מחברת בחינה – חוקי הגנת הצרכן

סוגיות בהגנה על אינטרס הצרכן

דר' אורית דייגי- אפשטיין

שיעור 1

 

רציונל של הגנה על הצרכן.

מסגרת הנורמטיבית : חוק הגנת הצרכן

ס' 1 לחוק מגדיר מיהו צרכן –מי שרוכש נכס או שירות לשימוש בעיקרו בכך … מעוסק שעיסוקו בכך.

צרכן הוא משתמש סופי במוצר/שירות.  בעיתיות כאשר מתבצעת רכישה לא לצורך אישי אלא עסקי(משרד עו"ד רוכש מדפסת). האם ראוי שהחוק יחול על מקרים אלו?

הגדרה של צרכן משתנה בין חוק לחוק. המילה לא מופיע בחוק בנקאות, חוק המכר דירות כנ"ל. המילה אינה מופיע על מנת לא לצמצם את היראיה לצרכן פרטי בלבד.

עד כמה ניתן להרחב את הרעיה של הצרכן?

איזון בין אינטרסים שונים  פס"ד woytrs-  לשכת עו"ד הולנדית התנגדה  לדרישה מצעד הצרכנים לשירות של רו"ח במסגרת משרד עו"ד. לשכת עו"ד סירבה בטענה לפגיעה באטיקה של מקצוע – עו"ד לא יעסקו בראיית ח-ן, רוצים תואר המקצוע.

חוק נתוני אשראי רצה להסדיר את נושא היסטוריה של אשראי של הצרכנים, על מנת לאפשר מעבר בין הבנקים. הבנקים יחד עם המועצה לצרכנות התנגדו בטענה לפרטיות הצרכנים.  אינטרס לפרטיות מול אינטרס התחרות(עמלות נמוכות) אינט' לפרטיות גבר. בועדת טרכטנברג שוב הועלה הנושא של נתוני אשראי.

האם לחסוף מידע שלילי בלבד או גם מידה החיובי- במקרים רבים הפתרון באה מכוחות השוק.

מעמד הצרכן- הינו נגזרת בין מבנה המוסדי (רשות לשירותים ציבוריים וחשמל, וכו') לבין יחסים בינהם.  אכיפה נעשת בנפרד( רשות על הגבלים עסקיים פועלת בנפרד ממשרד לסכר ההוגן), למרות שיש הרבה משותף בין חוק להגבלים עסקיים לחוק הגנת הצרכן.

חוק המהותי- מהו האינטרס מוגן ע"י החוק. חוק להגנת הצרכן  מגן בפני הטיעה וניצול מצוקה (ס' 2,3 לחוק). חוק הגבלים עסקיים מגן על רווחת הצרכן(מחירים נמוכים מגוון של צוצרים, איכות, חדשנות המצאתית).

אינטרס המוגן- בחירה מוסכלת לצורך זה יש לספק מידע אמין ומספיק.

ישנם זכויות פרוצדורליות- זכות עמידה בבה"מ , יכולת הגשת תביעה קטנה ויצוגית. לעיתים, זכות פרוצדורלית משפיע על זכות המהותית.

למשל, באנגליה החוק מגדיר כי  מי שיכול להתלונן על חוק הגבלים עסקיים הינו צרכן שסבל נזק משמעותי.  הצרכן בדר"כ סובל נזק קטן, וכך החוק מנע מהגשת תובענות יצוגיות.  נזק מצרפי גדול.  מי כן רשאי להגיש תלונה על הפרת חוק הגבלים- תובע יצוגי או ארגון הצרכנים., אך במקרים אלה אלה אינם נחשבים "לצרכן" שספג נזק מהותי. כיום לא נדרש נזק משמעותי ולא נדרש כי אותו אדם יספוג את הנזק- כיוםגם ארגון יכול להגיש תלונה.

כיום ישנו שינוי בתפיסה מצרכן שבעבר היה פסיבי, לתפיסה של צרכן שמסוגל לבצע בחירה מוסכלת (לאקטיבי). הסעדים יהו יותר לכוון הספקת מידע. וכיום(התקדמות נוספת)- הצרכן הינו אזרח המשתתף בקבלת החלטות רגולטוריות (חרם צרכנים).

סיקור תקשורתי – התפתחות טכנולוגים המאפשרת גם העברת האינפורמציה יחד עם זאת חוספת את  הצרכן לפגיעה (למשל רכישה באינטרנט). חוק הגנת הצרכן אינו חל על רוב המקרים.

7.11.11

שיעור 2

מדיניות הצרכן  מושפעת  ממדיניות הממשלה  ממערכת  בתי משפט  הקהילה העסקית .

מע' בתי  משפט  ממעטת לפסוק בעניין הגנת הצרכן מסיבה כי הצרכנים לא פונים לבית המשפט. בתביעות ייצוגיות החלה פרשנות של סוגיות העולות מחוק הגנת הצרכן.

ישנם חוקים נוספים : חוק המכר, חוק הבנקאות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תקנונת מכוח חוק הגנת הצרכן.

אתר של המועצה לצרכנות מכיל את החקיקה והתקנות וכל האינפורמציה הנוגעת לסוגייה.

הממשלה: אמונה על חקיקה, מפעילה את  משרד התעשיה והמסכר.

משרדים סקטוריאלים: משרד התקשורת,

מערכת היחסים משפיעה על הגנת הצרכן.

על איזה צרכן מגינים? האם מדובר בצרכן סופי ביתי או שגם עוסק יהנה מההגנה.

מה מקרו הבעייה?  האם הבעייה נובעת ממונופול של חברה (חברת חשמל), או מחוסר מידע בידי הצרכן

כיצד מגינים על הצרכן?  האם לפני שהבעייה נוצרה EX ANTEבאמצעות מתן רישוי דרך השנייה היא לאחר קרות הנזק EXPOST , מה ההרגז הכלים הרגולטורי? ניתן ללכת במסולס הפלילי, במסלול המנהלי , לאזרח ישנה אפשרות להגיש תביעה ייצוגית או תביעה פרטית. רשות הסכר מתחשבת לשיקולים של ציות האם ישנה הרתעה, מה עלות של הגשת כתב אישום מבחינת כוח אדם, יעילות ניהול ההליך, עלות מול תועלת. מה הצרכנים ירוויחו כתוצאה מההליך. כיום ישנה מגמה מאכיפה פלילילת לאכיפה מהנלית יותר כנסות מנהליים.

אחת הבעיות של החוק (בעבר) הינה כי היו מספר קטן של האנשים שהיו מופקדים על החוק.

החקיקה הצרכנית חוקים והרגוליציה שמשפיעים על הצריכה ועל המבנה של שווקים צרכניים. ההגדרה כוללת משפט פרטי, משפט ציבורי, חקיקה צרכנית מסורתית – חוק הגנת הצרכן, חקיקה בעלת אופי צרכני: חוק המכר דירות, דיני הגבלים עסקיים, קניין רוחני.

דוגמא לרגולצייה – חוקים שמסדירים את המידע המועבר לצרכן, הרגולטור קובע אילו חומרים מאושרים ואילו לא.

דיני הצרכנות החלו כענף נפרד לאחר מלחמת העולם השנייה, עם גידול העסקאות.

דיני צרכנונת מערבים מספר ענפי משפט: נזיקין, חוזים, ביטוחף בנקאות.

למשל, חוק החוזים – בא להגן על הלקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחדים.

נקודת המוצע במוחק הינה שונה. בחוזים- אוטונומיה של הרצון,  בדיני צרכנות – חוסר שוויון, הידר אוטונומיה, מעורבות שלטונית מוגברת. לא מדובר במתן סעדים בלבד, או במניעת נזק(חובת גילוי), אלא יש סנקציות עונשיות, וצווי מניעה. זו קבוצה גדולה של חוקים שמשוטף לה התחלית הגנת הצרכן.

ד"נ 22/82 בית יולס נ' רביב (עמ' 469 לפס"ד) רשימת החוקים שמטרתם להגן על הצד שנמצא בעמדת מיקוח נמוכה.

מאפיינים של החקיקה הצרכנית:

  • המטרה: הגנה על הלקוח בגלל פערי כוחות
  • הוראות קוגנטיות
  • הוראות פרטניות – על מנת שצרכן ידע לזכויותיו, למשל, עטייה- המושג מפורט.
  • הוראות פליליות ומנהליות – בגלל האלמנט של מעורבות המדינה.
  • מתן מעמד לאגון צרכנים כמייצג צרכנים – בגלל שהצרכן אינו יכול לדאוג לאינטרסים שלו, נותנים לארגון את האפשרות להגן. – חוק משק החשמל, חוק הפיקוח על עסקי ביטוח,

פס"ד תנובה – פגיעה באוטונומיה – לא הובאה לידיעת הצרכנים על  קיום הסילקון בחלב.

מתן הגנה לצרכן בשלבים השונים:

  • טרום רכישה

חיפוש אחר המוצר או שירות ע"י חובות גילוי מה כולל המוצר, מה תנאי העסקה, איסור עטיה.

ביצוע השוואה והבחירה מושכלת

  • בשלב המו"מ לרכישת המוצר
  • בשלב הרכישה
  • לאחר הרכישה
  • במהלך השימוש או קבלת השירות.

החקיקה הצרכנית:

נק המוצע- חוסר שיוויות בין הצדדים, העדר חופש חוזים,

חקיקה קוגנטית. הוראות בחוק הגנת הצרכן הינם בנוסף לחוקים אחרים, נותנים הגנה נוספת. החוק רחב יותר מחוק החוזים.  פקודת המשקולות והמידות, חוק איסור הונאה על כשרות.

הוראות החוק מפורטות ודווקניות.

נוסף לסעדים אזרחיים, סעדים עונשיים והתערבות מנהלית.

חקיקה האזרחית:

חקיקה נייטרלית, שיוויון בין הצדדים, חופש חוזים

ההרואת חוק דספוזיטיביות בכפוף לעקרון תם לב.

