טבלת פסקי דין בדיני עונשין
נושא | פ"ד | עובדות | הלכה |
עקרון החוקיות
| אש"ד, מרכז זמני לתחבורה | מפורט בהרחבה במחברת הבחינה. | |
שבס | מפורט בהרחבה במחברת הבחינה. | ||
פרשנות |
אהובה לוי | אישה נהגה ברכב כשאוזניה אחת המחוברת לטלפון סלולארי צמודה לאוזנה. היא הועמדה לדין בגין העבירה עפ"י תקנה 169 לתקנות התעבורה, לפיה: "לא ינהג אדם ברכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי". עמדת הנאשמת: התקנה, לפי ניסוחה, אוסרת על הצמדת שתי אוזניות לשתי האוזניים, ואין היא חלה על הצמדת אוזניה אחת לאוזן אחת. עמדת המדינה: בהתאם להוראותיו של סעיף 5 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, "יחיד" כולל "רבים" וההפך ועל-כן נקיטת הלשון "רבים" בתקנה הנ"ל כוללת גם "יחיד", לאמור – אוזנייה אחת הצמודה לאוזן אחת. התקנה חלה גם על היחיד. | א. במידה וקיימות שתי פרשנויות אשר מגשימות את תכלית החוק בצורה סבירה, תיבחר הפרשנות המצמצמת המקלה עם הנאשם. ההלכה מעוגנת ב§ 34(כא) לחוק העונשין, אך לא היה שימוש בה בפס"ד. ב. ביהמ"ש מעצים את עקרון החוקיות וקובע שאין לבצע היקשים בדיני העונשין. ג. במקרה דנן, ביהמ"ש קובע ששתי הפרשנויות סבירות. למרות שפרשנות המדינה מגשימה את תכלית החוק טוב יותר, מקבל את פרשנות הנאשמת (המצמצמת). |
עצימת עיניים | הר-שפי | מרגלית הר-שפי הורשעה בביהמ"ש שלום בעבירת אי-מניעת פשע. היא הורשעה על כך שידעה שיגאל עמיר מתכננן לרצוח את יצחק רבין ולמרות זאת לא נקטה באמצעים סבירים כדי למנוע ביצוע הפשע. ערעורה נדחה במחוזי ולכן ערערה לעליון. | א. חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר קיום הנסיבות שבהם תלויה העבירה שקול ל"מודעות", אלא אם הנאשם בירר את עובדות המקרה והפריך את חשדו. כלומר, "עצימת עיניים" שקולה ומהווה תחליף ל"מודעות". הנימוק: אם חרף החשד, הנאשם לא בדק את חשדו מטעמי נוחות או שיקולים אחרים, פירוש הדבר שהשלים עם קיומם של התנהגות/נסיבות המקיימות את העבירה. ב. בעבירות השוללות עשיית מעשה ניתן להצדיק את השימוש בדוקטרינת "עצימת עיניים", אך לא ניתן להצדיק את השימוש בדוקטרינה כשמדובר בעבירות מחדל. זאת משום שעבירות מחדל מחייבות נימוק מיוחד וחזק לקיומן היות ופוגעות בחופש הפרט יותר מאשר האיסור לעשות מעשה. עבירת אי- מניעת פשע מהווה עבירת מחדל ולכן לא ניתן להחיל עליה את דין "עצימת עיניים". במידה ותוטל הדוקטרינה על עבירות אלו, תיגזר על הציבור חובה שאינו יכול לעמוד בה וחירותו תיפגע בצורה בלתי סבירה. הנימוק הרשמי של חשין- §20(ג) לחוק העונשין מהווה הוראה כללית, לעומת §262 (אי-מניעת פשע) המהווה הוראת חוק מיוחדת/ספציפית- כך, §20(ג) אינו חל על §262. כלומר §262 כולל רק מודעות ולא "עצימת עיניים". ג. במקרה דנן, הוכרע שהנאשמת הייתה מודעת (ידיעה ממשית וברורה) מעבר לספק הסביר, לכך שיגאל אמיר התכוון לרצוח את ראש הממשלה, ולא עשתה דבר כדי למנוע זאת. |
הלכת הצפיות
