דיני עונשין – סיכום תמציתי

דיני עונשין – סיכום תמציתי
1 (20%) 1 vote[s]

נורמה אוסרת: סעיף העבירה+ סעיפי ההגדרות מתוך הסעיף, הסימן והפרק ו- סע' 34כד.

יסוד עובדתי סע' 18

  1. התנהגות: פעולה מסויימת (או מחדל, החזקה וכדו')
  2. נסיבות: חלק מהAR  משהו פיזי שקיים בעולם שאין הוא המעשה של הנאשם ואין הוא התוצאה.
  3. תוצאה: לא תמיד בתוך הגדרת העבירה קיימת תוצאה. קיימת תוצאה בפיזיקה של החיים אבל אם לא רשום בהגדרה אין תוצאה. כשבהגדרה יש מעשה שיכול לשמש גם כתוצאה יש לבדוק האם השתנה משהו במציאות מעבר למעשה.

יסוד נפשי: סע' 19

1. מחשבה פלילית- אם לא נאמר דבר                                            ((סע' 20) 2. רשלנות- אם נאמר בהגדרת העבירה מפורשות                                        (סע' 21)

3. אחריות קפידה- אם נאמר בהגדרת העבירה מפורשות,(סע'22,ו- 19(ב))

כשרות :

יש לבדוק האם יש סייגים לאחריות פלילית (אם יש יצא מגדר האחריות הפלילית).(חליפיים)

א.  אי שפיות הדעת – 34ח  :האם הנאשם סובל ממחלת נפש? מחלת נפש היא : פגם או ליקוי נפשי המוגדר ע"י מדע הרפואה כ"מחלה" , להבדיל – מפגם או ליקוי נפשי המבטאים רק "סטייה" מן הנורמה , אך אינם באים בגדר הגדרתה של "מחלת נפש " . אשר על כן , ה" נירוזות" וה"פסיכופטיות" לסוגיהן – אינן "מחלות נפש" בהקשר הנדון כאן , "מחלת נפש" – היא אך ורק אותה תופעה חולנית הבאה בגדר "פסיכוזה" מוגדרת.

ב.   קטינות : האם הנאשם מעל גיל 12 ? (34 ו)

ג. העדר שליטה  :האם הנאשם לא היה בידו יכולת בחירה בין קווי התנהגות שונים חילופים  בשל היעדר שליטה על תנועותיו הגופניות ?  האם המעשה נעשה תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית ? האם המעשה נעשה תוך כדי שינה ? האם המעשה נעשה במצב של אוטומטיזם ? האם המעשה נעשה במצב של היפנוזה ?

יסוד עובדתי :

כדי להרשיע אדם צריך להוכיח את כל יסודות העבירה לרבות כל מרכיבי היסוד העובדתי: יש לבחון האם המקרה עונה על יסודות ההתנהגות שנדרשת בעבירה: (לפחות צורת התנהגות אחת)

  • האם במקרה הייתה התנהגות בצורת מעשה ?
  • האם במקרה הייתה התנהגות מחדלית? יש לבדוק מהו מקור החובה? (סע' 18) (פס"ד לורנס)
  • · האם יש סעיפים ספציפיים בחוק העונשין אשר קובעים ספציפית עונש (491: הגשת עזרה, 262: אי מניעת פשע, 362 : הזנחת ילדים ומושגחים אחרים , 285: אי מילוי חובה רשמית , 341 : חבלה ברשלנות –סמין-תליית דגלים ).
  • · האם יש סעיפי חובה כלליים בחוק העונשין  – אשר אינם קובעים עונש והם שחקני חיזוק בלבד ? (סעיף 322: אחריות לחסר ישע , 323 : חובת הורה או אחראי לקטין , 325: חובת ממונה על מעשה שיש בו סכנה , 325: חובת ממונה על דבר שיש בו סכנה , 244: שיבוש הליכי משפט)
  • האם יש מקור חובה אחר בחוק העונשין ? ( סעיף 344 : סיכון דרכים ונתיבי שיט , חובה לעניין חבלה , סעיף 362: הזנחת ילדים ומושגחים אחרים )
  • האם יש מקור חובה מחוקים פליליים אחרים ? (חוק ולא תעמוד על דם רעך , פקודת התעבורה סעיף 64 עזרה בתאונה, פס"ד אפרתי  )
  • · האם יש מקור חובה מחוקים לבר פליליים ? אזרחיים ? פקודת הנזיקין? (החובה במוות ברשלנות בסעיף 304 שמקורה ברשלנות נזיקית לפי פקודת הנזיקין , עוולות אחרות לפי פקודת הנזיקין )
  • · האם יש מקור חובה מאופי התפקיד או החוזה ? ואף חוזה מכללא? אחריות קבלן לאיזור בניה, אחריות מורה לתלמידו , פס"ד לב: מעביד היודע שעובדו עובר עבירה חייב למנועו מכך.
  • · האם יש יצירת מצב מסוכן ? היוצר מצב מסוכן יש עליו חובה לפעול, פס"ד לורנס- המבוגר הדיח את הצעיר לשחק ברולטה רוסית, פס"ד מילר- אדם נרדם עם סיגריה וגרם למצב מסוכן , פס"ד אפרתי –עזרה בתאונה , פס"ד פדרמן – אדם שאשתו בגדה בו ודקר את אשתו בסכין בירך .)
  • האם במקרה היה מצב של החזקה במצב דברים?
  • האם הייתה שליטה פיסית בדבר המצוי בידו  ?
  • האם הייתה שליטה פיסית בדבר הנמצא בידו של אחר ?
  • האם הייתה שליטה פיסית בדבר הנמצא בכל מקום אחר , בין שהמקום שייך לו ובין אן לא ?
  • האם הייתה החזקה בידי אחד או כמה מבני חבורה ?
  • האם שאר בני החבורה ידעו על ההחזקה הממשית  ?
  • האם שאר בני החבורה הסכימו להחזקה הממשית ?
  • ב.       יש לבחון האם במקרה באים לידי ביטוי הנסיבות ההכרחיות לקיום העבירה?