הסעדים: השבה, פיצויים, אכיפה או ביטול חוזה. אין הוראות פליליות, או מנהליות.

זכויות הצרכן עפ"י הנשיא קנדי (ממצגת)

אימוץ גישת הזכויות  ב1975 – 5 זכויות צרכניות בסיסיות: זכות לשמירה על בריאות ובטיחות, לשמירה על אינטרס (להשלים מצגת)

הגנת הצרכן ושינויים בדפוסי הצריכה

השתתפות נשים בשוק העבודה- השפיעה על עלייה בצריכה של השירותים שבעבר נעשו בידי נשים

עליית תוחלת החיים- יותר אפשרויות לניצול קשישים.

פריחת שוק הבריאות האלטרנטיבי-  הענף אינו נמצא בפיקוח בדומה לפיקוח על תרופות.

שוני אתני- בעיות שפה מביא  לניצולם של עולים חדשים.

שימוש אינטנסיבי באינטרנט- גניבת זהות, תניות שיפוט בחוזים בקניית באינטרנט.

שינויים בסביבה המוסדית:

שינוי בגישה הרגולטורית 

התהוותם של שווקים גלובליים (שירות לקוחות מקומו במדינה אחרת)

מזכויות הצרכן לאינטרסים משוטפים

הצרכן כאזרח- מימד פוליטי (ועדת טרכטנברג דוגמא טובה )

התפתחות בתפיסת הצרכן

צרכן פסיבי פגיעה וחסר יכול להגן על אינטרסים שלו

צרכן מיודע ובטוח ברמת השוק

בעל עניין המסוגל להשתתף בהליכי קביעת מדיניות

מינואר 2012 יהיו  תקנות לגבי אותיות קטנות בפרסומות, מטרה למנוע עטייה.

יוני – תיקון 31 לחוק לפיו מוכר המוכר מוצר חשמלי יחויב מדבקת אחראיות יחד עם תעודת אחריות.

במקרים שעוסק מחייב צרכן באמצעות הרשאה, עוסק צריך לאפשר לצרכן לבחור מועד החיוב מתוך 4 מועדים.

ביקרות נגד חקיקה הצרכנית:

המשפט לא צריך להתערב, יש לתת לכוחות השוק לפעול ללא התערבות.

פוגעת בחופש החוזים, פוגעת באוטונומיה , פטרנליסית.

בפועל כשלי שוק שונים, פערי כוח בין הצדדים,

חופש החוזים וחקיקה צרכנית: ד"נ בית יוליס: הש' אלון- אין סתירה בין הגנה לחופש החוזים, חוזה בין צרכן לעוסק. אין חופש אמיתי של הצרכן החופש הוא יחסי והגנה על אזרח נחותבכושר שכלי או כלכלי  תגבר על חופש החוזים.

פטרנליזם

חוסר אמון ביכולת הצרכן להעריך מידע

חשש כי גם בהינתן מידע מדויק צרכנים יפעלו בצורה לא רציונלית ולא יעריכו את הסיכונים שבמוצר.

בעיקר במקרים בהם טעויות בקבלת החלטות של הצרכן עשויות להיות בעלת תוצאות הרות גורל (אובדן חיים, הפסדים כספיים עצומים) ע"א 148/77 רוט נ' ישופה (עמ' 624 ) הש' שמגר עומד על חשיבות מיוחדת שבדיור ועל צורך להגן על הצרכנים ולא לתת להם חופש מוחלט.

13.11.11

שיעור 3

הצידוקים להגנה על אינטרס הצרכן

תיאורמת קוז

הנחות יסוד של קוז:

השוק יבטיח את התוצאות המיטביות בתהליך החליפין.

חלוקת העושר הראשונית בחברה לא משנה: בפועל ביקוש למוצר לא בהכרח תלוי ברצון לרכוש ישנם אנשים שרוצים לרכוש מוצר מסויים אך בגלל חוסר כסף אינם רוכשים, הדבר אינו אומר כי המוצר לא רצוי. בנוסף ערך של 100 ש"ח עבור עני גבוה מערך של אותו סכום עבור עשיר.

שני הצדדים מיודעים בצורה שווה- בפועל, ספק/יצרן יודע יותר טוב מה הצרכים של הצרכן עצמו. לספק שירותים אפשרות לאסוף מידע .

יחסי כוחות בין הצדדים שווים בפועל, קיומם של חוזים אחידים וקיום של מוסכמות בין היצרנים/ספקים משפיע

החוזים ישפיע על הצדדים שלישיים,  בפועל ערבים(בהלוואה בבנק) מושפעים מהחוזה בין הצדדים.

הסתמכות על כוחות השוק – מניח תחרות משוכללת.

הנחה של קוז היא כי תחרות חופשית בין שני ספקים או יותר , תביא לכך שהלקוח יקבל מוצר במחיר נמוך  יותר, איכותי.

תחרות משוכללת

התנאים לקימוה של תחרות:

ריבוי שחקנים על צד ההיצה(יצרן/ספק) והביקוש(צרכנים) –אף שחקן לא יכול להשפיע על מחיר או כמות המיוצרת . הפרה של האיזון תשפיע על המחיר/כמות.

העידר חסמי כניסה ויציאה – לדוגמא, חברת חשמל, רגולציה חוסמת כניסה של ספקי חשמל .

אין החצנה שלילית- היצרנים נושאים בכל העלויות בפועל הצרן לא מתמחר נזק שהוא גורם לסביבה הנזק הינו החצנה שלילית.

מידע

בפועל לא מתקיימת  תחרות משוכללת.:

  • ·                       בעיות מידע
  • ·                       חסמי כניסה ויציאה
  • העדר תחרות חופשית (קרטלים, מונופולים, אוליגופולים) מונופולין- יצרן/ספק שמספק מעל 50% של השירותים או מוצרים הנמכרים בשוק.
  • מוצרים לא הומוגניים. שוני באיכות בין מוצר למוצר, מוצרים ממותגים.
  • ·                       קיום החצנות
  • מוצרים ציבוריים. הציבור נהנה ממנו מבלי לשלם את עלות הספקתו. ובדר"כ יש בעיה בהספקה של המוצר ע"י שוק הפרטי. כמו כן, מאמץ השווק והספקת האינפורמציה ע"י ספק אחד, תגולם במחיר המוצר, כאשר ספק אחר , בלי להשקיע בשווק נהנה מהלקוחות שקיבלו המידע מהספק הראשון ורכשו בסופו של דבר את המוצר אצל השני.
  • עליות עסקה. – עליות חיפוש והשגת אינפורמציה, עלויות ניהול מו"מ וקבלת החלטות.עליות אכיפה, כשאר עלוית החיפוש/קבלת החלטה גבוהות יכול לגרום לביזבוז זמן ומשאבים של הצרכן.

כשלי שוק

כשל שוק – מצב בו כוחות השוק לא מביאים לאופטימיזציה את פוטנציאל העבודה בחברה ואת פוטנציאל העסקה וייצור בחברה. במצבים אלה האיזון בין כוחות השוק (קוז) בין הספק לצד הביקוש מופר. כשלי שוק מונעים מהחברה למצואת את פוטנציאל המשאבים בחברה ומביאים לניצול משאבים לא יעיל. מונופול יכולה להחליט שלא לעבוד במלוא התפוקה, ועם זאת לגבות את המחיר המלא.

כשל שוק מצד ההיצעה(יצרן/ספק).

  • ניצול מעמד מונופוליסטי
  • קרטל- תיאום מחירים או חלוקת השוק
  • ערפול מחירים מכוון (חברות הסלולר) קשה להשוות את המחירים מכוון שלא ברור ממה מורכב המחיר
  • עליות מעבר

כשל שוק מצד הביקוש (צרכן):

  • ביעות מידע (מחסור, ערפול, עודף)
  • חוסר בטחון של צרכנים
  • עליות מעבר
  • קשיים בביצוע בחירה מושכלת (עיבוד, ניתוח מידע)
  • קשיים בקבלת סעדים- המבנה המוסדי.

פערי  כוחות בין הצדדים.  מסגרת הנורמטיבית צריכה לצמצם את פערי הכוחות.

אלברט הירשמן  exit voice loyalty   – פרדיגמה לקוח לא מרוצה יצא, לקוח לא מרוצה ירים צעקה.

בפועל הלקוח לא תמיד יכול לצאת מהספק (ספק מונופול).

  • כוח יחסי מול לקוח שבוי– המונח נקבע בפס"ד קודאק (ארה"ב)  חברות  מכונות לפיתוח תמונות מכרו את המכונה כאשר הלקוח שרכש היה חייב לרכוש את חומרי הגלם רק מסוג מסויים, כאשר עלויות של החומרים היו גבוהים. למעשה הלקוח שרכש את המכונה הפך להיות לקוח שבוי.

דוגמא נוספת ללקוח שבוי- רכישת מכונית מחייבת אותי בתקופת האחריות לטפל ברכב רק במוסך מורשה.

  • חוסר שיוויון בעמדת המיקוח של הצדדים או בעיות מידע
  • חיזוק אוטונומית הפרט  (פס"ד סופרגז עמ' 408 , פס"ד תנובה נ' ראבי –  גם אם לא נגרם נזק, תחושה של הצרכן שלא נתנו לו לבחור מה לצרוך, מהווה פגיעה באוטונומיה.  אדם זכאי לבחור על גופו ).

בעיות מידע:

עודף מידע, מחסור במידע. הצרכן לא יודע מה הוא לא יודע. מידע מורכב שאינו בר השוואה

עלויות עסקה:

  • אפיון הצורך במוצר- מה אני צריך?
  • איפה לחפש מידע
  • בחינת המידע בהתאם לצרכים הספציפיים
  • עליות חיפוש ומעבר גדולות.

הצרכן ייחשב עלות העסקה מול תועלת.

