דיני משפחה – cheat sheet

דין אישי-דין טריטוריאלי –-דין טריטוריאלי-חל על אנשים באותה טריטוריה מדינה. אישי-חל על קבוצה מסוימת ע”פ השתיכות דתית.במעמד אישי דנים לפי הדין האישי. סימן 51 לדבה”מ קובע עניני המעמד האישי הם: נישואין וגירושים, מזונות,  כלכלה (מ. ילדים), אפוטרופסות–ילכו לבד”ר. סימן 47 קובע סמכות מקבילה, אפשר לקחת נושאים של המעמד האישי גם לבימ”ש אך בענינים אלו חייב לדון בימ”ש לפי דין אישי.(הרציונל בהשארת דין אישי-זילברג-משום שהסדרם אינו שווה לכל נפש, והם שונים ומשתנים עם השקפות דת, מוסר ותרבות) עניינים שנמחקו מהדין האישי:אימוץ-חל דין טריטו’, ירושה-דין טריטו’, קיים חוק הירושה, אפוטרופסות-זיקתו נחלשה עקב חוק הכשרות, אבהות, רכוש-חל חוק יחסי ממון, נושאים אלו ידונו בבימ”ש למשפחה.

    סמכות השיפוט של ביד”ר – ס’ 1 לחשבד”ר:

דין – ס’ 2 לחשבד”ר:ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל ידונו לפי דין תורה.

סמכות יחודית – ס’ 1 לחשבד”ר–   4 תנאים מצטברים:א. “ענייני נישואין וגירושין” הצהרת תוקף הנישואים,רווקות,כשרות להינשא (יהודי,כהן עם גרושה וכו’), כשרות העדים (אסור קרובי משפחה), של”ב (שלום בית), מורד/ת, טקס שנערך בטל. ענייני גירושין:תביעות גירושין, תוקף גירושין, ביצוע גט, ביטול גט.  ענייני רכוש:הפרת הבטחת נישואין- תביעה נזיקית רגילה. סידיס כל ענייני הרכוש והממון נושרים מענייני נישואין וגירושין – מלבד הכתובה. ב. “של יהודים“ בן לאם יהודיה או שנתגייר כהלכה ואינו בן עדה דתית אחרת. שני בני הזוג צריכים להיות יהודים (כולל אטיסטים). בספק יהודי: אוה בסן אסור לביד”ר לפסוק לפי דין דתי (גט לחומרא) אלא להעביר את הדיון לבהמ”ש לענייני משפחה, זאת כדי שלא ייווצר מצב של פיצול הסטאטוס.ג. “אזרחי המדינה או תושביה”– סמכות בינלאומית פרסונאלית:שני בני הזוג צריכים להיות אזרחים או תושבים. אזרחי המדינה– ע”פ חוק האזרחות: מבחן טכני-רישום כאזרח במשרד הפנים. תושביה-ע”פ ההגדרה בס’ 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: “מקום מושבו של האדם הוא מקום מרכז חייו”. המונח “מרכז חייו” נתון לפרשנות רחבה– נפרש את הס’ לטובת הלקוח שלנו. “- גר/עובד,מנהל חשבון בנק.ד. תביעת הגירושין תוגש אך ורק לביד”ר. ביד”ר יבדוק את הנישואין בשני הרבדים, רובד דמו”י או רובד בני נח (סעיף 1 ו- 2 לחשבד”ר – פס”ד 2232/03). תביעת המזונות כדאי יהיה להגיש דווקא בבימ”ש לע”מ, בשל העובדה שבכל מקרה לא תוכל לקבל מזונות בביד”ר משום שעפ”י הדין הדתי ‘אין מוציאין ממון מספק. ביהמ”ש לא יפסוק לה מזונות אשה כי הדין חל גם בבימ”ש (סעיף 2(א) לחוק המזונות), ולכן הוא יפסוק לה מזונות אזרחיים מכח דיני החוזים (פס”ד 2232/03, 8256/99). בעניין זה יטען ירון, כי מאחר והמזונות אינם מכח הדין האישי של מזונות אשה לא יחול הכלל של “עולה עימו ואינה יורדת עימו”, וע”כ מגיע לה רק מזונות שיקומיים ואלה אינם כוללים מכון כושר ומספרה בתדירות כה גבוהה. סמכות ביהמ”ש הוא מכוח סעיף 1(3) ו- 3(א) לחוק ביהמ”ש לע”מ.תביעה למזונות הילד היא חייבת להגיש לבימ”ש בלבד (סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). הדין שחל המזונות הינו דין אישי (סעיף 3(א) לחוק המזונות), ועפ”י הדין האישי רק ירון חייב במזונותיו של אבי. מאחר והילד הוא רק בן שנתיים, יחויב ירון במלוא מזונותיו. זיוה תוכל לכרוך לתביעת הגירושין בביד”ר את מזונות אבי מסוג השבה (סעיף 1 ו- 3 לחשבד”ר). זיוה יכולה להגיש תביעה למשמורת פיסית ורוחנית לבימ”ש בטרם תגיש את תביעת הגירושין (סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות), ובמקרה זה, תכלול תביעה זו גם את המשמורת החינוכית (פס”ד אמיר). במידה שתגיש קודם את תביעת הגירושין, אזי המשמורת הפיסית כרוכה מעצם טיבו וטבעו של תביעת הגירושין, ואת המשמורת הרוחנית היא תצטרך לכרוך במפורש. ירון יוכל לטעון כי לא התקיים המבחן המשולש (תביעה כנה, כריכה כדין וכריכה כנה). תביעת הרכוש: בני הזוג נישאו בשנת 2005 וע”כ חל עליהם חוק יחסי ממון. חוק זה חל גם אם הם נישאו בנישואין אזרחיים [ישנה דעת מיעוט (שמגר בפס”ד יעקובי – קנובלר) שהלכת השיתוף חלה גם על נשואים מה- 1.1.74 עד לפקיעת הנישואין ובפקיעת הנישואין יחול חוק יח”מ]. זיוה תוכל לכרוך את תביעת הרכוש לביד”ר, וביד”ר יצטרך לפסוק עפ”י הדין האזרחי (פס”ד בבלי). אולם נראה כי כדאי לזיוה להגיש את התביעה לבימ”ש לע”מ, שכן ביד”ר נמנע מלפסוק עפ”י הדין האזרחי, ומירב סיכוייה לחלוקה רחבה של כל הזכויות. איזון משאבים: זיוה תתבע להכניס לאיזון את שתי הדירות, דירת הנופש ושני הרכבים, מאחר ונכסים אלה הינם נכסים פנימיים (סעיף 5 לחוק יח”מ) שכן אלה נרכשו בזמן נישואיהם. בנוסף תתבע זיוה את חלקה בכושר ההשתכרות של ירון (פס”ד 4623/04). ירון יטען שההגדרה “כלל נכסי הזוג” האמור בסעיף 5(ג) לחוק אינו כולל זכויות עתידיות מסוג זה. זאת ועוד, כושר השתכרותו נובעת בחלקו הגדול עוד מלפני הנישואין, וגם במהלך הנישואין זיוה לא עבדה והוא השקיע שעות עבודה ארוכות. חלק נוסף יש לזקוף לכישרונו האישי (פס”ד 4623/04 הנ”ל). זיוה תתבע מחצית מכל ההפרשות לקופות גמל ופנסיה (סעיף 5(ג) לחוק יח”מ – פס”ד לידאי), ירון יטען כי מגיע לה רק על החלק היחסי שהם גרו יחד. ,,עפ”י פס”ד 2232/03 זיוה אינה זכאית למזונות עפ”י הדין האישי שכן הם בחרו שלא להחיל עליהם את הדין האישי, וע”כ היא תהיה זכאית למזונות אזרחיים כמפורט לעיל. ביהמ”ש לע”מ יתחשב בהכנסות שני בני הזוג, שכן במזונות אלה עשוי גם הגבר לזכות. במקרה שלנו זיוה אינה עובדת כלל בעיקר בשל בקשתו דרישתו של ירון, ולכן ייתכן שביהמ”ש יזכה במזונות זמן ארוך יותר עד להסתגלותה בעבודה וכן במזונות גבוהים בשל התנהגותו של אורן (טביב). ,,,סעיף 5 חוק יח”מ קובע כי איזון המשאבים יבוצע רק במועד פקיעת הנישואין, אולם זיוה יכולה לפעול בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 5א(1) לחוק (חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה: תביעה להתרת נישואין [גירושין], תביעה לחלוקת רכוש, תביעה לפירוק שיתוף, תביעה לפס”ד הצהרתי בעניין הרכוש ובקשה לאיזון משאבים. האופציה השנייה היא לגור בנפרד במשך תשעה חודשים מתוך שנה (סעיף 5א(א)(2) לחוק).

“בישראל”- סמכות בינלאומית טריטוריאלית– כהנוף בכל מקרה- עניין גירושין ידון בביד”ר. כהן בסמכות ביד”ר לא רק נישואין כדת משה וישראל. קרי, גם נישואים אזרחיים ידונו בבה”ד הרבני. ורבר:ההלכה-המונח בישראל עולה רק על נוכחות היהודים בישראל בעת הגשת התביעה. ההיקף הנדרש של “נוכחות בישראל”: התובע: הראל לא נמצא בישראל אך שולח את התביעה דרך מישהו שנמצא בישראל נראה אותו כאילו הוא בישראל גם ללא נוכחות פיסית-  נוכחות קונטרוקטיבית.הנתבע: הכלל תובע הולך אחר נתבע – יש להגיש את התביעה איפה שהנתבע נמצא. קריב – תושב של קבע בישראל מספיק זיקה מסוימת: השארת חפצים בארץ + אי סגירת חשבונות ייראה כאילו נשאר בארץ. ביגר -כאשר הוא אזרח בלבד צריך אזרחות + זיקה מסוימות,חזקות יותר (ממשיות-חשבונות פעילים,ביקורים,דירה). ורבר הבחנה בין ת’ גירושים- המגמה להרחיב ולא כמו בת’ אחרות כמו ש”ב או מזונות ששם אפשר לכת לבימ”ש אזרחי ולתבוע. **שלא מתקיימים תנאי ס’ 1 ניתן לדון בגירושין מכוח ס’ 9 לחשבד”ר וזה שיש הסכמה בין בנ”ז וזה בעיתי ולכן המחוקק תיקן את  החוק ובס’ 4א מרחיב את סמכות בד”ר (וזה רק לנישואים כדמו”י ועל ת’ גירושים! וזה בגלל בעיה קשה של העגונים/ות) ולא צריך את כול התנאים של ס’ 1, אפשר רק: שמקום מושבו של הנתבע בישראל, בנ”ז הם אזרחים ואין צורך בזיקה ומקום מושבו של התובע בישראל ובלבד שהתגורר בה במשך שנה-מקלים כאן עם התובע. *ולכן יש לבדוק קודם את ס’ 1 כי אפשר לכרוך ואם לא ניתן נלך לס’ 4א אך הואמוגבל.

בג”צ מתערב-שתי אפשרויות:  1. ס’ 15 (ד)(4) לחוק יסוד השפיטה:בג”צ מתערב רק בסמכות השיפוט. יש להעלות טענה זו בתחילת הדיון כטענה מקדמית של חוסר סמכות כבר בבה”ד הרבני.  2. ס’ 15 (ג):מכוח הצדק (עילה רחבה), דבר המאפשר גם התערבות בדין עצמו.* סבג כשאין מתקיימים תנאי ס’ 1 ניתן לדון בגירושין מכוח הסכמה לביד”ר. * רוגוזינסקי: סמכות ביד”ר אינה מותנית באמונתם ובהשקפתם של בעלי הדין.

   כריכה – ס’ 3 לחשבד”ר (סמכות ייחודית נכרכת) רק אם התנאים בס’ 1 לחשבד”ר מתמלאים בעבור שני הצדדים יש לבחון את התנאים בס’ 3 לחשבד”ר.

משמעות הכריכה-בנ”ז רשאים לכרוך לת’ גירושין אף לא הסכמה ואף ענינים שאינם עניני מעמד אישי. הרציונל – למנוע פיצול דיון,חלוקת סמכויות מקשה על בנ”ז.

גולדמן יש להבחין בין הנושאים עניינים הכרוכים מטיבם וטבעם ולעניינים שביד”ר יקנה  בהם סמכות רק אם נכתב מפורש. הרציונל בדרישה-רוזן צבי-העיקר(הלב)  זה בימ”ש ואם אתה רוצה להוציא ממנו תגיד זאת במפורש.