| ביטון נ' סולטן | המערערים ערערו על החלטתו של ביהמ"ש שלום- להרשיעם בעבירת איסור לשון הרע, בגין פרסום כתבה על אודות המשיבה. המחוזי דחה עת ערעורם. ביהמ"ש דן בשאלה- האם יש להחיל את הלכת הצפיות על עבירת לשון הרע? | ההלכה המרכזית– אין להחיל את הילכת הצפיות בעבירת לשון הרע. א. יש להחיל את הלכת הצפיות בעבירות כוונה תוצאתיות, ואילו בעבירות מטרה יש לבחון החלה פרשנית על כל עבירה לגופה. ב. במידה ותוחל הלכת הצפיות על עבירת לשון הרע תיווצר הגבלה בלתי סבירה של חופש הביטוי. ג. איום על שלום הציבור (הערך המוגן), שלשם מניעתו נוצרה העבירה, מתממש במידה המצדיקה שימוש באיסור פלילי רק מקום שלפרסום נלווית כוונה של ממש לפגוע ולא דיי בצפייה בהסתברות גבוהה כדי להרשיע בעבירה. ד. פרסום לשון הרע בהיעדר כוונה לפגוע עשוי להיות פסול ומגונה, אך אין בכך כדי להכניסו לתחומה של העבירה הפלילית- ראוי לטפל בו במסגרת דיני נזיקין. |
אלגד נ' משטרת ישראל | המערער, שוטר במקצועו, נפצע במהלך קטטה במועדון. המערער היה מעוניין להסתיר את דבר נוכחותו במועדון בליל הקטטה מחשש שייחשד שעבד במועדון ללא היתר מהגורמים המוסמכים לכל במשטרה. לכן, סיפר לממונים עליו במשטרה ולרופא שטיפל הבו כי נפגע בביתו. בשל כך הורשע המערער בעבירות של שיבוש הליכי משפט. הרשעתו אושרה בבית-המשפט המחוזי ומכאן מבקש לערער לעליון. | כלל הצפיות, שנקבע בסעיף 20(ב) לחוק, מעמיד את הצפיות כשקולה ל"כוונה" כהגדרתה בסעיף 20(א)(1) לחוק. לפי כלל זה, צפיית התוצאה כקרובה לוודאי שקולה כנגד כוונה פלילית מקום שבו היא נדרשת בהגדרת העבירה אף שהעושה לא חפץ בתוצאה ואולי אף העדיף שלא תתרחש. כלל הלכת הצפיות מבוסס על כך שהפסול המוסרי והחברתי הטמון בהתנהגותו של עושה אשר צפה התממשות של יעד כאפשרות קרובה לוודאי, שווה ברמה הערכית לפסול הטמון בהתנהגות מתוך שאיפה להשגת היעד או להתממשותו. על-כן צפיית התממשות היעד המבוקש ברמת הסתברות קרובה לוודאי, כמוה כשאיפה להשגת היעד. מטעם זה בדרך-כלל תשמש הילכת הצפיות הפסיקתית תחליף ליסוד הנפשי של שאיפה להשגת היעד, כאשר שאיפה כזו אינה מתקיימת במלואה או אינה ניתנת להוכחה. במקרה דנן- ההתנהגות של אמירת שקר בזמן חקירה פוגעת בערך החברתי של גילוי האמת ועשיית משפט צדק. חזקה על המערער לדעת כי שקריו בחקירה עלולים באפשרות קרובה לוודאי לפגוע במטרות החקירה. לכן, יש להחיל את הלכת הצפיות בהקשר של עבירה זו (שיבוש הליכי חקירה). | |
קלות דעת | מגידיש נ' משטרת ישראל | המערער הורשע בהריגה לאחר שהרכב שבו נהג פגע בהולכת רגל שחצתה מעבר חציה וגרם למותה. המהירות המותרת בכביש בזירת האירוע היא50 קמ"ש, ומהירות נסיעתו של המערער לפני שהחל בבלימה הייתה לפחות95 קמ"ש. לטענת המערער, לא הוכחו היסודות הנפשיים להרשעתו בהריגה, להבדיל מהרשעתו בגרימת מוות ברשלנות. | במרכזה של קלות-הדעת מצויה המודעות לאפשרות גרימת התוצאה ללא חפץ מצד העושה כי תוצאה זו תתרחש. ההבדל בין קלות דעת לרשלנות נעוץ בכך שרשלנות אינה דורשת מודעות לאפשרות גרימת התוצאה. הקושי