישפט או קיבל זימון.

מה קורה כאשר אדם מגיש בקשה להישפט רק לאחר תום 90 היום?

ביהמ"ש רשאי מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם ההודעה ניתנה באיחור.

i.230 הזמנה למשפט [201ח (ו)] [תיקון: תשמ"ז, תש"ן]

הודיע אדם לפי סעיף 229 (א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.

ע"פ ס' זה ניתנת לביהמ"ש סמכות להאריך את 90 היום אולם הדבר יעשה בצמצום רב ורק לאחר בדיקת מכלול הנסיבות- נקבע בביהמ"ש המחוזי ב-1998.

  • כאשר אדם ביקש להישפט ובכל זאת הורשע, לא יכול ביהמ"ש להטיל עליו קנס נמוך מן הקבוע בעבירה אלא אם ראה נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת – ביהמ"ש יכול למצוא נסיבות בהן העונש יהא סמלי.
  • עבירה שאין לה קנס נקוב- הקנס המקסימלי הוא 49,800 ₪ .
  • ברגע שאדם עבר עבירת קנס שגרמה לתאונת דרכים, עבירת הקנס בטלה כדי שלא ימצא האדם מחסה בצילה והוא יהא מואשם בגרימת תאונת דרכים.

i.237 המצאת מסמכים [209]

(א) מסמך שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה :

(1) במסירה לידו ; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו ;

(2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של ואדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה ; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.

(ב) מסירת המסמך לידי סניגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך חמישה ימים, כי אין ביכלתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.

(ג) נוכח בית המשפט כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב, או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.

(ד) נוכח בית המשפט שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה :

(1) בהדבקתעותק שלו במקום הנראה לעין בבנין בית המשפט, וכן בבית שבו, כידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה ;

(2) בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי ;

(3) בכל דרך אחרת שתיראה לו.

המצאת מסמך- במסירה לידיו, למקום מגוריו, בני משפחתו, משרדו הרשום, לאדם המורשה כדין לייצגו, תאגיד או משלוח בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן למסור לעו"ד אלא אם כן לאחר המסירה מודיע העו"ד כי אין ביכולתו להעביר את המסמך לנאשם.

אדם המסרב לקבל את המסמך, רשאי ביהמ"ש לראותו כמי שנמסרה לו ההודעה: אם על גבי הטופס רשום "לא נדרש" זהו מסמך שהומצא כדין ורואים באיש כאדם שזומן כדין ולא רצה להתייצב למשפט.

i.239 סדרי הזמנה בעבירות קלות [213] [תיקון: תשמ"ז]

בעבירות לפי פקודת התעבורה או התקנות לפיה, פקודת העיריות ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-197019, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קבע לכך, רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים, אף בסטיה מהוראות חוק זה.

בעבירות לפי פקודת התעבורה או בקשה לפיה או בעבירות קנס רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים.

לעניין ההתישנות-

i239א. מסירת הודעה בעבירות תעבורה

עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות לפיה, או לפי פקודת ביטוח רבב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניניה הזמנה למשפט לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה;אולם, אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברבב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

עברה שנה מיום שבוצעה עבירה ע"פ הפקודה שלא גרמה לתאונת דרכים, לא יוגש כתב אישום ולא תומצא הזמנה, אלא אם כן, תוך אותה תקופה הוזמן החשוד לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה- במקרים אלא אין הגבלה של שנה.

כאשר נשלחה הזמנה או כאשר אדם זומן לחקירה- איזה ס' יחול 9 לסד"פ או 239 לסד"פ?

בביהמ"ש המחוזי נקבע ע"י השופט מודריך כי מרגע שנשלחה ההזמנה או זימון לביהמ"ש או מרגע החקירה יהיה מעבר וההתיישנות הופכת ל- 5 שנים, אולם, השופט מבקש את דעת ביהמ"ש העליון בנושא ולעת עתה אין תשובה אחרת.

סדרי דין מיוחדים בעבירות תעבורה:

i.240 סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות [תיקון: תשנ"ה]

(א) בעבירות לפי פקודת התעבורה , או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 , שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הבנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:

(1) על נאשם לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 123, אולם אין בכך כדי למנוע ממנו להודיע לבית המשפט בכתב מה הן טענותיו לענין העונש;

(2) נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;

(3) בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר.

——————————

[הערת מערכת תקדין: על אף הוראות סעיף זה בתקופה שמיום 25/9/2000 ועד יום ד' באלול התשס"ג (1 בספטמבר 2003), תחול הוראה זו:

(3) בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר, אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס ובלבד שבהזמנה למשפט צוין כי ניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

ר' חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26 והוראת שעה), התש"ס-2000, סעיף 4. [ס"ח תש"ס, עמ' 214]

——————————

(ב) על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 130(ח) ו-(ט).