21.11.11

שיעור 4

צידוקים להתערבות- המשך

ע"א אליהו חברה לביטוח נ' ישר מנשה – חובת גילוי מוגברת . הצורך להבטיח את ערנות של הצרכן לתוכן החוזה, לדוגמא חובה להבליט את החרגות בחוזה הביטוח.

אפקט תיקון השוק ההנחה היא כי המחיר משקף את העלות השולית.  לא כולם צריכים לדעת מה מחיר הנכון שצריך להיות בשוק. אבל מספיק שהיו כמה שידעו וכי הצרן היעלה את המחיר, על מנת שהצרכן יגיב וישפיע( ע"י מחאה) על העוסק/ספק

פגיעה בצרכן יכולה להיות גדולה יותר במובן של פגיעה  בשוק, באמון בשוק.

פגיעה בהקצאת משאבי הצרכן:

פסום מוטע

עליות נסתרות

כירכת שירות בשירות

כאשר רוכש השירות אינו המשתמש בשירות. (בתי אבות וגני ילדים לדוגמא).

אקרלוף זוכה פרס נובל, בעיות מידע על שוק הלימונים. טוען כי צרכן אינו יכול להאריך את איכות המוצר. בשוק ישנה ירידה של איכות של מה שנמצא בשוק, בין היתר בגלל שלבעל המוצר אין כלים ליצצג את המוצר האיכות אותו הוא רוצה למכור.  צרכן מראש מניח כי המוצרים אינם איכותיים ומוכנים מראש לשלם מחיר נמוך.

ישנם מקרים אשר מועדדים הונאה למשל, במקרים של "שחקנים" לא חוזרים. מדוב ר על שירות שצריכה שלו היא חד פעמית.

פערי מידע ומבנה השוק

שחקנים לא חוזרים

שוק ממועט מתחרים (אוליגופוליסטי)

כוח שוק שנובע מפערי מידע

בעיות בעיבוד מידע

התנהגות צרכנים (כלכלה התנהגותית)

הנחות המודל הניאו קלסי לגבי התנהגות צרכנים:

רציונליות

אפקט מיסגור –  אנשים יגיבו באופן שונה לאופן שונה שבו הבעיה מוצגת. כלומר, תגובה של אנשים תלויה לאופן בו הבעיה מוצגת.

הערכת יתר –  הערכה סובייקטיבית של מוצר (דוגמא ביד2).

עיגון- מוצר אחד משליך על יתר המוצרים(למשל עוף ב 1 ש"ח ברמי לוי משליך כביכול על יתר המוצרים- חושבים שכל המוצרים זולים)

עודף אינפורמציה. יותר מדי פרמטרים (מעל 7 פרמטרים אדם אינו יכול להתמודד) .

תחרות והגנת הצרכן

מדיניות הגבלים עסקיים מבטיחה שבחירת הצרכנים לא תוגבל. מחוץ לצרכן. למשל, מיזוג של שתי חברות תגרום להפחתת היצע. או תיאום מחירים בין החברות – גורמת לכך שלצרכן אין בחירה בין מוצרים. במצב של מונופולין(מעל 50% מנתח שוק) .

מדיניות הגנת הצרכן מבטיחה שצרכנים יוכלו לבחור משלל אפשרויות – בתוך הראש של הצרן.

סיבה נוספת להגן על הצרכן היא קידום הגנה על ערכים חברתיים:

יושר הגינות מסחרים, חלוקה הפסדים.  פגיעה באמון הציבור בשוק ההון תגרום לפגיעה בכלכלה.

קידום ערכים חברתיים מנוגד לאינטרס היחיד כפרט אבל משקף ערכים חברתיים. לדוגמא, הפרשה לפנסיה.

שמירה על האמון והסדר חברתי.

נגישות צרכנים לשווקים

יצירת תנאים בסיסיים בשוק לכלל אוכלוסייה, אם מדובר בהספקת שירותים ציבוריים. אנשים אינם מודעים לזכויותיהם.

אספקת מוצרים ציבוריים.

שיעור 5

חשיבות של השתתפות הצרכנים בשוק משפיעה על השתתפות בחיי כלכלה, בבחירה מושכלת של הצרכן.

זכויות הצרכן

גישה של זכויות מבוססת על אוטונומיה של הפרט והבטחת חופש הפעולה.

הזכות לכבוד

הזכות להתפתחות עצמית- בחירה מושכלת

הזכות להגדרה עצמית – בקוו התפר שבין האזרח לצרכן זכות לקבוע אילו מוצרים לצרוך

בחירת המוצר או שירות בסיס אינפורמציה נאותה(פס"ד תנובה)

זכויות הצרכן כזכויות חברתיות וכחלק מכבוד האדם

תפיסת הצרכן כאזרח.

אתיקה וסחר הוגן

צרכן עושה בחירה מושכלת אחראית. לא ירכוש מוצר שיש לו השפעה שלילית עליו/ על הסביבה.

הגדרת הצרכן בחוק הגנת הצרכן ובחוקים אחרים

מה המדיניות של החוק(הגנה על חלש לדוגמא)

מונח צרכן מוגדר בחוק הגנת הצרכן וחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. הגגדרה בחוק הפיקוח היא צרכן הוא משתמש הסופי במוצר ובלבד שהרכישה לא נעשתה למטרות יצור או מכירה.

בעשרים החוקים צרכנים אחרים אין הגדרה למונח "צרכן". הרציונל – לא להגביל סוגיות ולאפשר כניסה של מקרים שונים לחוק,צרכן במקרה זה הוא גם צרכן עסקי.

ישנם חוקים בהם המונח מופיע (חוקים שחוקקו לאחר חוק הגנת הצרכן), אך החוק מפנה לחוק הגנת הצרכן.

תכילת החקיקה היא למעשה מגדירה את המונח. למשל הגנה על אדם שהוא בעמדת נחיתות מובנית. או נושא של הגינות השכר ואימון בשוק. החוק מגן גם על בעלי עסקים(חוק הבנקאות, חוק מכר דירות וכו') מכרירים בכך שקיים פער כוחות  הסיבה שרוצים להגן היא עדוד עקרון הגינות, קיום של שוק הוגן.

צרכן במובן הצר: כהגדרה בחוק הגנת הצרכן:  " צרכן" – מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;

.

צרכן במובן הרחב: כל משתמש סופי בשירות/מוצר, כולל גם עסקים ולא רק יחיד לשימוש ביתי. פס"ד תנובה עלתה השאלה האם רק מישרכש את החלב ייחשב כצרכן או שכל אחד מישצרך אותו.

הגדרה של צרכן משתנה לפי החוקים שונים. פס"ד סופרגז  – הגדרה לפי חוק ההסדרים. ניסו לעשות רפורמה במשק הגז. כדי להודד מעבר צרכנים ולעודד תחרות, הצרכן יכול באופן חד צצדי להודיע על ביטול. תופיני סער ניהלו מו"מ עם חברה אחרת והחליטו לסיים חוזה באופן חד צצדי. סופרגז טענו להפרת חוזה וכי הם לא "צרכן" לצורך חוק ההסדרים.  בה"מ קבע כי תכלית החקיקה היא לאפשר קיומה של תחורות חופשית ולא הגנה על צד החלש. לכן , לצורך החוק ההסדרים תופיני סער הם צרכן.

פס"ד טטנהאוז. שתי עו"ד רכשו מכוניות  לאחר הרכישה נודע להם כי לא קיבלו הנחה המגיעה להם(שראו בחוברת ההטבות של לשכת עו"ד). הגישו תביעה לפי חוק הגנת הצרכן . בטענת הטעיה. יש בפס"ד הרחבה של מושג הצרכן, המשמעות היא שאם נכיר בעו"ד כצרכניות לצורך החוק הגנת הצרכן הגנה שניתנת להן היא רחבה יותר חובות הגילוי המוטלות על העוסק הן רחבות יותר.  פרשנות מושג הטעיה בחוק הגנת הצרכן היא רחבה יותר (מאשר בחוק החוזים). בה"מ הטיל נטל משמעותי לגילוי על העוסק.

הגדרה של שירות  היא רחבה

ס' 39    הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:

(1)                      תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (שירות  ללקוח), תשמ"א- 1981;

(2)                      מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א- 1981.

מכר מוגדר לרבות השכרה, מכח הגב שכירות(ליסינג), הצגה למכירה, הצעה למכירה או חליפין. מספיק שמישהו הציג סחורה וגרם להטעיה למרות שהעסקה לא נעשתה אין מעבר תמורה. חוק הגנת הצרכן חל גם על השלב התרום חוזי.

לגבי מתנות, במקרים של 1+1 למשל, הנחה היא כי לא נותנים מתנות בחינם, מדובר במאמץ שווקי. ויש לראות במתנה כחלק מעסקה כוללת חלק מהתמורה.

שימוש שעקרו אישי. מבחן סובייקטיבי מה מטרת הרכישה(רכשתי מדפסת להדפסת תמונות בבית) מה היעוד של הרכישה מבחן אובייקטיבי (החלטתי כי המדפסת תשמש להדפסת סיכומי בה"מ).

רכישה לצורך החוק צריכה להיות מעוסק במהלך עסוקו. למשל במקרה של רכישת דירה מאדם פרטי החוק לא יחול. החוק לא יחול על שירותים שניתנים כחלק מפעילות שלטונית של הגופים ציבוריים. למשל שירותי חינוך.

האם מבחן "שימוש שעיקרו אישי ביתי או משפחתי אובייקטיבי או סובייקטיבי?

אובייקטיבי – השימוש המקובל בנכס

סובייקטיבי – מה הייתה מטרת הרכישה/ שימוש המשתמש הספציפי.

קושי בהוכחה של המטרה , יעוד הנכס כול להשתנות.

