דיני חוזים – פסקי דין


חוזים – פס”ד למבחן תשע”א

ב. חופש החוזים כזכות יסוד ומגבלותיו

 – חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

176

חב’ קדישא נ’ קסטנבאום

אלמן מתחייב חוזית מול חברה קדישא שלא לכתוב על מצבת אשתו בלועזית. הוא מנסה להשתחרר מההתחייבות בטענה שהיא פוגעת בכבוד המת, בחופש הביטוי,וההנצחה.

חב’ קדישא טוענת: יש חוזה האיש חתם מרצונו ולכן חייב לכבדו.

האלמן טוען: החוזה סותר את “תקנת הציבור” סע’ 30 לחוה”ח

טענות אפשריות נוספות:

1. ביטול מחמת פגם קוגניטיבי ברצון האלמן – כפייה, עושק, הטעייה, טעות.

2. לא קרא האותיות הקטנות ולא הבין.

3. תנאי מקפח בחוזה אחיד

מתן תוקף לקיום חוזה הוא חלק מכבוד האדם, סע’ 4. ההגנה על חופש החוזים היא חלק מהאוטונומיה של הרצון הפרטי. זוהי הצדקה מוסרית, ערכית שהיא חלק מ“תקנת הציבור”.

חופש החוזים נגזר משנייםחופש ההתקשרות וחופש התוכן/העיצוב. ואולם חופש ההתקשרות אינו בלתי מוגבל: בגופים דו מהותיים חופש ההתקשרות מוגבל עוד יותר (דואליות נורמטיבית), חוק איסור על אפליה בכניסה…, שיוויון הזדמנויות בעבודה, תו”ל, הגנת הצרכן – כולם מצרים את ח. החוזים.

חופש הצורהסע’ 24 לחוה”ח מול סע’ 30. יש כאן פתח לשיקולי מדיניות משפטית הנובעים בין היתר מעולמם האישי ושק”ד של השופטים. סע’ 30 הוא הכלי המרכזי המשקף את אושיות היסוד של הסדר החברתי ובכך מספק להם הגנה.

משמעות הבטלות – בטלות סלקטיבית (סע’ 31) – מחיקת תניות פסולות בלבד הפוגעות בסדר החברתי (שיטת “העיפרון הכחול“- שכתוב).

תנאי מקפח בחוזה אחיד – מבחן הקיפוח הוא מבחן ההגינות והסבירות – חוסר שוויון שביחסי הכוחות.

דעת מיעוט הש’ אלון- יש לקיים החוזה. אינו סותר תקנת הציבור. נותן תוקף להתחייבות החוזית. למען יציבות וסופיות העיסקה גם של מתקשרים אחרים באותו סוג חוזה – נותן תוקף לסע’ 24.

(שמגר+ברק מול אלון)

ג. קשירת חוזה – הצעה וקיבול – ההצעה

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

33

רבינאי נ’ מן שקד בע”מ (בפירוק)

בין המערערת והמשיבים נחתם זיכרון דברים למכר מקרקעין. שולמה מקדמה, ונקבע מועד לעריכת חוזה.

המערערת חזרה בה מזיכרון הדברים.

המערערת טענה כי אין חוזה מחייב כיון ש: אין קיבול כדין, אין גמירות דעת, אין מסוימות, לא מתקיימת דרישת הכתב המופיעה בסעיף 8 לחוק מכר מקרקעין.

השאלה:מתי מו”מ נחשב קשר חוזי?

 

לאחר הכרעה – הקונה רצה לשלם את הסכום המקורי שהיה בחוזה וללא קשר לאינפלציה

שיערוך?

מבחן א’ – כוננה ליצור יחסים משפטיים:

1. נוסחת הקשר היא הזיקה שבין המסמך של זיכרון הדברים לבין הסכם מפורט יותר שייעשה בעתיד. נוסחת הקשר היא אינדיקציה לגמירות הדעת של הצדדים, אולם אין היא מחייבת- יתכן כי נוסחת הקשר תצביע על כיוון מסוים ואילו התוצאה הסופית תהיה בכיוון אחר לגמרי.

2. מו”מ שלב ביניים או שהחתימה בהמשך הינה רק פורמלית.

מבחן ב’ – הסכמה על פרטים מהותיים:

יש לבדוק ראשית את יסוד גמירות הדעת, ואם הוא מתקיים ונמצאים פרטים חיוניים של העסקה- הרי שהחוזה תקף לכל דבר ועניין. השאלה היא האם בשעת החתימה על זכרון הדברים התגבש אצל המשיבים הרצון ליצור קשר משפטי מחייב – המסויימות עוזרת לקביעה.

לדעת ברק, הצדדים התכוונו ליצור קשר משפטי מחייב ביניהם, וכוונה זו מצאה ביטוייה בזיכרון הדברים אשר מסדיר את כל הפרטים המהותיים והחיוביים שבין הצדדים. די בכך שהמערערת המוכרת חתמה על המסמך על מנת לענות על דרישת הכתב לעניין סעיף 8 לחוק המקרקעין

הכרעה – ס’ 4 לחוק התרופות מאפשר התנאת האכיפה בעניינים המתחייבים מן החוזה.

שערוך הם מהדברים המתחייבים מהחוזה ואפשר להורות על שערוך המחיר כתנאי לאכיפה.

23

ש.ג.מ חניונים בע”מ נ’ מ”י

הצבא החנה רכבים בחניון בתקופת המלחמה. החניון תובע מהמדינה תשלום עבור החנייה ופיצויי על הסגת גבול ועשיית עושר שלא במשפט.

בך - התנהגות הצדדים נבדקת נורמטיבית (בניגוד למבחן הסובייקטיבי). המדינה בעצם הכניסה ביצעה קיבול ולכן מחוייבת לשלם. ולא משנה אם סובייקטיבית התכוונה לא לשלם.

חניון יש לראותו כהצעה לציבור להחנות את הרכב, בחנית הרכב יש משום קבול על דרך התנהגות (ס’ 6(א) לחוק) העובדה שאדם אינו מתכוון לשלם מסיבה כלשהי אינה משחררת אותו מחבותו החוזית.

אור - עשיית עושר ולא במשפט – מקום בו אין להסיק על גמירות דעתו של החונה אין לראות בכך חוזה שנקשר. הפיצוי מכוח חוק עשית עושר ולא במשפט. התנהגות הנראת כבאה בתגובה להצעה היא לאו דווקא קיבול – ההתנהגות חייבת להיות מתוך רצון לבצע קיבול.

אין

Taylorv. Allon

נתפס נוהג ללא רשיון, היה כסוי בטוחי שלא ידע לגביו (פרמיה ל30 יום שהיה צריך לשלם עליה). לאחר שהודה שאין לו רישיון הבין שיש לו.

נדרשת ידיעה על ההצעה כדי שיהא קבול. (דרישת הזיקה)

זו לא הצעה מזכה כי הוא היה צריך לשלם על הפרמיה

אין

Carlill v. Carbolic smoke ballCo.

פניה לציבור – הצעת פרס למי שיחלה בשפעת למרות שיקח שבועיים רצופים את כדורי העשן נגד שפעת.

החסרה הפקידה מאה אלף ליש”ט כדי להראות רצינות

פניה יכולה להיות לציבור. ההצעה מסוימת דיה, מלוי תנאיה מהווה קבול. זוהי הצעה מזכה שכן ישנה תועלת כלכלית לחברת התרופות. זוהי הצעה לצבור שדי בהתנהגות ואין צורך בהודעה לקיבולה.

קנייה ושימוש בתרופה היוו קיבול מצד הציבור ובדרך של התנהגות נכרת למעשה חוזה מחייב.

חוזה חד צדדי – אין משתמש התרופה מחויב בחוזה

22

נווה עם רמת גן נ’ יעקובסון

לדיירים מוגנים הוצע לקנות הדירה.

הצעה עם מועד לקיבול.

הלקוח מגיע לפגישה, טרם המועד שנקבע, ואומר “אין לי כסף” והולך.

איך מפרשים את ההתנהגות?

בעיקרון דחיית ההצעה יכולה להיות במפורש או במשתמע (התנהגות). יש להבחין באלמנטים הנחזים כשינוי אך אינם בגדר קיבול תוך שינוי (סע’ 11).

גישוש/בירור הם שלב במו”מ. (לדוג’ התמקחות על המחיר) ואין לראות בהם הצעה חדשה.

דחיית הצעה בטרם עבר המועד לקיבולה צריכה להיות מפורשת או אקטיבית

בייסקי – הצעה לצבור. ישנה גמ”ד להתקשרות על בסיס ההצעה.

דחיית ההצעה – במהלך מו”מ יתכנו חלופי דברים ותכתובות שאינם קבול אך גם אינם “שנוי אחר” המפקיע את ההצעה.

הצעה בלתי הדירה – אין זכות חזרה עד למועד שנקבע, פקיעת ההצעה רק בדחיתה על ידי הניצע – דחיה מפורשת או נלמדת.

20

בוטקובסקי נ’ גת

המשיבים ביקשו לרכוש מגרש של המערערת, התנהל מו”מ.

לאחר מס’ פגישות הגיעו הצדדים להסכמות בדבר הפרטים המהותיים. מנהל המערערת רשם את הדברים ומסר עותק למשיבים מבלי שאחד הצדדים חתם עליו. נעשתה השקת כוסית ונקבע כי למחרת יפגשו הצדדים אצל עורך דינו של המערערת  לשם חתימת חוזה המכר. הפגישה לא נתקיימה, החוזה המתוכנן לא נערך, וכעבור מס’ ימים מכרה המערערת את המגרש לאחרים.

יש לשאול האם ההסכם, כמות שהוא, מכיל את כל התנאים ההכרחיים להתקשרות מן הסוג הנדון בו. והאם ניתן לומר, כי חרף הסכמתם לחתום על חוזה, נמנו הצדדים וגמרו להתקשר זה עם זה התקשרות חוזית מחייבת, על יסוד ההסכמה שכבר קיבלה את ביטויה בהסכם המוקדם.

צדדים, העורכים הסכם מוקדם ומסכימים לחתום גם על חוזה, מוחזקים כמי שלא ראו בהסכם המוקדם בסיס להתקשרות מחייבת, אך חזקה זו ניתנת לסתירה, אם מוכח באופן ברור שכוונת הצדדים הייתה להתקשר באופן מחייב אף בלא לחתום חוזה.

סיכום: כוונה להתקשר נבחנת לפי ביטויים חיצוניים וגלויים.

חתימה לא קדושה – היא באה למלא פונקציה הוכחתית – ניתן להחליפה בדרכי הוכחה אחרים.

נערך מסמך ונמסר לשני הצדדים, השיקו כוסיות, לחצו ידיים וקבעו להיפגש למחרת לחתום על החוזה.

כלומר מעמד החתימה הינו מעמד פורמלי טכני ולא עקרוני.

 

ג. קשירת חוזה – הצעה וקיבול – הקיבול

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

אין

Felthouse v. Bindley

אחיין ניהל מו”מ עם דוד על מכירת סוס. לא נתן תשובה להצעה נגדית למרות שרצה בליבו למכור לדודו. לבסוף הסוס נמכר לג’

לא היה מפגש רצונות טרם המכירה הפומבית.העדר תגובה לא תחשב כקבול – צריך להוציא את הכוונות הפנימיות שלך – לא נכרת חוזה. ועל כן אין עילה נזיקית נגד מנהל המכירה הפומבית. אין להכיר כקבול רטרואקטיבית לענין החיוב החוזי (למרות שהמוכר מודה כי הסכים).

אין

Harris v. time

קבלת דואר אלקטרוני שבנדון כתוב שהנך זכאי לשעון מחשב וכאשר אתה פותח את ההודעה, אתה רואה שהזכאות היא רק אם אתה עושה מנוי על עיתון.