בעבירות התעבורה שלא גרמו לתאונת דרכים ובהם לא נחבל אדם חבלה של ממש או בעבירות קנס הוראות ס' 123 ( סעיף הודאה באשמה)  לא יחולו, אין בכך למנוע ממנו להודיע בכתב לביהמ"ש טענות לעונש. האדם מורשע ממילא, אי התייצבות זו הודאה באשמה, כאשר אדם טוען לגבי העונש הוא כותב זאת למען גזר הדין.

אי הופעה = אשמה.

  • האפשרות היחידה שלא להיות מורשע גם אם אדם לא מתייצב היא באם האדם מיוצג ע"י עו"ד שמתייצב בשמו.
  • במקרה של תאונות דרכים או חבלה של ממש אדם לא יכול להיות מיוצג ע"י עו"ד. "חבלה של ממש"- כל פגיעה המשנה חיצונית את גוף האדם ואז הפרוצדורה היא ע"פ חוק הסד"פ הרגיל.
  • ביהמ"ש יכול לגזור קנס, פסילת רישיון או כל עונש מלבד מאסר או מאסר על תנאי כאשר אדם אינו נוכח בדיון.

תיקון עד 2003-  ניתן לגזור מאסר בשל אי תשלום קנס- זהו המאסר היחידי שמותר לשופט להטיל כאשר הנאשם לא נמצא בדיון.

 

I

.38 הזמנה למשפט בעבירות קלות [תיקון: תשמ"ב(4), תשנ"ו]

(א) בעבירה שסעיף 239 לחוק חל עליה, למעט עבירת קנס, רשאי שוטר למסור לאדם הזמנה למשפט אם היה לו יסוד סביר להניח כי הוא עבר עבירה כאמור.

(ב) הזמנה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה לפי טפסים 4 או 7א שבתוספת והיא תהיה חתומה ביד שוטר שהוציאה.

(ג) לעניין תקנה זו –

"שוטר" – לרבות אחד מאלה:

(1) אדם שהוסמך כדין למסור הזמנה דרך כלל או לענין מסויים;

(2) לענין פקודת התעבורה, או התקנות לפיה ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 – מי שיש בידו תעודה המעידה עליו שמשרד התחבורה מעסיקו בתפקיד שמירה על הבטיחות במסגרת סיירת הבטיחות בדרכים ועל מדיו סימן היכר שהוא מועסק כך והוא בשעת מילוי תפקידו;

(3) לענין חוק הפעלת רכב ( מנועים ודלק), התשכ"א-1960 – מי שהוסמך לפעול לפי סעיף 15 לאותו חוק.

ב"עבירות קלות" רשאי השוטר למסור לאדם הזמנה למשפט אם היה לו יסוד סביר להניח שהוא עבר עבירה כאמור בשונה מסדרי הסד"פ הקלאסיים לא צריך שיעבור למדור התביעות ושיכתבו כ"א. מיהו שוטר? לרבות אדם שהוסמך למסור הזמנה כדין

i.39 הזמנה למשפט בברירת קנס [תיקון: תשמ"ב(4)]

הזמנה למשפט בעבירת קנס שיש עליה ברירת קנס לפי סעיף 222 לחוק, תהיה לפי טופס 8 שבתוספת.

תקנה 39 הזמנה למשפט כברירת קנס תהיה לפי טופס 8 של התוספת.

i.41 המצאה בדרך הצמדה [תיקון: תשמ"ב(4)]

(א) בעבירות קנס בשל העמדת רכב במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק, מותר להצמיד לרכב הודעה על מעשה העבירה עם הודעת תשלום קנס לפי טופס 8א שבתוספת, כשהיא מופנית אל בעל הרכב ללא ציון שמו, אלא בציון מספר הרכב בלבד.

(ב) לא שולם הקנס במועד שנקבע בהודעה שהוצמדה לרכב ולא ביקש בעל הרכב להישפט תוך אותו מועד, תומצא לבעל הרכב הרשום ברשות הרישוי הודעת תשלום קנס חדשה.

תקנה 41 המצאה בדרך הצמדה רשאית להצמיד לחלון הזמנה או הודעה לתשלום קנס רשאי לשלם או לבקש להשפט אך אם לא שילם ולא ביקש להשפט תמצא לבעל הרכב הודעת תשלום קנס חדשה.

i.42 בקשת משפט [תיקון: תשל"ה, תשל"ז(2), תשמ"ב(4), תשמ"ג]

(א) הודעה על בקשה להישפט לפי סעיף 229(א) לחוק, תהיה על גבי הספח שבטופס 8א שבתוספת והיא תומצא לפי המען הרשום בטופס, תוך התקופה הקבועה בהודעה לתשלום הקנס.