בחוק האנגלי רכישה מוגדרת (1)כרכישה שלא למטרה עסקית, (2)המוכר פועל במסגרת עסקית, (3)הסחורות המועבות הן מסוג שמיועד בדר"כ לצריכה אישית. דגש על שימוש רגיל בנכס ולא למטרת הרכישה.

מבחן האובייקטיבי הוא מבחן הראשון לפיו נבחן השימוש, למרות שהחוק מדבר על מבחן סובייקטיבי, כאשר המבחן האובייקטיבי אינו מובהק (גם אישי, גם מסחרי), ניתן למבחו הסובייקטיבי להכריע.

דוגמא רכישת מכוניות ע"י החברה, חוק הגנת הצרכן יחול מאחר ויעוד שימוש ברכב הינו שימוש אישי.

מבחן המוצע:

1. מה השימוש שנעשה בדר"כ .

2. מה זהות הרוכש (יחיד או חברה)כאשר השימוש אינו חד משמעי .

פס"ד זילברשג

מהי עסקה צרכנית

שיעור 6 (הרצאת אורח)

עו"ד אהוד פלג- ראש המועצה לצרכנות

תקנות ביטול עסקה – חקיקת המשנה. מאפשרות על קבוצות המוצרים זכות הביטול וקבלת החזר כספי. טובים שמוחזרים באריזה מקורית ספר למשל, הינו מוצר מיוחד, החזרה תלויה בשילוט בחנות.

אחריות למוצר חשמלי שמחירו 150 ש"ח ומעלה שנה ממועד הקניה.

פעילות של המועצה:

המועצה הוקמה בהחלטת הממשלה. ב2008 עבר חוק המועצה לצרכנות. החוק הגידר את המועצה כי עצמאית ואי תלותית אשר פועלת לטובת הצרכן.

 החזון של המועצה – ליצור חברה הוגנת ע"י צמצום הפגיעה של עסקים בצרכנים, הגברת הגנה של רשויות על הצרכנים (המועצה מייצג את הצרכנים בבה"מ), חיזוק כוחם של הצרכנים והעצמתם.

פניות הצרכנים יוצרים בסיס נתונים לגבי פגיעות בצרכנים.  כל צרכן שפונה מקבל סעד לעצמו. לרוב התערבות של המועצה מסיימת את הטיפול בתלונה של הצרכן מול בית העסק ללא הגשת תביעה בבית המשפט(לרוב תביעות קטנות). המועצה מייעת לצרכן להגיש תביעה. השאיפה של המועצה היא להגיע למצב  בו המועצה תערוך את כתבי תביעה עבור הצרכן.

המועצה מבצעת תחקירים יזומים. תחקירים יזומים ותלונות הצרכנים בונים בסיס נתונים , על סמך בסיס הנתונים המועצה מטפלת בתופעות באופן עקרוני (בנוסף לטיפול פרטני) .

במקום בו אין שוק חופשי, אין תחרות אמיתית, המדינה חייבת להתערב.

שיעור 7

פס"ד תנובה. בערעור בה"מ הפחיט את הפיצוי. טענה שהועלתה כי לא כל הצרכנים שצרכו את החלב חשו תחושת גועל. האמירה בעייתית – מעיין את הרציונל של התובענה הייצוגית. הטייה בגדרת החוק, לא חייבת להתקיים אלא מספיק שיש פוטנציאל להטייה.

המועצה שוקלת להגיש בקשה לדיון נוסף בפס"ד תנובה.

הגדרת "צרכן" הגדרה צרה- רוכש לשימוש ביתי, אישי או משפחתי.

הגדרה רחבה- כל מי שרוכש מוצר כלקוח סופי.

מבחן אובייקטיבי מול מבחן סובייקטיב מה מטרת שימוש בנכס.

חברה רוכשת מכוניות לעובדים שלה. טיב השימוש ברכב הינו אישי  בדר"כ, לכן, מבחן מביא למסכנה כי הנכס הוא אישי, ואין נפקא מינה שהרוכש הוא החברה.

ברגע שנכנסים לגדר החוק, עילת הטייה היא רחבה יותר מאשר הטייה בחוק החוזים.

כאשר מדובר בשימוש מעורב פס"ד זילברשג. האם רוכש כרטיסי טיסה נחשב כצרכן כאשר הכרטיס נקנה לצורך נסיעה עסקית. בה"מ קבע כי המבחן הוא מה השימוש העקרי בכרטיסי הטיסה. לכן אין חשיבות שבפועל חלק מה צרכנים עושים שימוש אישי או מעורב.

פס"ד בולדו עו"ד נסע לישיבת בוררות קנה כרטיס ודרשו ממנו תוספת בגין נסיעה בקרונות שמורים. הגיש תובענה ייצוגית. האם הוא נכנס לגדר צרכן. בה"מ קבע שכן אין זה משנה כי הנסיעה הייתה לצורכי עבודה . עיקר השימוש הוא אישי- שרות הנסיעה הוא אישי.  הכרעה של בה"מ נעשתה עפ"י מבחן האובייקטיבי(מבחן סובייקטיבי בעייתי). **** במחן יש לעשות דיון בשני המבחנים תוך עמידה על קושי.

בארה"ב המבחן הוא – שימוש בפועל. אדם קנה מצלמת וידאו. השימוש במצלמה מסוג זה בדר"כ מסחרי. אם אדם השתמש בה לצורך ביתי ייחשב אישי.

אדם משווק יאכתות קנה גם לעצמו. נקבע כי קנייה לעצמו לצורך שווק של עסקו אינו שימוש אישי.

קשה להוכיח מה שימוש עסקי ומה אישי במקרה של שימוש מעורב. עתירה  אפיק נ' סלקום.  בה"מ דחה את תובענה ייצוגית בטענה כי התובע לא הוכיח כי השימוש היה לצורך פרטי. אותו תובע היה שוטר. עובדה כי התובע מנוי אין בה כשלעצמה להעיד על השימוש לצרכים אישיים.

לדעת המרצה שימוש בטלפון במהותו הוא אישי, ואם החברה טוענת כי השימוש אינו אישי יש להטיל על החברה נטל ההוכחה.

איגוד הצרכנים נ' זלר. מכונית נרכשה ע"י עסק לשימוש העובדים בעסק. הייתה טענה לגבי הטייה בנוגע לריביות. הופעל מבחן אישות הרוכש ולא מבחן השימוש. לכן החברה היא הרוכשת ולכן לא נכנסה לגדר החוק. השלחות של ההבחנה של עיקר השימוש. אם השימוש המקובל הוא אישי נטל הוכחה על העוסק שהשימוש היה אחר.

שימוש אישי אינו מיעוד לשימוש ע"י אחר ואז זה נכלל לגדר מוצר סופי.

גם רכישת מקצוע ייחשב שימוש אישי.  כאשר יש רכישה ע"י עסק יש לבחון האם זה לשימוש אישי של העובדים או למטרות העסק. בדוגמא של רכישת מדפסת למשרד, עדיין החוק יחול מכוון שהמדפסת אינה חלק אינטגרלי מהעסק (לא עיקר העסק).

כך עובדה שעסק רוכש מוצר לא שוללת ממנו אוטומטית את תכולת החוק והוא יכול וייחשב כצרכן.

הגדרה רחבה של צרכן – משתמש סופי. שונה מלקוח אחר בכך שהוא חוליה האחרונה בשרשרת המסחר. כך ניתן לכלול באגדרה גם צרכן ביתי וגם משתמש סופי, בתנאי שרכישה או קבלת השירות אינה חלק אינטגרלי מפעילות העסק. המבחן המהותי האם ניתן להצדיק הגנה על הצרכן מנימוקים של חוסר ניסיון חוסר התמחות פערי מידע שלא מצדיקים את בדיקת העסקה לעומק.

דוגמא של סוכן בפירמידה של הרבלייף בישראל לא ייחשב כצרכן, באנגליה עוסק זהיר ייחשב לצרכן.

הנטייה תהיה לראות בצורה מרחיבה על מנת להגן על כמה שיותר אנשים שנפגעו.

"צרכן"- חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים צרכן במובן הרחב מי שרכש מוצר לכל מטרה פרט לייצור וא למכירה. חוק מטיל חובות פיקוח רחבות על עסקאות מסחריות שאינן מסחריות.  ס' 25 לחוק מתיר חובות על ספק לתת חשבון לקונה שהוא לא צרכן סופי.

הגדרה צרה של צרכן לא מאפשרת הגנה על כל המקרים אשר ראוים להגנה. כאשר המחוקק לא רוצה להגביל את הגנה למקרים של צרכן ביתי בלבד הוא לא משתמש במונח "צרכן" לדוגמא חוק הערבות, חוק נכר דירות וכו'

יש אפשרות לייצוג צרכנים ע"י ארגון צרכנים – בחוק הגבלים עסקיים, חוק החוזים אחידים, חוק הבנקאות שירות ללקוח, חוק משק החשמל ועוד.

אבל בחוק הגנת הצרכן ס' 7ב (תיקון 9) מגדיר מי ייחשב לארגון צרכנים – כל גוף שפועל למטרות רווח או ממונן באופן ישיר או עקיף ע"י גופים מסחריים לא ייחשב כארגון צרכני.

"צרכן" בדר"כ מופיע בהקשר למשתמש סופי.

בחוק המיים –  הגדרת ה"צרכן" משתמש סופי אין הבחנה בין ביתי למסחרי.

פס"ד סופרגז- בית עסק הוקר כצרכן. בכל חוק הגדרה היא משתנה בהתאם למטרת החוק.

ס' 31א(1) לחוק הגנת הצרכן קובע  כי הסעד בגין הטייה נתונה גם לעוסק שנפגע בגדר עסקו.

אינטרס חוק הגבלים עסקיים -שמירה על תחרות בין העסקים. לפי חוק זה צרכן הוא אדם רוכש מוצר ללא קשר לרכישה סופית או לאו. בשנים האחרונות יש יותר דגש על צרכני סופיים מאחשר על צרכניי ביניים.