התובעים טענו שהם זכאים לשעון המחשב, שהייתה כאן הטעיה.

נספק שהנזק קטן מידי – התביעה נדחתה.

בעיקרון היה כאן חוזה בשל ההתנהגות של התובע.

הצעה מזכה – חוזה חד צדדי.

הייתה תמורה של העיתון בשל הפרסום

 

ג. קשירת חוזה – הצעה וקיבול – פקיעת כוח הקיבול

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

30

רוזנר נ’ מגן דוד אדום

מגן דויד הנפיק כרטיסי הגרלה. אדם קיבל כרטיס ולא שילם. הוא זכה ורק אז שילם וטען לפרס. מד”א טוענת – אין חוזה. הייתה הצעה ולא התבצע קיבול.

בד”כ קיבול בדרך של הודעה, אך לעיתים הקבול בדרך אחרת הנלמדת מההצעה. החלטה לעשות מעשה שאין בה גלוי חיצוני אין בה לחייב את המציע.

פקיעת כוח קבול - הצעה יש לקבלה תוך זמן סביר, אין להניח קבול לאחר שנערכה ההגרלה.

אם המבחן לגמ”ד הוא סובייקטיבי האיש היה זוכה אך כיוון שגמ”ד נבחנת באופן אובייקטיבי (המתבונן מהצד) – אין חוזה.

אין

צימרמן נ’ זילכה

הסדר עם בעלי קיוסק על רכישה קבועה של כרטיס מפעל הפיס (ספציפי), תשלום בוצע לעיתים שבועות לאחר ההגרלות.

משזכה הכרטיס התנערו בעלי הקיוסק ולקחו לעצמם את הכסף בטענה שלא שולם הסכום לכרטיס

ברנזון – “חוזה מסגרת” נוצר חוזה מחייב בין הצדדים, בשל העובדה שבעלי הקיוסק אפשרו לשלם במועד מאוחר בפעמים קודמות כשלא זכה. הכרטיס היה מראש בבעלותו של הרוכש – אם בעלי הקיוסק היו מוכרים לצד שלישי הם היו צריכים לתת לו פיצוי.

הלוי - חוזה מכר שיכול להתבצע גם בלי נטילה – הרכישה בוצעה כבר בעת התלישה של הכרטיס.כהן - אין חוזה, ניתן לתבוע מכוח נאמנות – דיני שליחות.

ה. מו”מ לקראת כריתתו של חוזה

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

44

עטיה נ’ אררט

חברת הביטוח החילה תנאי בפוליסה המגביל חבותה לגבי גיל הנהג וותק נהיגה. המבוטח לא יודע על השנוי לעומת ההצעה.

ויתקון – אכן חברת בטוח יכולה לא לקבל הצעה במלואה, אך חובת תום הלב מחייבת לגלות עיני המציע ולהסביר לו ההבדל בין מה שבקש ומה שקבל. למבוטח היה יסוד להאמין שהבטוח תואם את ההצעה קובע חבות לפי הפוליסה לאחר תיקונה. אשם בהתקשרות מצד חברת הביטוח.

42

  שכון עובדים נ’ זפניק

המשיבים היו מעונינים לרכוש דירה בניין אשר בנתה המערערת. על מנת לקבל הטבות ברכישת הדירה היה על המערערים לרכוש את הדירה עד תאריך מסוים. באותו תאריך הגיעו המשיבים למשרדי החברה, אך עקב תור ארוך לא הצליחו להשלים את כל התהליך “סגרו את החלון”.

בסופו של דבר המערערת נתנה למשיבים תנאים טובים מהתנאים אשר מיועדים לקונים רגילים, כל זאת תמורת התחייבות המשיבים כי לא תהיה להם כל דרישה כלפי המערערת

המודעה אשר הייתה מופנית לציבור יחד עם הטופס והעובדה שיוחדה למשיבים הדירה המסוימת מהווים יחד הצעה בלתי הדירה.

התוצאה של “אשם בהתקשרות” מצד החברה היא מניעת ביצוע פעולות ההפקדה והחתימה על טופס, הדרושות במודעה. לכן יש לראות את מצב המשיבות, כאילו שתי הפעולות הללו בוצעו על ידיהן בעוד מועד. מדובר בחוסר תום לב, שמנע יצירתה של התקשרות, ולכן רואים את ההצעה כאילו קובלה.

בשל חוסר תום לב נכרת חוזה!

ההתניה מראש, שלא לתבוע על שום מעשה נזיקין, היא בטלה משיקולי תקנות הציבור.

הערה: פסק דין ראשון שיוצר חוזה מטעם סעיף 12 לחוק החוזים

107

גנז נ’ כץ

המערער הוא איש עסקים חרדי בן חמישים אשר התקשה במציאת בת זוג והיה להוט למצוא לו אישה. הוא חתם על שטר ערבות בו התחייב לשלם למשיב דמי שדכנות בסך 100,000 דולר בתמורה לשידוך. המשיב שידך למערער עלמה, אותה נשא המערער לאישה.  המערער סבר כי ייצא ידי חובו תשלום של 20,000 דולר, אולם המשיב עמד על תשלום הסכום המלא כי שהוסכם.

שופט המיעוט קדמי: בתוך עיקרון תום הלב ניתן לקרוא חוסר מצפון אנושי. יש להרחיב את גבולות עילת העושק באמצעות סעיף 12. חובת תום הלב בעניין זה הופרה, ויש להסתפק בסכום ששילם המערער. החוק דורש כי הצדדים ינהגו זה בזה בבחינת אדם לאדם-אדם, ובמקרה זה נהג המשיב בבחינת אדם לאדם –זאב.

דעת הרוב: ביהמ”ש לא יפסוק על יסוד טענת תום הלב בשעה שלא הושמעה כלל על ידי המערער. מן הראוי להציב גבולות להיקף תחולתו של סעיף 12 לחוק החוזים. הערעור נדחה.

השופט לוין: חוסר תום לב הוא מושג עמום וגמיש, לכן אין קושי  למתוח את הגבול של תום הלב באמצעות חובת ההגינות באופן שיטשטש את הגבול של  עילות אחרות, ואפילו ידחק את רגליהן של עילות אחרות, ולא רק את עילת העושק… שימוש מופרז בעיקרון תום הלב יכול אף לפגוע.

116

זוננשטיין נ’ גבסו

זכ”ד על קנית דירה – היתה הסכמה בע”פ על המחיר הנכס וכו’ אך לא נקבע מה כל תנאי התשלום.

התפוצצה החתימה לטענת המערערים בשל דרישה לרשום מחיר מופחת ושאר התשלום “מתחת לשולחן”.

מתח בין סעיף 8 (מקרקעין) לסעיף 12 (חוזים)

בן פורת - כיוון שהצדדים נתכוונו ליצור במועד מאוחר לחתימת זכ”ד הסדר משלהם בשל לתנאי התשלום הרי שנחסמת אפשרות ההשלמה החקיקתית. כך לא ניתן להפוך את זכ”ד לחוזה מחייב והן לא קיימת עמידה בדרישת הכתב.

אין גמירת דעת ואין מסויימות – אין חוזה.

ברק (מיעוט)- תום לב עדיף, גם עמידה על דרישת כתב צריכה להיעשות בתום לב, מקום בו צד מפר חובתו לתום לב במו”מ ומעלה דרישה בלתי חוקית הסעד יכול להיות פצוים אך יכול להיות גם בראית הפעולה שהצד האשם מונע את בצועה כאילו בוצעה – זוהי לא מניעות אלא תום לב. תום לב גובר על דרישת הכתב

121

קלמר נ’ גיא

המשיבים בנו שני בבתים על חלק מקרקעין שהייתה בבעלות המערער- על חצי מגרש בית למגורי המערער, ועל החצי השני בית למגורי המשיבים. המשיבים טוענים כי עוד טרם הבנייה נערך הסכם בינם ובין המערער לפיו המערער יקבל את אחד הבתים, ובתמורה יעביר את הבעלות על חצי המגרש למשיבים. המערער טען כי הסכם כזה לא נערך, ומכל מקום לא נערך בכתב- הוא מסרב להעביר את הבעלות על חצי המגרש למשיבים.

מתח בין סעיף 8 (מקרקעין) לסעיף 12

הנשיא ברק: העיקרון המשפטי המעוגן בסעיף 12 לחוק החוזים לפיו בהיעדר כתב, בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן ניתן לרכך דרישה זו באמצעות עיקרון תום הלב – “זעקת ההגינות”

החוזה קוים בפועל בשטח – הסתמכות – זעקת ההגינות

תוקף את המקרה דרך סעיף 12 לחוק החוזים.

 

השופט זמיר (מיעוט): העסקה היא במהותה עסקת קומבינציה. בעסקה כזו יש הצדקה לפרשנות מיוחדת של דרישת הכתב כאשר העסקה בוצעה רובה ככולה.  מבחינת דרישת הכתב, הביצוע עשוי ללמד על גמירות הדעת של הצדדים ועל המסוימות של העסקה לא פחות ממסמך. הבניין בשטח הוא כביכול המסמך. ביצוע חלקי של עסקת קומבינציה עשוי להחליש את דרישת הכתב, ולמלא א החסר באמצעות עובדות בשטח.

תוקף את המקרה דרך סעיף 8 לחוק המקרקעין.

49

קל בנין בע”מ נ’ ע.ר.מ בע”מ

ע.ר.מ פנתה ל-10 חב’ קבלניות לקבלת הצעות לעבודות תשתית. קל בנין ניהלה מו”מ עם ועדת המכרזים של . כל הפרטים החשובים נסגרו והמתינו רק לאישור ההנהלה. לבסוף נכרת חוזה עם חב’ שלא השתתפה במכרז.

קל בנין טוענת כי נכרת חוזה והופר וכי ערמ נהגה בחוסר תו”ל.

בד”נ נשאל אם ייתכנו פיצויים חיוביים במסגרת סע’12(ב)

רוב (גולדברג+שטרסברג)- לא נכרת חוזה ללא הסכמת חברי הדירקטוריון. אולם נהגה בחוסר תו”ל.

מיעוט (ש.לוין)- ההודעה ולא החתימה הפורמאלית מראה שחוזה נכרת. ערמ פעלה בחוסר תו”ל בכך שהתייחסה למכרז כהליך סרק בניגוד לעיקרון השיוויון ו”חוזה נספח“. היה על ע.ר.מ להתייחס למציעים על דרך השיוויון, וממילא לקחה על עצמה התחייבות, שלא לנהל במהלך המכרז מו”מ מקביל עם מציעים שלא הציעו הצעות. ניהול מו”מ עם חב’ אחרת מהווה הפרת “חוזה נספח”, מה שמעמיד לרשות המערערת את כל התרופות הניתנות לה בגין הפרת חוזה. עצם ניהול המו”מ במקביל נגוע בחוסר תו”ל.

בד”נ הש’ ברק - בכוחו של סע’ 12(ב), במקרים חריגים בהם המו”מ הגיע לשלב כה מתקדם, שלולא הפרת חובת תוה”ל היה מבשיל לחוזה, להעניק גם פיצויים חיוביים (ציפייה) כאילו נכרת חוזה.

סע’ 12(ב) מהווה בתנאים אלו מקור סטטוטורי לפיצויים חיוביים לעומת המצב בפסיקה עד כה שאפשר אך ורק פיצויי הסתמכות (פיצויים שליליים) מכוח סע’12 – הכוללים: א. ההוצאות – חסרון הכיס  ו-ב. אבדן ההזדמנויות מעסקאות אחרות בגין המו”מ.