בהפרדה ביניהם נעוץ בקביעת גבולות מודעות הנאשם. אחת הדרכים המקובלים להוכחת היסוד הנפשי היא הסתמכות על חזקות עובדתיות (ראיות נסיבתיות), כגון חזקת המודעות הכללית – מודעות האדם למשמעות התנהגותו מבחינת טיבה הפיסי, קיום נסיבותיה ואפשרות גרימת התוצאות הטבעיות העלולות לצמוח ממנה. בנוגע להיקף המודעות, העושה צריך להיות מודע לסיכון הקונקרטי הנוצר בנסיבות המקרה, אך לא לדרך המדויקת של השתלשלות האירועים שהובילו לתוצאה. במקרה דנן, לאור מודעותו למהירות המפורזת בה נהג באזור עירוני ולאור מודעותו לקיום מעבר חציה ובי"ס באזור זה, נוצרת חזקה עובדתית כי המערער נטל על עצמו סיכון בלתי-סביר לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית מתוך תקווה שהתוצאה ללא תתרחש. |
רשלנות | בש (השופט כהן) | אדם העמיד מקרר בחצר ביתו, זוג פעוטות נכנסו לתוכו במהלך משחק ונחנקו למוות | מבחן "הציפיות הסבירה" הוא עפ"י קנה מידה אובייקטיבי, לפי מידות האדם "הסביר" ולא מידותיו של הנאשם. ביהמ"ש עשוי להקפיד ולהחמיר בהגדרת הסטנדרט כדי שלא יקופחו חיי אדם. מידת הצפיות נקבעת עפ"י ניסיון החיים והידיעה הכללית שבידי השופט. (נקבע שמקרר נטוש מהווה מקור לסכנה לילדים שמטבעם נמשכים לשחק בו, ולפיכך מדובר בציפיות סבירה). |
בש (השופט אגרנט) | אדם העמיד מקרר בחצר ביתו, זוג פעוטות נכנסו לתוכו במהלך משחק ונחנקו למוות | שאלת הסכנה הצפויה היא שאלה שבדין. מבחן "הצפיות הסבירה" בנסיבות המקרה חייב להיות הערכה של ביהמ"ש ולא של אחרים. והשאלה מה היה צריך לצפות הופכת לעיתים לשאלת של מידה. מבחן זה טומן בחובו מידה חיצונית רחבה אשר על ביהמ"ש להתאימה לנסיבות המיוחדות של כל מקרה. במקרים מסוימים רשאי ביהמ"ש להיעזר בעדות מומחים לגבי מידת הסכנה הכרוכה בשימוש בחפץ מסוים. | |
יעקובוב השופטת דורנר. | אישה שהוכתה בידי בעלה במשך שנים ארוכות התאבדה בקפיצה מהחלון והוא הואשם בגרימת מוות ברשלנות | ממכלול הוראת סעיף 21(א) עולה כי השוני בין המונח "אדם מן היישוב" לבין "האדם הסביר", הוא סמנטי בלבד ואין בו כדי לשנות את אמות-המידה המקובלות לבחינת היכולת לצפייה סבירה של הסיכון. לפיכך, אין בסעיף דרישה לצפיית סיכונים סבירים שבחיי היום יום, להבדיל מצפייה סבירה לסכנה קונקרטית הנובעת מן ההתנהגות בנסיבות הספציפיות. הצפייה הסבירה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, שהיא עבירה תוצאתית, משקפת את הזיקה בין היסוד הנפשי לבין היסוד העובדתי, שכן היא משמשת לקביעת שני היסודות. </DIV>כך, במישור העובדתי בנסיבות המקרה הקונקרטי התנהגות שאדם סביר יכול וחייב היה לצפות כי עשויה היא לגרום לתוצאה הקטלנית, היא רשלנית. ואילו היסוד הנפשי מותנה בקיומה של יכולת סבירה להיות ער לטיבה של ההתנהגות, לנסיבות האופפות אותה ולאפשרות כי תגרום לתוצאה הקטלנית. מכאן, שנאשם שנמצא כי התרשל משום שהתוצאה הקטלנית שנגרמה עקב התנהגותו הייתה בגדר צפייתו הסבירה, אחראי לתוצאה שאותה היה חייב לצפות. במישור העובדתי, הקשר