(ב) קבלה על משלוח ההודעה לפי תקנת משנה (א) בדואר רשום תהיה ראיה לתאריך המשלוח.

בקשה להשפט תשלח תוך התקו' הנקובה בצד.

i42א. בקשה לביטול הודעת תשלום קנס [תיקון: תש"ן(3)]

(א) בקשה לביטול הודעת תשלום קנס לפי סעיף 229(א) לחוק, תוגש בכתב לתובע לפי המען הרשום בטופס הודעת תשלום הקנס, תוך התקופה שנקבעה לתשלום הקנס בהודעת תשלום הקנס; בבקשה יפורטו הנימוקים ויצרפו לה, אם ישנם, המסמכים המאמתים את טענות המבקש.

(ב) בבקשה לביטול הודעת תשלום קנס שהוגשה באיחור יפורטו הנימוקים לאיחור ויצורפו המסמכים המאמתים אותם.

(ג) קבלה על משלוח הבקשה לתובע לפי תקנה זו בדואר רשום תהיה ראיה לתאריך המשלוח.

בקשה לביטול כאשר אדם חושב שהקנס לא צודק יוגש ע"י תובע תוך התק שנקבעה לתשלום הקנס לבקשה יצורפו כל הנימוקים והמסמכים המאמתים טענותיו.

i.44 הזמנה תכופה [תיקון: תש"ם, תש"ם(2), תשמ"ב(4), תשמ"ה(4)]

(א) בעבירות המנויות בתקנת משנה (ב), מותר לקיים את המשפט סמוך לאחר המצאת ההזמנה למשפט, ובלבד שתינתן שהות מספקת לנאשם להגיע לבית המשפט; ביקש הנאשם לדחות את המשפט כדי למנות לעצמו סניגור או להביא עדי הגנה או מטעמים מוצדקים אחרים, תינתן לו שהות מספקת לפי העניין, אולם מותר את משפטו לפי המועד האמור בתקנה 20א.

(ב) ואילו העבירות לעניין תקנת משנה (א):

(1) עבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות שלפיה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש;

(2) עבירות לפי סעיפים 152,170 עד 172, 174, 186, 189, 191 עד 196, 214 עד 216, 223, 225 עד 228, 273, 275, 334, 357, 379 עד 381, 384, 401, 409, 452 ו- 490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(3) עבירה לפי סעיפים 20(א)(1)ו-21 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, על צו שניתן לפי סעיפים 21(ב)או 27 לחוק האמור וכן עבירה לפי סעיף 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ"ה-1985; הוראת פיסקה זו תחול רק לגבי כתב אישום שהוגש לבית משפט שלום.

[הערת מערכת תקדין: תקפה של תקנה 44(ב)(3) לתקופת תחולתו של חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ"ה-1985]

—————————

(ג) הזמנה למשפט לגבי העבירות המנויות בתקנת משנה (ב)(1) תהיה לפי טופס 8ג שבתוספת, והיא תמסר בידי שוטר, לרבות עובד ציבורי אחר ששר הפנים או שר התחבורה הסמיך לכך לפי סעיף 222 לחוק, דרך כלל או לעניין מסויים.

(ד) הזמנה למשפט לגבי עבירות המנויות בתקנת משנה (ב)(2) תהיה לפי טופס 8ד שבתוספת.

(ה) הזמנה למשפט לגבי עבירות המנויות בתקנת משנה (ב)(3) תהיה לפי טופס 8ד שבתוספת, והיא תימסר ביד שוטר, לרבות ביד עובד ציבור אחר ששר המשפטים הסמיכו לכך בכתב.

[הערת מערכת תקדין: תקפה של תקנה 44(ה) לתקופת תחולתו של חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ"ה-1985]

יש פה  סטייה מדיני הראיות ניתן לקיים את המשפט במועד קרוב יותר לפי סד"פ לא ניתן להזמין אדם אם לא חלפו שבועיים מהבקשה להשפט אך יש משפט דחוף אלא אם כן האיש מבקש שהות למנות סניגור או להביא עדי הגנה.