עבירות תוצאה

  • האם התקיימה התוצאה ?
  • האם קיים קשר סיבתי בין ההתנהגות לתוצאה?  (מצטברים)
  • o האם קיים קשר סיבתי עובדתי- מבחן ה"אילמלא"
  • האם הגורמים חליפיים – כל אחד יכול להביא לאותה התוצאה ורק אחד גרם לכך ?
  • האם הגורמים משלימים – שניהם יחד יכולים להביא לתוצאה אך לא בנפרד ?
  • האם הגורמים מצטברים – כל אחד מהגורמים יכול להביא לאותה התוצאה ושניהם גרמו ?
  • האם קיים קשר סיבתי משפטי –
  • מבחן הסיכון –  האם התוצאה נמצאת בתחום הסיכון שנוצר ע"י התנהגות הנאשם ?
  • מבחן השכל הישר – האם העובדה שהתערב גורם נוסף שוללת את הקשר הסיבתי ?
  • מבחן הצפיות –
  • o צפייה טכנית- האם אדם סביר יכול היה לצפות שההתנהגות תביא לתוצאה פלונית ?
  • o צפייה נורמטיבית – האם אדם סביר צריך היה לצפות שההתנהגות תביא לתוצאה פלונית ?
  • האם קיים גורם זר מתערב –
  • o האם מדובר בכוח עליון – רעידת אדמה ?
  • o האם מדובר בהתערבות גורם אנושי הפועל מתוך כוונה להביא את התוצאה ?

במקרים אלה לא מתנתק הקשר הסיבתי עקב התערבות גורם זר :

א.  309(1) :  הנאשם הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו /חבלתו החמורה של הניזוק ואין נפקא מינה אם הטיפול היה מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב , ובידיעה ובמיומנות הרגילות , שאם לא נעשה כן לא יראו את מסב הנזק כמי שגרם למותו של הניזוק.

ב.   309 (2) : גרם חבלת גוף שלא הייתה מביאה למות/החבלה החמורה של  הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון ואילו נהג בזהירות מספקת באורח חייו .

ג.   309 (3) : באלימות או באיום באלימות הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו/חבלתו  , כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית  בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות .

ד.   309 (4) : במעשהו או במחדלו החיש את מותו/חבלתו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו/חבלתו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה.

ה.  309 (5) : מעשהו או מחדלו לא היה גורם למוות/חבלה , אילולא נצטרף עימו מעשה או מחדל של האדם שנהרג או של אדם אחר .

היסוד הנפשי:

יש לבחון האם במקרה המדובר התקיים היסוד הנפשי (הסובייקטיבי) הנדרש לפי הגדרת העבירה:

עבירה שותקת – אזי מדובר בעבירה שנעשתה במחשבה פלילית , בעבירה זו יש לבדוק :

א.  האם הייתה לנאשם מודעות סובייקטיבית לרכיבי היסוד העובדתי (עצימת עיניים= מודעות , כרמי , ורשבסקי, בארי) והכוונה מודעות ל:

  1. טיב ההתנהגות.
  2. קיום הנסיבות שבעבירה .
  3. אפשרות גרימת התוצאה.

עבירת תוצאה או עבירת התנהגות עם מטרה או עם כוונה מיוחדת אזי יש לבדוק :

  1. האם הנאשם חזה מראש את אפשרות גרימת התוצאה ?
  2. האם הנאשם חפץ בהתרחשות התוצאה?
  3. האם הנאשם ראה מראש את התרחשות התוצאות , כאפשרות קרובה לוודאי ?