החוק חל על עסקאות ושירותים, "נכס" ניתן לרכוש בעלות להבדיל משירות (זכות אשיית). ההבחנה רלונטית מקום בו הוראות החוק חלות על שירותים ולא על נכסים.

 ס' 32 לחוק ביטול עסקה. צרכן מחזיר את ה"נכס".

שירות אינו מוגדר  בחוק. ישנם חוקים אלחרים שמתייחסים למונח. חוק בנקאות שירות ללקוח.. חוק חוזה קבלנות , חוק שירותי תיירות, ההגדרה אינה מתאימה.

יש לפרש את חוק שיחול על כל הנכסים ושירותים של צרכן לשימוש ביתי. לא יחול על שירותי בנקאות ו ביטוח (מוחרג מהחוק).

" מכר " הגרדה רחבה מאשר בחוק המכר(כולל גם שכירות, הצעה למכירה, הצגה.

אין הפרדה בין השלב טרום חוזי לחוזי.  החוק יחול ביתור מקרים. גם על עסקאות ליסינג. פס"ד זלר טענו כי הגדרת מכר לא חלה במקרה של ליסינג. בה"מ לא קיבל את הטענה.

תחולת החוק על "מתנה" . חוק יחול על מתנות שהם במאמצי קידום מכירות.

אדם בונה בית דו משפחתי חצי ממנו הוא מוכר. למרות שמדובר באדם פרטי, הוא לא ייחשב עוסק לצורך חוק הגנת הצרכן. לעומת זאת, חוק המכר דירות כן יחול על המקרה ואדם יהיה מחוייב כקבלן.

שיעור 8

הגדרת עוסק בחוק הגנת הצרכן

"עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;

מוכר או נותן שירות

דרך עיסוק

פס"ד פלצ'רס ביגדן. הקונה עסק בסחר מכוניות, אליו הגיעה צרכן שרצה למכור את מכוניתו הישנה. הקונה הציע לתת מחיר של פח בפועל מכר את הרכב . הצרכן טען כי רומה ע"י הקונה. פס"ד הרחיב את התחולה של החוק(אנגלי) המבחן הוא מי קובע את תנאי העיסקה. מי שקובע את התנאים הוא זה שצריך לשאת בהגינות המסחיר. המטרה של החוק היא הגנה על עקרון הוגנות במסחר ולכן יש כאן הרחבה של החובות החלות על עוסק.   בית המשפט במקרה זה לא דן במבחן מחזוריות(המבחן מתקיים במקרה זה). האם פס"ד יחול בארץ ? האם הארוע נופל בגדר חוק הגנת הצרכן?

צרכן הרוצה לרכוש מכונית מדילר, מפנה את הצרכן לבדיקת מכונית  במוסך. בין דילר לבין המוסך יש אינטרס משותף .

ס' 32א לחוק .     (א)        נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור בסעיפים 2 ו-3, והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה – אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין. הסעיף מאפשר ביטול במקרה שהטעיה לא בוצע ע"י עוסק בעצמו

ס' 42 .   לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר. כאשר מתקיימת דואליות נורמטיבית והמדינה פועלת כעוסק החוק יחול עליה.  כאשר המדינה מספקת שירותים כרשות השלטונית החוק לא יחול.

שירותי חינוך אינם מתקיימים במדינה באופן חופשי לכן על המדינה יחולו דיני מינהל ולא חוק הגנת הצרכן. המבחן הוא "דרך עיסוק" – שלא במסגרת השילטונית.

פס"ד שועלי. מנהל מקרקעי ישראל בתפקידה אינו עוסק. המנהל דרש מחיריים מופרזים בגין פרצילציה. הייתה התייה של הרוכשים . כל הפעולות של פרצילציה נעשו ע"י מנהל כגוף שילטוני.

החוק לא מתייחס למטרת רווח של העוסק, כך מלכ"ר יכול להיחשב לעוסק.

פס"ד אוהד סובול נ' אונ' חיפה. באונ' חיפה גבו מסטודנטים שני תשלומים: שירותים כלל הסטודנטים ודמי רווחה. בעבר היה ניתן להימנע מתשלום רווחה. בזמן פס"ד התשלומים אוחדו. סובול טען כי מדובר בפעילות מחוץ למסגרת האקדמית לכן, האונ' הינה עוסק לצורך חוק הגנת הצרכן. בה"מ קבע כי האוניברסיטה היא מוסד אקדמי ולא עוסק. לדעת המרצה טעה בה"מ.

מלכ"ר כן יחשב

פס"ד בעניין גדול . האם הוספת מע"מ בגין הוצאות פיתוח ובניגוד למצב שהוצג לרוכשים בא כדי הטיעה לצורך החוק? נדון נושא של מלכ"ר. פעילות פיתוח של מינהל אינו מעשה שילטוני. אלא לצורך מימוש התוכנית שנקבע ע"י המדינה. מינהל מוכר מגרשים מדוע לא ייחשב כעוסק במקרים אלו?

פס"ד לנגברט נ' מ"י.  תובענה ייצוגית לגבי שיטת חישוב ריבית של מינהל מקרקעי. לא עלתה השאלה לעניין העוסק. מחיר עוון במזומן היה נמוך מעוון שלא במזומן. לא ניתנה אינפורמציה נכונה לגבי מחיר שהרוכשים משלמים.

מכירה= פעילות עיסקית . תכנון פעילות שלטונית

פס"ד שפינדל אסיר רצה לקנות בקנטינה. וראה כי מחירים מופקעים. שבה"ס מפעיל את הקנטינות שב"ס מונופול. יחסי אסיר – בה"ס אינם יחסים לקוח – עוסק לכן, ס' 3 לחוק הגנת הצרכן במקרה זה לא חל.  לדעת המרצה החוק צריך לחול.

פס"ד דליה איזוב נ' עריית י-ם. רשות מקומית : הערייה קובעת מהם איזורי חניה ולעיתים משנה את ההסדר הקיים היא מרביחה כסף מאיזור החניה. בה"מ קבע כי הערייה לא מנהלת חניה כעסק. הקנס הוא לא בגין השירות אלא קנס עונשי. אין מדובר ביחסי עוסק צרכן. לכן החוק לא חל.

פס"ד הורוביץ . האם ניתן להטיל חובה אישית על בעל עסק בפירוק על מצגים שעובדים שלו  הציגו בפני הלקוחות. בה"מ הכיר בעובד

פס"ד שגית פל נ' רכבת ישראל. ועד העובדים השביט רכבת נגרמו הפסדים לנוסעים האם ועד עובדים ייחשב כעוסק. ועד העובדים אינו עוסק מאחר ולא מדובר בדרך עסוקו. ועד העובדים לא מפעיל רכבת לא מספק שירות.

חוזים צרכניים

מהו חוזה צרכני: חוזה בין צרכן לעוסק בעניין עיסקה. יש לנתח את שאלת ה "צרכן" כמשתמש סופי – הגדרה רחבה או כרוכש לשימוש ביתי" הגדרה צרה.

הצעה למחירה והצגה למכירה.

חוזים עליהם החוק לא חל:  ס' 29 לחוק מחריג את תחום הבנקאות ותחום הביטוח. בה"מ בוחן עסקאות כאלה  ברציונל של רציונל של חוק הגנת הצרכן. לדוגמא להטעיה יש אותו רציונל של הטעיה בחוק הגנת הצרכן.

כאשר יש לקוחה בחוק ספציפי מסתכלים בחוק הגנת הצרכן.

חוק הלוואות חוץ בנקאיות מגן על לווים פרטיים שאינם תאגידים. חוק הערבות מגן על ערב שאינו חברה. ס' 17א .

שירותים בנקאיים וביטוחים ניתנים לצרכן סופי. מכוח חוק הביטוח הותקנו תקנות שקובעות ביטוחים כביטוח אישי.

נפקות חוזה צרכני- כפוף לדיני החוזים ולחיקה צרכנית הבדלים בין מאפייני חקיקה אזרחית לצרכנית (שקף 11) .

כריתת חוזה

מוטלת חובה על עוסק להתקשר בחוזה עם צרכן (או למכור לצרכן).

 ס' 22 לחוק הפיקוח המצרכים ושירותים:  לא ייסרב אדם סירוב בלתי סביר למכירת מצרך בר פיקוח הנמצא במלאי. הפרה של הסעיף היא הפרה פלילית, יכול להיות בסיס לתביעה נזיקית בגין הפרה חובה חקוקה.

ס' 2 לחוק בנקאות ללקוח. מחייב בנק לפתוח ח-ן ללקוח.  מחוייב לקבל ללקוח פקדונות.

אפשרות חזרה חד צדדית מחוזה צרכני .

שיעור 9

בעסקאות צרכניות בחוזים צרכניים הצרכן יכול להשתחרר מהחוזה בקלות. חוק הגנת הצרכן מאפשר זאת ס' 14 לחוק מאפשר ביטול חוזה תוך 7 ימים מעריכת החוזה או מכירת הממכר כאשר עסקה נעשתה ברוכלות. (הצרכן לא יזם את המפגש עם היצרן/מוכר).

ס' 14א(ג) מאפשר ביטול חוזה של עסקאות לרכישת יחדית נופש תוך 14 יום מיום הרכישה.   הסעיף בא להגן מפני  פרקטיקה שווקית במכירת יחידות נופש.

ס' 14ג מאפשר ביטול מכר מרחוק. (לדוגמא מכירת מוצר בטלפון).

ס' 59 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח. עריכת עסקת ביטוח בביתו של הלקוח מבלי שהסוכן הוזמן אליו ניתן לבטל תוך 3 ימים.

דרישת הכתב

ס' 5,9 ו11 לחוק  , תקנות הגנת הצרכן ת' 3ו7 .

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. ס' 2 חוזה טעון מסמך בכתב. אם עוסק לא עמד בדרישת הכתב תהיה לו בעיה לדרוש את כספו שהילווא.