ו. תרופות בשל הפרת חוזה – אכיפת חוזה

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

33

רבינאי נ’ מן שקד בע”מ (בפירוק)

בין המערערת והמשיבים נחתם זיכרון דברים למכר מקרקעין. שולמה מקדמה, ונקבע מועד לעריכת חוזה.

המערערת חזרה בה מזיכרון הדברים.

המערערת טענה כי אין חוזה מחייב כיון ש: אין קיבול כדין, אין גמירות דעת, אין מסוימות, לא מתקיימת דרישת הכתב המופיעה בסעיף 8 לחוק מכר מקרקעין.

השאלה:מתי מו”מ נחשב קשר חוזי?

לאחר הכרעה – הקונה רצה לשלם את הסכום המקורי שהיה בחוזה וללא קשר לאינפלציה

שיערוך?

מבחן א’ – כוננה ליצור יחסים משפטיים:

1. נוסחת הקשר היא הזיקה שבין המסמך של זיכרון הדברים לבין הסכם מפורט יותר שייעשה בעתיד. נוסחת הקשר היא אינדיקציה לגמירות הדעת של הצדדים, אולם אין היא מחייבת- יתכן כי נוסחת הקשר תצביע על כיוון מסוים ואילו התוצאה הסופית תהיה בכיוון אחר לגמרי.

2. מו”מ שלב ביניים או שהחתימה בהמשך הינה רק פורמלית.

מבחן ב’ – הסכמה על פרטים מהותיים:

יש לבדוק ראשית את יסוד גמירות הדעת, ואם הוא מתקיים ונמצאים פרטים חיוניים של העסקה- הרי שהחוזה תקף לכל דבר ועניין. השאלה היא האם בשעת החתימה על זכרון הדברים התגבש אצל המשיבים הרצון ליצור קשר משפטי מחייב – המסויימות עוזרת לקביעה.

לדעת ברק, הצדדים התכוונו ליצור קשר משפטי מחייב ביניהם, וכוונה זו מצאה ביטוייה בזיכרון הדברים אשר מסדיר את כל הפרטים המהותיים והחיוביים שבין הצדדים. די בכך שהמערערת המוכרת חתמה על המסמך על מנת לענות על דרישת הכתב לעניין סעיף 8 לחוק המקרקעין

הכרעה - ס’ 4 לחוק התרופות מאפשר התנאת האכיפה בעניינים המתחייבים מן החוזה .

שערוך הם מהדברים המתחייבים מהחוזה ואפשר להורות על שערוך המחיר כתנאי לאכיפה.

230

אגד בע”מ נ’ אדלר

נהג אגד ביקש לאכוף את שכר העבודה שלו, אך לא ניסה למצוא עבודה במקום אחר. אגד טוענת גם אם מגיעה אכיפת כל התשלום, עליו למלא חובתו להקטנת הנזק.

הש’ אנגלרד – הולך לסע’ 3(4) – היות ואכיפת החוזה איננה צודקת בנסיבות העניין, הוא מעביר את הנפגע למסלול  של פיצויים ושם חלה חובת הקטנת הנזק. לחילופין, מכוח עקרון תום הלב, ניתן לקרוא את חובת הקטנת הנזק על סעד האכיפה.

אין

איחוד בה”ס טכניקום נ’ אדלר

נרשם לבי”ס ובטל הרשמה כי נודע לו שבי”ס לא מוכר ע”י משרד החינוך. לא בא ללמוד, ביה”ס דורש אכיפה.

אגרנט - במקרה רגיל ברירת הנפגע לבחור סעד. כאן בשל חוסר אפשרות לאכיפה בשל צורך בשת”פ – כשלון מלא של התמורה הנגדית תצזכותו רק לתבוע פיצוי בגין ההפרה אך לא אכיפה.

אגב אורחא כשלון תמורה חלקי אינה מהווה הגנה אלא אם היא עניין של סכום קצוב – יחוד סכום קצוב לכל חלק מהתמורה.

222

אייזנמן נ’ קדמת עדן

אייזנמן שילם לקדמת עדן בעבור רכישת יחידת נופש. קדמת עדן נקלעה לקשיים כלכליים ומכרה את זכויותיה במקרקעין לחברת עונות.

אייזנמן סירב לקבל את הכסף חזרה ודרש ביצוע בקירוב.

דוקטרינת “ביצוע בקירוב” – בית המשפט ראשי כאשר אין אפשרות לקיים את החוזה בדייקנות להורות על ביצוע בעין של חוזה בדרך של קירוב.

לפי סעיף 3(1) לחוק התרופות – חל על חוזה שאינו בר ביצוע, אך אם חלקו אכיף והצד הנפגע מוכן להסתפק בביצוע בקירוב – יש לאפשר זאת.

סיכום: כאשר החוזה אינו ניתן לאכיפה במדויק אולם ניתן להגשים את כוונת הצדדים המקורית תוך סטייה לא גדולה מן החיוב החוזי המקורי, ניתן להשתמש בעקרון תום הלב לטובת מתן צו “אכיפה בקירוב” לנפגע עקב ההפרה.

 

 

ו. תרופות בשל הפרת חוזה –

ביטול חוזה והשבה

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

261

בנישתי נ’ ששון

רכשו טיול ליוון ותורכיה ל21 יום בפועל יצאו ל12 יום ליוון.

לא הודיעו לחברה אלא בחזרה לארץ

בייסקי כשלון תמורה מלא, הפרה יסודית במצבם לא נדרשה הודעת בטול פורמאלית. השבה לפי ס’ 9 משמעה השבה של מה שקבל על פי החוזה ואת הטיול ליוון לא קיבלו מהחוזה. פיצוי גם בגין נזק לא ממוני ס’ 13 – עוגמת נפש.

אלון (מיעוט) - משלא הודיעו על רצונם שלא לקים את הטיול האלטרנטיבי מחויבים הם בין אם משום הסכם חדש ובין אם מכוח דיני עשית עושר.

לנדוי - אולצו מכוח הנסיבות להשתתף בטיול החדש ואין לראותם קשורים בהסכם החדש.

267

אדרס בע”מ נ’ הרלו אנד ג’ונס

בחוזה שנכרת בין בעלות הדין התחייבה המשיבה, שהיא חברה גרמנית, לספק לעותרת, כמות מסוימת של ברזל, במחיר מוסכם ליחידה. עקב מלחמת יום הכיפורים חלו עיכובים באספקת הברזל. לבסוף נשלחה מרבית הסחורה לעותרת אך היתרה נמכרה על-ידי המשיבה לאחרים במחיר גבוה בהרבה, וזאת משום שהמשיבה רצתה לנצל את העובדה שבאותו זמן חלה עלייה פתאומית במחיר הברזל ולהפיק רווחים נאים עקב כך. לאחר מכן, חזר שוב מחיר הברזל לממדיו הקודמים. העותרת תבעה מהמשיבה בבית המשפט המחוזי, בין היתר, את “נזקיה” על יסוד הפרת ההסכם ולחלופין על יסוד עשיית עושר ולא במשפט.

ברק – תחולת דיני עשית עושר גם מקום בו יש חוזה אלא אם התננו על כך הצדדים.

הנפגע זכאי להשבה טובת הנאה שצמחה לצד המפר שלא כדין, תוך כדי הפרת החוזה. אין בכך סעד כפול – גם השבה וגם פיצוים שכן לא נגרם לה נזק. (אין לתבוע סעד כפול בגין אותו נזק, לא תתכן תביעה בסעדים סותרים לדוגמא גם אכיפה וגם בטול). טובת ההנאה הינה התחליף הקרוב ביותר לאכיפת החוזה, שכן הנפגעת הייתה מרוויחה רווח זה לו הנכס היה אצלה והייתה מוכרת אותו במחיר אז.

ברק מדגיש שמאחורי חוזה מסתתרת הבטחה שלמימושה יש ערך חברתי, מוסרי, ערכי - אינטרס הצפייה. כמו כן – הגנת הרצון–מימוש רצון הפרט הנגזר מכבוד האדם וחירותו-סע’4.

אין

סוכניות (השכרת רכב) בע”מ נ’ טרבלוס

א’ קנה מב’ אבל שילם לג’.

חוזה שהופר, קמה חובת השבה. השאלה מכוח מה תובעים השבה מב’ שלא שילמו לו בפועל?

י. כהן - חובת ההשבה הינה חוזית המנהל כחייב יחד ולחוד ס’ 54 וניתן לתבוע ממנו את כל החוב ס’ 55.

ברק -חובת ההשבה של ב’ נובעת מס’ 9 לחוק התרופות “קיבל עפ”י החוזה” – לא רק קבלה פיזית אלא גם נורמטיבית. חובת השבה על כל מי שהפיק טובת הנאה או רווח מהקבלה הפיזית.

 

ו. תרופות בשל הפרת חוזה – פיצויים

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

אין

Peevyhouse v. Garland Coal Co.

שכירת שטח לכריית פחם התחיבו להחזיר השטח לקדמות, עלות השבה לקדמות $ 3000. פער הערך בין הקרקע טרם החוזה וללא השבה לקדמות $ 300 בלבד.

פס”ד – תניית השקום הינה רק נלווה למטרה העקרית של החוזה וכאשר הערך הכלכלי שיצמח לקונה הינו בצורה משמעותית לא פרופורציונאלי לעלות הבצוע, הפצוי שעקבל המשכיר מוגבל להקטנה בשווי הקרקע שנגרמה עקב בצוע העבודה.

אין פרופורציה בין האכיפה לתוצאה. נפסק פיצויי קיום להחזיר את ערך הקרקע למצב שתהיה אם היה מתבצע היישור. זה פירוש כלכלי שנועד למנוע מהנפגע לקבל נכס השווה פי 6 מערך הנכס אם החוזה היה מקויים. מיעוט - ביהמ”ש מתערב בהקצאת הסיכונים של הצדדים. הקונה ידע את העלות ותמחר בהתאם. הצדדים נכנסו לחוזה מרצון חופשי. וביהמ”ש למעשה מנסח מחדש.

אין

ליפשיץ נ’ לוי

המערער בנה ללא היתר דירה במחסן והציע אותה למכירה כדירה חדשה, נתגלו לקוים בדירה ובין היתר נתגלה שערכה פחות בשל בניתה ללא היתר כמו כן נזק לשטיחים עקב הצפה.

מהו המועד הנכון להעריך את הנזק?

בייסקי – ס’ 10 לחוק התרופות – תוצאה הפרה מסתברת – ההצפה הינה תוצאה מסתברת של הפרת החוזה – הלקוים בדירה.

המועד הקובע להערכת הנזק הוא יום פסק הדין. על ההפרש בשווי הדירה שנגרם עקב בניה ללא היתר – זכאית לפצוי.

פגמים גלוים שהיו בדירה ובהתאם להם נקבע המחיר – אין לפצות בגינם.

שפוי או פצוי יעשו בערכים ריאלים, ועל המפצה לשלם ריבית על הכספים להם זכאי הניזוק נושאי ריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

אין זכות לכפל פצוי בגין נזק עליו פוצתה מחברת הביטוח.

273

מלון צוקים נ’ עיריית נתניה

חברת מלון צוקים חתמה זכ”ד עם ערית נתניה להקמת מלון. אחרי הבחירות התחלפו נושאי המשרה בעיריה והתכחשו לזכ”ד. חברת מלון צוקים תבעה פיצויים על הפסד רווח צפוי ולחילופין סעד של השבה של הכספים שהוציאה ע”ס זכ”ד ושכר ראוי על מה שביצעה.

מלץ -

ס’ 10 לחוק התרופות דן בפיצויי קיום בלבד, המפצים את הנפגע על ההפרה. פיצויי הסתמכות הם החריג ולא הכלל. במשפט הישראלי אין לנפגע אופציה חסרת סייגים לבחור בין פיצויי קיום לבין פיצויי הסתמכות.