עבירת כוונה תחילה אזי יש לבדוק :

  1. האם הנאשם החליט להמית את הקורבן – חזה מראש את אפשרות קרות המוות דווקא וחפץ בגרימת המוות ?
  2. האם הנאשם הכין את עצמו הכנה פיזית לצורך ביצוע מעשה הקטילה, ההכנה יכולה להיות על אתר עם גיבוש ההחלטה להרוג.
  3. היעדר קינטור:

עבירת תוצאה שותקת אזי יש לבדוק :

  1. האם הנאשם היה אדיש לתוצאה כך שהתייחס בשיוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות .
  2. האם הנאשם היה קל דעת לתוצאה כך שנטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.

עקרון המזיגה– האם המחשבה הפלילית וההתנהגות התקיימו בעת ובעונה אחת תוך זיקת נביעה (פס"ד טל) : אם לא , אזי נבדוק :

  1. העבירה מתמשכת –  אם כן נמתח את המחשבה הפלילית עד לתחילת ההתנהגות (פס"ד חכם).
  2. ההתנהגות לפני המחשבה הפלילית- נבדוק האם ניתן לראות בה קטע מסדרת פעולות עם מטרה אחת – אם כן נמתח את המחשבה הפלילית (פס"ד ג'מאעה) .
  3. האם ההתנהגות נכנסת לגדר התנהגות חופשית במקור – אם כן חלה הנביעה (סעיף 34 יד) .

רשלנות

א.  לא הייתה לנאשם מודעות לרכיבי היסוד העובדתי (גם לא עצימת עיניים) ל:

  1. טיב ההתנהגות .
  2. לקיום הנסיבות.
  3. לאפשרות גרימת התוצאה.

ב.  האם העושה התרשל :

     קיום חובת זהירות:

א.  חובת זהירות מושגית:  האם הסוג אליהם משתייכים המזיק ,הניזוק , הפעולה והנזק עשויים להקים חובת זהירות.

ב.   חובת זהירות קונקרטית: האם בנסיבות המיוחדות של המקרה חב המזיק חובת זהירות כלפי הניזוק .

הפרתה: האם הנאשם הפר את חובת הזהירות ?

קשר סיבתי לתוצאה: האם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין התוצאה

א.  האם קיים קשר סיבתי עובדתי – מבחן האלמלא ?

ב.   האם קיים קשר סיבתי משפטי- מבחן השכל הישר, מבחן הסיכון, מבחן הצפיות?

ג.   האם אדם מן הישוב יכול היה בנסיבות המקרה להיות מודע לרכיב העבירה שלגביו חסר המבצע מודעות בפועל , אם כן אזי הוא רשלן.

אחריות קפידה – לא נדרשת הוכחת מחשבה פלילית (פס"ד מאור, גדיסי , מצדה) , נבדוק : האם עשה הנאשם כל שניתן כדי למנוע את העבירה , אם לא הרי שזו אחריות קפידה .

עבירות נגזרות

ניתוח עבירת הניסיון:

א.  הנורמה האוסרת: סעיף העבירה המושלמת  בצירוף סעיף 25 ובצירוף סעיף 34ד ובצירוף סעיף 27 לעניין עונשי חובה או עונשי מינימום.

ב.   היסוד העובדתי :

I.    התנהגות :

(1).  צורת ההתנהגות : מעשה או מחדל.

(2).  טיב ההתנהגות :

א.  ניסיון צליח – אפשרות אובייקטיבית להשלים את העבירה.

ב.   ניסיון לא צליח – חוסר אפשרות אובייקטיבית להשלים את העבירה :

טעות בעובדה  (אקדח צעצוע) – נרשיע כאשר יש אמונה שאפשר להשלים את העבירה.

טעות בחוק – אם המבצע חשב שמעשהו אסור אך היה מותר – אזי לא נרשיע.

שימוש באמצעים אבסורדיים (כישוף): הנטייה היא לא להרשיע.

(3).  מידת ההתנהגות:

א.  ניסיון מושלם : הנאשם השלים את כל מה שתלוי בו , העבירה לא הושלמה בגלל חוסר תוצאה או נסיבות .

ב.   ניסיון בלתי מושלם :   המנסה לא השלים את כל הפעולות – במקרה זה נבדוק עפ"י מבחני הניסיון האם ההתנהגות עולה כדי ניסיון :

קרבה להשלמת הביצוע:  פעולה משמעותית וקרובה , כמות הפעולות שנותר לבצע וחלקן ביחס לביצוע המושלם , כמותית ואיכותית.

מבחן הקרבה לתחילת ההתנהגות שמאפיינת את היסוד העובדתי: קרבה בזמן , קרבה במקום , הנאשם נמצא בספירה של הקורבן , אך גם אם תנאים אלו לא מתקיימים אזי די שיש קרבה עניינית.

מבחן התחלת הביצוע בלווי יסוד נפשי ברור של כוונה – קדמי – ניתן להסתפק בהתחלת ביצוע אם כוונת הנאשם לעבור את העבירה המושלמת ברורה .