*עניינים הכרוכים מטיבם וטבעם: סמכות לתביעת המזונות מקבילה לביד”ר (סעיף 4 לחשבד”ר) ולבימ”ש לע”מ (סעיף 18 לחוק המזונות, סעיף 1(3) ו- 3(א) לחוק בהמ”ש לע”מ). טלי תטען כי עפ”י הלכת פלולי היא אינה חייבת לעבוד ומאחר והם נשואים כדמו”י היא זכאית למזונות אישה עפ”י הדין האישי (סעיף 2(א)לחוק המזונות וסימן 51 לדבה”מ). טלי תובעת את כל הפרטים הכלולים במזונות: 1. מזון. 2. מדור. 3. ביגוד. 4. רמת חיים כמו שהיה לה עד עכשיו – “עולה עימו ואינה יורדת עימו”. ,, 1. אינה עימו הם חיים בנפרד ועפ”י הדין טלי אינה זכאית למזונות. טלי תטען כי אורן עזב את הבית מעצמו ולכן אין לתלות את האשמה בה (משקל ההוכחה קל כנוצה – פס”ד מילר). 2. מעשה כיעור של טלי. 3.טלי בוגדת בו. טלי תטען שעל אורן החובה להוכיח את בגידתה עפ”י דין תורה (פרידמן). ובנוסף אורן הוא שעזב את הבית, והוא אינו יכול לצפות ממנה שתשב בחיבוק ידיים (פסה”ד טביב, גל וכהן). 4. טענת קיזוז- “צאי מעשה ידייך למזונותייך, טלי עבדה ושכרה גבוה יותר משלו ושכרה יכסה בוודאי את צרכיה. בנוסף, היא צעירה, בעלת מקצוע ומסוגלת להמשיך ולעבוד וכל התפטרותה נובע מהרצון לתבוע מזונות, ויש לחייבה לצאת שוב לעבוד (פלולי). במידה שיוכח שאורן בגד תהיה טלי זכאית מנגד למזונות במקרה של מעשה כיעור, כי ביהמ”ש פוסק מתוך תחושת צדק (טביב). ,,,עפ”י הדין רשאית אישה לומר “איני ניזונית ואיני עושה”. טלי תהיה זכאית שלא להעביר את משכורתה לאורן. ,,,,טלי תטען כי העסק הוא נכס פנימי, שכן הוא הוקם לאחר מועד תחילת הנישואין מתוך הקופה המשותפת, ועפ”י הלכת השיתוף (דעת מיעוט ביעקובי – קנובלר) היא זכאית למחצית התמורה בעת המכירה בנוסף למחצית מהפירות העתידיים (בסיליאן – אבולוף). אורן יטען כי חוק יח”מ חל עליהם שכן הם נישאו בשנת 1985, והלכת השיתוף אינה חלה עליהם, וע”כ כל עוד לא פקעו הנישואין טלי אינה זכאית לכל תמורה ממכירת העסק וגם כאשר יפקעו הנישואין יכנס העסק עפ”י שוויו באותו יום. אורן גם יטען למחצית מכושר השתכרותה של טלי שהוא גם נכס פנימי, שכן כל לימודיה מומנו מהקופה המשותפת וכושרה ניתן למדידת שווי נכון ליום ביצוע איזון המשאבים (פס”ד 4623/04). טלי תטען שההגדרה “כלל נכסי הזוג” האמור בסעיף 5 לחוק יח”מ, כלל אינו כולל כושר השתכרות ואילו פס”ד 4623/04 דן בהלכת השיתוף שכלל אינו חל עליהם, ולכן לאורן לא יהיה בו זכות כלל.

1.החזקת ילדים: אמיר-סמכות מקבילה. וינטר- אולם ברגע שהוגשה תביעת גירושין לביד”ר- אוטומטית יש לביד”ר סמכות לדון.

רון-מותנה בכך שאין תביעת אחזקת ילדים קודמת בבימ”ש לע”מ.[דין-ס’ 79 לחוק הכשרות]. 2.מזונות אישה:שרגאי-אישה לא צריכה לכרוך במפורש (ס’ 4). לעומת זאת הגבר צריך לכרוך במפורש וברגע שעשה זאת חסם את ס’ 4. אם האישה הגישה תביעתה קודם לכן, הגבר מנוע מלכרוך.[דין אישי-ס’ 2 לחוק המזונות+ס’ 51 לדבמ”ב].

*עניינים שניתן לכרוך לתביעת הגירושין באופן מפורש: א.האם ניתן לכרוך את העניין? 3.מזונות ילדים– מסוג השבה:האישה עצמה הוציאה ורוצה חזרה, ניתן לכריכה בתביעת גירושין.[דין אישי-האב חייב ללא קשר למצב האישה]. תביעת מזונות עצמאית של ילד: לא ניתן לכרוך לתביעת הגירושין(אפשר דרך ס’ 9) הדין-ס’ 3 לחוק המזונות המפנה לדין האישי. 4.חינוך הילדים-פלורסהיים-בביד”ר חזקה לא כוללת חינוך יש לכרוך במפורש.אמיר-לעומת זאת, בבימ”ש לע”מ חזקה כוללת אוטו’ גם חינוך.[דין אזרחי-ס’ 79 לחוק הכשרות].5.ענייני הרכוש– נופרבר-ניתן לכרוך מפורש. כתובה-ייחודית לביד”ר גם ללא כריכה. דירת מגורים ורכוש שקשור לזוגיות -יש לכרוך במפורש. נכסים עסקיים-הושאר בצ”ע.[דין אזרחי-ס’ 13(ב) לחוק יחסי ממון. בבלי-הלכת השיתוף]. ב. בהנחה וניתן לכרוך, האם המבחן המשולש מתמלא? בכפוף לקדימות כרונולוגית. המבחן המשולש גבעולי-נטל ההוכחה להתקיימות המבחן על הכורך (ת’ מצטברים):1. תביעה כנה:קיימת לפחות לכאורה עילת גירושין, היחסים בין בני הזוג באמת עלו על שרטון. תביעה לשלום בית מחזקת את הטענה שהיחסים לא תקינים הר. אדם אשר התחתן אזרחית ומגיש תביעת גירושין לבי”דר וכורך לתביעה גם מזונות מגיש תביעה שאינה כנה-פלונית. 2. כריכה כדין: הכריכה צריכה להיות מפורטת, מפורשת-יש לציין בת’ במה אנו רוצים שבי”ד יעסוק. לא ניתן להגיש תביעה מותנית-שלום בית לחילופין גירושין שרגאי. דוג’ נוספת- דרישה שהאישה תחזור בה ממרידתה או לחילופין גירושין. 3.כריכה כנה: מתוך רצון אמיתי שביד”ר ידון בתביעה ולא מתוך רצון לחסום את הצד השני. דותן- טענה שלאישה לא מגיע כלום -לא אומר שהכריכה לא כנה, המבחן הוא כוונה כנה לדון במזונות . פיצול מעיד על חוסר כנות. החזקת ילדים אין דרישה לכנות הכריכה רק צריך לבחון האם הת’ כנה!.

מי יחליט אם התביעה כנה וכרוכה כדין או לא פלדמן ההכרעה בהתקיימות תנאי הכריכה להבדיל מתביעת הגירושין נתונה בידי 2 הערכאות – מי שדן ראשון בעניין יכריע. אם יש חשש למחטף בשל מרוץ החלטות – בטעם חריג ומיוחד הערכאה השניה תדון. פלונית נ’ פלוני כאשר ניתנה החלטה ונאמר שנימוק יינתן בהמשך מדובר במחטף.

תוצאות “נפילת” תביעת הגירושין: אם הת’ אינה כנה הכול נופל משום שאין ת’ שתחזיק את הכריכות, אם כריכה אינה כדין-כרכו משהו שלא ניתן אזי מוחקים ומעבירים את מה שלא ניתן לכריכה, אם כריכה אינה כנה אזי ת’ גירושים כולל החזקה נשאר בבד”ר ושאר הכריכות נופלות/עוברות. יש 4 סוגי פס”ד לגירושים:

1. 1. כפייה לגירושין: ביה”ד התרשם שצריך לכפות אותם כדי לגרשם, להכניס לכלא או אמצעי קשה אחר (למרות שזה גם לא תמיד עוזר, צריך הסכמה-יחיא אברהם).
2. 2. חיוב להתגרש: ניתן להוציא איסור יציאה מהארץ, הגבלת חשבון הבנק, איסור עיסוק בנושאים הדורשים רישיון וגם לאחר אמצעים אלה, אם הבעל לא רוצה אין גט.
3. מו”מ לגירושין: ביה”ד החליט שצריך להתגרש ושינהלו מו”מ.
4. דחיית התביעה: כל מה שנכרך נופל יחד איתה!.

יתרונות וחסרונות בבד”ר:1.שיעור המזונות הנפסק בבד”ר נמוך יותר. 2.קושי בהשגת מזונות זמניים-בד”ר אינו מוציא ממון מן הספק. 3.בימ”ש פוסק ע”פ פוטנציאל השתכרות, בד”ר פוסק ע”פ הכנסה בפועל. 4.בד”ר פוסק ע”פ דין דתי,ע”ב הבעלות הרשומה(לפני בבלי) 5.תינתן העדפה להורה שיבטיח חינוך דתי. 6.בעניני מזונות תעדיף האישה את בד”ר אם הגבר מורד ובעניני רכוש אם רוב הרכוש רשום על שמה וכן אם אורח חייה עולה בקנה אחד עם השקפת הדיינים. 6. העדר פורמליות בבי”ד וניהול ההליך ע”י הדיינים מקל על המתדיין חסר האמצעים.

   מזונות אישה – ס’ 4 לחשבד”ר-ההבדלים בין ס’ 4 לס’ 1:אין סתירה בין הסעיפים. * ס’ 1 פתוח לשני בני הזוג, ס’ 4 פתוח רק לאישה. * ס’ 4 לא מבחין בין אזרח לתושב, לעומת ס’ 1 שמחייב אזרח או תושב, האישה יכולה לתבוע את בעלה בארץ גם אם הם רק תיירים יהודיים. * לא צריך שיהיה בישראל, אין צורך בנוכחות פיזית.

ברירת הדין: דין אישי, משני טעמים:מדובר בענייני מעמד אישי- סימן 51 לדבר המלך במועצה. ס’ 2(א) לחוק המזונות – בעניינני מעמד אישי הדין יהיה דין תורה (אישי).

“מזונות” – כל הצרכים להם נזקקת האישה. רק גבר חייב במזונות האישה – ע”פ דין תורה, זאת מאחר והוא מתחייב לכך בכתובתה (בעלת תוקף של הסכם ממוני בעל תוקף מחייב). לעומת זאת, ס’ 2(א) לחוק המזונות קובע חובת מזונות הדדית (“לבן זוגו”) ? – הסיבה להבדל: מזונות לפי הדין האזרחי בחוק המזונות ניתן לפסוק מזונות אזרחיים.

סמכות: סמכות מקבילהס’ 4 לחשבד”ר מול ס’ 1(3) ו ס’ 3א’ לחוק ביהמ”ש לע”מ. האישה יכולה לבחור. ס’ 25 חוק בימ”ש לע”מ קובע סמכות שיורית:כל עוד ביד”ר לא החל לדון יהיה בימ”ש לע”מ מוסמך. סייג- מזונות אגב גירושין– כריכה ע”פ ס’ 3 לחשבד”ר- בן-יאיר+אלגם קובעים שניתן בתביעת גירושין לכרוך את הסמכות לדון במזונות לתביעת הגרושין בחשבד”ר , דבר אש יקנה לביהד”ר סמכות ייחודית.

תביעת משמורת פיסית בבימ”ש כולל גם משמורת חינוכית (פס”ד אמיר), ובימ”ש לע”מ תפס סמכות מכוח סעיף 1(6)(ג) ו- 3(א). תביעתו של דני, למרות כריכתו, אינה יכולה להוציא סמכות מביהמ”ש. הדין הינו דין אזרחי עפ”י סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. ,,ככל שדני הגיש את תביעתו כדין (תביעה כנה, כריכה כדין וכריכה כנה) יתפוס ביד”ר סמכות מכוח סעיף 1 ו-3 לחשבד”ר. הדין הינו דין אזרחי עפ”י סעיף 79 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. דנה תטען לחוסר כנות בתביעה עצמה שכן היא הוגשה רק כדי לתפוס סמכות. ,,,אם טלי מפסידה מקדימותו של דני, היא תטען בבימ”ש שתביעתו של דני אינה כנה. הערכאה הראשונה שתחליט בדבר כנותו של דני תתפוס סמכות. במקרה שאחת הערכאות תקבל החלטה והערכאה השניה תסבור מטעם מיוחד וחריג שההחלטה התקבלה במחטף (ללא הנמקה) היא יכולה להחליט בעניין הכנות ולפסול את ההחלטה של הערכאה הראשונה (פס”ד פלמן). במידה שבימ”ש החליט שביד”ר ביצע מחטף ונתן החלטה לא תקנית, ולמרות זאת ימשיך ביד”ר לדון בעניין, ניתן יהיה ללכת לבג”ץ מכוח סעיף 15(א)(ד) לחוק יסוד השפיטה. ,,,,בנושא משמורת ילדים אין כל חשיבות לסוג הנישואין וע”כ לא תשתנה התשובה. אי תחולת החיוב פלונית כאשר היו נישואי כדמו”י ולא נפסקו מזונות אישה בשל פטור של הגבר מכח הדין הדתי, לא יהיה ניתן לתת מזונות לאישה ממסלול חלופי מכח יחסים אובליגטוריים. (בשונה מזונות ילדים – גם אם ע”פ הדין האישי אין חובת מזונות – תקום חובה מכוח הדין האזרחי).על מי ניתן להחיל קנול – (זילברג) לא מספיק ששניהם יהודים צריך עוד זיקה – הזוג התחתן כדמו”י בישראל – מצמצם סמכות ביד”ר.גולדברג  מסירת התביעה בארץ מספקת (תיירים). סבג פרוקצ’ה אמרת אגב: תנאי ס’ 1 הכרחיים גם לס’ 4.היחס בין ס’ 3 ל- 4 מחד, זכות ברירה לאישה. מאידך, הגבר יכול לחסום. זו סתירה שרגאי-אישה אינה רשאית להגיש תביעת מזונות דרך ס’ 4 “שלא אגב גירושין” לבימ”ש לע”מ ותביעת גירושין לביד”ר כי היא סותרת את עצמה. ההלכה-שיר-אין סתירה, מזונות זה אמצעי לחץ לגיטימי למתן גט.כהנא-אשה שמסרבת לקבל גט ובי”ד קבע כי בני הזוג חייבים להתגרש הבעל יוכל להפקיד הכתובה, הגט והפיצויים ומרגע זה מפסיק לשלם מזונות. סמכות נמשכת תביעה א: לאישה יש ברירה- זכות ברירה (ס’ 4 לחשבד”ר או ס’ 1 לחוק בימ”ש לענייני משפחה).תביעה ב נשאל: האם השתנו הנסיבות? אם לא, לא ניתן לפתוח את התיק (מעשה בי”ד). אם כן יש שינוי נסיבות, איפה נפתח? אם פסה”ד הראשון דחה את התביעה לחלוטין (0 ₪) אין סמכות נמשכת ובמצב של שינוי נסיבות, היא לא מחויבת לערכאה הראשונה (גם הבעל)-ג’ארח. אם התביעה התקבלה– והיא רוצה להגדיל מזונות, או הבעל רוצה להפחית, עליהם לגשת למקור של הפעם הראשונה-מוזס.