     כשקיים קושי בחישוב פיצויי קיום עומדת לנפגע אפשרות להסתפק בפיצויי הסתמכות.

ס’ 10 אינו מקנה אופציה חסרת סייגים בפיצויי הסתמכות מכיוון ש: א. הוצאות הסתמכות היו מוצאות גם אם החוזה לא היה מופר, ב. במקרה של חוזה הפסד בחירה חסרת סייגים ע”י הנפגע היתה תמיד בפיצויי הסתמכות שלפיהם היה יוצא ברווח יותר גדול מאשר לו קוים החוזה.

השבה היא תמיד בסכום המלא גם אם עולה בגדלו על אינטרס הקיום.

המפר צריך לצפות את סוג הנזק ולא את שעורו המדויק (פס”ד חזן נ’ דגן)

בהשתחררות רגילה מחוזה, גם ע”י רשות שלטונית, לא חלים פיצויים מופחתים כפי שחלים לפי הלכת ההשתחררות.

חברת מלון צוקים אינה זכאית לשכר מכוח חוק עשית עושר שכן העיריה לא הזמינה אצלה עבודה או שירות.

חברת צוקים אינה זכאית לשכר ראוי בשל עבודתה מכוח ס’ 9 לחוק התרופות, למרות היות עילה זו רחבה מהעילה של עשית עושר, שכן לא התכוונה התניה החוזית להעשיר צד מסוים.

פצוי ההסתמכות תחום ע”י פיצויי הקיום

* פרופ’ נילי כהן מסכימה לדעתו של מלץ.

חשין –

עילת ההשבה מכוח חוק התרופות אינה רחבה מזו שמכוח דיני עשית עושר.

בס’ 10 לחוק התרופות יש אחיזה גם לפיצויי הסתמכות וגם לפיצויי קיום. נפגע יכול לתבוע פיצוי מכמה סוגים ובלבד א. שלא יזכה בפיצוי כפול, ב. שהאינטרסים לא ייצגו שתי זכויות מתנגשות.

סכום ההשבה אינו מוגבל בכל סכום פיצוי בשל אינטרס אחר.

חוזה הפסד – אין לתחום את פיצויי ההסתמכות בתקרת גג של פיצוי הקיום.

אין

תושיה נ’ גוטמן

חוזה למכירת דירה. החוזה הופר ע”י הקונים, המוכרים ביטלו כדין.

סרבו למכור את הדירה בתחילה כי סברו שיקבלו מחיר גבוה יותר. בסופו של דבר מכרו במחיר פחות, תבעו את ההפרש בין המחיר החוזי למחיר המכירה.

 

מהו המועד הנכון להעריך את הנזק?

ברק - משהופר החוזה זכאים הנפגעים לפצוי על הנזק שנגרם עקב ההפרה ושהמפר יכל לחזותו בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה (ס’ 10), שעור הפצוי נקבע עפ”י הערכת הסכום שנועד להעמיד את הנפגע באותו המצב שבו היה לולא הופר החוזה. ביהמ”ש פתחו מבחני משנה לסיוע להם בקביעת ערך הפצוי – אחד מהמבחנים הוא ההפרש בין המחיר החוזי למחיר השוק. על המוכר מוטל נטל לעשות מאמץ סביר למכור הנכס בשוק במועד סביר לאחר ההפרה או הבטול. אם המוכר נמנע מלמכור את הנכס במועד סביר אין הוא זכאי לפצוי בגין הנזק הנוסף שנגרם לו בשל ירידת הערך בתקופת ההמתנה. הסבר: או משום רחוק הנזק או משום אי עמידה בנטל הקטנת הנזק (ס’ 14). מבחן מחיר השוק אינו נוקשה ויש להפעילו כמתבקש מהנסיבות.

282

חשל חב’ למסחר נ’ פרידמן

הסכם בו התחייבה חב’ פרידמן להקים פרוייקט דירות על חלקה בבעלות חשל תמורת קבלת יחידות מסויימות.

שנתיים לאחר ביקשה חשל להשכיר חנות השייכת לה , הדבר עורר את חששו של פרידמן כי לא יוכל להוציא לפועל את כוונתו להשכיר חנות זו עם חנות סמוכה השייכת לו ולפיכך חתם הסכם עם חשל שתימנע מלהשכיר ותקבל ממנו סכום מסויים כל חודש צמוד למדד ואם לא ישולם במועדו ישא ריבית בגובה שנקבע. פרידמן לא עמד בחיוב.

שמגר – ס’ 15 מאפשר התערבות חריגה של ביהמ”ש רק מקום בו אין כל יחס סביר בין התנייה החוזית לנזק הצפוי.

א. ביהמ”ש קובע האם קים יחס סביר בין הפצוי שנקבע ובין הנזק הצפוי.

ב. בחוזה לביהמ”ש הסמכות לקבוע באיזה שעור יש מקום להפחית את הפצוי הקבוע סבירים התנייה נמדדת אוביקטיבית לפי צפיות הצדדים בעת כריתת החוזה, לא לפי מה שצפוי בפועל.

יש לאפשר למערער להעלות טענת טעות הסופר לאור המסקנה בדבר אי הסבירות.

269

לוי נ’ מבט בניה בע”מ

לוי רכשו דירה. לאחר 8 שנים ביטלו את החוזה בשל ליקויים ופגמים בדירה.

מחוזי פסקו פיצוי בגין ערך הדירה תוך ניכוי שכ”ד+פיצוי הסתמכות בגין נזקים לתכולה, מעבר לדירה חדשה עוגמת נפש ושיפורים שביצעו בדירה

שמגר – השבה – יש להשיב את “מה שקיבל” ולא את שוויו -  דהיינו דירה ולא שווי השימוש בה.

אין לחייב את לוי לשלם שכ”ד: מהלך צודק – מגשים את אינטרס הציפייה כמו כן גם מבט זכו בשימוש בכסף מקניית הדירה.

מעמיד את הנפגע במצב שהיה אילו קויים החוזה – אילו קויים החוזה הם היו גרים בדירה 8 שנים מבלי לשלם  לכן לא צריך לשלם.

284

Eximin נ’ טקסטיל והנעלה

חוזה מכר בינ”ל של חברה ישר’, חב’ בלגית וחב’ אמריק’. חוק חוזים ספציפי – חוק מהכר (טובין בינ”ל). חב’ ישר’ יצרה מגפיים עבור חב’ בלגית ששוקה לחב’ אמריק’. התברר כי הייתה הפרת סימן רשום של ליוויס. מי אחראי להקצאת הסיכונים לנזק שנוצר?

שמגר – האחריות החוזית איננה בהכרח מוחלטת. בעבר צד אחד חייב והשני זכאי, או האשם, ההפרה מוטלת על צד אחד. בפ”ד נכנסת דוקטרינה של “אשם תורם“: בנסיבות מסויימות, גם אם צד מסויים לא אחראי לנזק שנגרם כתוצאה מהתנהגות הצד השני, לעיתים גם לצד שנחשד תמים, יש תרומה בהפרה. זכויות חוזיות יש לקיים בתו”ל. יש לקדם את עקרון שתוף הפעולה, אמון הדדי אשר יכולים למנוע נזק. מכוח תו”ל: 2 הצדדים, המכירים את התחום העיסקי, היו צריכים לגלות זה לזה על אפשרות ההפרה ואין להטיל מראש את האחריות על צד אחד בלבד ובכך למנוע או להקטין את הנזק שנוצר עקב ההפרה.

ולכן – כיוון שמדובר בהפרות הדדיות משתמעות, האחריות תחולק בין הצדדים ע”י סעד הפיצויים, כלומר החב’ הבלגית לא תשלם את מלוא הפיצויים לחב’ הישראלית שכביכול לא הוטלה עליה אחריות מכוח החוזה, והחב’ הישראלית – מכוח עיקרון “האשם התורם” מדיני הנזיקין, כיוון שהפרה בהתנהגותה את חובת תו”ל, תצטרך לשלם קצת כנגד הסיכון שנפל על החב’ הבלגית.

אין

Hawkins v mcgee

ח. חוזה מוקדם (כפוף להסכם) והשלמת פרטים

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

אין

גלנר נ’ התיאטרון העירוני חיפה

הבטחה לבמאי לחזור ולהזמינו לביים בעונה הבאה בתנאים כספיים דומים.

ברנזון – יש פה חוזה מחיב ולא רק הבטחה לנהל מו”מ, ניתנה הבטחה מחיבת הדורשת השלמת פרטים בדרך של מו”מ. מפוצה על אובדן השכר לעונה שחלפה.

152

פסטרנק נ’ חב’ יוסף לוי

חוזה קומבינציה בו חסרו מועד תשלום, מועדי העברת הקרקע, הוצאות ותאור הדירות שייבנו, היעדר סנקציות

מני, עציוני – נבחן מלבד הכוונה להתקשר גם אם התנאים ההכרחים להתקשרות, בלעדיהן אין חוזה מחייב.

33

רבינאי נ’ מן שקד

חוזה מוקדם בו חסרו פרטים – תחולת מסים, מועד העברה, פצוים ותחולה הצמדה.

ברק – זכרון דברים הינו או א. שלב במו”מ או ב. הסכם תחייב שאינו תלוי בחוזה פורמלי ההכרעה בהתאם לגמ”ד + מסוימות זכ”ד למוד של האדם הסביר מנסיבות ההתקשרות על גמ”ד נלמד מנוסחת הקשר + ממידת המסוימות. מקום בו קיימת גמ”ד נטייה להשלים את הפרטים החסרים בדרך השלמה נורמטיבית.

דרישת הכתב חופפת בהיקפה לדרישת המסוימות של זכ”ד.

אין

החב’ לפיתוח חוף התכלת נ’ מנהל מס שבח מקרקעין

מוכר מתחייב למכור לקונה דונם מתוך חלקה. לא הוגדר היכן ממוקם הדונם. החוזה מציין כי יוסכם על כך בעתיד ואם לא תהייה הסכמה יפנו לבורר. המוכר מנסה להתכחש להסכם בטענה שאין מסויימות (אין ודאות לגבי הנכס-יכול להשליך גם על גמ”ד).

ביהמ”ש קובע כי ראיית המסויימות קיימת. גם אם לא נקבע כרגע מהו הדונם, הרי הצדדים קבעו מנגנון קל לאכיפה (בוררות) ולביצוע המגדיר כיצד יושלם הפרט החסר.

ט. צורת החוזה

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

116

זוננשטיין נ’ האחים גבסו

זכ”ד על קנית דירה היתה הסכמה על המחיר הנכס וכו’ אך לא נקבע מה כל תנאי התשלום. התפוצצה החתימה לטענת המערערים בשל דרישה לרשום מחיר מופחת.

בן פורת – כיוון שהצדדים נתכוונו ליצור במועד מאוחר לחתימת זכ”ד הסדר משלהם בשל לתנאי התשלום הרי שנחסמת אפשרות ההשלמה החקיקתית. כך לא כדי להפוך את זכ”ד לחוזה מחייב והן לא כדי עמידה בדרישת הכתב. באופן עקרוני תום לב לא דוחק דרישת כתב מכירה בחריגים בהם במאזן השקולים נזק הקונה גדול במיוחד אם יסורב אכיפה – דוגמא: שהמוכר הבטיח לדאוג לכתב או התחיב לא לטעון להיעדרו

ברק – תום לב עדיף, גם עמידה על דרישת כתב צריכה להיעשות בתום לב, מקום בו צד מפר חובתו לתום לב במו”מ ומעלה דרישה בלתי חוקית הסעד יכול להיות פצוים אך יכול להיות גם בראית הפעולה שהצד האשם מונע את בצועה כאילו בוצעה – זוהי לא מניעות אלא תום לב. לא מגדירה נסיבות בהן אדם לא יכול לטעון להיעדר כתב -

בייסקי – הודאות דורשת הצמדות לדרישת הכתב.