II.   נסיבות:צריך הוכיח את התקיימות נסיבות העבירה המושלמת ונסיבות עבירת הניסיון , הכוונה "מעשה שאין בו הכנה והעבירה לא הושלמה".

ג.   היסוד הנפשי:

I.    היסוד הנפשי של העבירה המושלמת:

א.  מודעות לכל רכיבי היסוד העובדתי .

ב.   כוונה , כוונת תחילה , מטרה : כשהעבירה המושלמת דורשת יסוד נפשי מיוחד אזי גם הניסיון דורש אותה .

מטרה – לבצע את העברה המושלמת : גם כאשר העבירה המושלמת מסתפקת בפזיזות כלפי התוצאה , הרי בעבירת הניסיון יש חובה להוכיח כוונה כלפי התוצאות . הכוונה – חזות מראש לתוצאות האפשרויות וחפץ בהשגתם .

מבצע בצוותא :

א.  הנורמה האוסרת : סעיף העבירה בצירוף סעיף 29 (ב) .

ב.   נבדוק האם מבצע בצוותא לפי המבחנים הבאים :

יסוד עובדתי:

מבחן הבידוד (ההכנה והנסיון)- אם כל הפעולות שלו הן במסגרת הכנה לביצוע, ייחשב כמסייע. סרט אילם

אם עבר את מתחם ההכנה, יחשב כמבצע בצוותא.

 נבחן זאת ע"פ מבחן תחילת הביצוע– הנסיון מתחיל כשהתנהגות העושה נמצאת בתוך שרשרת מעשים שלולא הופרעו, היו מובילים להשלמת העבירה.

מבחן השליטה– אם לנאשם וטו על הביצוע, הוא "אדון העבירה", יחס סובייקטיבי, הגמוניה על העבירה, הוא חלק מן התכנון ויש לו חלק בעצם ההחלטה אם לגשת לביצוע ויכולת להכתיב את האופן שבו התנהל הביצוע.

מבחן הפסיקה (משולב)- אופי התרומה של העושה נבחן גם בפאן העובדתי וגם בפאן הנפשי, כמה מרגיש קרוב לעבירה- מעגל פנימי או חיצוני.

יסוד נפשי- ביצוע בצוותא

  1. יסוד נפשי של העבירה עצמה- מודעות ל טיב ההתנהגות, קיום הנסיבות ואפשרות גרימת התוצאה, כמו כן אם תוצאתי אז גם מישור חפצי.
  2. מודעות לכך שפועל בצוות

ביצוע באמצעות אחר :

א.  האם המבצע באמצעות אחר הייתה המחשבה הפלילית הנדרשת בעבירה ?

ב.   האם האחר – נעדר אחריות פלילית כי הוא היה נתון במצב של כפיפות למבצע העיקרי מחמת  יתרון הבנה או השלטת רצון או צידוק, כך שנעשה לכלי בידיו . ייתכן שניתן להסתפק ביתרון הבנה חלקי . החוק מציין מקרים של יתרון הבנה , אבל לא כרשימה סגורה למשל :

1.   קטינות

2.   אי שפיות הדעת,

3.   העדר שליטה ,

4.   ללא מחשבה פלילית,

5.   טעות במצב הדברים ,

6.   כורח ,

7.   צידוק .

שידול (יש שתי גישות – עבירה תוצאה או עבירת התנהגות) :

א.  הנורמה האוסרת : סעיף העבירה + סעיף 30 + סעיף 34 ד + סעיף 33 כאשר מדובר על ניסיון לשידול.

ב.   צורת ההתנהגות : מעשה או מחדל , במחדל נדרשת חובה לפעול.

ג.   טיב ההתנהגות :  האם ההתנהגות עולה לכדי שידול ? נדרש קש"ס חזק – כך שלולא ההתנהגות המשדלת כלל לא הייתה מתבצעת העבירה .

ד.   מידת ההתנהגות : נבדוק האם ההתנהגות הגיעה עד כדי ביצוע באמצעות אחר ?

ה.  נסיבה הנדרשת בשידול:  שהמשודל בגיר , שפוי , שולט בהתנהגותו ומבין את משמעות ההתנהגות , אם לא אזי זה ביצוע באמצעות אחר?

ו.   המביא אחר – צריך שיהיה מופנה השידול אדם מסויים או לקבוצת אנשים מסויימים וזאת להבדיל מהסתה לקהל בלתי מסוים.

ז.   לידי עשיית עבירה – השידול צריך לגרום למשודל לעבור את העבירה .

ח.  הפעלת לחץ על הנמען – שכנוע, עידוד, דרישה , הפצרה או בכל דרך אחרת .

הניסיון לשידול:

א.  המנסה להביא אחר – "עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה".