טענות לעניין המזונות: התביעה: (1) עיקרון “עולה עימו ואינה יורדת”(רמת חיים): “עולה עימו”: על האיש לאפשר לאשתו רמת חיים זהה לזו שהוא יכול לאפשר לעצמו. כאשר האיש מרוויח משכורת נמוכה- בימה”ש בוחן פוטנציאל השתכרות. אולם אם יגיע למסקנה ש זה מקסימום  היכולת של הגבר- לא יחויב ביותר. גבר שמחליט לחדול מעבודתו בטענה של חוסר השתכרות – תקום עילה לגירושין. “אינה יורדת”: אישה זכאית למינימום שקיבלה מבית אביה. אולם אם אביה עשיר מופלג לא יחויב הגבר ברמה דומה כי האישה הייתה מודעת שלא תחיה ברמה זהה. במקרה של פרוד– כאשר אשמת הפרידה על הגבר, בימ”ש יחיל כלל זה. פלולי – בעל אלים ומהמר נפרד מאשתו וחי ברמת חיים גבוהה, חויב לשלם לאישה לפי עיקרון הנ”ל. (2) אינה חייבת להתפרנס מרכושה: עצם היות האישה בעלת נכסים לא משנה לעניין חובת הגבר. רק אם האישה עובדת היא תעביר לגבר מעשיי ידיה. (3) מזונות כדי צרכיה: מטרת מזונות היא איננה התעשרות האישה. האישה תטען תמיד לצרכים גבוהים והגבר לנמוכים.(4) שינוי נסיבות: מאפשר פתיחת התיק לדיון חוזר. כגון:נישואין שניים של הגבר, חולי של האיש, הצלחה עסקית וכו’. הגנה: (1) תוקף הנישואין: טוען שלא היו נישואין מעולם. בד”כ בנישואין אזרחיים. כהנא- נישואין אזרחיים -דרישה לגט לחומרא ללא חובת מזונות בטענה שנפל פגם בהליך הקידושין (כגון עדים לא כשרים, סדר הליך לא תקין וכו). אולם כיום עקב הלכת פלונית של ברק בכל מקרה ניתן לחייב את הגבר במזונות אובליגטוריים בנישואים אזרחיים. בנישואין אזרחיים, גבר שיכרוך מזונות הכריכה לא תהיה כנה. לעומת זאת, כריכת אישה בנישואין אזרחיים לתביעת הגירושין – זאת טעות כי אין בספק להוציא ממון ולא ייפסקו לה מזונות. . (2) טענות הפטור:מבוססות על התנהגות האישה. כלומר-הדין האישי דורש מאישה קוד התנהגות מסוים שאם לא תנהג על פיו, תאבד זכותה למזונות. א. “אינה עימו” (מעין מורדת): ע”מ שהאישה תהיה זכאית למזונות עליה לחיות עם האיש יחדיו. ולא – תאבד מזונותיה. כאשר קיימת סיבה ברורה לכך שהאישה אינה עימו, לא תחול טענת הפטור (כמו אלימות, האיש מצידו עזב וכד’). נטל ההוכחה על האישה. מילר נקבע כי משקל הנטל “קל כנוצה”,לעומת זאת בביד”ר ידרשו ראייה ממשית.ב. בגידה או מעשה כיעור: בגידה זה מצב שבו האישה מקיימת יחסי אישות עם גבר זר שאינו בעלה. לעומת זאת, מעשה כיעור זה כל אותן פעולות עד ליחסי האישות כגון שהייה עם גבר זר. מעשה כיעור קשה יותר להוכיח כי צריך שני עדים. טענה אינה הדדית-האישה לא יכולה לטעון טענות אלו על הגבר – חוסר שוויון. בגידה משמעותה הפרה יסודית של חוזה הנישואין ואילו כיעור לא – יזהירו את האישה. טביב:ביהמ”ש האזרחי פוסק לאישה מזונות לאחר שביד”ר שלל ממנה אותם בשל מעשה כיעור בנימוק שלא היה השתק פלוגתא לעניין המסקנה המשפטית אלא רק לעניין עובדת מעשה הכיעור. גל + כהן :ביהמ”ש הפך באמצעות פרשנות גם את מעשה הכיעור להיות טענה מעין הדדית למרות שהיא לא הדדית על פי דין תורה. איש שעזב את הבית לא יכול לדרוש מאשתו שתחכה לו. לעומת זאת בבגידה יהיה קשה להפוך את זה להדדי כי הנישואין הוא מוסד קדוש. ג.אישה מורדת:אישה שחדלה לקיים יחסי אישיות עם בעלה ומורדת בכל עבודות הבית, לא דואגת לגבר, לא מבצעת את כל מה שמוטל עליה.. מדובר בטענה הדדית: אישה המורדת מורידים מכתובתה. לאיש המורד מוסיפים לכתובתו- מוסיפים לאישה עוד כסף. טענת גבר מורד אפשרית במקרים שהגבר בוגד. הליך של הכרזה כמורדת הוא הליך הדרגתי, שנמשך 12 חודשים כי ביד”ר נמלך בה. כלומר, משכנעים אותה לחזור בה ממרידתה.בנוסף, מכריזים עליה בפומבי כאישה מורדת וכך גם לגבי הגבר.  שני סוגי מורדת:מורדת “מאיסא עלי”: מורדת שאומרת לא יכולה להיבעל לו מרצוני. מורדת בעינלא: מורדת שבאמת רוצה את האיש אבל היא רוצה לצער אותו קצת, – מחמירים איתה.שרגאי נ שרגאי-ביד”ר חרג מסמכותו שקבע שהאישה מורדת לעניין מזונות משום שהאישה הקדימה את האיש והגישה תביעת מזונות לביהמ”ש האזרחי. אם ביד”ר היה קובע מורדת באופן כללי זה היה מתקבל. ד.עוברת על דת משה וישראל האישה לא שומרת על טהרת הגוף, אוכלת לא כשר, לא שומרת שבת וכו’.  מדובר בטענה הדדית. באם טענת האיש תתקבל- האישה תאבד את כתובתה ומזונותיה. ה.עוברת על הדת היהודית: האישה מתעמרת באיש, מקללת אותו מעליבה אותו, מתלבשת באופן לא צנוע. מדובר בטענה הדדית ולכן בודקים את התנהגות הצד השני. אם טענת האיש תתקבל- האישה תאבד את כתובתה ואת מזונותיה. (3)פס”ד קונסטיטוטיבי/מחייב של ביד”ר:ניתן בשני מצבים:

1. הכרזת מורדת: אם בד”ר הכריז על אישה כמורדת, אחרי 12 חודשיים הוא יפטור את האיש ממזונות אישה. אם התביעה היא בבהמ”ש אזרחי- האיש יפנה עם פסה”ד של ביד”ר לבהמ”ש האזרחי בבקשה שיפטור אותו ממזונות. 2. פס”ד המחייב/כופה גירושין:ברגע שיש בפס”ד לחיוב או כפייה האיש פטור ממזונות. אם האישה לא רוצה לקבל את הגט כי אז ייפסקו המזונות בד”ר נותן היתר נישואין כלומר, האיש יכול להשאיר את הגט בבית הדין הרבני ולקבל היתר נישואין. הסנקציות במקרה שהבעל לא נותן את הגט לאישה היא נקראת “מעוקבת מחמתו” ובמקרה כזה היא לא תעביר את מעשה ידיה (שכר עבודתה) והוא ימשיך לשלם לה מזונות. (4)קיזוז מעשי ידיה– הטענה: מגיע לאישה מזונות אך לא את הסכום שאותו היא דורשת. אם האישה יצאה לעבוד היא תעביר לו את מעשיה ידיה וכנגד זה תקבל מזונות. אם האישה מרוויחה יותר מהאיש או יותר מסכום המזונות, היא יכולה לוותר על תקנת החכמים-“אינני ניזונת ואינני עושה“. מזורבהמ”ש-לא ניתן לחייב אישה לצאת לעבוד. לעומת זאת-פדן+ביקל- כאשר האישה צעירה ואין מניעה שתצא לעבוד, היא חייבת לצאת לעבוד.

פלולי ההלכה – לא ניתן לחייב אישה לצאת לעבוד, רק אם היא בחרה לעבוד תעביר מעשי ידיה כנגד מזונותיה. במקרים מיוחדים, עשוי בהמ”ש לחייב אישה לצאת לעבוד.

 מדור ספציפי (חלק ממזונות) חלות שתי מערכות דינים: 1.דיני המשפחה: מדור חלק ממזונות ולכן יחול דין אישי. 2.דיני קניין:רוב הדירות רשומות על שם שני הצדדים.

הבעייתיות – פיצול בערכאות השיפוט. תביעה לפירוק שיתוף- לבהמ”ש שלום.

לעומת זאת, תביעת מדור מזונות- לפי בחירתה של האישה, אלא אם כן האיש כרך.

עקרונות מהמשפט העברי: 1.האישה עולה עמו ואינה יורדת: מה שהאיש מרשה לעצמו ירשה גם לאשתו. 2. אסור לאיש להוציאה מהנווה הטוב לנווה הרע.

כיצד בי”דר/בהמ”ש יפרשו את הדין האישי: ראש חודש(90) – גולדברג- בהמ”ש שלום בתביעה לפירוק שיתוף, מוסמך: א) להחליט בשאלת המדור כשאלה אגבית, לא יהווה מעשה בית דין (בהמ”ש השלום לא חורג מסמכותו!). ב) לעכב את פירוק השיתוף עד שהערכאה תקבל החלטתה. ס’ 40א בחוק מקרקעין(95) – בהמ”ש הדן בפירוק שיתוף במקרקעין חייב להידרש לשאלת המדור של הילדים ושל ההורה המשמורן.כליפה נ’ כליפה (93): ברק- 1. לאישה אין ככלל זכות למדור ספציפי.2. מעבר מבעלות לשכירות אינו מהווה הוצאה מהנווה הטוב לנווה הרע.3. יש לבחון את גודל הדירה, מיקומה, מס’ הנפשות וכו’, אך לא את מהות הזכות.4. במקרים חריגים (ממון רב) עשוי בהמ”ש לחייב את האיש במדור ספציפי עד למועד פקיעת הנישואים,או לחילופין- למכור את הדירה המשותפת ולקנות לאישה דירה אחרת במקומה. אקנין נ’ אקנין (94): מקרה דומה לכליפה- ביד”ר קבע כי טירטורה של האישה כתוצאה ממעבר מבעלות לשכירות- הוצאה מהנווה הטוב לנווה הרע. מוגשת עתירה לבג”צ מכוח ס’ 15ד לחוק יסוד השפיטה. ביד”ר חרג מסמכותו והתעלם מהפסיקה של בהמ”ש עליון (כליפה נ’ כליפה). בשונה מבבלי שהתערבו בעניין של רכוש ולא מעמד אישי במקרה הנתון מדובר בתביעה למדור-מזונות אישה= חלק מענייני מעמד אישי. הפרשנות שנתן בהמ”ש העליון לדין האיש אינה מחייבת את ביד”ר. בסוגיית רכוש-דין טריטוריאלי כולל הלכות של בהמ”ש עליון מאחר והוצא מענייני מעמד אישי. מאחר ומדובר במקרה הנתון בדין אישי, הדין הוא פונקציה של הדיין-כל אחד יפרש בדרכו הוא. הרציונאל: השופט גולדברג מעוניין להגן לאישה, זאת מאחר ולדידו האישה מוחלשת מכוח הדין האישי (דין תורה) ומכוח המציאות החברתית. חשין בדעת מיעוט: ביד”ר פעל בחוסר סמכות. הזכות לקבוע מזונות היא זכות פרטית אך לקבוע שעבוד על חלקו של האיש היא זכות ציבורית זאת ביד”ר אינו מוסמך לקבוע. מסקנה: כי ישנן שתי הלכות סותרות.במדור-עדיף לאישה דין ביד”ר.