הסיבתי אינו מתנתק גם אם הגורם הישיר למוות היה מעשהו של אחר שנעשה ברשלנות חמורה, בפזיזות או אף במתכוון, אם מעשה זה היה בגדר צפייתו הסבירה של העושה. סבירות הצפיות נקבעת בסופו של דבר על-ידי בית-המשפט, לפי יכולת הצפייה של אדם מן היישוב משקפת את ערכי החברה ומטרותיה. הוחלט- שלאדם מן היישוב ישנה יכולת לצפות שהתנהגותו האלימה והתעללותו בבת-זוגו עשויות להביא להתאבדותה. הצפיות הסבירה משקפת לא רק את הנורמות המוסריות הנוהגות, אלא גם מבוססת, עובדתית, על מציאות החיים. | |
צור השופט ויתקון | קבוצת מטיילים ירדה לנחל דרגות ושישה מהם טבעו בעקבות שטפון , המדריכים הועמדו לדין | בחינת התועלת מול הסיכון הסביר- כדי להיות רשלן בעיני החוק, לא די בכך ש"אפשר היה לצפות את הסכנה", יש לשאול, אם סביר היה, בכל הנסיבות, להימנע מהפעולה היוצרת את הסכנה. הרבה פעולות, שהן חיוניות או רצויות לאדם יוצרות סכנות ואף-על-פי-כן אין אנו גורסים שלמען שלמות הגוף והנפש צריך או אפשר לוותר עליהן. כנגד גודל הסיכון הכרוך בפעולה מסוימת יש להביא בחשבון, בין היתר, גם את חשיבות הפעולה מבחינה חברתית, כדי לקבוע, אם סביר היה לדרוש הימנעות מהפעולה, מקום שאין דרך לבצע את הפעולה ללא סכנה. במקרה הנ"ל הערך החינוכי שבחשיבות הפעולה- עריכת טיולים לשם הכרת הארץ, עולה על שלילת הסיכון והמנעות מעריכת טיולים כאלה. | |
אחריות מוחלטת |
גדיסי- השופטים אגרנט וויתקון. | המערער נתפס נוהג בטרקטור כשהפנס האחורי הקבוע ברכבו לא האיר בעת שבלם את הרכב. ביום המקרה תיקן מכונאי את הפגם שאירע בפנס הבלם אולם זה התקלקל במהלך הנסיעה בגלל הקפצת אבן שפגעה במערכת הבלימה. | אגרנט: 1. ה"רציה" הנדרשת בחוק מתייחסת רק למעשה חיובי או למחדל מכוון, אך לא למחדל המהווה יסוד של עבירת אחריות מוחלטת. כאשר מדובר במחדל והנאשם הפר את החובה הנדונה מפני שלא ידע על המצב העובדתי (שבגללו קמה החובה) אין חשיבות לעניין של העדר ה"רציה". 2. משמעותה האמיתית של האחריות המוחלטת היא, שהאדם, אשר לא שמר על רמת הזהירות שקבע המחוקק, מוחזק כרשלן ושהנחה זו אינה ניתנת לסתירה. עלולים להיות מקרים שבהם עשה אדם את הכול כדי לשמור ולהקפיד על רמת הזהירות הסטטוטורית אך נכשל בכך הודות לנסיבות מיוחדות שלא מצביעות על כל אשמה רשלנית מצדו. במקרים אלו התוצאה היא בלתי צודקת. 3. ישנה הבחנה בין התערבות אדם שלישי, הפוטרת את הנאשם מאחריות גם בעבירה בת אחריות מוחלטת לבין התערבות גורם דומם שאינה פוטרת את הנאשם מאחריותו המוחלטת. לזה נוסף הסייג בדבר מצב שנוצר עקב השפעה לא-מצויה של איתני הטבע. ובכך למעשה הושג מעין איזון נסבל בין הצורך להטיל אחריות מוחלטת בעבירות מסוימות, כדי למנוע נזק חמור מן הציבור, ובין הכלל הגדול של המשפט הפלילי שאין אחריות ללא משגה. במקרה הקונקרטי- מדובר באבן שקפצה בדרך ופגעה במערכת הבלימה של הרכב. מדובר בסיכון רגיל, שהכרח הוא שהנהג היוצא לדרך מביאו בחשבון. לכן אין להעלות על הדעת, שהמחוקק לא התחשב בכך בקובעו את העבירה. ויתקון– אנחנו מוכנים לשלם מחיר מסוים של אי צדק כדי להשיג תוצאות מבחינת אינטרסים חברתיים. |