אין

תמגר נ’ גושן

יש איזה שהוא חוסר בחוזה, אבל לצדדים היתה הסכמה בעל”פ שאינה סותרת את המסמך, אלא משלימה אותו

פה זה מתיישב עם מיצוי המסמך, לא סותר את העיקרון, כיוון שאפשר עוד להוסיף.

121

קלמר נ’ גיא

המשיבים בנו שני בבתים על חלק מקרקעין שהייתה בבעלות המערער- על חצי מגרש בית למגורי המערער, ועל החצי השני בית למגורי המשיבים. המשיבים טוענים כי עוד טרם הבנייה נערך הסכם בינם ובין המערער לפיו המערער יקבל את אחד הבתים, ובתמורה יעביר את הבעלות על חצי המגרש למשיבים. המערער טען כי הסכם כזה לא נערך, ומכל מקום לא נערך בכתב- הוא מסרב להעביר את הבעלות על חצי המגרש למשיבים.

השופט זמיר: העסקה היא במהותה עסקת קומבינציה. עסקה כזו מורכבת משתי עסקאות, ובעסקה כזו יש הצדקה לפרשנות מיוחדת של דרישת הכתב כאשר העסקה בוצעה רובה ככולה.  מבחינת דרישת הכתב, הביצוע עשוי ללמד על גמירות הדעת של הצדדים ועל המסוימות של העסקה לא פחות ממסמך. הבניין בשטח הוא כביכול המסמך. ביצוע חלקי של עסקת קומבינציה עשוי להחליש את דרישת הכתב, ולמלא א החסר באמצעות עובדות בשטח.

הנשיא ברק: העיקרון המשפטי המעוגן בסעיף 12 לחוק החוזים לפיו בהיעדר כתב, בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן ניתן לרכך דרישה זו באמצעות עיקרון תום הלב.

השימוש בעיקרון המלכותי של “תום לב” להגמשת דרישת ה”כתב” צריך להיעשות בזהירות רבה, במצבים בהם עולה זעקת ההגינות המצדיקה סטייה מעיקרון הכתב..

השופט גולדברג: בתחרות בין ההגינות ודרישת הכתב, גוברת דרישת ההגינות.

114

ברון נ’ מנדיס תורס

תביעה לאכיפת עיסקת מקרקעין על פי מסמך שהוא קבלה על חשבון רכישת חנות.

בן פורת – קבלה חתומה אינה יכולה להוות הסכם בכתב שבלעדיו אין עיסקה במקרקעין לפי ס’ 8 הדורש התחייבות בכתב של המוכר. השלמת הכתוב ע”י הוכחה של הסכם בע”פ בו הקבלה משמשת ראיה, עומדת בסתירה להלכה שהכתב הוא מהותי ולא רק ראייתי.

י. תמורה והסתמכות

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

191

ברקוביץ נ’ קלימר

הקנית דירה לבתה וחתנה למגורים, החותנת גורשה ודורשת השבת הדירה.

‏1‏.  מתנה הינה חוזה – תחולה לדין הכללי בנושאים שלא הוסדרו ע”י חוק המתנה – כגון קשירת החוזה, בטילותו והזכות לבטל דיני הפרת חוזה.

‏2‏.  אבחנה בין א. חוזה חליפין – חלופת תמורות,  ב. חוזה מתנה + חיוב על המקבל (ס’ 4) – זכות לסעדים על קיום החיוב הנלווה, אך אין זכות לבטול המתנה עצמה.  ג. חוזה מתנה על תנאי (ס’ 4) – תנאי מתלה, תנאי מפסיק, תחולה להוראות חוק החוזים ס’ 27 בהתקים התנאי המפסיק – בטלה המתנה – זכות השבה.

תוכן החוזה נלמד מכוונת הצדדים למוד מהנסיבות. חובת השבה בערכים ריאליים.

אין

Hamer v sidway

דוד הבטיח לאחיין שלו שאם יפסיק לעשן, להישבע ולשחק ביליארד עד גיל 21 והוא יתן לו 5000 דולר. הדוד מת, האחיין תבע את הכסף

בית המשפט אכף את החוזה – חובה מוסרית מהווה תמורה (חובה מוסרית להצלת חיים ולא רכוש)

אין

Webb v mcgowin

אדם נפצע בניסיון להציל אדם אחר – הניצול הבטיח 15 דולר בשבוע לכל חיו – הניצול מת והיורשים החליטו להפסיק את התשלום

בית המשפט אכף את החוזה – הניצול רצה בכך – עובדה ששילם כל חייו

אין

ויסר נ’ שביט

המערערים רכשו דירה בגבעתיים. המשיבים הסכימו לכך שהמערערים יבנו על הגג, ואף חתמו על מסמך לפיו הם מתחייבים לחתום על כל מסמך הנדרש לבנייה. חלפו שנים רבות טרם מימוש הבניה, ובתקופה זו התערערו היחסים בין הצדדים, והמשיבים חזרו בהם מהתחייבותם, בטענה כי התנהגותם של המערערים הייה מחפירה. האם נותן מתנה יכול לחזור בו ממתנתו? מהי התנהגות מחפירה?

המשיבים התחייבו בכתב ליתן ה”מתנה”, ולי סעיף 5(ב) לחוק המתנה התחייבות בכתב שוללת את הזכות לחזור בהם ממתנתם, אולם כיון שהחזרה הייתה עוד טרם “ניתנה המתנה” הרי שזכותם לחזור בהם. ירה מכך, עקב ההתנהגות המחפירה של המערערים יכולים המשיבים לחזור בהם- יש לפרש את המונח “התנהגות מחפירה” פרשנות רחבה על מנת להגן על נותן המתנה.  לנותן המתנה ישנה ציפייה כי מקבל המתנה ינהג כלפיו כראוי, בהכרת תודה, בכבוד ובדרך ארץ. זוהי גם חובתו הנגזרת מתום הלב. עצמת התחייבותו של נותן מתנה חלשה לאין ערוך מעצמת התחייבותו של מתקשר בחוזה. כך גם משקל ציפייתו של מי שאמור לקבל את המתנה לעומת אחר שקיבל התחייבות חוזית. המתנה היא “חסד של אמת” וי בהתנהגות בלתי ראויה מצד המקבל כדי שהנותן יחזור בו ממתנתו.

 

יא. כוונה ליצור יחסים משפטיים הסכמי פרס ותחרות

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

185

מ”י נ’ קרסניאנסקי

חידון התנ”ך – אדם לא זכה טען שפסלו שאלות שצדק והחשיבו תשובות של הזוכה כשטעה

בית המשפט לא התערב.

במידה והיה מבוצעת טעות חשבונאית או השמטה היינו מתערבים.

לא מתערבים בשיקול דעת מקצועי – לא עניינו של ביהמ”ש

אין

אלחג’ נ אבו עקל

הסכם רוטציה בין שתי מפלגות

הסכמים פוליטיים יכולים להיות כאלה שלצדדים לא תהיה כוונה ליצור יחסים משפטיים, אבל גם אם יש להם כוונה בית המשפט יכול להחליט שהסכם זה נוגד את תקנת הציבור ואז דינו להתבטל לא כי אינו חוזה מלכתחילה, אלא הוא חוזה אבל חוזה בטל! כמו בז’רז’בסקי.

190

שני  נ’ אונ’ ת”א

סטודנטיות שראש החוג הבטיח להן פטור על סמך לימודים קודמים וכשבאו לקבל את התואר נאמר להן שאין להן פטור. הסטודנטיות צריכות X שעות כדי לקבל תואר בעבודה סוציאלית והן לא למדו X שעות ולכן הטענה של האוניברסיטה היא שהן לא ראויות לתואר

נקבע שהן יכלו להבין שמותר לראש החוג להבטיח “סמכות נחזית” ולכן הן זכו. בית המשפט התערב לאוניברסיטה בעניינים אקדמיים.

פס”ד מאוד חריג ויחיד.

220

לוין נ’ לוין

בהסכם ממון בין בני הזוג לקראת גירושין הייתה הפנייה להסכם נוסף – הסכם מזונות. לשון החוזה שללה פנייה לערכאות או הצגת החוזה בפני ביהמ”ש ונאמר בו כי אין לו תוקף משפטי.

הש’ זמיר-  אם הצדדים גמרו בדעתם ליצור חיובים משפטיים, הרי מדובר בחוזה מחייב. הכוונה נבדקת ע”י 2 גורמים: א. נסיבות. ב. לשון החוזה. (מעוגן בסע’ 25). זמיר נותן תוקף להסכם: א. מזונות הוא נושא משפטי ב. צורת ההסכם- נערך ע”י עו”ד, כותרת ההסכם +ביטויים משפטיים. למרות שלשון החוק אומרת כי אין תוקף משפטי – יש עימות בין הלשון לנסיבות. כאשר מכלל הנסיבות וההוראות ברור שהצדדים התכוונו ליצור חוזה משפטי- הכוונה תגבר על הלשון. בנוסף מפעיל זמיר את מבחן המדיניות המשפטית (ערכים,הגינות וכו), וע”י כך מקדם ערך חברתי – מתן סעד לקטינים (צג ג’).זמיר מבטל את ההתניה לאי הצגת החוזה במס’ דרכים:

  1. סע’ 30 – תקנת הציבור – זכות הגישה לערכאות.
  2. סע’ 25 – פרשנות- לא הייתה כוונה להשתמש באי ההצגה לעניין המזונות.
  3. סע’ 3(4) – סייג לאכיפה כשהיא בלתי צודקת בנסיהות העניין – מטעמי הגנת הילדים
  4. תום לב – הבעל נהג בתו”ל בכך שרצה לסכל את התחייבותו.

 

יב. פגמים בכריתת חוזה – טעות

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

72

שלזינגר נ’ הפניקס חברה לביטוח

לאדם היתה פוליסת ביטוח שבוטלה, ואז התברר תוך זמן קצר שחלה בסרטן והתחרט על הביטול, ושלח הודעת ביטול לביטול

סיכון שהוקצה מראש, ואם לאחר ביטול יחילו את הפוליסה מחדש זה סיכון מעבר לזה שנלקח בכריתת החוזה וזה פוגע בחברת הביטוח.

טעות בכדאיות העסקה

81

ביניני מ.י.גינדי נ’ אפללו

עורך דין החתימם על חוזה לרכישת דירה שונה בחוזה תנאי התשלום (הכפפתם לרישום) מן הסכום המוקדם, חתמו על החוזה.

אשר – עובדתית הקונים הופנו לסעיפים בדבר מועדי התשלום. משפטית – אם הצדדים בחרו לחתום על החוזה כמות שהוא אין להם להלין אלא על עצמם בלבד, אם הם לא הבינו את ההוראות הרי שזוהי טעות סוביקטיבית שאינה כתוצאה מהטעיה ואינה משמשת עילה לבטול.

אין להחיל את ס’ 14(ב) כי מדובר בטעות בכדאיות בלבד ס’ 14(ד). לדבריה כי לא היה משתלם להם למכור הדירה מבלי לקבל את מלוא המחיר זוהי טענה בדבר כדאיות לא בדבר מהות העסקה או תכנה.

68

ארואסטי נ’ קאשי

עיסקת קומבינציה-בעלי המגרש(מערער) סיכם עם קבלן מכירת המגרש תמורת 3 דירות. הקבלן התחיב למכור דירה למשיב ורשם הערת אזהרה. המשיב שילם הקבלן פשט רגל. המערער הודיע על ביטול ההסכם והערות האזהרה. המשיב דורש כיבוד ההסכם או החזר שווי ראלי עקב טעות בהבנת הדין.