   גירושין (גרידא) – ס’ 4א לחשבד”רהסמכות ייחודית ובינ”ל החלה על יהודים שנישאו כדמוי – לא גורע מסמכות לפי ס’ 1. אם יהודיה מבקשת רק להתגרש:הדרך הקלה ביותר היא דרך ס’ 4א לחשבד”ר. כשמדובר ביהודים שנישאו כדמו”י, מספיק להוכיח את אחת מהזיקות על מנת שלביד”ר תהיה סמכות שיפוט ייחודית. הזיקות:מקום מושב הנתבע בישראל.** שני בנה”ז אזרחי ישראל. ** מקום מושבו של התובע לפני הגשת התביעה הוא ישראל במשך שנה לפחות. ** מקום מושבו של התובע בישראל, ומקום מושבם האחרון של בנה”ש היה ישראל. ** התובע אזרח ותושב ישראל. ** התובע אזרח, וגר בישראל שנתיים לפני הגשת התביעה.

   ס’ 9 לחשבד”ר – שיפוט בהסכמה מדובר על סמכות השיפוט ולא על הדין. הסמכות היא לדון גם בענייני מעמד אישי של יהודים בהסכמת הצדדים כמפורט בס’ 51 לדבר המלך במועצתו.  ענייני מעמד אישי ע”פ ס’ 9:   מזונות קטין שרגאי(זוסמן) הדרך היחידה להביא לבי”דר לדיון מזונות של קטין הנה ע”י הסכמת בני הזוג. אם לא תהיה הסכמה לא ניתן לגרור בן זוג אחד לביד”ר. אבהות הפסיקה קבעה כי אבהות לא עניין מענייני מעמד אישי, ולכן לא ניתן להביא את הדיון לביד”ר בהסכמה. אלא רק דרך ס’ 3-כריכה (לתביעת גירושין). רכוש לא עניין מענייני מעמד אישי ולכן לא ניתן להביא את העניין לדיון בביד”ר אלא רק דרך ס’ 3-כריכה. אם אישה רוצה להצהיר כי רכוש מסוים שלה, מבלי להתגרש מבעלה, רשאית לפנות לבהמ”ש רגיל. סימה אמיר-בנה”ז סיכמו שאם האישה תתבע מזונות בעתיד תפסיד חצי מהדירה. אין סמכות שיפוט נמשכת בענייני רכוש וזאת משום שאין סמכות מקורית – לא ניתן להסכים לדון בביד”ר כי רכוש לא עומד בתנאי חלק ממעמד אישי. סמכות נמשכת יש רק ב: מזונות ילדים (כלכלה), מזונות אישה, החזקת ילדים. אפוטרופסות- חינוך: בג”צ איתן ניתן להביא עניינים אלו בהסכמה לדיון בביד”ר.עניני נישואין וגירושין גורדון במקרה בו בן זוג אחד עונה על תנאי ס’ 1 והשני לא,לא ניתן להקנות לביד”ר סמכות דרך ס’ 9 לבן הזוג השני משום שנדרשת הסכמה. האם ניתן להחיל על תיירים אין הלכה חד משמעית. פרופ’ שאווה נותן שתי אפשרויות לפרוש לשון “אשר אין בהם…”(העניין לא נפתר בפס”ד גורדון) .

א- צרה:חוץ מענייני מעמד אישי אשר להן שיפוט ייחודי- נישואין, ולכן בעניינים אלו לא ניתן להעניק סמכות בהסכמה.  ב- רחבה:בענייני מעמד אישי אשר בהם אין שיפוט ייחודי, למשל תיירים-אין בהם שיפוט ייחודי ולכן יכולים בהסכמה לפנות לביד”ר ולהתגרש. זוגות מעורבים סרגובי ברק- שני בני הזוג חייבים להיות יהודים.

דרך ההסכמה הספל-די בהסכמה בשתיקה. המבחן:בהזדמנות הראשונה – 15(ד)(4) לחוק יסוד השפיטה. אולם, שתיקה בדיון טכני (קביעת מועד) איננה מהווה הסכמה.

   עניינים הייחודיים לבהמ”ש למשפחה פתרון הסכסוך בדרך פשרה/ פישור/ ייעוץ פשרה תק’ 258 כז לתקסד”א.יחידת הסיוע– תק’ 258 יט לתקסד”א:לכל בימ”ש לענייני משפחה צמודה לשכת הסיוע שמורכבת מפסיכולוגים ועובדים סוציאליים בה יכול השופט להיעזר במהלך ההליך. הטעם:להקל על בני הזוג. בקשה ליישוב סכסוך– תקנה 258 כ לתקסד”א: לכאורה פתרה את בעיית מרוץ הסמכויות. אם אני אגיש בקשה ליישוב סכסוך, ייתכן ובן הזוג יפנה ישר לביד”ר,יכרוך הכל ויקנה סמכות. לכן, תקנה זו קובעת כי הגשת בקשה ליישוב סכסוך תיחשב כהגשת תביעה בנושאים הקבועים בתקנה (הקניית סמכות ללא הסלמה). האם ניתן לתפוס סמכות באמצעות בקשה ליישוב סכסוכים? תקנה 258כ(ג) לתקסד”א/ 258כא(ב)דעה א:קורקין: השופט גייפמן– קבע כי לפי פרשנות מילולית של התקנות הנ”ל ניתן לראות בהגשת הבקשה ליישוב הסכסוך של האישה כתביעה ולכן היא גוברת. עניין זה הגיע לדיון בבג”צ. דעה ב: שאווה– בס’ 3 לחשבד”ר נקבע כי ניתן לכרוך תביעה. החוק גובר על התקנות ולכן לא ניתן. למעשה, יותר קל לאשר את התקנות-פוליטיקה.בג”צ פלוני נ’ בי”ד הרבני הגדול הדיין בביד”ר כתב כי תקנות אלו נכתבו ע”י היועמ”ש שלא בתום לב שכן אין להם ידע מספיק בעניין זה ולכן קובע כי מבטל את התקנות. דרכי השגת ראיות ס’ 8 לחוק בימ”ש לע”מ + תקנה 258 ב(ג) לתקסד”א: השופט משוחרר מדיני הראיות הרגילים. למשל: עדות שמועה אינה קבילה בהליך רגיל. עם זאת שופט הדן בענייני משפחה רשאי להסתמך על עדות זאת. אופי אינקוויזטורי (השופט מתערב) על מנת להגיע לפתרון ולא לשחק לידי הצדדים. אישור הסכמים 1.הדרך הרגילה והמקובלת- אישור הסכמים לאחר הגשת התביעה:בהליך אזרחי רגיל- אין אפשרות לשני אנשים להגיע להסכם בפני בהמ”ש, אלא ע”י פתיחת תביעה או ע”י מגשר. 2. אישור הסכמים על ידי בימ”ש ללא תביעה ס’  3(ג) + תקנה 258כו לתקסד”א : ניתן להגיש לבהמ”ש לענייני משפחה אישור הסכם של בני זוג על סכסוך בניהם שפתרו גם ללא הגשת תביעה לפני כן. האישור של בהמ”ש אינו בהכרח מהווה תוקף של פס”ד. אם מהווה תוקף של פס”ד- אם רוצים לשנות את ההסכם- יש לתבוע מחדש לביטולו. אם אינו מהווה תוקף של פס”ד- ניתן לגשת לאותו בהמ”ש ולשנות את ההסכם. כמו כן, אם ניתן תוקף של פסה”ד-ניתן לגשת להוצל”פ.

אפיון המשקף היבט של הליכי בצוע ס’ 7 לחוק בימ”ש לע”מ:בהליך רגיל- ברגע שערכאה מסיימת לדון בעניין מסוים, האחראית על האכיפה הנה הוצל”פ. לעומת זאת, בענייני משפחה,רק בענייני רכוש- ס’ זה קובע כי בהמ”ש בעצמו יפקח על הליך הביצוע.

דיון בדלתיים סגורות ס’ 68 כיום, הדיון מתנהל בדלתיים סגורות – הגנה על הפרטיות.

    סמכותו העניינית של בימ”ש לענייני משפחהס’ 1, 3 לחוק בימ”ש לע”מ. שלושה סוגים נפרדים של דיני משפחה: 1.רשימת נושאים ס’ 1 (1), (3) עד (5) לחוק בימ”ש לענייני משפחה. ענייני נישואין בנושאים גבוליים שאינם בסמכות בי”דר ידונו בבימ”ש לענייני משפחה.2. לפי חוק ס’ קטן (6): כל מה שמפורט ס’ 1(6) ואילך- פירוט של 10 חוקים שהנם בענייני משפחה. 3. ס’ 1(2) – לפי ס’ זה יפנו לבהמ”ש לענייני משפחה בתנאים הבאים: הצדדים הם בני משפחה.שעילתה סכסוך בתוך המשפחה.חבס סמכות עניינית נקבעת ע”פ מבחן הסעד. עילת הסכסוך בתוך המשפחה: סיבת הסכסוך או מקורו הם ביחסי המשפחה הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. ולא משנה מהו הסעד. קרי, בבהמ”ש לענייני משפחה לא קובעים לפי מבחן הסעד אלא לפי  מבחן העילה. הש’ ברק מוסיף את הפרמטרים: א. ככל שיחסי המשפחה קרובים-משפחתי. ב. ככל שמספרם של גורמים לבר-משפחתיים הוא רב- עסקי. ג. בין בני המשפחה קיימים קשרים עסקיים שונים, ורק באחד מהם התגלע סכסוך-עסקי. ד.חיים הפן הסובי’-איך הם עצמם רואים את הסכסוך. במשך שנה וחצי ניהלו את הדיון במחוזי, מכאן שהתייחסו לכך כסכסוך אזרחי.

   ידועים בציבורהתנאים: א. חיי משפחה מספר מאפיינים:יחסי אישות כשל זוג נשוי. הדגש הנו על קשר רומנטי, מסירות.מגורים משותפים אינם הכרחיים, אלא חיוני בלבד. אם בני הזוג חיו בדירת מגורית יחדיו והאישה חלתה ולכן היא לא בבית- עדיין מדובר במגורים משותפים. מרכיב אמוציונאלי– גמיש ע”פ נסיבות העניין. נסיעות משותפות של בני הזוג, טיולים, מסעדות, אירועים משפחתיים. ב. משק בית משותף. תרומה הדדית של בני הזוג לקשר התרומה לא צריכה להיות סימטרית,אין המדובר בהסדר של נוחיות או כדאיות,אלא מתוך רצון אמיתי של בני הזוג לקשור את גורלם יחד. ג. מימד הזמן נותר עלום, – אין תקופת מינימום. בחוק הירושה לעניין דירת המגורים של המנוח, על מנת שידועה בציבור תוכל לקבל את דירת המגורים ישנו תנאי של 3 שנים מגורים משותפים. אמיר -בני הזוג יוצאים במשך חודשיים. במהלך קיום יחסי אישות נפטר הגבר. בבני הזוג הוכרו כי”ב- האישה זכאית לרשת אותו, למעט דירת המגורים (כאמור- תנאי של 3 שנים). ד. ידיעת הציבור-שתי גישות:פרופ’ שאווה יש להוכיח כי הציבור טעה לחשוב שבני הזוג נשואים. ברק (ההלכה) ורסאנו נ’ כהן יש לבחון את אומד דעתם של הצדדים-לא הציבור.

בני זוג נשואים במסגרת של ידועים בציבור? פסלר- כן, כל עוד בן הזוג אשר עדיין נשוי לאחר לא מנהל חיים כפולים. ההכרה כידועה בציבור לאישה ניתן לא כסטאטוס (כמו זוג נשוי) אלא רטרו’, על מנת שתקבל את התגמולים.

מדוע בני זוג בוחרים במסגרת של ידועים בציבור?פסולי חיתון: כהן וגרושה,  ממזר ובת ישראל, גוי ובת ישראל, אסורה על בעלה ובועלה,וכו’.  סלידה מהממסד הדתי.טעם כלכלי. למשל:האישה הנה אלמנת צה”ל, ברגע שתתחתן עם אדם אחר, הפיצויים שהיא מקבלת יופסקו.מדינת רווחה כל אחד יגדיר מהו אושר מבחינתו. היכולת לפרק את הקשר בקלות יחסית.כאשר מדובר בטעמים 1-4 הנטייה תהיה לעזור לבני הזוג ולהכיר בהם כידועים בציבור, כשמדובר בסיבה ה-5 הנטייה תהיה שלא לעזור ולא להכיר בבני הזוג כידועים בציבור. ד”ר שחר לישפיץ סבור במאמרו  “נשואים בעל כורחם” כי המחוקק האזרחי כופה לעיתים מערכת נישואים למרות שבני הזוג רצו לחיות ללא מחויבות כלשהיא.מציע להכיר בנישואין אזרחיים בישראל, וכן רישום ידועים בציבור.