אחריות קפידה | אורן מתכות בנגב השופט ברק | חברת אורן בנגב – מתכות בע"מ ומנהלה, הועמדו לדין כשהוגשו נגדם שני כתבי אישום. על פיהם לא הגישה החברה שמונה דו"חות תקופתיים. ביהמ"ש המחוזי קיבל את הטענה כי העבירות לפי סעיפים 117(א)(4)ו-117(א)(6) לחוק מע"מ הן עבירות של אחריות קפידה ומכאן הערעור. | המסקנה המתבקשת הינה כי עבירות אלה דורשות מחש"פ – כלומר מודעות לטיב המעשה – ואין לראותן כעבירות של אחריות קפידה. עבירות אלה אינן באות לקבוע רמת זהירות גבוהה, כאופייני לעבירות אחריות קפידה ואין עניינן בצרכי הציבור החדשים כחלק בהתפתחות במציאות חיי החברה, אלא נועדו למנוע פגיעה בקופה הציבורית. בולט האופי השלילי שבהתנהגות שמהווה את העבירות והעונש בצידן- שנת מאסר- אינו קל ויש בו כדי להשליך על אופיין כעבירות של מחשבה פלילית. לא כל עבירה שנקבעה כ"עבירה מינהלית", היא ממילא גם עבירה של אחריות קפידה. כיום לא ניתן עוד לסווג כעבירות של אחריות קפידה, עבירות שלא סווגו כך לפני חקיקתו של סעיף 22 לחוק העונשין. אין להבחין בין "הלכה פסוקה" לפני תיקון 39 או לאחריו. אך ניתן להשאיר עניין זה בצריך עיון. |
מחדל
| פרג' (שלום) | אב הוריד את בנו בן ה-12 באמצע כביש המנהרות ליד המחסום הצה"לי. הואשם בהפרת החובה של אחריות הורה לבנו |
|
לורנס | גרימת מוות ברולטה רוסית- הנאשם העמיד פנים שהוא משתתף פעיל במשחק (בדק איפה הכדור)- אך לא בדר זאת גם כשהגיע תורו של מנוח, והעביר לו את האקדח הטעון. |
| |
פרידמן | בעקבות ניסיון תקיפה של אישה את בעלה- דקר אותה בעלה פעמיים. הבעל הציע לה עזרה אך היא סירבה לקבלה- ולבסוף היא מתה מאובדן דם. |
| |
ויצמן | במהלך נסיעה פרועה ברכב נפגע שוטר בטעות. כל יושבי הרכב הפקירו את השוטר ולא יצאו לעזור לו- ניתן להרשיע את יושבי הרכב (לא הנהג) במחדל- לא ניסו לעזור לשוטר. |
| |
עלי אחמד | בעת נסיעה השתחררו שני גלגלים של משאית נוסעת ופגעו ברכב אחר- מה שהביא למות הנהג. 3 ימים לפני התאונה- בעת בדיקת המשאית במוסך נאמר לבעלה כי עליו לחזק את ברגי הגלגלים- אך הוא לא עשה זאת. |
| |
כרמלי | הנכד שיכנע את סבתו לעבור לגור איתו- אך הוא הזניח אותה- ובעקבות זאת התדרדר מצבה. (עשה זאת ע"מ לשכנעה לשנות את צוואתה- ולהעביר לו מיליון ₪) |
| |
הר שפי | הר שפי לא מנעה את רצח רבין למרות שידעה על כוונתו של יגאל עמיר. |
| |
ניסיון
| פקוביץ | פקוביץ+ שני שותפים אחרים קשרו קשר לזרוק ראש חזיר להר הבית ע"מ לעורר מהומות דמים |
הוכחת יס"ע- לא נדרשת רמת מסוימות גבוהה, וגם יש הקלות בדבר ההוכחה (צפוי שהקשר יעשה במקום פרטי וסודי).
|
סריס | ניסיון לאונס שנקטע בשל מכונית שעברה במקום- בטרם התחיל להפשיט את הבחורה ולגעת באיבריה האינטימיים |
| |
קובקוב | רצה לזרוק בקבוקי תבערה על מסגד חסן-בק לאחר הפיגוע בדולפינריום. לאחר שהיגע וראה שהמקום מוקף שומרים החליט לוותר- נעצר בדרכו משם כשבכיסו הבקבוקים. |