אין להחיל את דיני הטעות וההטעיה כאשר מדובר בטעות הנמצאת במתחם הסיכון שצד לקח על עצמו במסגרת החוזה (הבעייה היא שהבדיקה תצטרך להיות אובייקטיבית בניגוד למשמעות פרק ב’ שהינו סובייקטיבי בעיקרו). בעבר היה מקובל לחשוב כי טעות היא– הנחה שלא תואמת את המציאות בעת כריתת החוזה ולא בהתפתחות עתידית(דויטש)בהסכמי פשרה, נוטלים הצדדים סיכון שפרשנות הדין תשתנה ולא יוכלו לטעון טענת טעות, כי הפשרה לא היתה מוצלחת (זו טעות ב”כדאיות העיסקה“). הש’ טל אומר: טעות שבדין אינה טעות בפרשנות הדין אלא דומה לטעות בעובדה – לעצם קיום הדין. יש הבדל בין קשר חוזי מתמשך בו ניתן לייחס לצדדים הסכמה מכללא במקרה של  שינוי הדין לעומת חוזה המביא את הקץ ליחסים המשפטיים. (בטעות אין תנאי מקדמי שהחוזה יופר אלא רק שנכרת. בעוד שבסיכול – תנאי מקדמי הוא הפרה).

אין

Sherwood v walker

המוכר חושב שהפרה עקרה ולכן מוכר אותה בפחות כסף, ולאחר מכן התברר שהפרה לא עקרה ואם היה יודע היה מוכר אותה ביותר כסף או לא מוכר בכלל.

אין

Wood v boynton

מוצאת טבעת ברחוב – מוכרת לצורף בדולר, מסתבר שמדובר ביהלום והשווי הוא 700$

ברור שאם הייתה יודעת את שווי הטבעת היתה מוכרת ביותר.

יב. פגמים בכריתת חוזה – הטעייה

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

40

ספקטור נ’ צרפתי

אדם התחייב למכור לקבלן קרקע תמורת 2 דירות (עיסקת קומבינציה). הקבלן סבר שיוכל לבנות 16 דירות. בפועל עקב תכנית הקפאה היה אישור רק ל-12 דירות. החוזה שותק ביחס לתכנית הקפאה. הקבלן טוען טענת טעות בכריתת החוזה.

אשר -

ס’ 15 – 1. חובת גלוי עפ”י דין – ס’ 11 לחוק המכר חובת גלוי על אי התאמת הממכר.

2. וכן חובת גלוי עפ”י נסיבות המקרה – הכפפת ס’ 12 לס’ 15

היקף חובת הגלוי – שלו – 1. מסתכלת רק על הפרטים המהותים החיונים להחלטת המתקשר השני האם להיכנס בחוזה ובאילו תנאים.

2. רק פרטים שהמתקשר השני לא יכול להשיגם בעצמו.

ביקורת של השופט אור – גם פרטים שהקונה יכול להשיג בעצמו.

טעות בכדאיות - טעות בכדאיות של עסקה משמעה טעות רק ביחס לשווי נשוא ההתחיבות הכלול בעסקה מגדר טעות מתבטאת בסתירה שבין המצב העובדתי או המשפטי המוצהר לבין המצב לאשורו. משהוטעה קבלן בתכונות הממכר זוהי אינה טעות בכדאיות.

לנדוי – ס’ 15 – היתה רשלנות מצד הקבלן (המומחה) שלא ברר את המצב התכנוני. מותר היה למוכר להניח שהקבלן יבדוק את המצב. (סייג – אך אם היה רמאי לא יוכל להתכסות בנמוק זה שהקונה יכל לבדוק המצב). לא היתה חובת גלוי בנסיבות האמורות.

ס’ 14(א) – המוכר לא ידע ולא היה עליו לדעת שהצד השונה טועה, הענין לא עלה במו”מ והמוכר יכל להניח שהקונה שומר על האינרס שלו בדרך בדיקה מקובלת.

ס’ 14(ב) – במאזן הצדק יש לבחון מהו הנזק שנגרם לכל אחד מהצדדים, אין לבטל קודם מטעמי צדק ואח”כ לבחון מהו הנזק לצד שלא טעה ולפצותו.

ס’ 18 לחוק המכר – זכות של צד ג’ – זכות ההפקעה מצדיקה את בטול החוזה.

אין

לקי דרייב נ’ הרץ

בעל סוכנות להשכרת מכוניות רצה לשכור מקום לסוכנות במלון.

במו”מ הציג את עצמו  כבעל זיכיון של חברת הרץ (עובדה שהייתה נכונה דאז), ועל סמך עובדה זו העניק לו המלון את המקום. זמן קצר לפני כריתת החוזה נלקח ממנו הזיכיון של החברה.

הלוי – עקרונות היושר קובעים כי מי שהציג לחברו מצב דברים שהיה נכון בשעת הצגתו, אך השתנה שנוי מהותי בטרם פעל הלה על יסוד מצגו חיב לגלות לחברו את שנוי המצב, אם יש בו כדי לעשות את המצג הראשון – תחשב בהמשך לבלתי נכון.

מבחן האמת של מצג אינו מבחן האמת המילולית של דבר המציג, אלא נכונותו המהותית של מצב הדברים ועל יסוד הצגתו משנה הניצג את מצגו.

מצג לעומת תנייה מכללא – מצג אינו חלק אינטגרלי של החוזה וגם בהיעדר תניה מפורשת או מכללא בחוזה אין בכך לפטור אותה מחבותה לגלות את העובדה החדשה שנתגלתה לה במהלך המו”מ המסיגת את האמת שבמצגה ושהופכת אותו מהותית (אם כי לא מילולית) לבלתי נכון.

אין

ולנטין נ’ ולנטין

אדם ביקש להתגרש מאישתו ע”י חתימת הסכם ממון, האשה נסעה לאילת לפני ההסכם וטענה שנוסעת עם ידידה. שחזרה חתמו על ההסכם. לאחר מכן הסתבר לגבר שנסעה עם חבר, ולכן ביקש לבטל את הסכם הממון מחמת הטעייה ע”י חוסר גילוי.

סע’ 15 – אי גילוי מכוח נוהג – בעוד שבד”כ קיים נוהג בין בני זוג לגלות אחד לשני דברים, הרי שבמקרה זה, מאחר ומדובר בבני זוג לפני גירושין, מבוטל הנוהג- אינו זהה לנוהג הקודם ואינו מטיל יותר חובת גילוי. ביהמ”ש מאפשר ביטול חלקי מחמת הטעייה מכוח נסיבות – יש קש”ס בין ההטעיה לבין הרקע הנסיבתי. כאשר מדובר על “מכוח נסיבות” לביהמ”ש שיקול דעת נרחב יותר.

86

סויסה נ’ חברת זאגא

יום לאחר חתימה על הסכם מכירת מגרש בבעלותם של זוג קשישים הם הבינו כי יש תוכנית מתאר שתייקר מאוד את הקרקע – הם שלחו הודעת ביטול בטענת אי גילו

מדובר בהטעייה!

לסויסה המתווך היה יתרון מקצועי על בני הזוג ולכן היה עליו לגלות – הם סמכו עליו.

שתיקתו של סויסה ואי הגילוי יש בה משום הפרה של חובת אי גילוי החלה עליו “לפי הנסיבות”.

זוהי לא טעות בכדאיות העסקה

אין

Reed v king

יש אי גילוי הגורם לטעות שהיא מאוד סובייקטיבית באופיה. נמכר בית לאשה בלי לספר לאשה כי 10 שנים קודם נרצחה שם משפחה. רבים חושבים שבית כזה לא היו רוצים לקנות, למרות שכולנו מחזיקים מעצמנו רציונליים. האם יש חובת גילוי? אם היה מדובר בגירושין או חלום רע בבית אין חובה לגלות כי זה נשמע חסר חשיבות לרוב האנשים. אין סוף לפרטים שהמוכר יכול לספר. האם זה דבר בעל חשיבות בכלל,שצריך לספר?

זה שונה אם מדובר ברציחתה של משפחה. האם לבית המשפט יש סמכות להגיד שדבר כזה צריך לספר, גם אם זה משפיע לא רציונלית? בית המשפט מצא פתרון מעניין וחכם: את הלא רציונלי מכניסים למסגרת המוסכמת, דרך זה שהתנהגויות לא רצינוליות משפיעות על מחיר השוק. אם הנתון משפיע על על מחיר הדירה. ניתן לבטל את החוזה, כתוצאה מכך.

השאלה היא – איך להתייחס להתנהגויות לא רציונליות?

לדוגמא: עדי יהווה לא מוכנים לקבל עירוי דם. מבחינתם זה כמו רצח. מה קורה אם ילד של חבר בכת נפגע, האם המזיק צריך לפצותו או שיש הגנה שלא הקטין את נזקו. אי הקטנת הנזק מבחינתי זה כמו רצח אף על פי שאתם תגידו שזה לא רציונלי.

 

יב. פגמים בכריתת חוזה – כפייה ועושק

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

102

סאסי נ’ קיקאון

החלפת דירות הבדלי ערך ניכרים המתקשרת פגומה נפשית.

טורקל – 3 יסודות עילת העושק:

‏1‏.  מצב העשוק (מצוקה, חולשה שכלית או גופנית, חוסר נסיון)

‏2‏.  התנגות העושק (הניצול שניצל)

‏3‏.  היעדר איזון סביר בין הערכים המוחלפים בין העשוק לבין עושקו (תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל).

פריטת היסודות:

‏1‏.  עשוק אינו במעמד פסולי דין או חסרי דעה וידיעה שפעולתם כאין וכאפס, מומו פוגם בהתקשרות הניתנת לבטול רק בהתקים יתר יסודות עילת העושק. נדרש שהמצוקה, החולשה… יהיו כבדי משקל והסיטו את שק”ד סטייה של ממש מנתיבו הנכון. בחינת כל מקרה לגופו. יתכנו מקרים בהם נלחץ העשוק ע”י מספר גורמים ישקול ביהמ”ש את משקל המצטבר, אפילו אין די באחד מהם. בד”כ ידרש מצב מצוקה חמור ומתמשך (אלון באיליט) אך אין לקבוע מסמרות בנושא.

‏2‏.  הניצול – נדרשת ידיעת המנצל על המצב, נדרש אי מוסריות המתמלאת גם מקום בו ברשלנות עצם עניו מראות.

‏3‏.  בהיעדר תנאי מקובל יעצב ביהמ”ש את דמות התנאי המקובל. פער ערכים ניכר יטה את ביהמ”ש להתערב יותר.

88

שאול רחמים בע”מ נ’ אקספומדיה בע”מ

יריב – כשלון היריב איום בסגירתו ע”י בעלי המקום אם לא יקבלו החזר הוצאות נחתם הסכם פשרה אקספומדיה כופרים בהסכם.

מלץ – אבחנה בין לחץ כלכלי לגיטימי ובין לא לגיטימי. ס’ 17 כולל גם כפיה כלכלית כאשר מתקשר אדם בחוזה כדי להשתחרר מלחץ עסקי מסחרי בלתי חוקי המופעל עליו.

1. לחץ בלתי לגיטימי – איום מפתיע שהנזק הצפוי בממושו חמור ובלתי הפיך.

2. איום בעתוי בו הצד השני חשוף ופגיע ביותר ונאלץ להיכנע. לחץ לגיטימי – שמוש ביתרונות שוק במהלך מו”מ.