ב.   לידי עשיית עבירה בשכנוע – אין חובה שהמשודל יבצע את העבירה או שאם ביצעה לא ביצעה בגלל השידול .

ג.   הפעלת לחץ על הנמען –  בעידוד , בדרישה , בהפצרה או בכל דרך אחרת .

הסיוע:

א.  הנורמה האוסרת : העבירה שניתן לה הסיוע + סעיף 31  + סעיף 32 + סעיף 34ד.

ב.   צורת ההתנהגות : מעשה או מחדל , יש ויכוח אם במחדל צריך לחפש מקור חובה .

ג.   טיב ההתנהגות: צריך לציין את ההתנהגות המסייעת ואת טיבה (סיוע פיזי או סיוע רוחני ) וצריך לציין קיום קשר סיבתי בין ההתנהגות לבין ביצוע העבירה :

  1. קשר סיבתי חלש –  ללא הסיוע העבירה הייתה מתבצעת אך בדרך שונה .
  2. סגולה לתרומה – גם ללא הסיוע היה ביצוע עיקרי , אך ישנה תרומה שאינה מגיעה כדי קש"ס ( לדוגמה : סיוע רוחני ) .

ד.   לבחינת מידת ההתנהגות יש לבחון את המבחנים הבאים :

  1. האם תרומת המסייע  עקיפה, שכן הוא אינו נוטל חלק בביצוע העיקרי של העבירה?
  2. האם תרומתו של המסייע משנית, שכן אין הוא אלא שותף זוטר למבצע העיקרי?
  3. האם תרומתו  של המסייע היא חיצונית למשימה העבריינית עצמה ?
  4. האם אין הוא היוזם ? האם אין  הוא המחליט על הביצוע ?  האם אין הוא השולט על הביצוע ?  האם אין הוא אדון לביצוע ?
  5. האם יחסו הנפשי כלפי הביצוע הוא כאילו העניין עניינו של אחר וכל שעליו לעשות הוא עושה ללא תלות וללא מעורבות באחר כשהוא משאיר בידיו את ההחלטה אם ואיך לבצע?

ה.  האם התקיימה הנסיבה של עבירת הסיוע שהיא :  הפליליות של ההתנהגות לה מהווה הסיוע גורם משני ועקיף ?

ו.   האם הסיוע התקיים לפני עשיית העבירה העיקרית או בשעת עשייתה

ז.   האם הסיוע הופנה  כלפי עבירה בעלת ייעוד מוחשי ? לעניין אחריותו של המסייע, לא נדרש שהעבירה העיקרית הושלמה. די בכך שהעבריין העיקרי ניגש לביצועה.

ח.  האם התקיים היסוד הנפשי של עבירת הסיוע ?

  1. מודעות לטיב ההתנהגות המסייעת, כלומר מודעות לכך שההתנהגות תורמת ליצירת התנאים לשם עשיית עבירה עיקרית בעלת ייעוד מוחשי;
  2. מודעות לקיום הנסיבות הרלבנטיות בעת ההתנהגות המסייעת, כלומר, מודעות לכך שהמבצע העיקרי מבצע או עומד לבצע עבירה, הגם שלא נדרשת מודעות לכל פרט מפרטי העבירה .
  3. מטרה : המטרה המקננת אצל המסייע לסייע לעבריין העיקרי .הדיבור "כדי" מצביע על יסוד נפשי.  לנגד עיניו של המסייע עמדה המטרה של הסיוע.

ט.  הלכת הצפיות: מודעות שהתנהגותו של המסייע עשויה, קרוב לוודאי, להוות תרומה מסייעת למבצע העיקרי, שקולה כנגד המטרה לסייע לו, הנדרשת בהוראת הסיוע.

י.   היעדר זהות בין המחשבה הפלילית של המסייע לבין המבצע העיקרי: אין לדרוש כי המחשבה הפלילית של המסייע תהיה זהה עם זו של העבריין העיקרי, ובעיקר אין לדרוש זאת לעניין הכוונה . עבירת הסיוע אינה דורשת כי המסייע ישאף לכך שהעבירה העיקרית תבוצע.

יא. סיוע לרצח: כאשר העבירה העיקרית היא רצח, לא נדרש כי במסייע תתקיים כוונה תחילה למותו של הקורבן. נדרש רק כי המסייע יעשה כן מתוך מטרה לסייע לעבריין העיקרי לרצוח את הקורבן.

עבירה שונה או נוספת– סעיף 34 א לחוק העונשין:

א.   האם התכנון המקורי כלל ביצועה של אותה עבירה שבוצעה הלכה למעשה? אם כן הסעיף לא יחול ?

ב. האם העבירה השונה או הנוספת נצפתה כאפשרות העשויה להתרחש, גם אם היא אינה עומדת ביסוד התכנון הפלילי וגם אם העבריינים היו אדישים כלפי התרחשותה ? אם כן הסעיף לא יחול?