| |
ברויאר | ניסיון לשוד- ברויאר בא לבנק בפעם הראשנה בכוונה להשלים את העבירה- אך ויתר בשל קהל רב מדי. מאוחר יותר- חזר לבנק ע"מ להשלים את זממו- אך נעצר כשידו סכין ופתק האומר כי זה שוד. | שימוש בשני המבחנים:
מחליטה להרשיעו- על בסיס שני המבחנים | |
ניסיון לא-צליח | גרציאנו | הנאשם נתפס עם שקיות קוקאין– אך למעשה הן הכילו קמח תירס: משום שהשוטרים החליפו את תכולתן. | משום המערער חשב שמדובר בסם- ולכן התכוון לבצע את העבירה- ניתן לראות בניסיון הבלתי צליח כניסיון עניש. |
פטור חרטה בניסיון
| מצראווה | ניסיון אונס של טרמפיסטית שהסתיים בכך שהטרמספיסטית הצליחה להכות את הנאשם- עד שהוא ברח מהמקום. |
כלומר- מדובר בשני תנאים מצטברים (הדרישה לחרטה שונה מהדרישה לחפץ נפשו בלבד: לא רק שלא ע"י גורמים חיצוניים אלא גם אמיתית וכנה) |
נחושתן | נסיון לחתום עם אדם הסכם כובל- אחד הנאשמים התחרט ולא רצה לעשות שאת בסוף. |
| |
סיוע | פוליאקוב | פוליאקוב ו-2 אחרים הורשעו ברצח זוהנ שעבדה במכון ליווי אליו היו קשורים. בנוסף הורשע גורייב בסיוע לרצח. 2 מהרוצחים והמסייע ערערו | מהות היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בסיוע לרצח:
|
ויצמן | נהג דרס למוות שוטר. חברו שלומי עודד בריחה, 2 בנות נכחו ושתקו. ה-3 הואשמו בסיוע להפקרה ולאי-דיווח. ערערו למחוזי ואח"כ לעליון | מקור חובה לעבירות מחדל, האם ניתן לסייע במחדל לעבירת מחדל:
| |
פלונית | חברה של פלונית רצח מדריכו בפנימייה. טרם הרצח יידע פלונית בתוכניתו והיא אף סייעה לו בתכנון ובהכנה (רכש סכין, בחירת בגדים). אמרה לו שאולי כדאי שיוותר, אבל סייעה לו להתעורר בליל הרצח וסייע לו להתנקות לאחריו. הואשמה בסיוע לרצח | ההלכה כיום בדבר יס"נ היסוע: א. מישור העבירה העיקרית– מודעות לאפשרות ביצועה ע"י המבצע (מודעות ליס"נ+ יס"ע) ב. מישור הסיוע– א. מודעות לטיב ההתנהגות המסייעת וליכולתה הפוטנציאלית לתרום. ב. מודעות לנסיבה "טרם ביצוע"- ידיעה שהעבירה העיקרית טרם התבצעה ג. ההחמרה- דרישת כוונה לסייע לגרימת התוצאה/ להשלמת התנהגות, כולל הלכת צפיות. הכוונה הנדרשת היא לסיוע עצמו. לא נדרש מהמסייע יחס חפצי של כוונה לעבירה עצמה, אלא די במודעותו אליה | |
יוסופוב | עולה מרוסיה בקשר רומנטי עם ערבי, אשר ביצע סדרת ניסיונות לפיגוע בהם נכחה ביודעין, ובחלקם אף סייעה. בסופו של דבר ביצע פיגוע. נשוא ערעור- האשמתה בסיוע לניסיון רצח. | היס"ע הנדרש לסיוע:
היס"נ הנדרש לסיוע:
| |
אדרי | המערערת, חברתו של אחד השודדים, ישבה במכונית בנסיעה למקום השוד, בעת השוד ובמהלך ההמלטות והורשעה כמסייעת לשוד. לדבריה הבינה שמשהו "מסריח" רק כשהגיעו למקום. מאוחר בלילה. ידעה שעומדת להתבצע עבירה אבל לא איזו בדיוק. לא מחתה מפחד. |
יש להוכיח שהנוכחות אינה מקרית ותורמת איכשהו לקידום העבירה. לחילופין- מחש"פ לקידומה/ חיזוק המבצעים. לנוכחות משקל ראייתי מסוים, היכול לאור נסיבות להתחזק כדי ראייה החלטית או להידחות נוכח הסברים סבירים.