קיום אלטרנטיבה – מקום בו ניתן לפנות לערכאות נסתרת קיומה של עילת כפיה, אך אם הסכוי בסער ביהמ”ש הינו קטן. האלטרנטיבה צריכה להיות סבירה וממשית. הודעת בטול – אין לראות בהתנהגות מפרה כשלעצמה הודעת ביטול.

98

שפיר נ’ אפל

משק חלב – טענות לתרמית הושגה הסכמה לפצוי לאחר איום בנקיטת הליכים פלילים. הסכם נוסף דומה נחתם לאחר איום על בני המתקשר.

שטרסברג כהן – יסודות עילת הכפייה:

‏1‏.  התקשרות חוזית

‏2‏.  קיום כפייה

‏3‏.  קש”ס בין הכפיה לבין ההתקשרות.

הכפיה אינה צריכה להיות יסודית, אינה חייבת להיות הסיבה המכרעת או הבלעדית להתקשרות והיא נבחנת במבחן סוביקטיבי – חששות המתקשר הספציפי.

אגב אורחא – תחולת הסעיף גם על התחיבות חד צדדית מכוח ס’ 62(ב) איום בהליכים פלילים אינו אזהרה בתום לב במובן ס’ 17(ב) ומהווה כפיה גם שמופנה לקרוב של החשוד.

ביהמ”ש מבחין בין מקום בו נוצר החיוב עקב אלוץ לבין אלוץ לשם גבית חוב קיים – לגבי מקום בו החיוב נוצר עקב אלוץ (כפייה) דעת הכול – זכות הביטול מנגד חלוקי דעות האם קיימת עילת בטול מקום בו הכפייה היא לגביית חוב קיים.

עושק – אין צורך להוכיח שאילולא העושק לא היתה נוצרת התקשרות, ולא נדרש שהעושק יהיה הגורם הבלעדי או המכריע להתקשרות מבחן הקש”ס בין העושק להתקשרות – במחן סוביקטיבי. אין להשוות להסכם פשרה מקובל – שכן נחתם הסכם מקום בו כלל לא הודה בחבותו.

בן פורת – אמירה כי אזהרה על נקיטה בהליכים פלילים הינה תמיד חסרת תום לב תהא מרחיקת לכת.

106

כהן נ’ הרשקוביץ

קבלן ניהל מו”מ למכירת דירה. בשלב מסוים במו”מ התגלתה מחלוקת בין הצדדים בעניין המחיר, והקבלן שידע כי הקונה רוצה להיכנס לדירה כיון שנגמרת לו השכירות במקום מגוריו, השתמש בענייו זה כמנוף למו”מ.

שמגר – לא כל אי שוויון באורך הנשימה של הצדדים החולקים זה על זה ומתווכחים יוצר את עילת העושק. קושי כלכלי חולף אינו מצוקה במובן ס’ 18.

אלטרנטיבה – לא היתה מניעה לפנות לערכאות. לא הוכח תנאי חוזה גרועים – שהרי מדובר בפשרה שמטבעה מאזנת דרישות.

אין

שחם נ’ מנס

טענו גם לעושק וגם לכפיה – אדם שהסתבך בגניבת כסף ואז אשתו של שחם, שושנה שחם, שהיא עו”ד חתמה על חוזה שבו הם מתחייבים לאיש שנטען שנגנב ממנו להעביר לו דירה, כדי להשתיק את הנושא. לאחר חתימה על החוזה היא טענה שהחוזה היה נגוע בכפיה ובעושק. בית המשפט לא מתרשם

מצב שבו אדם בעצמו מעורב בהתנהגות פלילית מגיע למסקנה שאולי כדאי להשתיק את המצב. מדובר גם בעו”ד שמבינה במשפט ובית המשפט דוחה את 2 הטענות.

יב. פגמים בכריתת חוזה – סעדים והשפעת הביטול על צדדים שלישיים

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

76

כנען נ’ ממשלת ארה”ב

בעלים מקורי של 2 תמונות – מוזיאון בארה”ב. התביעה היא של חברת הביטוח, יש גנב שאנחנו לא יודעים מיהו, התמונות הגיע לשוק הפשפשים ונמכרה בסכום של 250 ₪, שכהשווי האמיתי מעל 15,000 $.

אין

נס נ’ גולדה

גולדה , נס, דודמן )צד ג’(.

יש חברה משכנת שהיא חוכרת ועיריית ראשל”צ שהיא הבעלים של המקרקעין – גולדה קונה מהחברה המשכנת ואין עדין רישום בקרקע כי אין פרסלציה, אין אפשרות מבחינה משפטית. רושמים אותך בספרים בתור הבעלים, אבל מבחינה משפטית בעלות זה רק בטאבו ואז הזכות היא זכות חוזית לא משפטית.

גולדה מוכרים לנס ונס מוכרים לדודמן. ואז גולדה מבטלים עם נס בגלל הפרה. נס היה לא בסדר, הפר את החוזה וגולדה הספיק לבטל, אבל נס כבר הספיק להעביר לדודמן. השאלה: למי הדירה – לגולדה או לדודמן. נפסק: לגולדה.

אם זה היה מטלטלין? מי היה זוכה? דודמן – כי זה מצב מספר 3 יש הפרה ויש ביטול, אבל דודמן מקיים את 3 התנאים: תום לב, תמורה, העברת בעלות. ההנמקה של בית המשפט – סיטואציה של המחאת זכויות – גולדה כשמכר לנס לא היתה לו בעלות אלא זכות חוזית כלפי החברה המשכנת. זכות מוכרים על ידי המחאה ממחים זכות. חוק המחאת חיובים מאפשר למכור זכויות – יש לי זכות לקבל דירה ואני יכול להעבירה לאחר.

השופט לנדוי – ס’ 2 לחוק המחאת חיובים – לחייב יעמדו כלפי הנמחה כל הטענות שהיו לו כלפי הממחה בעת שנודע לו על ההמחאה – גולדה המחו לנס ואחרי זה נס המחו לדודמן – בית המשפט לומד מס’ 2 שכל הטענות שיש לגולדה כנגד נס יעמדו לו כנגד דודמן נס העביר לדודמן זכות שנינתנת לביטול ולכן גם גולדה העביר לנס זכות שניתנת לביטול ולכן הגיעו למסקנה שהזכות היא של גולדה.

יג. תוכן חוזה – תנאים ותניות

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

153

סוכנות מכוניות לים התיכון בע”מ נ’ קראוס

החוזה קבע כי המכירה כפופה להסכמת רשות הפתוח, ההסכמה לא ניתנה.

לנדוי – תנאי מתלה – תנאי בעתיד שהתרחשותו אינה ודאית ונקבע ע”י הצדדים כתנאי לכניסת החוזה לתוקף, כאן אין תנאי מתלה כי ראו את ההסכמה כודאית.

בן פורת – מדובר בתנאי מתלה ס’ 27(ב) מהחוזה למדים שהתשלום והבצוע תלוים בקיומו, אך המערערת לא ראתה את החוזה כמבוטל והתיחסה לחוזה קים על כן המתוך זכאי לפצוי.

140

שוחט נ’ לוביאניקר

חוזה מכירת דירה בו נקבע מסירת חזקה ואחריה רשום שיתלווה לתשלום, הקונה נסעה לאוסטרליה והמוכרים שחששו לגורל כספם כרכו את הפעולה המשולבת חזקה + רשום התשלום.

בן פורת – חיוב וזכות הנובעים מחוזה יש לקימם בדרך מקובלת ובתום לב ס’ 39, אין לדרוש מידת חסידות אך גם אסור להיות “נבל ברשום החוזה”. היה הוגן מצד המוכרים לחשוש לכספם לאור הנסיבות ומכך סטייתם מתניות החוזה כלשונן היה בתום לב ומותר היה להם להתנות את הבצוע המשולב של חזקה + רשום בהבטחת פרעון היתרה תחילה. מדובר היה בחיובים מקבילים: הפעולה המשולבת של המוכרים למול התשלום ואין צד יכול לתבוע אם לא היה מוכן לבצע את חלקו, ולכן הצד שסרב למלא חיובו הוא חוזה.

יג. תוכן חוזה – פרשנות ותניות מכללא

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

123

חסקין נ’ חסקין

חוזה לטובת צד ג’.  המנוח עורך חוזה ביטוח חיים עם בנק ומבקש להוריש במותו לדינה חסקין. לאחר ההסכם הוא מתגרש ומתחתן ונולדים לו 3 ילדים. האיש נפטר. מי המוטבים? על פי החוזה ננקב שמה של דינה אך יש לפרש האם כוונתו בעת הכריתה לא הייתה להעניק לאישתו וילדיו בעת הכריתה את העיזבון?

זוסמן – כלל הפרשנות, המזכה לכאורה את מי שהיתה אשת המבוטח בזמן עשית הבטוח, נדחה מפני המטרה הגלויה של המבוטח, להבטיח קיומה של מי שתהיה אשתו במותו, היא אלמנתו. אי אפשר לתת הכסף לאשתו השניה כי נקוב שם האשה הראשונה אך ניתן לומר כי כיוון שעברה מטרת הבטוח מן העולם הכסף ילך לעזבון.

כיום מוסדר חוזה ביטוח חיים בסע 34-38. ביהמ”ש השתמש במבחן היפוטתי: “מבחן הטרדן המתערב” – מה הייתה כוונתו ההיפוטתית של המנוח לו היה נשאל בעת כריתת ההסכם. ביהמ”ש ייחס לחסקין בעת הכריתה, באמצעות המבחן ההיפוטתי, להטיב עם כולם חוץ מדינה למרות שהיא רשומה בפועל.

138

חב’ נופש ערד בע”מ נ’ הסוכנות היהודית לא”י

בחוזה צוין סכום אחד צמוד (לגבי ארוח + כלכלה על העולים במלון) לגבי התשלום השני לא נקבעה מפורשות הצמדה בחוזה.

עציוני – לו לא נקבעה הצמדה כלל הי הניתן לסבור כי הצדדים לא התכוונו להצמיד וביהמ”ש לא יטה להתערב. אולם מקום בו לגבי אחד הסכומים נקבעה הצמדה לפי ס’ 25 הפרשנות הינה התואמת את כוונת הצדדים נראה שעקרון ההצמדה חל על שניהם כי הסכומים ממלאים פונקציה זהה.

54

שירותי תחבורה נ’ בי”ד הארצי לעבודה

העותרת היא חברה, המפעילה שירות אוטובוסים ציבורי עירוני בב”ש. בין העותרת לבין מועצת פועלי ב”ש נחתם הסכם, המעניק “פרמיה נוספת” לנהגי החברה העותרת. נקבע באותו הסכם, כי אם יחול “שיבוש עבודה” כשביתה, ייפסק הסדר הפרמיה הנוספת. השביתה צריכה להיות על דעת מועצת פועלי ב”ש. בעקבות קיומן של אסיפות הסברה, הודיעה העותרת לועד כי הם לא יקבלו את הפרמיה. על אותה אסיפה קיבלה העותרת התראה של חצי שעה בלבד. ערעורם של הנהגים בבית הדין לעבודה התקבל ועל כך הערעור.

ברק – ס’ 39 – חובת יושר והגינות, חובת שת”פ בהגשמת המטרה המשותפת. ס’ 39 הוא במבחן אוביקטיבי מרוכך באלמנטים סוביקטיבים של המתקשרים. הסעיף יחול לגבי זכויות, חירויות, זכויות חקוקות וכו’.

ס’ 39 עשוי להטיל על בעלי החוזה חובות נוספות שזכרן אינו בא בחוזה עצמו, אך המתבקשות מהצורך להביא להגשמת החוזה בדרך מקובלת ובתום לב. יכול שיהיו חובות נלוות כגון חובת השמירה ויכול שיהיו חובות עצמאיות כגון הדרכה וכו’. מקורן בדין ואין צורך בקונסטרוקציה של תניות מכללא. נראה כי הגשמת המטרה דרשה הודעה בהתראה סבירה אחרת הופר ס’ 39.