ג. האם מי שביצע את העבירה בפועל הוא מבצע עיקרי ? אם לא הסעיף לא יחול ?

ד.האם אדם מן הישוב בנסיבות הקונקרטיות של ביצוע העבירה השונה או הנוספת יכול היה להיות מודע לאפשרות עשיית העבירה.

תחולת מבחינת המקום : יש לבדוק את תחולת העבירה מבחינת המקום:

א.  האם העבירה עבירת פנים – עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח מדינת ישראל ?

ב.   האם העבירה עבירת פנים – הכנה, נסיון, נסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לביצוע עבירה שהייתה אמורה כולה או מקצתה להיות מבוצעת בישראל ?

ג.   בעבירת חוץ – האם נשפט הנאשם כבר במדינה אחרת ? אם כן , לא יחולו דיני העונשין הישראלים.

ד.   בעבירת חוץ- אם לא נשפט במדינה אחרת- בודקים : האם העבירה פוגעת באינטרסים של המדינה או של העם היהודי , האם העבירה בוצעה ע"י אזרח מ"י נגד אזרח אחר של מ"י , לא בשל היותו אזרח המדינה , האם העבירה בוצעה ע"י אזרח ישראלי , האם העבירה נגד משפט העמים

תחולת מבחינת הזמן :יש לבדוק את תחולת העבירה מבחינת הזמן אם:

א.  חיקוק יוצר עבירה חדשה יש מאין:                                        (סע' 3(א))

II.   חיקוק מעלה את העונש בגין עבירה קיימת:      (סע' 3(ב)) (פס"ד פולק)

III.  חיקוק  מבטל עבירה שהיתה קיימת קודם לכן  :                        (סע' 4)

IV. חיקוק מפחית את העונש בגין עבירה קיימת      :    (סע' 5) (פס"ד גלמן)

V.  חיקוק משנה יסודות של עבירה קיימת             : (סע' 5) (פס"ד מזרחי)

VI. האם העבירה הינה מסוג העבירות שהזמן גרמן ?                   : (סע' 6 ).

סייגים לאחריות פלילית :  האם יש הגנה של :

אוטומטיזם,שפיות,קטינות,התיישנות,צורך,כורח,צידוק, הגנה עצמית, טעות בעובדה,טעות שבדין,זוטי דברים,שכרות

פטור עקב חרטה – בעבירת הניסיון:

  1. מחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה .
  2. חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה .
  3. אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה.

יד. פטור עקב חרטה – משדל או מסייע:

  1. מנע את עשיית העבירה או את השלמתה , או
  2. הודיע בעוד מועד לרשויות על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרה זו כמיטב יכולתו בדרך אחרת ,
  3. אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית לעבירה מושלמת אחרת שבמעשה .

סייג לסייג : יש לבדוק האם יש סייגים להגנות : 

א.  כניסה במצב פסול – 34 י"א .

ב.   חובה לעמוד בסכנה או באיום על פי דין – סעיף 34טו.

ג.   חריגה מהסביר – סעיף 34טז.

חשוב- בונוסים

1.   לפרט את יסודות העוולה בקצרה (הכי חשוב- סע' 1 לעיל).

2.   להתייחס לכל הנפשות הפועלות.

3.   על כל סע' בחוק להביא פס"ד.

4.   פרשנות תכליתית , ואם קיימת יותר מאפשרות ללכת לפי המקל (אהובה לוי) .