הסמכויות-

לפי חוק ביהמ"ש נקבע שביהמ"ש השלום ישב בדן יחיד יראו בזה כעבירה פלילית רגילה ביהמ"ש המחוזי יהיה בהרכב של 3 וערעור על עבירות תעבורה ידון במחוזי בפני דן יחיד אין אפשרות במשפט הפלילי לערער על החלטת ביניים כגון בקשת זיכוי ע"פ עדויות התביעה שלא הוכיחו אשמה מבלי שיקרא לתת עדות והוא זכאי כאשר נאשם מבקש שיפטרו אותו מהאשמה והש' מסרב זו החלטת ביניים על החלטה כזו אין ערעור וגם בסוף פס"ד לא ניתן לערער עליה. אם הש' נעתר לבקשתו החלטתו אינה החלטת ביניים אלא פס"ד וניתנת לערעור

גזר דין כולל בחובו הכרעת דין וגזר דין. הכרעת דין דן באשמו של הנאשם אם יש הרשעה אז אחרי ההכרעה יבוא גזר הדין ושניהם יקראו פס"ד ואם יש זיכוי אין הכרעת דין ונקראה פס"ד

ע"פ הוראה מיוחדת בסד"פ יש לומר קודם כל שהנאשם זוכה.

בתיקי ההריגה בניגוד לס' 298 שחמור יותר מס' 304 בבית דין לתעבורה זה נשמע בפני ש' יחיד לעומת אם היה נאשם רגיל ואז זה היה נשמע בפני 3 שופטים. הערעור יעשה מול 3 שופטים גם אם ההריגה התרחשה בת"ד.

ס' 64 א' ב' דנה בהפקרה אחרי פגיעה עונש של 9 שנים ידון בפני ביהמ"ש המחוזי לויתן חולק על כך צריך להשמע בביהמ"ש לתעבורה ורק אם אין הכרעה בנושא יועבר למחוזי. שני עבירות מגיעות לביהמ"ש המחוזי בערכאה ראשונה הריגה והפקרה.

ביהמ"ש כערעור על ביהמ"ש המחוזי כערכאה ראשונה אזי הערעור יהיה בפני הרכב של 3 שופטים לעומת זאת אם מבקשים רשות ערעור לביהמ"ש העליון ומקבלים אותה ישב בעליון שופט יחיד לעומת הערעור במחוזי שבו ישבו 3 ש' אז גם בעליון ישבו 3. הבקשה לערעור צריכה להמסר תוך 45 יום ויכול לדון בזה בלי נוכחות הצדדים יכול להיות שקיבלו אישור לערעור ובקבלתו כבר דנים בו.

103/82 חניון חיפה נ' מצת אור חיפה בע"מ הש' שמגר קבע רשות ערעור לביהמ"ש העליון כערעור שני תנתן רק אם יש עניין לציבור או ראייה חדשה זכותו של אדם מתבצעת בשני ערכאות רשאים לתת אישור לערעור רק אם לא נחתם פס"ד.

הבחנה בין גרימת מוות להריגה:

ההבחנה הקלאסית בינהם היתה שגרם מוות זו רשלנות רגילה והריגה היא תוצאה של רשלנות רבתי אבל תוך כדי הפסיקה קבעו כמה דרגות וקבעו שרשלנות רגילה היא רשלנות של הרף עין שיכולה לקרות כל אדם ורשלנות רבתית שגובלת בפזיזות נובעת מהתעלמות מודעת מהסכנה או מרצון סמוי.

כדי להרשיע בהריגה יש צורך ברשלנות רבתית פזיזות יש להוכיח את הכוונה הפלילית משערים מה היה בראשו של הנהג ע"פ 1100/93 סובאח נ' מ"י– שינה תמונה זו 3841/94 צלנקו נ' מ"י ששם פסקו שכדי להרשיע בהריגה אין זה מספיק להתייחס רק לאירוע עצמו לעצם הנהיגה אקטוס ראוס צריך להוכיח את הכוונה הפלילית התעלמות מודעת פזיזות. בפס"ד זה הנהג יצא לעקיפה של שיירה ובסופה התנגש אך ההתנהגות לא נבעה מפזיזותו ולכן זוכה והואשם בגרימת מוות.

5002/94 ירמיהו בן איסק נ' מ"י – מצאו אצלו 47% כוהל בדם אך מדדו שעה וחצי לאחר התאונה בשעת התאונה רמת הכוהל היתה בין 62-67 ולכן הייתה פה נהיגה בשיכרות. התאונה הייתה בעלי מגדל העמק הוא עקף פס לבן והתנגש ברכב  וגרם למוות הואשם בהריגה גם שיכור גם עקיפה בפס לבן מעידה על פזיזות ומודעתו לסכנה.

3158/00  אוהד מגדישהש' אנגלרד קבע שתאונות שגורמות למוות יש ליצור 3 דרגות חומרה נהיגה ברשלנות רגילה ס' 304 נהיגה בקלות ראש ופזיזות ס' 298 אין נהיגה בקלות ראש ולכן הצמידו אותה לפזיזות.