תוצאת הפרת ס’ 39 – התוצאות אינן אחידות ותלויות הקשר – יתכן פצוי, אכיפה, מתן כוח במסגרת החוזה לצד האחר שאחרת היו נחשבות כהפרה, או ראית פעולה ככזו שאינה משתכללת.

137

אלי בלום נ’ אנגלו סכסון סוכנות לנכסים

יש לסוכן זכות בלתי מוגבלת לצאת מהחוזה ולעומת זאת לאנגלו סקסון יש רק עילות מסויימות בהן הם יכולים לצאת מהחוזה.

נראה כי יש חוסר איזון, אך השופט אומר שלא – זה מה שכתוב בלשון החוזה והיא ברורה וזה מספיק ומוסיף שגם התכלית המסחרית עולה בקנה אחד עם החוזה

אין

הוד אביב נ’ ממ”י

החוכר לדורות בונה עם חברה קבלנית ורוצה למכור לרוכשים שונים את הדירות ואז המנהל דורש דמי היתר גבוהים יותר ממה שנקבע בחוזה, כי טענו שהם גובים לפי הערך של המקרקעין לאחר תוספות הבניה

סיבה לחוסר בחוזה – קרה משהו בלתי צפוי שהצדדים לא צפו אותו

“כלל הפרשנות נגד המנסח” כשיש אי בהירות כך שאפשר לפרש לצד אחד או לצד שני מפרשים לרעת הצד שניסח”. אם לא כתבת משהו במפורש או באופן ברור כנראה שלא סתם עשית זאת. מה שהכריע זה “לשון החוזה” ברגע שההסכם מנוסח על ידי גוף גדול שבקיא בתחום והוא רושם “ברחל בתך הקטנה” שרק במקרה כזה או אחר ישתנה הסכום – הרי שלא סתם כך.

אין

בלמורל השקעות נ’ כהן

129

מ”י נ’ אפרופים שיכון ויזום בע”מ

המדינה ערכה הסכם עם חב’ קבלנית בו תניה כי תקנה דירות שלא ייקנו בשוק החופשי באיזורים מבוקשים ובאיזורי פיתוח, בתנאי שהקבלו יעמוד בלו”ז וידרוש מימוש ההתחייבות בזמן שנקבע לכל סוג פרוייקט. הקבלן דרש מימוש התחייבות וטען כי בכך עמד בתניה. הוא פירש איחור בלו”ז כהודעה למימוש התחייבות והמדינה פירשה כאיחור בפועל בהשלמת הבנייה.

הליך הפירוש הוא בלתי נמנע עבור כל טקסט. כל המקורות האפשריים הינם רלוונטים. כל לשון דורשת פירוש לפי נסיבות נתינתה.

ביטול תורת שני השלבים ופרשנות חדשה לסע’ 25 – אומד דעת הצדדים בעת כריתת ההסכם ייעשה ע”י פנייה לנסיבות תחילה שמהן נלמד על הלשון וחוזר חלילה – “”מטוטלת”.

ברק משתמש בסע’ 13,16 ו-39 ע”מ להראות הרמוניה בדינים, המובילה למסקנה כי יש לפנות לנסיבות תחילה. כן נובע הדבר ממושכלות היסוד: רצון/כוונת הצדדים.

ברק נותן תוקף לגישה הסובייקטיבית לפירוש רצונם המשותף של הצדדים ככל שניתן לחלץ מרגע כריתת ההסכם. המבחן לגמ”ד: 1. נסיון לאיתור גמ”ד בו זמנית של הצדדים סוביקטיבית. 2. כוונה סוביקטיבית שאינה משותפת(אין חוזה/ מבחן אחר-איזה רצון סוב’ נתמך יותר ע”י האדם הסביר).

ההשלמה היא הכרחית בד”כ כיוון שחסר הוא דבר אינהרנטי לכל חוזה.

פירוש והשלמה חושפים 3 תפקידים של ביהמ”ש:

א. חשיפת כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים,  ב. השלמה של חסרים,  ג. הפנמת ערכים

הנסיבות הקרינו על הציפיות הסבירות של הצדדים והקבלן לא יכול להציג עצמו מופתע ולהתכחש לעובדות בעת הכריתה

הנשיא ברק: כדי לפרש חוזה, יש להתחקות עד כמה שניתן אחר רצונם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים. אם נלמד שבעת כריתת החוזה שניהם גם יחד- סובייקטיבית- התכוונו לאותו הדבר, זוהי גמירות הדעת. הבעיה במבחן כזה: אובדן זמן שיפוטי יקר

יג. תוכן חוזה – הוראות שנקבעו ע”י הצדדים במפורש או באמצעות הפניה

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

אין

בריטניה אמריקה אינשורנס קומפני נ’ מוזס

נפגע בתאונה לא מלא את התנאי של מסירת הודעה תוך 48 ש’, לא ידע על החובה כי הפוליסה טרם נמסרה לידיו.

לנדוי – אין פוסלים תביעת מבוטח מחמת אי מתן הודעה הדרושה לפי תנאי הפוליסה, שהמבוטח לא ידע ולא יכול היה לדעת שחובה כזו מוטלת עליו.

אין

דוד נ’ דרורי ומנורה

נהג ללא רשיון באופנוע. היתה תאונה וחברת הבטוח טוענת כי כתב הכסוי הזמני הפנה לתנאי הפוליסה ששוללים חבות לנהג חסר רשיון.

לנדוי – התנאי בכתב הכסוי, המפנה אל תנאי הפוליסה המקובלת, הופיע במקום בולט במסמך, ולאו דווקא באותיות קטנות, ואין אנו גורסים שהייתה מוטלת חובה על סוכן הביטוח להפנות את תשומת לבו במיוחד לתנאי זה, שאסור לו לנהוג ללא רשיון נהיגה – תנאי סביר, שאין בו כל דבר יוצא דופן.

44

עטיה נ’ אררט

בחור בן 23 התעניין בביטוח דרך חברת ביטוח. חברת הביטוח הזמינה את הבחור לבטח עצמו, והוא מילא טפסים ושלח לחברה- הצעה. בהצעת הפוליסה נאמר כי החברה מבטחת נהגים מעל גיל 24 בלבד. הבחור לא שם לב לעניין זה, ולאחר זמן מה עבר תאונה אולם לא קיבל פיצויי כיון שהחוזה לא חל עליו.

הנשיא ויתקון: בעניין זה הייתה הרה של חובת תום הלב. כאשר נאמר לחברת הביטוח כי הבחור הוא בן 23 היא הייתה צריכה להציע לו ביטוח מתאים, לא לגיל 24 ומעלה. כיוון שחבר הביטוח לא גילתה לו מה החוזה האמיתי שעליו הוא חתם (על אף שחובת הקריאה באופן אובייקטיבי הייתה מוטלת על הבחור)  היא מושתקת מלטעון טענותיה וצריכה לפצותו בגין הנזקים שאירעו לו.

יד. חוזים אחידים ותניות פטור

מחשבות

פס”ד

עובדות

הלכה

174

יורשי מילגרום נ’ מרכז משען

חוזה אחיד לגברת המתגוררת בבית אבות, שכלל סעיף ביחס לאפשרות שמצבה יתפתח לסיעודי.

מדובר בחוזה יחס – חוזה ארוך טווח. בחוזים מסוג זה הגישה הפרשנית היא דינמית יותר, וצופה פני עתיד, שכן הצדדים צופים כבר בעת הכריתה, שהנסיבות ישתנו ויידרשו התאמות.

ברק – בחוזה אחיד, מטרת דיני הפרשנות אינה אך ורק חשיפת אומד דעת הצדדים הסובייקטיבית אלא הכוונה האובייקטיבית-נורמטיבית. חזק מול חלש.  חוזה אחיד כמוהו כחוק, כיוון שיכולת המו”מ נפגמת כאשר הפנייה היא לציבור מסויים ולא פרטנית.

אין

מפעלים לניקוי יבש קשת נ’ י.מ

יש שירות כביסה ורצו שתהיה הגבלה שאם יש נזק הפיצוי יהיה פי 15 מדמי הניקוי

בעיית הסבסוד הצולב –והתוצאה היא שהעשירים מסובסדים על ידי העניים. בעיה גם של צדק חלוקתי, העני מסבסד את העשיר והעני רוצה את התניא הזו. בפס”ד קשת השופט קהאן אומר שהתניא שומרת על פשוטי העם. השופט קהאן – כשאין תניא כזו פשוטי העם מסבסדים את שועי העם. כשאין תנית פטור – העניים יחליטו לא להשתמש בשירות של הניקוי היבש, וכשהם יוותרו על השירות המחיר של השירות יעלה עוד ועוד ורק העשירים ביותר יוכלו לצרוך את השירות הזה וחוץ מבעיית צדק חלוקתי נוצר מצב של חוסר יעילות, כי אנשים מוכנים לשלם פרמייה שמשקפת את

הסיכון האמיתי שלו, אבל לא מעבר לכך.

176

חב’ קדישא נ’ קסטנבאום

אלמן מתחייב חוזית מול חברה קדישא שלא לכתוב על מצבת אשתו בלועזית. הוא מנסה להשתחרר מההתחייבות בטענה שהיא פוגעת בכבוד המת, בחופש הביטוי,וההנצחה.

חב’ קדישא טוענת: יש חוזה האיש חתם מרצונו ולכן חייב לכבדו.

האלמן טוען: החוזה סותר את “תקנת הציבור” סע’ 30 לחוה”ח

טענות אפשריות נוספות:

1. ביטול מחמת פגם קוגניטיבי ברצון האלמן – כפייה, עושק, הטעייה, טעות.

2. לא קרא האותיות הקטנות ולא הבין.

3. תנאי מקפח בחוזה אחיד

מתן תוקף לקיום חוזה הוא חלק מכבוד האדם, סע’ 4. ההגנה על חופש החוזים היא חלק מהאוטונומיה של הרצון הפרטי. זוהי הצדקה מוסרית, ערכית שהיא חלק מ“תקנת הציבור”.

חופש החוזים נגזר משנייםחופש ההתקשרות וחופש התוכן/העיצוב. ואולם חופש ההתקשרות אינו בלתי מוגבל: בגופים דו מהותיים חופש ההתקשרות מוגבל עוד יותר (דואליות נורמטיבית), חוק איסור על אפליה בכניסה…, שיוויון הזדמנויות בעבודה, תו”ל, הגנת הצרכן – כולם מצרים את ח. החוזים.

חופש הצורהסע’ 24 לחוה”ח מול סע’ 30. יש כאן פתח לשיקולי מדיניות משפטית הנובעים בין היתר מעולמם האישי ושק”ד של השופטים. סע’ 30 הוא הכלי המרכזי המשקף את אושיות היסוד של הסדר החברתי ובכך מספק להם הגנה.

משמעות הבטלות – בטלות סלקטיבית (סע’ 31) – מחיקת תניות פסולות בלבד הפוגעות בסדר החברתי (שיטת “העיפרון הכחול“- שכתוב).

תנאי מקפח בחוזה אחיד – מבחן הקיפוח הוא מבחן ההגינות והסבירות – חוסר שוויון שביחסי הכוחות.

דעת מיעוט הש’ אלון- יש לקיים החוזה. אינו סותר תקנת הציבור. נותן תוקף להתחייבות החוזית. למען יציבות וסופיות העיסקה גם של מתקשרים אחרים באותו סוג חוזה – נותן תוקף לסע’ 24.

(שמגר+ברק מול אלון)

About itamar

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

Analytic Code