  1. פס"ד הוכשטט נוגע להחזקה קונסטרוקטיבית, השופט ברק הדגיש שאין זה מספיק שישנה הסכמה בעלמא אלא נדרשת בכל עבריה שכזו הידברות מוקדמת שאחד יחזיק וזה יהיה עסק משותף- כטענת הגנה בארועון, אם ניתן, לנסות ולכוון לזה שלא הייתה הידברות.
  2. בפינג פונג, בנוגע ליסוד הנפשי לראות אם ההגנה יכולה להשתמש בעקרון המזיגה ולהוכיח שלא הייתה מחשבה פלילית לפני היסוד העובדתי. התביעה צריכה לבחון אם הייתה מחשבה פלילית אך המעשה לא היה מאוחר יותר או שאולי בהתחלה באמת לא הייתה מחשבה פלילית אך לאחר מכן הייתה והיא זו שצובעת את כל המעשה בגוון פלילי- למשל- קניתי אקדח שחשבתי שהוא אקדח צעצוע, לאחר חודש התברר לי שזה אקדח אמיתי ולמרות שאין לי רישיון המשכתי להחזיק בו.
  3. במחדל, שמחפשים מקור חובת עשייה – לזכור שיש חובה מהפסיקה של יוצר סיכון להסירו (פס"ד לורנס). וכן לראות האם ניתן לייבא את סעיף 35 מהפקנ"ז (פס"ד שכטר).
  4. בעברות תוצאה לא לשכוח את הקש"ס, אם זה מעשה יחיד, גורמים משלמים או חלופיים- מבחן האלמלא. אם מדובר בגורמים מצטברים- מבחן הדיות. אם מדובר במחדל- מבחן ההמרה. הקש"ס המשפטי יופיע במקרה שיש גז"מ גרידא.
  5. אם ההגנה תטען שלא התקיים היסוד הנפשי ולא הייתה מחשבה פלילית- לזכור שהתביעה יכולה להשתמש בחזקת המודעות- אדם מודע לתוצאות הטבעיות של מעשיו.
  6. ברצח בכוונת תחילה לא מכילים את הלכת הצפיות!! (פס"ד אלימלך).
  7. בעברת אי מניעת פשע, 262, לא ניתן להסתפק בחשד למרות שהעברה שותקת- יש להוכיח ידיעה (פס"ד הרשפי).
  8. בעברות שיש נסיבה של "הפרת אמונים" לא צריך להוכיח מודעות להפרת האמונים ממש אלא רק את רכיב פגיעה בטוהר המידות (פס"ד שבס).
  9. אם X סייע ל Y לברוח לאחר ש- Y ביצע את העברה ולא הייתה הסכמה מראש – זהו לא סיוע כי אם עברה מושלמת – 260.
  10. אם המבצע בנוסף שידל בדרך- לא לנתח את עבירת השידול- היא נבלעת בביצוע.
  11. עברות אקטיביות – "הבורח", "התוקף"- לא להתבלבל אם בארועון הוא לא ברח או לא תקף פיזית – הפעולות יכולות להיעשות גם במחדל "לא חזר" וכו'.
  12. אם באירועון נתון שיש אדם שלא עצר את העברה הוא ייקרא "מסייע במחדל" (מקור החובה טמון ביכולת לנטרל את העברה).
  13. אין עברה ללא מעשה!! אם יש קושי לאתר את המעשה זה וודאי התנהגות מיצב/סטטוס- לבדוק אם הנאשם נמצא במצב מסויים או במקום מסויים. "חי על רווחי זונה" "רעול פנים" וכו'.
  14. סיכום טענות הגנה: הפלת יסוד עובדתי/נפשי, גולגולת דקה/דקיקה, טעות במצב דברים, טעות משפטית בלתי נמנעת, חרטה לניסיון, חרטה לסיוע/שידול הגנה- נחושתן תביעה- מצראווה. סיכון סביר פוטר מרשלנות, אי מחשבה פלילית ואי רשלנות + מעשים למניעת העברה = פטור מאחריות קפידה.
  15. 15.   מבחן ההמרה הוא מבחן שחל במחדל בו אנו שואלים האם במקום חוסר הפעולה, הייתה מתבצעת פעולה אקטיבית, התוצאה הייתה שונה- אם כן יש קש"ס עובדתי.
  16. 16.   הקש"ס המשפטי מדבר על צפיות והוא לא נכנס תמיד אלא רק שיש גורם זר מתערב שיכול לנתק את הקש"ס. נשאל- האם הנאשם יכל לצפות את התרחשות התוצאה. אם כן- נרשיע אותו.

לבחון את האחריות של ברוך, מנחם, אליהו ומשה כלפי העבירות הבאות:

המשווק ביצים ללא אישור מהרשויות דינו מאסר שנה

407 ב – התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה – אין צורך לנתח עבירה עצמה – ברוך מבצע האם ניתן להטיל אחריות על האחרים?

נ' אוסרת – העבירה עצמה.

התנהגות –המשווק

נסיבות – ביצים ללא אישור מהרשויות.

תוצאה – לא נדרשת תוצאה, השיווק אינו תוצאה מאחר ולא השתנה משהו במציאות מעבר לשיווק.

                  יואב אכל ביצים וקיבל קלקול קיבה – עבירה שלא בהגדרת העבירה ! לא רלוונטי.

קש"ס – לא רלוונטי

יסוד נפשי – שותקת – 19 מח"פ – אין רכיב חפצי – לא עבירת תוצאה – מישור הכרתי בלבד.

יישום

מנחם – מבצע עיקרי – יצר קשר, סגר מחיר עניין את ברוך לקח משאית ושיווק את הביצים

התנהגות – מכר ביצים

נסיבה – ביצים שמכר מנחם הן ללא אישור – מתקיים.

יסוד נפשי – מודעות לטיב ההתנהגות – יש, מודעות לטיב ההתנהגות – יש – יסוד נפשי מתקיים.

האם יש לנתח משדל אצל מנחם? כלל ההיבלעות – כשיש פעולות של אדם שחלקן מובילות לביצוע העבירה במלואה כמבצע עיקרי או בצוותא כשבצד זה הוא מבצע עבירות נגזרות מאחר והנגזרת נבלעת בביצוע העיקרי. לכן אין צורך לבצע ניתוח לעבירה הנגזרת.