זכויות וחובות בין ידועים בציבור: א. זכויות סוציאליות:חוק ביטוח לאומי,חוק הבטחת הכנסה וכו’- רוב החקיקה הסוציאלית הוחלה גם על ידועים בציבור.פסלר מכיר באישה כידועה בציבור של עובד מדינה ומאפשרת לה ליהנות מהתגמולים. ב. מזונות אישה ע”פ דין תורה אישה נשואה כדמו”י זכאית למזונות אישה כל עוד בני הזוג נשואים ברגע שהנישואים פקעו אין יותר מזונות אישה. ע”פ הדין האישי ידועה בציבור אינה זכאית למזונות אישה. יגר -ידועים בציבור רשאים לחתום על הסכם ולהסכים על מזונות- אינו נוגד את תקנת הציבור. הבחנה בין שתי תקופות:תקופת החיים המשותפים: ניתן ללמוד על קיומו של הסכם בע”פ- מי אישה שתסכים לגור עם גבר שלא ידאג לה למזונות.תקופת הפירוד: לא ניתן ללמוד על קיומו של חוזה בע”פ,אלא רק הסכם בכתב. ורסאנו נ’ כהן  באמרת אגב- לגבי תקופת הפירוד, גם אם אין הסכם בכתב, יש לתת לאישה מזונות שיקומיים. תקופת זמן השיקום משתנה בהתאם לנסיבות.  פסיקה סותרת:יקוטאלי לאישה זכות למדור (דירת מגורים). מדור מהווה חלק ממזונות אישה. קרי, בהמ”ש מאמץ את גישת ורסאנו נ’ כהן.פלונית אין הסכם בכתב. בהמ”ש קובע כי האישה לא זכאית למזונות לגבי תקופת הפירוד- מאמצים את פס”ד  יגר. פלונית (99):נישואי פרגאוי, אין הסכם כתוב בין בני הזוג, בהמ”ש לא דן בסטאטוס של הנישואים ומעניק מזונות חוזיים. פס”ד זה חל כשמדובר בנישואים אזרחיים ובידועים בציבור. פס”ד זה לא יחול במקרים הבאים: בני הזוג נשואים כדמו”י– מזונות לפי דין אישי. למשל גם אם אישה אסורה לבעלה ובועלה ובהמ”ש פוסק כי היא אינה זכאית למזונות,היא אינה יכולה לפנות לבהמ”ש אזרחי בבקשה למזונות אזרחיים. המרת דת– טל שמואל איש הינדי התגייר כהלכה. ע”פ דתו האפקטיבית האיש יהודי. ולכן חייב במזונות מכוח דין -תורה ולא מכוח חוה”ח.

   קידושין ונישואין- הדין הדתיס’ 2 לחשבד”ר – ענייני מעמד אישי יידונו לפי דין תורה.

צורות הקידושין קידושי שטר “הרי את מקודשת לי בשטר זה”- גם אם לא “שווה פרוטה” האישה מקודשת. נישואין בקפריסין דקלרטיביים ולא קונסטוטיבים-לא עונה בד”כ על ההגדרה. קידושי ביאה יחסי אישות-לא נדרש עדים. ייתכן שקידושי קפריסין עונים על נישואי ביאה-אאעב”ז. קידושי כסף אין צורך במניין ורב. צריך 2 עדים וטבעת שווה לפחות פרוטה.

נוכחות העדים תנאים:רק גברים,יהודים, מעל גיל 13.שאינם קרובי משפחה של החתן או הכלה ואינם קרובים בינם לבין עצמם.שאינם מחללי שבת בפרהסיה.צריכים להיות חלק מהטקס (ולא לצפות בו למשל בוידיאו). אם התנאים הופרו=עדים פסולים.

חשש קידושין: כאשר יש ספק בכשרות הליך הנישואין יינתן גט לחומרא– נראה בהם כאילו הם נשואים לעניין זה שכדי להיפרד זה מזה יצטרכו לתת גט,אך אין בניהם זכויות (כמו למשל מזונות אישה). יחד עם זאת, מזונות ילדים  תמיד יהיו.

שילוב כושר וצורה- תקפות  1.כושר: שהאנשים כשרים להינשא 2.צורה: צורת הטקס.

בעיות כושר: א. אין נישואין לקטין – לפי רובד דין תורה:נער מגיל 13 ויום יכול ונערה מגיל 12.5.רובד חכמים הוסיפו הגבלה-אסור לקדש קטנה פחות מגיל 16 משום חשש להריונה. ס’ 2 לחוק גיל הנישואין גיל המינ’ לנישואין הנו 17. >ייתכן מצב בו בני זוג יהיו נשואים לפי רובד דין תורה, אך מנגד אינם נישואין לפי רובד חוקי המדינה. הפיתרון> ס’ 3 לחוק קובע כי נישואין שתקפים לפי ההלכה ואינם תקפים לפי חוק גיל הנישואין-הדבר יהווה עילה להתרתם. עם זאת, הכל יהיה לפי החוק האישי- והרי שלפי הדין האישי (ההלכה) אין כזו עילה להתרת נישואין. ס’ 5 -בימ”ש לע”מ רשאי לתת היתר לבני זוג להינשא כשהם מתחת לגיל 17, במקרים הבאים:אם הנערה בהריון או שיש להם כבר ילד. ס’ 2-אם מלאו להם 16 שנים וקיימים טעמים מיוחדים. ב. קידושי עריות-המעגל הגרעיני הקרוב(אם,בת,אחות,אשת איש) אח שקידש את אחותו-הנישואים לא תופסים והם חמורים שאין צורך בגט, הם מוגרים כפסולי חיתון והם חייבי כריתות-מיתה בידי שמיים, הילדים מנישואים אלא יחשבו כממזרים. אשת איש חייבת מיתה(פחות חמור מכרת), ואשת איש שבגדה בבעלה אסורה לו ולבועלה וצריך גט מבעלה-גט דאוריתא ומבועלה גט דרבנן. ג. קידושי טעות-מומים שלא היו ידועים(חולי נפש, עקרות,כוח גברא) ונתגלו אחרי הנישואים אלו עילות גירושים. עיונית-נישואים כאלה לא צריכים לתפוס אם היינו יודעים על המום. מעשית-גם במקרים כאלה הנטיה לומר גט לחומרא-בשביל לפתור מן הספק. לקידושים אלו יש הגבלה והם “סבר וקיבל”-אם אתה יודע וממשיך זה לא עילה כי ידעת. ד.קידושין אסורים-איסורי/חייבי לאווין-דברים שאסורים אך התורה לא השתמשה במילה כרת אלא במילה לאוו. ויש דואליות מצד אחד מניעות-אסור להתחתן אבל הנישואים תופסים  ובי”ד כופה אותם לגירושים ואין זכויות ממוניות, לגבי גט-יכפו עליהם לתת/לקבל כי מבחינה הלכתית הנישואים אסורים. דוגמאות לחייבי לאווים- א. שניות לעריות: למשל, סבתא ונכד, סבא ונכדה. שניות- המעגל המשפחתי השני תופס זאת בניגוד למעגל הראשון. ב.אשת איש שבגדה בבעלה:אסורה לבעלה ולבועלה. הנישואין תקפים, אך כשתירצה להתגרש ממנו- הדבר יהווה עילת פירוק. ג.גרושה לכהן, גיורת לכהן. ילד שנולד לכהן וגרושה אינו ממזר אך נקרא חלל-הוא כשר לנישואים, אך שושלת הכהונה מפסיקה אצלו. ד.ישראלית לממזר ולהיפך. (ממזר יכול להתחתן עם גיורת או ממזרה) 5.נישואי תערובת-הנישואים לא תופסים ,אם האימא יהודיה הילד יהודיה. נישואי תערובת – אינם תקפים ודתו של הילד מיחסי אישות כאלה נקבע לפי האם.

פגם בצורה- נישואים אזרחים בדין הדתי-בנישואי קפריסין, בין יהודים יש פגם בצורה-נתן שטר?,היו עדים? הנישואים כדמו”י? הטקס עצמו לא כדמו”י.   ולכן מה תוקפם של נישואים אלו?האם ניתן להכשירם אף שאין כאן קידושי כסף?הדעה המקלה-אין תוקף לנישואין, אין לדרוש גט מספק או מחומרא שלא יטעו אנשים לחשוב שנישואין אלה תופסים, זו הגישה המקובלת כאשר לא היתה מניעה להתחתן כדמו”י.  הדעה המחמירה-הציבור יטעה לחשוב כי הם נשואים ויוצאים ללא גט חזקה- אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ויש לראות את יחסי האישות שלהם כקידושי ביאה, וזו הגישה המקובלת כשיש מניעה להתחתן כדמו”י. ובמקרים כאלה נבקש גט מספק או גט מחומרא. כשדורשים גט מחומרא יש בעיות במס’ מישורים: 1.בעיית ביגמיה-אתה חייב לתת גט אחרת אם תנשא תואשם בביגמיה שזו עבירה פלילית. 2.בעיית ממזרות: כל עוד אין גט- האשה אשת איש, אם תביא ילדים הם יהיו ממזרים. 3) עגינות: אם הבעל לא רוצה לתת גט – מותיר את האשה עגונה. לגבי עדים-אנאן סעדי-יודעים שהיו בינהם יחסי אישות.

רובד נוסף בדין הדתי: דיני בני נוח פירוש: עם ישראל לפני שקיבל את התורה היה כמו כל העמים ומשקיבל העלו אותו ברובד אך לא השתחרר מהרובד הקודם ולכן כל יהודי הוא גם בן נוח. בג”צ פלונית (03) -רובד הראשון האם מדובר בנישואים כדמו”י. רובד השני-דיני בני נוח -כל אומות העולם. לכן, גם אין נישואי כדמו”י – נכיר בנישואים אזרחיים של בני נוח-כמו כל אומות העולם. מכאן שאדם מתחתן בקפריסין בודקים כמה מישורים:דמו”י-בודקים קידושי כסף, עדים וכו’ ואם לא בודקים קידושי ביאה (ויש 2 דעות מחמירה ומקלה) והחידוש של הפס”ד: דיני בני נוח! ומי שמוסמך לדון זה בי”ד שמכיר בנישואים כאילו הם דיני בני נוח והוא מתיר את הקשר ואם רואה שהקשר לא ניתן לאיחוי בפס”ד,בפס”ד לא צריך הסכמה.ובי”ד לא אומר מלכתחילה הנישואים לא תקפים, לא מפרק בגט, לא בהסכמה, לא בעילות גירושין אלא תום קשר.(תיקים של קפריסין עוברים דרך בי”ד.) הפירוק: נישואים כדמו”י מפרקים בגט. נישואים של בני נוח מפרקים באמצעות פסה”ד – ביד”ר מוסמך תביעות כספיות- לפי דמו”י(חומרא)-אין מוציאים ממון מן הספק. לדיני בני נוח-בי”ד אומר שגם אין, ברק אומר מאחר ואין מזונות בנישואי בני נוח ואתה מגיש ת’ גירושין וכורך מזונות אזי הכריכה שלך לא כנה! כי אתה יודע מלכתחילה שאין מזונות. (ומציע מזונות אזרחיים-חוזים). רציונאל: כדמו”י: ההגנה על האישה היא באמצעות הגט-רשאית לסרב לגט עד שתקבל את הכסף שמגיע לה. בנישואים אזרחיים ההגנה על האישה היא באמצעות תביעת מזונות לבהמ”ש לענייני משפחה, אשר רשאי לפסוק כפי שנראה לו בנסיבות העניין.מזונות חוזיים: א.אם הצד החלש הנו הגבר- ניתן גם לתת מזונות גבר. ב. הומואים. ג. ידועים בציבור. ד. מזונות אחר פרידה- לשלם לבן הזוג החלש מזונות שיקומיים. חל עיקרון העל תום הלב. חרם דרבינו גרשום אסור לאיש לקחת אישה על אשתו:איסור ביגמיה.אסור לאיש לגרש את אשתו בגט בעל כורחה:יש צורך בהסכמת האישה. מטרתו:הייתה להשוות בין כוחות הצדדים. בפועל-לפי דין תורה ע”מ להתגרש אישה חייבת עילה,וגבר לא. וכן, גבר שלא נותן גט לא ניתן לכפות עליו. וכן ניתן לתת בהלכה היתר רק לגבר לשאת אישה נוספת.  בחנ”ש ס’ 176 – העונש על ביגמיה הנו 5 שנות מאסר.ס’ 179-אם ביד”ר נתן לגבר היתר להינשא שנית,עליו להפקיד את הגט וכסף בקופה למתי שתסכים לגט-לא ביגמיה. ס’ 178-לא משנה כיצד נערכו הנישואים- כדמו”י/אזרחי – ביגמיה אסורה.

   נישואין פרטיים(הדין האזרחי) – חרם ירושלים (צורה)-המגמה:הקידושין מקניין פרטי לטקס פומבי- לקדש בחופה, עשרה עדים, רישום במשרדי הרבנות ומשלוח טפסים לרב המקדש- עד לקבלת הטפסים מהרבנות-הרב לא רשאי לקדש – ולא, יגרש וישלם פיצויים ומזונות עד הגירושין .נישואים של הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות: קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל-רק רב מוסמך ע”פ מבחני “רב בישראל” העורך הנישואין,  יראו אותו כ”רשות רושמת” המבחנים:1.ידע בהלכה. 2.אורח חיים הולם.חשש כי מתן היתר יביא לאנרכיה.

נישואים פרטיים: כשאין לבני הזוג בעיית כושר: המגמה:לא להכיר בהם כנשואים ולא לסייע להם. רוגוזינסקי בני הזוג יהודים, אין משנה מהי תפיסתם ואמונתם, עליהם לפנות לביד”ר. הדין הדתי יחול על: (ס’1 לשבד”ר). צונן נ’ שטל אין עניין לתמוך בנישואים פרטיים,מדובר בכשרי חיתון-ללא בעיית כושר, ולכן מבטל את המזונות (מחוזי), כך גם הדין הדתי(בחרם ירושלים) וגם הדין האזרחי בפק’ הרישום רואים בזה מעשה פסול.כשיש בעיית כושר- נישואים אסורים: המגמה:לסייע לב”ז. בהתקיים 3 התנאים:הזוג מנוע הלכתית להינשא,ניסה למצות הליכים בבד”ר,הנישואים תופסים ולא בדיעבד(לא כמו נ. עריות) כהן ובוסליק: כהן וגרושה-קידושי שטר וקידושי ביאה לא מתקיים, אולם מתקיים קידושי כסף (טבעת+עדים+”הריי את..”). הכירו בנישואים הפרטיים של בני הזוג כנישואים כדמו”י, אך ורק בגלל שהייתה להם בעיית כשרות.