| |
שידול | אסקין | פקוביץ ראה באסקין מנהיגו האידיאולוגי והיוזם, כשהוא עושה דברו. העלה בפניו רעיון לחלל קברי מוסלמים ואסקין הסכים ונתן לו כסף תוך איסור ליצור עימו קשר בנוגע לפעולה. בנוסף פקוביץ הצית סניף תנועת שמאל- מעשה שהיה על דעת אסקין ודווח לו בדיעבד. | ההלכה: יס"ע נדרש לשידול:
יס"נ נדרש לשידול (דרישה מצטברת כפולה):
הדרישה הכפולה מחמירה ומתחייבת מכך שמוטלת א.פלילית רק בגין השפעה על אחר ולאור עונשו הכפול של השידול (לעומת סיוע) . |
סוגאקר | אדם שידל שניים אחרים לפגוע באחר באמצעות חומצה. בפועל לא הספיקו לפגוע כי הקורבן ברח. | ההלכה: ניתן להרשיע בשידול לעבירה, גם כשהמשודל לא השלים הביצוע, אלא ניסיון בלבד. עצם תחילת הביצוע לעבירה נשוא השידול מעידה כי השידול הצליח ואינו בגדר ניסיון לשידול. פסיקה שאינה הלכה: בהתקיים שרשרת משדלים ניתן לייחס לראשון אחריות גבוהה ממשיכיו. טיעון חזק- סיבתיות: "נוטע הרעיון" והקרוב מכולם למבצע – זיקתו רבה יותר. | |
ביצוע בצוותא
| מרדכי | מרדכי ועבודי שדדו חנות וטרם הביצוע ידעו שייתכן ויבוצע רצח במהלכו בעל החנות מת בעיקר ממכותיו של עבודי. המחוזי קבע שעבודי גרם למוות במזיד ומרדכי שותפו לרצח. מרדכי טען שהוא מסייע בלבד ולא מב"צ- אחריותו פחותה. | ההלכה: המבצעים בצוותא= גוף אחד המבצע עבירה. שניהם ראשיים ואחריותם ישירה. תרומתם "פנימית" והם שולטים בעבירה, ללא קשר לחלוקת העבודה הפונקציונלית.
|
ביצוע בצוותא | משולם | חסידי משולם הסתגרו בביתו לפי הוראותיו. לאחר שנעצר ובעת שהיה מבודד מהם ירו לעבר מסוק משטרתי (בניגוד להנחיותיו) | שני מבחנים לביצוע בצוותא:
ביצוע בצוותא מבוסס על שליטה פונקציונאלית-מהותית על העשייה. ללא קשר לנוכחות בעידן המודרני (טכנולוגיה)- נוכחות היא נסיבה ראייתית אפשרית בלבד. לא תנאי.
çמי שבידו שליטה מלאה ואינו רק משדל/מכין אלא מפקח/מנחה= מבצע בצוותא. תשומת לב- היעדר שליטה אינו שולל סיווג כמבצע בצוותא בהכרח על מבצע בצוותא ומשדל לעניין עבירה אחרת: אחריות המב"צ חמורה מהמשדל כשאגב עשיית העבירה עבר אחד המבצעים עבירה שונה/נוספת. המבצע נושא באחריות מלאה לעבירה, כשדי בצפיות בכוח לאפשרות הסטייה מהתכנית. המשדל, מנגד, נושא באחריות לעבירה רק כעבירת רשלנות. ההבחנה בין השניים ערכית ולא מכנית.
הכרעות: דורנר= המנהיג משדל. חשין= מבצע בצוותא. |
פלונים | 4 נערים חברי "כהנא חי" תכננו פיגוע זריקת רימון בשוק ערבי. התכנון נעשה במשותף, בהובלת אחד מהם- טל, ותפקידיהם הוגרלו. טל הבריז מהפגישה ביום הביצוע וביקש לדחותו טלפונית. משסירבה החבורה, תגובתו- "תעשו". הפיגוע התקיים בלעדיו, תוצאותיו: 7 פצועים והרוג. כל ה-4 הואשמו כשותפים בצוותא ברצח, ניסיון לרצח וקשירת קשר. | ההלכה: נוכחות בזירת האירוע/ תרומה פיזית אינן הכרחיות להרשעה כמבצע אלא יכולות להוות ראייה. תכנון נכנס לשלבי ביצוע העבירה. הקושי– קביעת הגבול בין מחשבה לתכנון
| |
עזיזיאן | המון חרדי התפרץ לדירות נוצרים ופגע ברכושם. עזיזיאן, נקלע לאירוע בעיצומו, נכנס לכ-10 דקות ונטל חפץ פחות ערך. הואשם בשלל עבירות כמב"צ. זוכה במחוזי (לא מעורב באידיאולוגיה או בתכנון). המדינה מערערתç עזיזיאן מב"צ עם ההמון. נימוק: ייחודיות 'עבירת ההמון': מצב בו יש לראות כל חברי ההמון כמב"צç מעודדים זה את זה להמשיך מעצם נוכחות ההמון שהם מרכיביו. מעורבות טרומית (בתכנון)- אינה רלוונטית. | ההלכה בפס"ד: תיתכן שותפות ספונטאנית אך מחייבת שותפות הן במעשה והן במחש"פ. חלה בכל מקרה והינה חריגה מהכלל לרוב.