ס' 9 לחוק המתווכים במקרקעין בא למנוע מצב בו המשלם בגין תווך לא ידע פרטי התשלום מראש.

ס' 4א לחוק הגנת הצרכן מסמיך שר לקבוע בתקות לעניין גודל הגופן.

דרישת הכתב מוטלת על היצרן ולא על הצרכן. מקרה בו ניתנה הלוואה ולא נערך הסכם כתוב, לא אומר כי לא ניתנה הלוואה.

יצירת החוזה

הצעה וקיבול בהיבט הצרכני חובות של עוסק:

מחיר- מחיר כולל. הצגת מחיר , דרך ההצגה  פגמים או איכות נחותה שמשפיעה על מחיר.

חובת גילוי מדיניות החזרה של מוצרים (ס' 4ג)

תנאי ביטול עסקה

תנאי אשראי

דרישות מיוחדות במבצעים (ס' 15 )

פס"ד לנגבר נ' מנהל מקרקעי ישראל דוגמא לתנאי אשראי . טענה שעלתה כי המנהל גבה עוון שהוא גבוהה ממוזמן. בה"מ קבע כי גילוי מידע מוטע שעשוי לפגוע בעומד דעת.  הצדדים  קיימת חובה מוגברת על העוסק ליידע את הצרכן לגבי הפער בין מחיר באשראי לבין מחיר במזומן. ס' 10 אומר כי אי עמידה בתנאי ס' 9  (פרטי אשראי). מקים חזקה של הטיעה לפי ס' 2 לחוק לפיכן צרכן יכול לשלם את המחיר הנמוך או לבטל את העסקה בגלל הטיעה.

קיבול

מסויימות – העדר מידע שחובה למסור

גמירות דעת-  הטעיה

דרכי קיבול:

תשלום בכל דרך שהיא או חתימה על החוזה.

דרישת הכתב בחוזה צרכני – דרישה מהותית לקיום ההסכם.

חוק הגנת הצרכן:

רוכלות- חוזה

יחידת נופש- חוזה

מכר מרחוק- החוזה אינו חובה אלא חובת גילוי.

עסקה לתקופה קצובה – חובת גילוי (ס' 13א) לדוגמא חובת עוסק להודיע על סיום המבצע שלושה חודשים לפני סיום המבצע.

חוקים אחרים:

גז- חוזה- רק עסקאות חדשות משנת 2009

בנקאות- חוזה

ביטוח- חוזה

ס' 2 לחוק סעיף מרכזי אוסר הטיעה ומגדיר עניינים מהותיים אותם חייב לפרט לצרכן.

הטיע אינה רק במעשה אלא גם במחדל. הרחבה נוספת לעניין הטיעה בחוק היא כי מספיק כי המעשה עלול להטעות. לעומת הטעיה לפי חוק החוזים שם נדרשת כוונה ויש התחשבות בדין, נוהג וכו'.

אחריות לגבי הטעיה בחוק הגנת הצרכן היא מוחלטת.

ס' 31 לחוק קובע דין מעשה או מחדל כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין.

ס' 31(א1) הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור בסעיף 2.

ס' 31 מדבר על היבט הנזיקי כאשר ס' 32 מדבר על היבט החוזי – ביטול המכר.

שיעור 10

מרצת אורחת מרשות לסחר הוגן

רשות לסחר ההוגן מטפלת בנושאי אכיפה מנהליים ופליליים.

הרשות סחר הוגן קידום סחר הוגן בכל נקודות של שווק ומכירה בין צרכן לעוסק , לעודד תחרות בין העוסקים כאשר הדגש הוא על אינטרס הצרכן.

למשל הסדרת מסחר הוגן בין עוסק – סוכנות נסיעות לבין עוסק חברת התעופה כאשר התוצאה של היחסים בין השניים משפיעה על הצרכן.

שווק מרחוק תוצאה של פעולה של עוסק כאשר הוא פונה לצרכן בכל דרך שהיא ., כלומר פעולה יזומה של עוסק.

חוק הפיקוח על מחירי שירותים מחייב את סיטונאי כלפי קימונעי ואת האחרון כלפי הצרכן/רוכש סופי.

צורת האכיפה

בחוק להגנת הצרכן יש מדרג לשלוש סוגי עבירות:

עבירות חמורות כגון הטיעה, ניצול מצוקה ס' 2 לחוק. העונש הינו עד שנה מאסר או 200.00 ש"ח

מדרג השני רק קנס .

מדרג עבירות קלות. כנה"ל רק קנס.

בעבירות של ניצול מצוקה של קשישים  אין איצומים כספיים אלא מוגש כתב אישום. כנ"ל בעבירות ניצול של קטינים או פסולי דין.

אכיפה מנהלית. בסנקציה של איצום כספי לא נדרשת חקירה פלילית, מספיק להראות כי יש סטיה מההוראות החוק. הקנס מוכפל במספר אנשים אשר פנו לאותו עוסק.

אם ממונה מקבל תלונה על פרסום מטעה או כל דבר אחר אשר מהווה עבירה פלילית עפ"י חוק.

יכול הממונה להוציא – הזהרה לעוסק –הודאת ממונה– לתקן את הפגם תוך פרק זמן.

הליך מנהלי הבא לאחר ההודאת ממונה, הוא קבלת התחחייבות של עוסק לממונה בהתאם לס' 28 לחוק הגנת הצרכן . במקרה זה העוסק חייב להודות במעשה ולהתחייב לתקן פגם, התחייבות מלווה בערובה בנקאית. באם העוסק אינו מתחייב או מפר התחייבות, יכולה הרשות לפתוח בחקירה פלילית.

אחת התפקידים של הרשות הוא לכוון התנהגות  נורמטיבית , למשל, ע"י הנחיות לחוקרים. הנחיה מכובנת לחוקר אך מפורסמת לכלל הציבור של העוסקים על מנת שיוכלו ליישר קו ולנהוג בהתאם להנחיות.

הרשות היא שותפה בOECD

שיעור 11

ס' 2 לחוק הגנת  הצרכן . קיום הטעיה, מקנה זכות לצרכן לבטל את העסקה לפי ס' 32 לחוק. לעמוט הטיעה חוזית , כאן לא נדרשת הכוונה.

תנאי מהותי שהוגדר בפסיקה הוא תנאי שמאפשר לצרכן לבחון את טיב המוצר, מחיר, תנאי אחריות וכו' אשר נדרשים לבחירה מוסכלת של הצרכן ברכישת מוצר/שירות.

אי עמידה בחובת הגילוי מספיקה בשביל להיחשב כדי הטעיה במחדל. אין דרישה לקש"ס סיבתי בין המחדל לבין  התקשרות בחוזה הצרכני לעומת כבס' 15 לחוק החוזי. שם נכיר בהטיה לפי ס' 15 לחוק החוזים רק כאשר צד התקשר בחוזה "עקב טעות שהיא תוצאת הטיעה".

אומנם הטעיה צריכה להיות לעניין מהותי, אך הרשימה היא רחבה. עדיין לא נדרש קש"ס סיבתי כבחוק החוזים.

פס"ד ברזני.  פרסום בעניין שיחות בינלאומיות ברזני לא היה מודע לפרסום.

נקבע כי לצורך חוק הגנת הצרכן מספיקה הטעיה פוטנציאלית.

הטעיה לידי אחר מטעמו של המתקשר (לפי ס' 15 לחוק החוזים) .

מעגל החייבים: לא רק העוסק אלא גם הפועל מטעמו.  הנטייה להטיל אחריות היא כאשר קיים אינטרס משותף בין העוסקים. פס"ד פלטשר (עניין המוסך) דוגמא לכך.

הטעיה מהותית.(רשימה בס' 2)

פס"ד גולדבר נ' א.ל.מ .  קניית מקרר אשר לא ענה על  התכונות הרצויות , הרוכשת טענה להטעיה מאחר ומדובר בפרט מהותי (תחולת המקרר בליטרים).

ביטול העסקה יעשה תוך פרק זמן סביר.

ס' 31 לחוק הגנת הצרכן קובע כי מעשה או מחדל  שגרמו להטעיה כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין.

חובת הגילוי

ס' 4 לחוק מגדיר את חובות הגילוי.  ס' 4 מוסיף חובות גילוי קונקרטיות.

מוסיף על ס' 2 לחוק אשר אוסר על הטעיה.

ס' 17ד מורה כי על העוסק לנקוב מחיר כולל בגין הנכס או שירות.

ס' 4ג חובת גילוי מדיניות החזרת טובין.  לא ניתן להתנות על החוק. כלומר מדיניות ההחזרה הנוגדת לחוק בטלה בעיקרה.  אי פירסום מדיניות  או התנהגות שהיא לא בהתאם למדיניות שפורסמה  מקנה לצרכן זכות לפיצויי בדוגמא לפי ס' 31א.

כאשר העוסק לא פירסם מדיניות החזרה והצרכן רוצה להחזיר נכס לא עקב הטיעה, יהיה העוסק חייב לקבל את הנכס חזרה ולהשיב את כספו של הצרכן.

תנאי לקבלת הפיצויי הדוגמא היא פנייה של הצרכן לעוסק בבקשה לזכותו. אם העוסק סירב, קמה לצרכן הזכות לפיצויים.

16.1.2012

על כל הוראות החוק חל סעיף 2ב' שאומר שאי אפשר להתנות על החוק.

העוסק לא יכול להתנות על הסעדים שמותנים לצרכן.

לגבי הנושא של חובת גילוי יש את פס"ד שפיצר-שם דובר על אנשים שרכשו תנור של סאוטר וטענו שהם לא יכולים לאפות פשטידות בתבנית פיירקס. לפי סעיף 11(3) לחוק המוכר טענו לאי התאמה מהותית של המוצר-קנו את התנור כדי לאפות פשטידות. טענו שאדם סביר היה בודק את תכונות התנור לפני שהיה קונה. ביהמ"ש קובע שאפשר לאפות פשטידות גם בתבנית אחרת ולא של פירקס. מבחן ההתאמה הוא מבחן האדם הסביר-המבחן האוב'. השימוש הסביר הוא לא רק אפיית פשטידות בפיירקס.