ברוך-

יסוד עובדתי – יש לבדוק את חלקו בביצוע – האם התנהגותו עונה על ההתנהגות – העמיס את הביצים, נתן רכב למנחם ששיווק, גנב חותמות – יש לבדוק מבחנים בין משדל למסייע –

מבחן השליטה – יחשב למבצע אם יש לנאשם על אופן הביצוע – ווטו על הביצוע, אדון העבירה, יחס סובייקטיבי-העבירה היא שלו או שרק רצה לעזור לחבר, הגמוניה על העבירה, האם הוא חלק מהתכנון – עפ"י מבחן השליטה – אמנם מנחם הוא הבוס הגדול – הוא שותף לתכנון, מקבל חלק מהרווח לכן ניתן לטעון שהוא מבצע בצוותא, מצד שני אם הוא לא היה, אז מנחם היה לוקח מישהו אחר לכן ניתן לטעון שהוא מסייע.

מבחן ההכנה והניסיון ( בידוד )– אם כל הפעולות שלו הן במסגרת הכנה לביצוע – יחשב כמסייע, אם עבר את מתחם ההכנה יחשב כמבצע בצוותא. שרשרת הפעולות – הניסיון מתחיל שהתנהגות העושה נמצאת בתוך שרשרת מעשים שלולא הופרעו היו מובילים להשלמת העברה.- מבחן תחילת הביצוע – פלר –

מבחן הפסיקה – מבחן משולב – אופי התרומה של העושה – נבחן גם בפן העובדתי וגם בפן הנפשי , מבחן הקרבה – כמה מרגיש קרוב לעבירה – מעגל פנימי או חיצוני – מרגיש נספח.

לפי מבחנים אלו ניתן להגדיר את ברוך כמבצע בצוותא. לאחר שנראה כי הוא מבצע בצוותא ביסוד העובדתי מנתחים את היסוד הנפשי:

יסוד נפשי – שני תנאים –

א.       יסוד נפשי של העבירה עצמה – מודעות לטיב המעשה ומודעות לטיב הנסיבות.

ב.        בנוסף מודעות לכך שהוא פועל בצוות – עוד מישהו פועל איתו.

במקרה שלא יודעים האם מבצע או מסייע –

משה –

יסוד עובדתי – לפי כל המבחנים הוא מסייע. לא היה בתכנון, נתן משאית – הכנה, הוא במעגל חיצוני אין לו תרומה לביצוע העבירה.

סע' 31 – סיוע פיזי – נתן משאית,

נסיבות – מבצע עיקרי – מנחם

             עבירה קונקרטית – שיווק

             עבריין קונקרטי – מנחם, ברוך.

             לפני/ בשעת ביצוע – נתן משאית לפני הביצוע,

יסוד נפשי – מודעות העושה לטיב ההתנהגות ולפוטנציאל לסייע.

מודעות לעבירה קונקרטית – אין מודעות, יש היסוס ולכן יש עצימת עיניים- חשד ולא בדק – אולם לא מדובר בידיעה על עבירה קונקרטית לכן לא רלוונטי. לכן כשאין מודעות לעבירה קונקרטית – לא ניתן להאשימו כמסייע.

מטרה לסייע – יש מטרה לסייע לאח שלו.

אליהו –

יסוד עובדתי – נטע את הרעיון אצל מנחם – שיווק ביצים שלא כדין – ואף נתן לו מס' טלפון – יש לבחון כמשדל.

יש לבחון כי יש ביצוע עיקרי – יש ביצוע – מנחם שיווק ביצים שלא כדין, מעבר לכך יש להוכיח כי המשדל נטע את הרעיון או הכריע את הכף אצל המשודל ושהמשודל הוא בר עונשין במידה ולא המשדל הופך להיות מבצע באמצעות אחר.

יסוד נפשי – משדל – מודעות לכך שהוא משדל, מודעות שיש משודל בר עונשין, מודעות שהמשודל טרם החליט לבצע עבירה. מודעות לפרטי העבירה, ובנוסף מטרה לשדל ומטרה שהעבירה תבוצע. יש לבדוק את הלכת הצפיות.

ישנה עבירת הפריצה למחסני תנובה – ברוך מורשע ( נתון ) – יש לבחון אחריות נגררת – מאחר ויש עבירה שונה סע' 34 א'

ישנם 4 תנאים:

  1. עבר מבצע – מאחר וברוך מבצע בצוותא ולכן מתקיים, מבצע העבירה המקורית מבצע את העבירה הנוספת.
  2. עבירה היא שונה או נוספת – מתקיים
  3. אדם מהישוב היה יכול לצפות את ביצוע העבירה בנסיבות העניין – אם מתקיים נשאלת שאלת האחריות – המבצע של העבירה המקורית יישא באותה אחריות – גם ברוך וגם מנחם.

1 Comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*