מיעוט (דורנר): מבצע בצוותא- פעל לצד ההמון. אין דרישה שיבצע העבירה בנפרד, די שנטל חלק. בהצטרפות ספונטנית, ברור שאין שותפות בתכנון והדבר אינו רלוונטי. מחש"פ היא פנימית. לחזקת המודעות משקל כמעט מכריע במעשה אקטיבי, חלה במקרה ההמון. | |
סלימאן | סלימאן מערער כנגד הרשעתו בשותפות לרצח. טוען שרק סייע ולא ביצע בצוותא. במקרה- לאור השתתפותו בתכנון ובביצוע ביהמ"ש דוחה עתירתו | ההבדלה בין צורות השותפות השונות פונקציונאלית- ישירים (מבצעים למיניהם) ועקיפים (מסייע ומשדל), אך עמומה וגבולית. מבחני העזר למב"צ:
| |
לוי | 3 המערערים הינם שוטרים שחנקו למוות בחורה בעת שניסו לחלץ סם שחשדו שמוסתר בפיה. הורשעו בגרימת מוות ברשלנות, נדחו במחוזי ופנו לעליון | בעת מעורבות מס' אנשים בעבירה, הבסיס לא.פלילית נבחן ב-3 מישורים: א. בידוד חלק כ"א מהשותפים ובחינת היותו עבירה מושלמת, שהשת"פ אפשר הגשמתה. העבירה מצמיחה במקרה זה תוצאות כמספר השותפים. ב. בחינת פעולתם כגוף אחד שביצע עבירה. כלל העבירות שייכות לכולם ולכ"א בנפרד. התנאי לשותפות כזו- מודעות המבצעים לביצוע העבירה (כל יסודותיה). זו עבירת ביצוע בצוותא. ג. אם סטה אחד המעורבים במהלך הביצוע מהתכנית, וסטייתו שהובילה לעבירה, החסר ביס"ע מונע לכאורה הרשעת יתר המעורבים בעבירה המושלמת. אולם §34 (א.נגררת) מבהיר שבתנאים מסוימים גוררת השותפות אחריות ראשית אף מעבר לתכנון הראשוני. ביהמ"ש קובע שכ"א מהשוטרים הורשע בעבירה המושלמת עצמאית- נהג ברשלנות מלאה בעצמו אוביטר: ספק שניתן להרשיע בשותפות בעבירת רשלנות- דורשת מודעות ואילו רשלנות נטולת יס"נ טעות במצב הדברים יכולה לעסוק ביס"ע העבירה או ביס"ע של סייג אחר לפליליות. טעות ביס"ע העבירה אינה סייג לפליליות, אלא שוללת התקיימות יסודות העבירה. הלכה: לא תיתכן טענת טעות שבעובדה בעבירת רשלנות- מתבססת על חוסר מודעות להסתברות התוצאה כשאדם "סביר" היה צריך להיות מודע. הרשלן אינו מודע לעובדה שייטען שטעה בה | |
רב עבריינים | משולם | לעיל | לעיל |
אחריות נגררת (א. שותפים לעבירה נוספת) | סילגדו | סילגדו קשר קשר עם שניים נוספים לביצוע שוד. בעת הביצוע נהרג בן הבעלים ונפצע בן נוסף. סילגדו מערער כנגד הרשעתו ברצח, כששותפיו הורשעו ברצח כמבצעם בצוותא, עפ"י §34 (אחריות שותף לעבירה נוספת) | אופן מימוש ס'34 והיותו חוקתי (מידתי, פגיעה פחותה וכד') אחריות המבצעים בצוותא לעבירה שונה/נוספת נובעת מרציונאל הסיכון המוגבר- אין לשותפים שליטה מלאה על הביצוע, התפתחות העבירה והיכולת למנוע השלמתה/ להתחרט.
ההכרעה- הסעיף חוקתי והיה עומד במבחן פסקת ההגבלה |
דהן | שלושה שותפים הורשעו באונס. לאחר המעשה רק אחד מהם נישאר עם הבחורה וניסה להרוג אותה ע"מ להשמיד ראיות- מהי האחריות שתוטל על השניים האחרים? |
| |
ברזובסקי | 4 שותפים תכננו שוד. במהלך השוד, בו נכחו שלושה שותפים בלבד, החליטו לרצוח את הנשדד (זקן חביב)- שלושתם הורשעו ברצח. כיצד ניתן להרשיע את השותף הרביעי- שלא נכח בזירת האירוע. |
| |
סייגים לאחריות פלילית | רוזוב | אין צורך למבחן- בתיאום עם הדר | |
מנדלברוט | |||
מיזאן | |||
חמיס | |||
עונשין מנק' מבט פמיניסטית | עאטף זאהר | ||
בוחבוט | |||
אזואלוס |