לדעת המרצה יש בעיה עם פס"ד כי אין דרך אחת שבה אפשר לאפות פשטידה אבל העוסק היה צריך לגלות שאי אפשר לאפות באמצעות פיירקס.

חובות הגילוי המוגברות שיש מופיעות גם בנושא של חוזה אשראי צרכני.

תקנות גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות-אם מחליפים לנו חלק חילוף מסוים צריך להגיד מה מקור החלף: האם חדש, משומש ..

לגבי חובת גילוי מדיניות החזרת טובין-הנפקות של המדיניות הזו היא שאי אפשר להתנות על החוק וניתן להחזיר את המוצר לפי החוק. תקנות ביטול עסקה מחזירים מוצר בגלל חרטה ומפורט שם הזמן.

מה קורה אם יש פגם במוצר? ניתן לטעון לחוסר התאמה לפי סעיף 11(3) לחוק המכר, החוק הזה מטיל חובה על הרוכש, מיד כשהוא קונה את המוצר הוא צריך לבדוק אם המוצר בסדר. הצרכן צריך להחזיר את המוצר תוך זמן סביר. רואים זמן סביר כשבועיים.

סעיף 7-הטעיה בפרסומת תיחשב הפרה של סעיף 2-הטעיה.

פס"ד חוגלה-משרד התמ"ת הגיש כתב אישום על הטעיה של חוגלה-היה מבצע שמי שקונה 4 חבילות של האגיס מקבל שובר מתנה של 100 ₪. הגבילו את המבצע בזמן. בא מישהו וקנה את המבצע, לאחר מכן דרש להשתמש בזיכוי שקיבל של 100 ₪ מוצר שעולה 130. במקביל החברה עשתה עוד הנחות על המוצרים והמוצר שהוא רוצה עולה 130. הוא רצה להוסיף 30 ₪ ואמרו לו שהוא צריך להוסיף 6 ₪ כי אין כפל מבצעים. צרכן סביר היה יכול להניח שיקבל את ההנחה.

פס"ד מולטילוק-הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מולטי בנוגע להטעיה. מולטי פרסמה שאפשר לשכפל מפתחות רק עם כרטיס חכם אישי. זה לא נכון. ביהמ"ש קבע שהחברה פרסמה את המנעול החדש וסביר שהצרכן חשב שאי אפשר לשכפל את המפתח אלא רק עם הכרטיס החכם וזו הייתה הטעיה.

לפי סעיף 2ב1 עוסק לא יכול להציב שלט שבו הוא לא אחראי על נזקי גוף שייגרמו לצרכן בחנות. ז"א, לא ניתן להתנות על הוראות החוק.

סעיף 2 חל גם  בשלב שלאחר כריתת החוזה.

ישנו סעיף נוסף שמשתמשים בו פחות והוא סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן. עוסק במקרה של עושק.

היעדר יכולת הבנה נאותה הנובעת מבורות הצרכן זה גורם חשוב לבטל חוזה. ההנחה היא שהניצול הוא מהותי. ביסוד הוראת  העושק לפי סעיף 18 בחוה"ח ההנחה היא תנאים גרועים במיוחד של העסקה. ביסוד עילת העושק הצרכני הבסיס הוא ניצול החולשה של הצרכן לפי סעיף 3.-ניצול מצוקת הצרכן/תחושת הצרכן. בחוק הגנת הצרכן מרחיבים את העושק.

אפשר לבטל חוזה מכוח סעיף 3 גם בלי לבדוק את תנאי החוזה. למשל: עוסק מכר לאדם עם פיגור שכלי תוכנית לימודית קשה מאוד וההשכלה של הצרכן היא אפילו לא עממית והתוכנית לא מתאימה לו. המחיר של התוכנית הוא רגיל-תנאי העסקה לא היו גרועים אבל העוסק ניצל את הצרכן. אם נוכיח את החולשה השכלית של הצרכן ואת הניצול של העוסק נוכל לבטל את העסקה גם אם התנאים סבירים רק מכוח חוק הגנת הצרכן. מכוח חוק החוזים לא נוכל לבטל את החוזה.

יש נוסח מוצע חדש לסעיף 3 שמרכז הכובד זה השפעה בלתי הוגנת ולא רק ניצול מצוקה. הקושי באכיפת סעיף 3 כמו שהוא היה: היה קושי להוכיח ניצול חולשה שכלית. בתיקון מסבים את ניצול המצוקה להשפעה בלתי הוגנת. רוצים לנסח נורמה כללית באופן רחב יותר.

בגלל קשיי ההוכחה, בסעיף קטן ב' המוצע קובעים רשימה סגורה שלא צריך להוכיח. הרשימה הזו תיחשב כהשפעה בלתי הוגנת על הצרכן. אם עוסק נהג באחד ממה שרשום ברשימה ההנחה היא שהוא נהג בהשפעה בלתי הוגנת בלי להוכיח אם קרה מקרה שלא מופיע ברשימה אז נשתמש בסעיף 3א ונצטרך להוכיח. סעיף 3ב' הוא אישום פלילי אוטומטי.

מניחים שיש יחסי כוחות בלתי הוגנים ונותנים פרשנות שונה לחוזים צרכניים. מקילים על הצרכן להשתחרר מהחוזה, מקשיחים את תנאי הכניסה לחוזה, נותנים סעדי ביטוח בגין הפרה.

מנגנוני אכיפה בחוק הגנת הצרכן

פרק ה' לחוק זהו הפרק המנהלי-דן בסוגיות של הממונה להגנת הצרכן. לממונה יש סמכות חקירה ותפיסת מסמכים לפי סעיף 21-22. הממונה יכול לדרוש מכל אדם ולהיכנס למקום שמשמש עסק ולערוך ביקורת על מילוי הוראות החוק. יכול לחקור כל אדם שנוגע בדבר ולבקש ממנו למסור לו מסמכים. יכול לערוך בדיקות של טובין או שירותים ולפרסם את הממצאים בלבד, שלא יעשה פרסום שעלול לפגוע באדם אלא אם ניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

סעיף 28 לחוק מדבר על התחייבות עוסק.

לפי סעיף 30 יש בקשה לצו מניעה-לבקשת היועמ"ש או בא כוחו של הממונה ביהמ"ש רשאי לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בוא עבירה עפ"י החוק ולתת ערובה לכך.

לפי סעיף 31 לחוק אפשר לקבל פיצויים אזרחיים או לבטל את העסקה לפי סעיף 32 או להגיש תביעה ייצוגית מכוח חוק תובענות ייצוגיות.

תובענות ייצוגיות

זהו מכשיר אפקטיבי כי יש הרבה תובעים עם נכס קטן יחסית שלא משתמש לכל תובע לתבוע בנפרד. אם יש תובע ייצוגים בשם הקבוצה נותנים לו תמריץ לתבוע בשמה, וזה יגרום אולי לאכיפה אפקטיבית של דיני הגנת הצרכן.

בתובענה ייצוגית יש תובע אחד או מספר תובעים שתובעים בשם קב' של יחידים בגין פגיעה בעלת אופי דומה שכל אחד מחברי הקב' נפגע מהפרת החובה.

סעיף 2 לחוק תובענות ייצוגיות-מגדיר תובענה ייצוגית.

בד"כ תובעים חברה גדולה שיש לה כיס עמוק.

ברגע שמגישים אישור לטובת הגשת תביעה ייצוגית יכולה להיות פגיעה במוניטין עוד לפני שהכריעו. החברה צריכה להפריש בדוחות הכספיים שלה התחייבויות עתידיות, אולי תשלם פיצויים וזה יכול לגרום לגידול בפרמיות הביטוח.

לא בגין כל חוק אפשר להגיש תובענה ייצוגית. לפי סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות ניתן להגיש תובענה ייצוגית רק בתביעה כמפורט בתוספת השנייה לחוק. דוג': הגבלים עסקיים, הגנת הצרכן, הפליה בכניסה למקומות, חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות, חוק שכר שווה לעובד ועובדת…

המאפיינים של ההליך הוא נזק שלא משתלם לפרט להגיש תביעה בגינו. חברי הקב' לא לוקחים חלק פעיל בהליך והתוצאה היא מעשה בית דין כלפי חברי הקב'. לכן, חשוב להבטיח שההליך יתנהל כראוי ושחברי הקב' ייוצגו כראוי ויקבלו סעד הולם.

רוב התובענות הייצוגיות מסתיימות בפשרה. לתובע הייצוגי זה יותר משתלם משום שהוא לא צריך לנהל איזשהו הליך ומקבל פיצוי. זה יוצר בעיית נציג מובנית בין התובע הייצוגי לעו"ד שלו. מבחינת הנתבע הסכנה שלו זה פגיעה במוניטין וכו. יש סחטנות מצד התובעים בניסיון להתפשר והנתבעים מצידם מנסים להתיש את התובע. ביהמ"ש צריך לבדוק את הפשרה שהיא הגיונית ושהאינטרס של הרוב לא מקופח.

שיעור 13

כיצד מתנהל ההליך:

יש צורך שהתקיימו:

עילה אישית מבין העילות המנויות בתוספת

בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות ס' 5(א)(2) לחוק

הגשת בקשה לאישור התובענה:

בקשה בכתב+ תצהיר

הצגת העילה האישית והנזק

הגדרת הקב'

בקשה לאשר את התובע ובא כוחו כמייצגים

התקיימות התנאים לאישור הבקשה

תשובת הנתבע

תשובה לתשובה

דיון בבקשה – שלב המוכרע של התביעה. במסגרתו מוצגת עילה אישית, נזק, קבוצה של התובעים, אישור התובע ובא כוחו, התקיימות התנאים לאישור.