האם בימ”ש יורה לרושמם במרשם האוכלוסין כנשואים? גורפינקל: זילברג (רוב)-ס’ 2 לחשבד”ר:הנישואים תקפים מבחינה הלכתית אך הדבר אינו רצוי ואף פסול (עוקפים את החוק) ולכן אינו נותן סעד.לנדוי: הנשואים תקפים מבחינת ההלכה ולכן אין לשלול את הנישואים.עם זאת, בג”צ לא יכול להורות על משרד הפנים לרשום על סמך תצהירים פרטים- שולל מטעם של סדר מנהלתי. ההבדל בין גורפינקל לכהן– בוסליק?בגרופינקל הייתה להם ברירה לפנות לביד”ר ונמנעו מכך לכן לא ניתן לעזור להם כשבידם רק תצהירים פרטיים. אם היו פונים לביד”ר והיו מקבלים גט לחומרא, בהמ”ש היה יכול לסייע הם. רודניצקי בג”צ, בצעד יוצא דופן, ממלא את תפקידו של ביד”ר, מכריע כי הם נשואים ומורה לרשום אותו כבני זוג נשואים. המגמה של בהמ”ש לעזור לפסולי חיתון, אך ורק בתנאי שביצעו את כל ההליכים הנדרשים (פנו לביד”ר).

האם בימ”ש יאשר לבני זוג אלו הסכם לפי חוק יחסי ממון? כהן ברק: מהותית: האם כהן וגרושה “כבני זוג”-נשואים או לא? ברגע שביד”ר הגדול כותב גט לחומרא, בני הזוג נשואים. מורה לבהמ”ש המחוזי לאשר את הסכם הממון. השאלה הדיונית: מהו נטל הראיה הנדרש? פס”ד מביד”ר מכריז על גט לחומרא-כראיה מספיקה .

תוקפם של נישואי תערובת פרטיים: טפר נוצרייה ויהודי – אין תוקף לנישואין לפי משפט עברי ולכן לא תהיה נטייה לעזור.

   נישואין אזרחיים-בראי המשפט האזרחי:בדרך נוספת ומקובלת לעקוף את הנישואין בדין הדתי(ס’ 2 לחשבד”ר)בשונה מננישואים פרטיים.מתבצעים באמצעות שלוח (פרגוואי) או בנוכחות אישית(קפריסין). יירשמו במשרד הפנים גם אם מדובר בכהן וגרושה, הומוסקסואלים, יהודי ונוצרייה וכו’. סמכות השיפוט אם שניהם יהודים– הסמכות אך ורק לביד”ר. אם לא שני בני הזוג יהודים– הסמכות אך ורק לבהמ”ש. הדין:ס’ 2 כדמו”י- נבדוק את הרובד של הדמו”י ואח”כ נבדוק גישות ובני נוח מבג”צ פלונית שמכיר בהם.

השלכות הממוניות:כשבנה”ז היו תושבי חו”ל בעת נישואיהם: הרכבה- סקורניק לא מתעסקים בשאלה האם בני הזוג נשואים לפי הדין הדתי או לא. כשרות המעמד נחתכת ע”פ החוק שחל על אדם שעה שרכש לעצמו את המעמד. ואין הוא מאבד המעמד עם שינוי מקום מושבו. חיוב המזונות: ייחתך ע”פ החוק הדתי החל עליו בזמן שנפרדו תוך קביעת נתון הנישואין (הרכבה/פיצול). קרי, נפסקים מזונות לאישה. שמואל את הדין אני לוקח מהדין ההינדי ומכיר בו כנשוי,סטטוס שאיתו הגיע לישראל. מזונות: הוא יהודי וע”פ ס’ 17 לחוק המזונות- “על חובת מזונות בין בני זוג יחול דין מקום מושב של הזוג”. מקום מושבם ייבחן בנקודת זמן הפרידה- ישראל. הבעל התגייר ולכן יהודי במדינת ישראל משלם מזונות לפי הדין האישי החל עליו. מכאן כי עליו לשלם מזונות. המחוזי נתן מזונות לפי חוק המזונות (דין טריטוריאלי). העליון קבע מזונות לפי הדין האישי. כשבנה”ז היו תושבי ישראל בעת נישואיהם:קליידמן(ג’ אנגלית)יהודים תושבים ואזרחי ישראל, כשרי חיתון, לא התחתנו כדמו”י נסעו להתחתן בצרפת וחזרו לארץ. התוקף יקבע לפי מקום עריכת הטכס. הנישואים נערכו בצרפת, ולכן לפי הכללים הבינלאומיים- מקום עריכת הטקס תקף והנישואים תקפים.

שלוש גישות אזרחיות-האם נכיר בנישואים אזרחיים כתקפים במדינת ישראל:

1.אנגלית:(בקליידמן)הכושר-לפי הדין האישי בישראל. הצורה-לפי מקום עריכת הטקס. 2.פרופ’ שאווה נכריע לפי הדין האישי של הזוג.שני אנשים שהתחתנו אזרחית- הכושר והצורה לפי הדין האישי– בהמ”ש לא יכיר בנישואים (בעיית צורה).

3.אמריקאית המקלה ביותר.את הכושר וגם את הצורה נבדוק לפי מקום עריכת הטקס. בני זוג שנשואים אזרחית- בהמ”ש יכיר בנישואיהם. (גם אם מדובר בזוגות מעורבים).

גישות אלו היו נכונות לגבי נשואים אזרחיים בישראל עד לפסה”ד של ברק פלונית נקבע כי הגישות לעיל אינן נחוצות כי הדין הדתי בודק את תקפותם של בנישואין ע”פ דיני בני נוח. לפי דיני בני נוח נשואים לכל דבר ועניין, אך בדין הדתי אין מזונות, ולא ניתן לכרוך כי הכריכה לא כנה, ולכן בהמ”ש יכריע בעניין המזונות. החשיבות של הגישות לעיל הנה בנישואי תערובת כל שופט מפעיל את הגישה התואמת לתפיסתו.בנ”ז מעורבים אסור להגיע לביד”ר שכן אין לו כלל סמכות לדון בכך.  פלונית(99) העובדות: יהודים תושבי הארץ(כשרי חיתון) התחתנו באזרחיים. נרשמו כנשואים במשרד הפנים.האישה הגישה תביעת מזונות מיום התביעה ועד הגירושין בפועל. ברק קובע-ישנם שני מסלולים:1.מסלול דין דתי: על מנת לתת מזונות לפי מסלול זה יש לבדוק האם יש תוקף לנישואים לפי הדין הדתי. אם כן-יש מזונות. כמו כן, בודקים למשל אנשים כמו סקורניק ושמואל שבאו מחו”ל, גם שם יש לבדוק גם את כללי המשפט הבינלאומי במסגרת המשפט הדתי (דיני משפחה). .מסלול אזרחי (חילוני): מסלול זה לא בודק האם יש תוקף לנישואים או לא. מסלול זה בוחן האם לאישה מגיע מזונות מכוח דיני חוזים– הסכם מכללא או עקרון תו”ל (החוזה אינו נוגד תקנ”צ, הרבה מתחתנים באזרחי ולכן אכיר בהם)   בניגוד לבנישואין פרטיים (צונן נ’ שתל).

השלכות פלונית לגביי מזונות: מזונות גבר. הומוסקסואלים.נישואי תערובת. ידועים בציבור- ישולמו מזונות אזרחיים כנ”ל מדיני החוזים, אלא שיש לעבור מבחן סף- כמו למשל תקופת הזמן, האם ישנה התמסרות וכו’ מזונות  לאחר פרידה- מזונות שיקומיים. מדובר אך ורק במסלול האזרחי אין בפס”ד ללמוד דבר על מזונות של אנשים שנישאו כדמו”י (ולא על פרטיים של כשירים). מורדת לפי הדין הדתי מאבדת את מזונותיה. אישה שבחרה במסלול הדתי לא תוכל ל”עבור” למסלול האזרחי ולתבוע מזונות.

אין צורך בתניות מכללא- כיום חל עקרון תום הלב נתון לשק”ד של השופט. מה שממלא את החוזה שבין הצדדים הנו עקרון תום הלב אשר השופט הוא זה שיוצק תוכן לעניין.

השלכות הנישואים האזרחיים על הרישום במרשם האוכלוסין:פונק שלזינגר כאשר לפקיד הרישום במשרד הפנים הומצאה ראיה לכאורה  לנישואים ירשום על פיה. לכן, הוראות הקבע של הרה”ר משנת תש”י חייבו שלא להסתמך על ת.ז. לעניין צורת הנישואין– נלך אחר הדין במקום הטכס (סקורניק) ולכן אין לפסולם אלא אם כן תובא ראיה. ס’ 2 לחשבד”ר- נישואין יערכו בישראל לפי דין דתי, לכן נישואים בחו”ל יכולים להיערך כנישואים אזרחיים. בן ארי- ברק  מחיל את הלכת פונק שלזינגר גם על נישואין בין בני זוג מאותו מין. למרשם מעמד סטטיסטי בלבד ולכן יש לרשום את העולה מהתעודה הציבורית. עם זאת, אין באמור קביעה כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין. פרופ’ שיפמן: עקיפת הדין הדתי. למרות שאין הכרעה בתוקף הנישואין, יירשמו ע”פ תעודה, ולמעשה פס”ד מחליט  החלטות ערכיות ונותן הכרה.

   נישואי תערובת בראי בימ”ש האזרחי:הסמכות חוק השיפוט בענייני התרת נישואין-אחרי בג”צ סרגובי- לבהמ”ש לענייני משפחה מוקנית הסמכות, וזה יפנה לבתי הדין הדתיים של בני הזוג לקבלת חוות דעת. הדין ס’ 5 לחוק השיפוט בענייני התרת נישואין. זוגות אשר בעת נישואיהם כל אחד מהם השתייך לעדה דתית אחרת.

ס’ 4 לפקודת ההמרה-בענייני נישואין/גירושין/מזונות יחול הדין האישי אליו השתיכו בניה”ז בעת נישואיהם = אם המירו דתם לאחר נישואיהם, יחול הדין לפי אותה דת.

שני מישורים: 1-ענייני מעמד אישי: אפשרות א:לפי ס’ 55 לדהמ”ב-פניה לנשיא העליון והוא מפנה לערכאה שתדון. פרוכטר-רק כאשר מדובר בעדה דתית “מוכרת”. אפשרות ב:פניה ישירה ע”פ ס’ 47 לדהמ”ב לבימ”ש לע”מ – סמכות שיורית או הפניית הנשיא.

2-התרת נישואין-יחול חוק התרת נישואין-סמכות ענינית לבימ”ש לע”מ-ברירת הדין:

ס’ 5: מקום מושבם המשותף > מקום מושבם האחרון > דין מדינת התאזרחותם > דין מקום עריכת הטקס. * באופציות לעיל, כאשר נוצר פיצול דין (דין אישי ולא טוריטוראלי), עוברים לאופציה הבאה. * אם אף חלופה אינה מאפשת התרת הנישואין, ביהמ”ש יחיל את דתו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לו צודק ונכון בנסיבות העניין.

   הלכת השיתוף:חלה על:זוגות שהתחתנו לפני 1974.ידועים בציבור.גם זוגות שהתחתנו אחרי 1974,לפי דעות מסוימות. סידיס- רכוש ע”פ ס’ 2 ו- 7(ב) לחוק שיווי זכויות האישה אינו מענייני מעמד אישי ולפיכך מדובר בעניין אזרחי רגיל. הלכת שיתוף חלה על כל סוג של בני זוג. עקרונותיה:עקרון קנייני בעלות משותפת: בני הזוג שותפים חצי בחצי בנכסים שלהם, זאת גם אם רק אחד מהם שילם עליהם ו/או הנכס רשום רק על שמו של אחד מהם. אורח חיים תקין ומאמץ משותף (לא השתתפות כספית): אנשים שחיים ביחד, ישנה הנחה שהם מתכוונים להשתתף בנכסים, לא השתתפות כספית בהכרח-גם אם למשל האישה אינה עובדת כלל. הסכם מכללא- קונסטרוקציה חוזית: אנו מניחים שבין בני הזוג יש עקרונות חוזיים-ת”ל, אינטרס הסתמכות וכו’.ערך השוויון: הלכת השיתוף חלה על כל סוגי בני הזוג: ידועים בציבור (בעמידה תנאים), חד מיניים, זוגות מעורבים וכו’. חזקה שיפוטית-כיום,מדובר בחזקה שיפוטית ולא רק בהסכם מכללא-אין צורך בכוונה.בעבר, כדי להחיל את הלכת השיתוף היה צריך לברר אם לבני הזוג היו חיים יפים-הרמוניים. כיום-כל עוד בני הזוג לא הגיעו לפירוד אנו נראה אותם כשותפים. מרכז הכובד- מאמץ משותף– מבחן קורת גג אחת.

נטל ההוכחה-הדרי די בהקמת חזקה ראייתית של שיתוף ואז הנטל הכבד עובר לטוען לשלילתה. דרכים לסתירה:1. הסכם ממון. 2. שידור בהתנהגות (קשה מאד להוכיח).

המועד למימוש הזכות לאחר מתן פס”ד מביהמ”ש בכל עת.  אין צורך להמתין לגירושין.

סמכות לבידר:אין סמכות פרט לסמכות נכרכת (ס’ 1 + 3 לחשבד”ר).בבלי רכוש איננו מדיני מעמד אישי ולכן לביד”ר אין סמכות. אם שביד”ר דן – הדין יהיה אזרחי (הל”ה).

אנג’ל גבאי- ביד”ר נתן פס”ד לפשרה כשהוא מתעלם לחלוטין מהלכת השיתוף-נקבע כי פסה”ד של ביד”ר בטל ומבוטל, והתק הוחזר לביד”ר לחלוקה חוזרת לפי הלכת השיתוף.

על אלו נכסים חלה הלכת השיתוף(אם חל שיתוף – לבחון האם הנכס משפחתי או עסקי)

1.נכס משפחתי–משותף. נדרשות ראיות מינימאליות. נטל ההוכחה מוטל על הצד שטוען לחוסר שיתוף. 2. נכס מלפני הנישואין/ניתן בירושה נכס (חיצוני)תלוי בהשקפת השופט,ישנו ספקטרום של דעות-בריל:יש הסוברים כי הבסיס להחלתה של הלכת השיתוף הוא קיום “הסכם מכללא”-יטו לומר שנכסים חיצונים אינם משותפים. מנגד-יש הסוברים כי היא ביטוי ל”חקיקה שיפוטית” מעקרונות-על של צדק ושוויון: אלה יטו לומר שנכסים חיצוניים משותפים. עם זאת, ככל שחיי הנישואים היו ארוכים יותר וככל שהנכס משפחתי יותר, הנטייה של כל השופטים תהיה להחיל את הלכת השיתוף.

הפרמטרים כדי לקבוע אם נכס חיצוני נכלל בחזקת השיתוף: (הדרי) 1טיב הנכס: עד כמה שימש את המשפחה.2משך הנישואין וטיבם: ככל שארוכים יותר- הטמעה-החלת הלכת השיתוף. בעניין זה מספר הילדים עשוי להיות קריטי. 3מספר ילדים רב– נטייה להחלת שיתוף. 4.נישואים ראשונים או שניים:נישואים ראשונים-הנטייה להחיל שיתוף. 5.שיפוצים ושיפורים בנכס– תחלוף הדבר עשוי להעיד על נכסים משותפים. האמור נכון הן ביחס לממון חיצוני,הן ביחס לתמורה ממכירת נכס פרטי. נכס עסקי בעבר-נדרשו ראיות מוגברות. כיום- נכס עסקי הוא כמו נכס משפחתי.אין בהסתרת נכסים בכדי לגרוע מהשיתוף-בליסיאן. אניטה שלם-השיתוף יהיה  רק מהמועד הקריטי (מוות/ פשיטת רגל /משבר) בו יהיו חובות וזכויות בנכס המשותף. נכס עסקי וחיצוני אבולוף השילוב לא גורע בהחלת השיתוף.נכסי פרישה-לידאי-ביום בו הבעל יפדה את כספו מקרן הפנסיה-עתיד, גרושתו תקבל את חלקה- עד היום בו בן הזוג עזב את הבית (מועד הפסקת השיתוף).אורון-כולל פיצויי פיטורין. רווחי עסק (פירות) חסל הסדר הקושר את בני הזוג בעתיד אינו רצוי ולכן יש להעריך את שווי החברה ביום הפרידה. מוניטין/ הון אישי פלונית מ-07 לא טוב לקשור את בנה”ז מידי חודש – עדיף לפסוק סכום חד פעמי.

   איזון משאביםחוק יחסי ממון חל אך ורק על בני זוג שהתחתנו לאחר שנת 74′ (אינו חל על יד”ב).מבוסס על שיתוף אובליגטורי דחוי:דחוי-אין שיתוף במהלך הנישואין כל אחד ונכסיו הוא. אובליגטורי-השיתוף אינו בזכות הבעלות עצמה אלא בשווי בלבד.

על מי חל החוק ס’ 14: “ס’ 3 ושאר הוראות הפרק השני לא יחולו על בני זוג שנישאו זה לזה לפני תחילת חוק זה”.ס’ 15: יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם”=מדובר בדין טריטוריאלי על זוגות שנישאו לאחר שנת 74- סייג: הסכם ממון.

ביד”ר ס’ 13 (ב) גם מחויב להחיל את חוק יחסי ממון על בני זוג שנישאו לאחר שנת 74. אולם, אם בני הזוג ביקשו להחיל דין תורה, ביד”ר יהיה רשאי לעשות כן.

משמעות/אופן ההסדר ס’ 5:הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין:עם פקיעת הנישואין -גירושין או עקב מותו של בן-זוג זכאי כל אחד מבנה”ז למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט– נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; גמלה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק בשל נזק גוף, או מוות; נכסים שהסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

ב מותו של בן-זוג לעניין הזכות לאיזון המשאבים יזכו יורשיו במקומו.

החישוב ס’ 6:יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים (לעיל);לאחר מכן יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו. במידה ושוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש,אם בעין ואם בכסף או בשווה-כסף. באין הסכמה – יחליט ביהמ”ש או ביד”ר לפי הנסיבות כגון: אובדן מקור פרנסה סבירה ,הפסקת קיומו או פגיעה בתפקוד של תאגיד או של מקום עבודה,פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג.

הנכסים עליהם חל החוק ס’ 7 אם לקראת הגירושין  אדם מוכר את נכסיו לבני משפחתו או לצד ג’, נראה בנכסים אלו כאילו עדיין רשומים על שמו ולכן ייכנסו לאיזון. ס’ 8 … ביד”ר,בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי ע”פ בקשת אחד בנה”ז שהוגשה לאחר פקיעת הנישואין – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק-דין גירושין ס’ 8(2): לחלק את הרכוש ביחס אחר ולא חצי בחצי – באם הוכח כי החלוקה הפורמאלית תיפגע בבין הזוג החלש. אם האישה בגדה בבעלה ותביעת הגירושין נדונה בביד”ר, הגבר “יימלט” ו יקבל את כל הנכסים.

תחולת ההסדר -ס’ 3 אם בנה”ז עשו הסכם ממון – חלוקת הרכוש תתבצע לפי ההסכם. אם לא עשו הסכם ממון, נראה בהם כמסכימים להסדר איזון המשאבים המוסדר בחוק.

מימוש הזכות לאיזון המשאבים =  נקודת תורפה של החוק  – רק בפקיעת הנישואין.

כיצד ניסה ביהמ”ש להתגבר על הבעיה?  יעקובי + קנובלר- נדונו 2 שאלות:

1. האם חלה חזקת השיתוף על בנ”ז שנישאו לאחר תחילתו של החוק?

דעת שמגר ודורנר(מיעוט) החלה סימולטנית-על הזוג חלים 2 הסדרים -הלכת השיתוף עד מועד פקיעת הנישואין ובמועד פקיעת הנישואים יחול חוק יח”מ(בעיתי-מה נשאר) דעת שט”כ,טל,מצא-הלכת השיתוף לא חלה על זוגות שהתחתנו אחרי 74, זה 2 הסדרים שהמחוקק לא רצה, ושט”כ הוסיפה שיש לבחון את הדין הכללי (דיני מתנה, קניין,שליחות) אולם חזקת השיתוף לא תחול.(בקנובלר התוצאה שהגיעו שט”כ (דיני מתנה)+שמגר ודורנר=חלוקה ע”פ ה. שיתוף). אבו רומי-תביעה להצהיר על זכותה מכוח ה. שיתוף בימ”ש דחה לאור ס’ 5(א)(1)-נכסים חיצוניים לא בפול : שט”כ – אם היית מוכיחה מתנה יתכן והייתי נותנת. פלוני מ-06-בהתאם לגישת הרוב ביעקובי, אין בהוראותיו של ס’ 5 לחוק יחסי ממון כדי למנוע יצירת שיתוף בנכס ספציפי לפי הדין הכללי החל על העניין, מכאן, שאין מניעה ליצירת שיתוף אף על נכס חיצוני – דיני הקנין יפורשו בהרחבה. הנטל הוא על הטוען לשיתוף, בוחנים כל נכס ונכס.

2.האם ניתן לפרש את ס’ 5 לחוק באופן שיוקדם מועד חלוקת הרכוש?

דעת שמגר,מצא-(התקבלה)-לא ניתן להקדים את מועד תחילת ההסדר לפני פקיעת הנישואין-כרסום בסמכות ביד”ר(הוא מוסמך בנושא גירושים), עידוד לגירושים פיקטיבים, מצב של פירוד לא גט ולממזרות. דעה ב’- ניתן להקדים את תחולת הסדר איזון המשאבים. טל-קנובלר-ברגע שינתן פס”ד של גירושין-דין אישי מאז יתחיל האיזון. שט”כ-בהתערערות יחסי בנ”ז-משעת משבר(בעיתי-מהו משבר?) ההלכה-רק גט יביא להפעלת האיזון ולכן חשוב לציין בהסכם ממון מתי יחול איזון המשאבים.

פתרון נוסף-פיצויים– ליברמן-אישה שלא מקבלת איזון משאבים בשל אי מתן גט מצד הבעל תתבע בעוולה נזיקית עד למתן הגט. הבעיה-חשש לגט כפוי נעדר הסכמה,ביד”ר עלול לבטל מתן גט כזה משום שניתן בהעדר רצון.

   הסכמי ממון=הסכם גירושין

המחוקק:הלכת השיתוף ואיזון המשאבים הינם הסדרים דיספו’ ולכן ההסכם גובר. ע”פ ההלכה:יש חשיבות רבה לגט (בניגוד לחילונים). מו”מ לגירושין מאלץ את האישה לוותר על רכוש כדי שהגבר יתן גט. הסדר ממון מהיר – הגט יהיה מהיר.

ההסכם כשלעצמו לא יכול לשמש עילה לגירושין אם ניתן בהסכם התחייבות לגט והבעל התחרט (שלום בית) לא ניתן לחייבו. גט חייב להינתן מרצון באותו היום בו רוצים להתגרש, לכן ההסכם יהיה תקף רק מבחינה חוזית/נזיקית.

ההסכם אינו מחייב את הילדים אף יום למחרת הסכם הגירושין האישה יכולה לגשת לבהמ”ש ולתבוע תביעה נפרדת בשם הילדים אפי’ אם בהסכם הגירושין סוכמו מזונות הילדים ובהמ”ש אישר את ההסכם. רק אם בהמ”ש דן בעניין מזונות הילדים באופן נפרד וספציפי, לא ניתן לפתוח בתביעה נפרדת בשם הילדים. פיתרון-ערבות.

על מי יחול חוק יחסי ממון סעיף 14 לחוק י”מ: “ס’ 3 ושאר הוראות הפרק השני (איזון המשאבים) לא יחולו על מי שהתחתן לפני החוק”. אולם אין התייחסות לפרק א’ (אישור ואימות הסדר מוסכם). ולכן, בני זוג שנישאו לפני 74-אין צורך לאשר בבהמ”ש. אחרי 74-חייבים לאשר בבהמ”ש.ידועים בציבור לא צריכים אישור של בהמ”ש לא משנה באיזה שנה מדובר. המועד הקובע – מועד עריכת ההסכם.

התנאים לאישור ההסכם צורך בכתב ס’ 1 – (למעט ידעב”צ, קשה להוכיח בע”פ).

הצורך באישור בימ”ש ס’2 (א),(ב)- טעון אישור של בהמ”ש לע”מ או ביד”ר. נדרשת נוכחות פיזית של בני הזוג. השופט מחויב להסביר לצדדים את המשמעות של מה שסיכמו בניהם ומה מגיע להם ע”פ חוק ורק כאשר בני הזוג אומרים שהם מודעים לכך ומאשרים זאת השופט יאשר את ההסכם. 3 מועדי בקשת האישור א.  לקראת הנישואין.הגופים המאשרים:ס’ 2(ג): ביד”ר, בימ”ש לע”מ, רושם הנישואין, נוטריון (חלופיים). ב. בתוך תק’ הנישואין. הגופים המאשרים: ביד”ר או בימ”ש לע”מ. ג. חלק מהסכם גירושין– המאשרים: כמו ב’. הסכם בין ידעב”צ ככלל, אינם חייבים לאשר הסכם. אולם, אם הם רוצים הם יכולים לפי ס’ 3(ג) לחוק בימ”ש לע”מ שקובע כי בהמ”ש לענייני משפחה מוסמך לאשר הסכם ממון של ידעב”צ ואף לתת להסכם תוקף של פס”ד-יותר חזק, מאחר ומוסמך לדון בעניינים הנוגעים לידעב”צ-סמכות ייחודית -ס’ 1 לחוק זה. תוקף הסכם שלא אושר בבימ”ש לפי לשון ס’ 1 כל הסכם קטן שנעשה בע”פ במהלך הנישואים צריך אישור של שופט- לא מעשי.  שי(שרעבי) נ’ שי-ביהמ”ש קבע שאם יקבל טענה כי ניתן לאכוף הסכם כהסכם מתנה (חוזה רגיל) הוא ירוקן מתוכן את חובת אישור ההסכם. פרופ’ רוזן צבי המבחן–עד כמה ההסכם טוטאלי ומקיף את הכל. אם ההסכם מקיף את הכל (כל הנכסים)-יש לאכוף אותו. בן פורת(ההלכה) המבחן-האם ההסכם צופה פני מוות או גירושין?אם סיכמו בני הזוג מה יקרה עם הנכס במקרה של מוות אחד מבני הזוג ו-או גירושים אז מדובר בהסכם ממון- ולכן אין תוקף אם לא אושר כחוק. גמליאל:ביד”ר-להסכם הממון שלא אושר אין תוקף. עם זאת, ההסכם תקף מכח חוקי המתנה (מרוקן מתוכן את דרישת החוק לאישור ההסכם). בג”צ הגיע לאותה תוצאה כמו ביד”ר-אך נתן הסבר אחר-ההסכם לא אושר ולכן אינו תקף. אם חל איזון משאבים, הריי ס’ 5(א)(3) קובע כי נכסים ספציפיים שבני הזוג הסכימו בניהם להוציא מאיזון המשאבים בכתב- נכבד את סיכומם. הסכם זה אינו דורש אישור בהמ”ש. יישום:  בנ”ז סיכמו וההסכם לא אושר – אם לא צופה פני מוות או גירושין =>לא הסכם ממון – וחולו דיני חוה”ח (שרעבי).   ***  הסכם צופה פני מוות או גירושין => הסכם ממון – דרוש אישור. אולם כחריג, סיכום על נכס ספציפי  יתפוס ע”פ ס’ 5(א)(3) הקובע כי בניה”ז רשאים להסכים ללא אישור כי נכס ספציפי לא ייכנס לחלוקה ולא משנה אם מדובר בנכס חיצוני או בפנימי (גמליאל).

אישור בימ”ש – תוכנו ומהותו ס’ 2(ב) תפקידו של השופט לוודא שהצדדים מבינים את משמעותו ותו לא (איזון בין החזק לחלש). אישור הסכם אינו מתן תוקף של פס”ד אלא רק גורם שההסכם תקף. ההבדל- אם השופט נותן גם אישור וגם תוקף של פס”ד ניתן להשתמש בפס”ד בהליך של הוצל”פ. שינוי הסכם ממון- גם הוא צריך אישור בהמ”ש (אותו הליך). אם האישור גם קיבל תוקף של פס”ד, אז כדי לעשות שינוי התהליך הרבה יותר מורכב. יש לפתוח תביעה לביטול פסה”ד הקודם.

פגס ניסיון לבטל הסכם בין בני זוג נשואים בטענה לעושק או כפיה (ס’ 17/18 חוה”ח) לא תתקבל כי בניה”ז אישרו את ההסכם בפני ביהמ”ש אשר וידא שיש מודעות. אולם, טענה עשויה להתאפשר בהסכם בע”פ של ידעב”צ.

מה ביהמ”ש בודק לפני האישור מונק נ’ מונק 1. לא יאושר בלי נוכחות שני הצדדים ביום מתן האישור.2. על הצדדים להיות מודעים לתוצאות ההסכם.

היחס בין אישור הסכם לפי חוק יח”מ, לבין אישורו לפי חוק בימ”ש לע”מ?

1. בדיקת ההסכמה-ס’ 2 (ב) מול ס’ 3(ג) לחוק בימ”ש לע”מ ותקנה 258 כו לתקסד”א. ידעב”צ לא יכולים לאשר הסכם על בסיס חוק יחסי ממון כי הוא נוגע רק לגבי נשואים. עם זאת, הם רשאים לאשר את הסכם הממון בפני בהמ”ש לע”מ, לפי ס’ 3(ג) לחוק בהמ”ש לע”מ. התהליך זהה בשני המקרים (נשואים וידעב”צ)- שופט מסביר ומוודא שבני הזוג מבינים את המשמעות, התוצאות ומה מגיע להם לי החוק ומאשר. ס’ 3 (ג) נותן סמכות לשופט לאשר את ההסכם כפס”ד. 2. שינוי ההסכם ההבדל בין זוג נשוי ליד”צ: ידעב”צ גם אם אישרו את ההסכם הראשון בבהמ”ש, את השינוי ניתן לבצע ללא אישור בהמ”ש. לעומת זאת, נשואים חייבים לשנות עם אישור בהמ”ש.3.שינוי ההסכם אם ניתן לו תוקף של פס”ד-יש להגיש תביעה חדשה לביטול ההסכם ואז להגיש הסכם חדש.

הסכם ממון וחוק הירושה ס’8 ו- 8(ב) לחוק הירושה קובע כי הסכם לתת מתנה לאחר מיתה איננו תקף, אלא אם נעשה בצוואה (רציונאל:ס’ 27 לחוק הירושה מאפשר שינוי צוואה בכל רגע מפני שאדם אינו יודע מידת ימיו וצרכיו). < > בהסכם ממון המסדיר חלוקת רכוש במקרה של מוות עתידי שאישורו ע”י ביהמ”ש דורש את שני הצדדים  גם נוגד רציונאל זה. אחירם- (הש’ פרוקצ’ה) נקבע כי בסתירה זו – הסכם הגירושין שהוא כהסכם ממון (ס’ 2 (ד) לחוק יח”מ) ההסכם גובר על הוראות הצוואה. כן, חוק יח”מ מאוחר לחוק הירושה. הרציונאל: מדיניות משפטית- לעודד בני זוג להגיע להסכמים בעיתות משבר בלי לחשוש מביטולם. קרי, אם נאשר את הצוואה, נרוקן מתוכן את כל הסכמי הממון. רציונאל זה מתיישב עם ס’ 104(א)(4) לחוק הירושה לפיו בסדר העדיפות בין חובות העזבון מה שאדם חייב לאשתו מכוח חוק י”מ או הסכם ממון קודם. ס’ 11(ג) -זכויות המגיעות לבן הזוג הנובעות מקשר אישות או כתובה ינוכו מחלקו בעיזבון. אולם,בזכויות לפי חוק י”מ או הסכם ממון לא ייפגעו זכויות בן הזוג מן העיזבון. ס’ 147 לחוק הירושה: סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם, למשל בקופות גמל, בביטוח וכו’- ישולם למוטב לפני שישולם לעיזבון.

הסכמי גירושין/ממון הנוגעים למזונות הילדיםהכלל: הסכם מזונות בין ההורים אינו מחייב את הילדים.הרציונאל:לאהר– חזקה על הורה שהוא דואג לילדיו. אבל, במקרה של גירושין עיקר מעיינם של הורים נתון לסידור העניינים האישיים שלהם, לכן הם עלולים ולו מבלי דעת או בהיסח הדעת לא להקפיד במידה מספקת אינטרס הילד. כלל זה יחול אף כאשר הסכם אושר ע”י בימ”ש. את ההורים ההסכם יחייב גם בשינוי נסיבות (בשונה ממזונות). פורטוגז עילת שינוי נסיבות נדרשת לעניין מזונות אישה. לעומת זאת, תביעת הילד הינה עצמאית הילד כתובע והאם כאפטרופוס ולא נדרש שינוי נסיבות.  החריג: גלבר כשהתקיים דיון נפרד בעניינו של הילד לגופו, שלא בקשר עם עניינם של ההורים ע”מ לפתוח את ההליך שוב כדי להקטין/להגדיל את המזונות. המבחן אינו פורמאלי– גם אם יחתמו כאפוטרופסים בימ”ש בוחן האם אישרו כהסכם לטובת הילד – ההסכם יחייב את הילד. הדיון בבי”ד חייב להתקיים דרך ס’ 9 לחשבד”ר.

   היחסים בין הצדדים להסכם – ערבותשיפוי-בשל בעיית המשכיות הדיון בהסכמי ממון/מזונות הילדים נוצרו הסכמי שיפוי בין ההורים. ההסכם לא מחייב את הילד. הסכם שיפוי מרתיע את האם. אם תתבע לאחר מתן פס”ד המאשר את ההסכם בשם הילד – היא תהיה חייבת לשפות את האב. הסכם שיפוי פוגע בילד. הפסיקה:אם החותמת הסכם שיפוי מפורש וברור ומנוסח כהלכה ככל שיהיה ואף אם אושר ע”י שופט השיפוי ינתן רק כאשר האם תעשיר (יכולה לממן) – האב נפגע. לפיכך, האב יעשה הסכם ערבות.ערבות ברק בקוט: הערבות יוצרת יחס משולש: צלעו האחת היא זכותו של הנושה כלפי החייב. צלעו השניה היא זכותו של הנושה כלפי הערב, צלעו השלישית היא זכותו של הערב כלפי החייב. בין צלעות אלה קיימים יחסי גומלין.

צלע א. התחייבות האם בהסכם לשפות הבעל- טובת הקטין מול טובת הבעל

התחיבות החייב בטלה (טובת הקטין גוברת)- וואיה-א. חוזה שיפוי תקף, ברמה העקרונית-לגיטימי. ב. במקרים שההסכם שיפוי כ”כ קיצוני בימ”ש יבטל אותו מטעמים של תקנת הציבור. לכן, ההמלצה לא להיות קשים מדי בהסכם השיפוי (סכום סביר). ג. אם נקבע שהסכם השיפוי בטל, גם הערבות בטלה. בטל החיוב-בטלה הערבות. מי שנפגע בתיק הזה זה האבא. התחייבות החייב מושהית (לא בטלה) הלכת קוט אם תיפגע טובת הילד – התחייבות השיפוי של האימא לא בטלה לחלוטין אלא מושהית עד שהאימא תעשיר.כלומר, מצבה של האימא לא השתנה אבל בעצם שומרים באוויר את הערבות וניתן לממשה.

צלע ב. התחייבות של צד שלישי (ערב) לשפות הבעל:הערב חייב קוט ברק-הלכת עד שתעשיר לא מפקיעה את חיוב הערב משום שהתחייבות האישה אינה בטלה. הערב חב מיידית. הערב משלם מרגע התביעה. המפסיד-הערב. לא נפגעים-האם והאב. הילד- מרוויח.הערב לא חב מיידית מילנר למרות שבד”כ התחייבות הערב תקפה מעכשיו למעט מקרים קיצוניים. נקבע כי הלכת קוט נכונה רק כשמימוש הערבות לא משפיעה על הקטין. למשל, אם הקטין מתגורר אצל הערב וחיוב הערב ישפיע עלו.

2 סוגי התחייבויות צד ג’:ערבות: מאוד קשורה לחיוב העיקרי וזה גם החיסרון שלה, כי בנפול החיוב העיקרי תיפול גם הערבות. אם החייב לא ישלם, אני אשלם.

התחייבות לשיפוי: מעין חוזה שלי גם עם האימא וגם עם צד ג’, אם הילד מחר יתבע מזונות, אתה/האימא תשלמו לי את התוספת. עוזר במקרה שההסכם נוגד את תקנת הציבור, מבחינת הבעל עדיף לו-חוזה מול הערב. ביהמ”ש: הסתכלות מהותית– ביהמ”ש בוחן את ההתחייבות. במידה והיא תלויה בחיוב העיקרי ולא משנה איך הוגדרה היא תחשב ערבות לכל דב ועניין. מנגד, אם הניסוח של ההתחייבות של צד ג’  ישירה כלפיו – נראה אותה כהתחייבות לשיפוי.

צלע ג. זכות החזרה של הערב לחייב (בטלה או נדחית)לפי חוק הערבות ערב רשאי לחזור אל החייב העיקרי. אולם, ברק בקוט: ביצוע זכותו של הערב כלפי האישה נדחה “עד שתעשיר”. הערב נוטל סיכון זה על עצמו

דרכים לאכוף הסכם ללא תניות שיפוי וערבים בג”צ סימה לוי אישה התחייבה בביד”ר שלא לתבוע מזונות ילדים ואם תתבע-שיפוי.האישה תבעה מזונות בבימ”ש לע”מ – הגבר פנה לביד”ר והיא חויבה. טענת האישה: ביד”ר פועל בחוסר סמכות, אתה לא יכול לדון בתנית השיפוי בשל מעשה בית דין.בג”צ סימה אמיר הסכם גירושין -התחייבה שלא לתבוע מזונות ילדים בעתיד. בתמורה-העביר אליה מחצית הדירה. שיפוי-אם תתבע תוחזר המחצית. סוכם כי כל דיון עתידי יהיה בביד”ר  לאחר שבימ”ש לע”מ פסק לה מזונות, הבעל פנה לביד”ר ומאשרים לו השיפוי. האישה: אין סמכות – פניה לבג”צ:כיצד לפתוח דיון בעתיד לאחר שניתן פס”ד?

1 .עילות נמשכות, הסכם גירושין יכול להיפתח בכפוף ל-3 מקרים :מזונות ילדים.

החזקת ילדים.עילת מזונות האישה (אם אנחנו בפירוד).בענייננו, שיפוי זו עילה רכושית (לא נמשכת)  ולכן לא ניתן להביאה לביד”ר.

2. 2. עקרון הייצוג העצמאי של הקטין. קטין יכול לפתוח את התיק איפה שהוא רוצה, ילד לא מחויב להסכם (לאהר).בענייננו, לא חל. לא הילד תובע אלא ההורה.
3. 3. חל שינוי מהותי ויהיה זה בלתי צודק להשאירו על כנו (מקרים קיצוניים מאוד שאנשים חתמו ואישרו אצל שופט הפסיקה מאפשרת לפתוח תיק מחדש). –פס”ד קם. בענייננו,שינוי נסיבות של מזונות, לא דבר קיצוני ולא עונה להגדרה זו.
4. 4. סמכות ייחודית בענייני נישואין וגירושין-ס’ 1 לחשבד”ר: תנית שיפוי היא תניה רכושית, כספית וממונית (הפסיקה בסידיס הגדירה שלא נכנס-עניין ממוני) לא ניתן.