תוצאות ההחלטה: דחיה / קבלה אם התביעה מתקבלת בדיון יכול שהניתן פס"ד.

אין צורך בהגשת כתב הגנה.

החלטה בבקשה לאישור מסווגת כפס"ד לצורך הגשת ערעור – ערעור בזכות.

מי רשאי להגיש ס' 4(א) לחוק תובענות : אדם שיש לו עילת תביעה שבתוספת השנייה, ארגון שהתובענה בתחום המטרות הציבוריות בו עוסק הארגון ובלבד שבנסיבות העניין קיים קושי להגיש את הבקשה בשם אדם (ס' 4(א)(1).

לפי ס' 4(א)(3) המועצה לצרכנות יכולה להגיש בקשה  גם אם אין קושי להגיש ע"י אדם ספציפי.

גם רשות ציבורית יכולה להגיש תובענה .

החשוב הוא העילה ללא עילה הבקשה תדחה. התובענה צריכה להורר שאלה מהותית של עובדה או משפט המשותפת לכלל הקב'.

מה מחייב בירור אינדיבידואלי – פס"ד בורובסקי נ' מנורה: גב' בורובסקי טענה להטעיה ע"י סוכן הביטוח לגבי התמהיל שבין חסחכון לפנסיה לביטוח חיים. בה"מ קבע כי במסגרת היחסים בין סוכן למבוטח והמו"מ הוא אינדיבידואלי וזה מצריך בירור מעמיק . יש צורך להיכנס למע' היחסים ולנאמר.

פס"ד פרילובסקי נ' אל על : נוסעת רכשה כרטיסים התברר כי היה קוד שרינג בין אל על לחברת התעופה הרוסית בפועל החברה הרוסית ביצעה את הטיסע. אל על טענה כי היא הורתה לסוכנים ליידע צרכנים על האפשרות כי חברה אחרת תבצע את הטיסה. לא ברור היה האם כל הצרכנים הטעו, מה גודל הקב' ולכן הוחלט כי לא מתאים לתובענה הייצוגית.

אם עילה מחייבת בירור אינדיבידואלי-  התובענה לא תתאים לתובענה ייצוגית. לאחר מכן יש לברר האם ניתן להגדיר קב' .

הטעיה יש צורך בקשר בין ההטיעה לנזק שנגרם בוחנים את זה בכלים של הוגנות ויעילות. יכול להיות כי התובענה ייצוגית תהיה מסורבלת (יותר מדי ראיות) או שתפגע זכות של התובע  הספציפי (אין יכולת להתגונן).

התנאים לאישור תובענה (מהותיים, מעבר לתנאים פרוצדורליים) :

  1. התובענה מעוררת שאלה מהותית משותפת עובדתית או משפטית לכלל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה כי הן הוכרעו לטובת הקב'. (אין צרוך בבירור אינדיבידואלי).
  1. תובענה היא דרך היעילה והוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

יעילות חוסכת לבה"מ משאבים בבירור תביעות רבות, על אותו נושא.

הוגנות: בירור התובענה לא מקפחת את זכויותיו של הנתבע  ע" הטלת סעד של פיצויים של אנשים שלא נפגעו כלל.

 3. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל הקב' ייוצג וינהול בדרך הולמת: הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בעניין זה.

מכוון שיכול להנתנן פס"ד המהווה מעשה בית דין כלפי קב' שלא לוקחת חלק בהליך. בעיית הנציג: בתובענות ייצוגיות יש נטיעה של התובע להגיע לפשרה תוך התעלמות מאינטרס של הקב'

  1. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל הקב' ייוצג וינהול בתם לב.

      הסתרת מידע מבה"מ לגבי איסטוריה של הגשת תובענות סרק יכולה להיחשב לחוסר תם לב.

      כתנאי להגשת הבקשה לאישור התובענה יש להראות נזק לכאורה. אין צורך בשלב הבקשה להוכיח את הנזק במדויק ס' 4(ב)(1).  הסיבה לכך, שכל המידע מצוי בידי הנתבע. ולתובע אין כלים הוכיח את הנזק שלו.

לאחר אישור מבררים את התביעה לגופה. הבירור כפוף לתוצאות הערעור .

לאחר שלב הבקשה לרוב התובענות מסתימות בפשרה.

ס' 8(ג) לחוק מאפשר החלפת התובע שאינו מתאים לתובענה הייצוגית.  בה"מ דואג לאינטרס הקבוצה.

קשר בין הטעיה הסתמכות וקשר סיבתי.

ס' 31 לחוק מגדיר כי דין מעשה או מחדל כדין עוולה בפקודת הנזיקין.

דוקטרינות נזיקיות בבחינת הנזק:

דוקטרינת הקשר הסיבתי ס' 64 לפקודה  רואים אדם כמי שגרם לנזק אם היה אשם או סיבה לנזק

דוקטרינת הפיצוי: פיצוי בגין אותו נזק בלבד שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע.

הלכת ברזני: פרסום של בזק לגבי חיוב מדוייק בגין הזמן השיחהץ בפועל זמן השיחה לא קושר על בסיס הדקות אלא על בסיס המונה. חישוב של יחדיה של מונה במלואה גם אם לקוח שוחח בחלקה. מכירת של רוב השיחות היה גבוהה מהמפורסם. ברזני טען כי פסום עלול להטעות את הצרכנים.  הנזק שנטען הינו שיעור ההפרש בין המחיר המפורסם לבין שנגבה בפועל.  ברזני לא נחסף לפרסום המטעה הוא לא הסתמך עליו ולא הושפע ממנו. האם קמה לו עילה אישית?  בה"מ המחוזי החליט כי התקיימו התנאים לתביעה הייצוגית רק בעילה של סעד הצהרתי ולא בסעד הכספי.  בערערור בעליון נקבע כי ברזני אינו יכול לנהל תביעה אם לא הוטעה בפועל ולא הסתמך על הפרסום המטעה. בדיון הנוסף ההלכה בעניין : בזק הפרה את האיסור של הפרסום המוטעה ועשתה דבר שאסור להטעות. שופטי הרוב קבעו כי התביעה לפיצויי אפשרית רק אם יוכח כי התובע הסתמך על הפרט המטעה לצורך ההתקשרות וכי הסתמכות זו גרמה לו לנזק. בהעדיר עילה אישית הבקשה נדחיתה(לפני התיקון, בזמן שלא היה ניתן להחליף את התובע).

      דוקטרינת הקש"ס מדיני נזיקין חלה על הפרת החובה הקבועה שבס' 2 לחוק הגנת הצרכן.   עילת ההטעיה , הסתמכות וקשר סיבתי. ס' 2א לחוק הגנת הצרכן חוסה תחת כנפי הדוקטרינות שבפקודה לרבות הדוקטרינות של קש"ס שבס' 64  לפקודה.

     על הצרכן להוכיח לא רק כי  רכש שירות אלא שהסתמך על הפרסום המטעה.

     פס"ד ברזני להכיר דעות רוב ומיעוט.

     ש' שטרסבג כהן בס' 9 לפס"ד לקרוא.

הלכת ברזני עולה בקנה אחד עם עקרון הפיצוי הנזיקי גם ממבט של הניזוק וגם ממבט של המזיק.

הבעיה היא בהוכחה של קש"ס לכלל הקבוצה.

פס"ד שטנדל נ' בזק בינלאומי :  הטעיה. בזק ציינה בפרסום כי העלות שלה שיחות היא הנמוכה ביותר. ולא ציינה כי על מנת להנות מתאריף על הלקוח להיות מנוי אחר ישלם מחירים גבוהים כמו של החברות המתחרות. בה"מ קבע כי יש להכיח קש"ס בין הטיעה לנזק אין בעובדה כי קבלת השירות הייתה לאחר הפרסום כדי ללמד על קש"ס בין שני הארועים.  התובע חייב להוכיח קש"ס ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה ולהציע מנגנונים לבחינת הקש"ס בעקבות ההטעיה, למשל ע"י סקר (ביקורת מטיל הותאות על התובע).

בפס"ד קרייזלר בה"מ קבע כי העותרים התרשלו בכך שהתעלמו

מהלכה המרכזית באישור תובענות: סיכויי התביעה,  בעוד שכתב התביעה מושתת על עילות מחוק הגנת הצרכן , בסיכומים נטענו טענות מדיני חוזים, או מדיני נזיקין(עילות כלליות).

דוגמאות להגשה רשלנית של בקשה לתובענה ייצוגית: פס"ד קרייזלר: תובענה בטענה כי קיימת תקלה סדרתית בכלי הרכב המיוצרים ע,י קרייזלר. בתובענה צויין כי החברה הודתה בתקלה ע"י שליחת הודעה לסוכנים. בה"מ קבע כי לא הונחהבמקרה זה תשתית ראייתית מספיקה להוכחת סיכויי תביעה. ההודעה לגבי תקלה לא התייחסה לכלי הרכב שהיו למשיבים. לא הייתה מסויימות, לא הוכח נזק אישי.

פרשת פז גז: חברת פזגז מכרה לצרכנים מיכלי גז, כאשר 10% מהגז לא ניתן היה לשימוש. טענה של התובעים היא כי פז גז לא זיכתה את הצרכנים בגין אותם 10%.

בה"מ קבע כי בגלל אופי היחודי של התובענה הייצוגית, נטל ההוכחה הוא גבוהה, המבקשים לא עמדו בנטל. הבקשה הוגשה ללא ראיות מספיקות.

המבחן שעתיים . הבחינה מורכבת מ2 חלקים: קייס יש לעלות עילות, הפרות של סעיפים, לדון בטענות הצדדים. מה היה צריך להיעשות יש להכיר חוק ותקנות טוב.

פס"ד ברזני, תנובה,

שתי שאלות מחשבה.

Rate this post

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *